כריתת רחם
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
09/02/2010 08:25
כריתת רחם הוא ניתוח בו מסירים את הרחם, והוא הניתוח שלא קשור ללידה הנפוץ ביותר בקרב נשים, כ- 300 נשים מתוך 100,000 עוברות כריתת רחם. רק 10% מכריתות הרחם מבוצעות במקרים של סרטן.
מדוע מבצעים כריתת רחם?
הסיבה הנפוצה ביותר לכריתת רחם היא שרירנים רחמיים. הסיבות הנפוצות הבאות הן:
- דימום רחמי אבנורמלי (דימום וגינלי),
- דיספלזיה בצוואר הרחם (מצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם),
- דלקת רירית הרחם וצניחת רחם (כולל נזק לשרירי האגן)
רק 10% מכריתות הרחם מבוצעות במקרים של סרטן. מאמר זה יתמקד בעיקר על השימוש בכריתת רחם מסיבות לא סרטניות במקרים שאינם מקרי חירום, סיבות שיכולות להיות כרוכות בהחלטות אפילו יותר מאתגרות עבור נשים והרופאים שלהן.
שרירנים רחמיים (הידועים גם כמיומה רחמית) הם הסיבה הנפוצה ביותר לביצוע כריתת רחם. שרירנים רחמיים הינם גידולים שפירים ברחם המופיעים מסיבה לא ידוע. למרות שהרוב הגדול שלהם שפיר, כלומר שלא יגרמו או יהפכו לסרטן, השרירנים הרחמיים יכולים לגרום לבעיות רפואיות. אינדיקציות לכריתת רחם במקרים של שרירנים רחמיים הינן גודל מופרז (בדרך כלל מעל הגודל של הריון בחודש שמיני), לחץ או כאב ו/או דימום מספיק כבד כדי ליצור אנמיה. נזק לשרירי האגן הינו מצב נוסף שיכול לדרוש טיפול בכריתת רחם. במצב זה האישה חווה שחרור של השרירים והרקמות התומכים באזור האגן. שחרור מתון יכול לגרום להשמטות מדרגה ראשונה, בה צוואר הרחם (פתיחת הרחם) נמצא בחצי הדרך למטה לתוך הנרתיק. בהשמטות מדרגה שנייה צוואר הרחם או הדופן המובילה של הרחם זזו לפתח הנרתיק ובדרגה שלישית צוואר הרחם והרחם בולטים מחוץ לפתח הנרתיק. בהשמטות מדרגה שנייה ושלישית חייבים לטפל בעזרת כריתת רחם. היחלשות קיר הנרתיק כגון צניחת שלפוחית השתן, בקע בין פי הטבעת לנרתיק או צניחת שלפוחית ושופכה יכולה להוביל לתסמינים כגון בריחת שתן, כבדות באגן ובעיות בתפקוד המיני. אבדן השתן בדרך כלל מחמיר בעת התעטשות, שיעול או צחוק. הולדה כנראה מעורבת בהעלאת הסיכון לנזק לשרירי האגן, למרות שהסיבות המדוייקות עדיין לא ברורות. הימנעות מלידה וגינלית ולידה בניתוח קיסרי לא מונעים את הסיכון לפתח נזק בשרירי האגן.
מבצעים כריתת רחם גם כדי לטפל בסרטן הרחם , סרטן צוואר הרחם או במקרים טרום סרטניים כגון היסטוריה משפחתית של סרטן השד או מקרים חמורים ביותר (הנקראים דיספלזה, קרצינומה ללא גרורות, CIN III או קרצינומה מיקרו-פולשנית בצוואר הרחם). לכריתת רחם במקרים של סרטן ברירית הרחם יש מטרה ברורה של הסרת הסרטן מהגוף. תהליך זה הינו הבסיס לטיפול בסרטן הרחם.
אילו בדיקות או טיפולים נערכים לפני כריתת הרחם?
אישה צריכה לעבור בדיקה וגינלית, בדיקת פאפ ואבחון לפני שהיא עוברת כריתת רחם. לפני כריתת רחם עבור כאבים באיזור האגן נשים בדרך כלל עוברות ניתוח מחקרי (כגון לפרוסקופיה) כדי לשלול גורמים אחרים לכאב. לפני כריתת הרחם מסיבות של דימום רחמי לא מוסבר, צריך לבצע ביופסיה ולדגום מספר דגימות של רירית הרחם (ביופסיה של רירית הרחם) כדי לשלול סרטן או טרום סרטן ברחם. פעולות אלה נקראות דגימות מרירית הרחם. כמו כן, לפעמים מבצעים אולטרסאונד של האגן ו/או CT של האגן כדי לבצע דיאגנוזה מוצקה. אצל נשים עם כאבים באגן או דימום לעיתים קרובות ניתנת תרופה לניסיון לפני ששוקלים לבצע כריתת רחם.
לכן, לנשים שעדיין מקבלות את הווסת שהשרירנים הרחמיים שלהן גורמים לדימום אך לא לכאבים קודם כל מציעים טיפול תרופתי בעזרת הורמונים. טיפולים לא הורמונלים גם קיימים, כגון חומצה טרנאקסמית וניתוחים יותר מתונים כגון הסרת רירית הרחם. אם עדיין קיים דימום רציני שגורם לנזק רציני בחיי היומיום של האישה או שהדימום גורם לאנמיה (ספירת תאי דם אדומים נמוכה בעקבות אבדן דם) ואין לה דגימות רירית הרחם אבנורמליות יכולים לשקול לבצע כריתת רחם.
אצל אישה שכבר לא מקבלת ווסת ללא חריגויות בדגימות הרחם (דגימות רירית הרחם) שעדיין יש לה דימום אבנורמלי מתמשך לאחר ניסיון של טיפול הורמונלי גם ישקלו כריתת רחם. ייתכן ויידרשו מספר התאמות מינון או סוגים שונים של הורמונים כדי להחליט מהו הטיפול האופטימלי עבור האישה הספציפית.
כיצד מבצעים כריתת רחם?
בעבר כריתת הרחם הנפוצה ביותר בוצעה בעזרת חתך בבטן. כיום רוב הניתוחים יכולים להשתמש בכריתות רחם לפרוסקופיות או וגינליות (דרך הנרתיק ולא דרך הבטן) עבור החלמה מהירה וקלה יותר. השהייה בבית החולים בדרך כלל ארוכה יותר בכריתת רחם בטנית מאשר בוגינלית, והעלות בדרך כלל גבוהה יותר. הפעולה בדרך כלל לוקחת הרבה זמן (כשעתיים) אלא אם כן הרחם גדול מאוד, ואז כריתת רחם וגינלית יכולה לקחת יותר זמן. ראה בהמשך מהם סוגי כריתות הרחם
