התרופות המשמשות לטיפול בסרטן הן בין הכימיקלים החזקים והרעילים ביותר המשמשים ברפואה. הן הורגות הן את תאי הסרטן והן תאים בריאים, ומייצרות תופעות לוואי מסוכנות ביותר ולא נעימות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן ימים או שבועות של הקאות ובחילות לאחר כל טיפול. ההרגשה של אובדן שליטה היא מאוד מדכאת, והמטופלים אוכלים בקושי ומאבדים משקל ואנרגיה. קשה לאנשים לשמור על הרגשת החיות והרצון לחיות, ורבים בוחרים להפסיק את הטיפול, ומעדיפים את המוות על פניו.

עישון קנביס יכול להיות יעיל יותר מאשר נטילה שלו (או של הנגזרת הסינטטית שלו, מרינול) דרך הפה, שכן חולים אינם יכולים להחזיק מזון או משקה במשך הזמן הנדרש להשפעה של התרופה. עישון קנביס משפיע מיידת, וקל יותר לחולים לשמור על המינון הרצוי. בנוסף לכך, האיכויות של ההרגשה הטובה המתלווה לעישון קנביס משמשות כנוגד-דיכאון, והרעב וההנאה ממזון מקלות על העלייה במשקל, מה שמגדיל את הסיכוי להחלמה.

השיטה שבה כימותרפיה מייצרת בחילות והקאות לא לגמרי ברורה, למרות שמחקרים מצביעים על גירוי של קולטן במערכת העצבים המרכזית או במערכת העיכול. עם זאת, קנביס כנוגד הקאות עובד כנראה דרך מנגנון שונה מאשר התרופות נוגדות ההקאה הקיימות בשוק (כגון corticosteroids). לכן, כדאי לבדוק האם שילוב של החומר הכימי המצוי בקנביס יחד עם הטיפולים הקיימים יכול להועיל לחולה יותר מאשר כל אחד מהם לחוד. כמו כן, חולים אשר אינם מגיבים היטב לתרופות נוגדות הקאה סטנדרטיות, יפיקו יותר תועלת מתרופות המבוססות על קנביס. 

מספר גדול יחסית של מחקרים נערכו בנוגע לאיכויות נוגדות ההקאה של קנביס כנגד ההשפעות השליליות של כימותרפיה. קנביס (וחלק מן החומרים הכימיים המצויים בו) נמצא יעיל כמעט תמיד. כתוצאה מכך, ה- FDA אישר ב- 1985 שימוש בTHC (Dronabinol) סינטטי לטיפול בתסמינים אלה. בבריטניה השימוש אינו מאושר. ניתן אמנם לרשום Dronabinol לחולים בבריטניה, אך רק על בסיס אישי, וזה נעשה בצמצום, כנראה בשל המכשולים המינהליים שיש לעבור. יחד עם זאת, ב- 1982 אושר Nabilone (אנלוג של delta-9-THC) לשימוש בבחילות בעקבות כימותרפיה בבריטניה, כל עוד טיפול אחר לא היה יעיל ולשימוש בלעדי בסביבת בית החולים.

במונחי יעילות, יש לקנביס מספר מתחרים כנוגד הקאות. אך דו"ח של המכון לרפואה מ- 1999 סיכם את העניין בטענה: "הנושא החשוב אינו האם מריחואנה או תרופות נגזרות יעילים יותר מן התרופות החדשות, אלא האם יש קבוצה של חולים היכולים להגיע לתוצאות טובות יותר ממריחואנה או התרופות הנגזרות שלה". הן המחקר המדעי והן עדויות של משתמשים העוברים כיום על החוק מוכיחים כי קבוצה כזאת של חולים אכן קיימת.

הטיפול בבחילות והקאות היא לא הדרך היחידה בה קנביס יכולה להועיל לסובלים. האיכויות מפחיתות הכאבים ומשפרות התיאבון של הקנביס יכולות להועיל להאריך את חיי החולים ולשפרם.

הוכחה מדעית שצמח ה- קנביס עוזר לחולי סרטן

מספר תרופות קרובות לקנביס נבדקו בנוגע להשפעתן על בחילות הנגרמות מכימותרפיה, כולל delta-9-THC, delta-8-THC, Nabilone, Levonantradol ו- BRL-4664, כמו גם קנביס "טבעי".

כמעט תמיד נמצא כי THC הוא בעל איכויות מונעות הקאה. אחד המחקרים הראשונים נערך ע"י Sallan ואחרים (1975). המחקר הישווה קפסולות מבוססות שמן הכוללות THC אשר ניתנו ל- 20 חולים לפני ואחרי טיפול בכימותרפיה. 14 מן החולים דיווחו כי THC סייע להם למנוע הקאות. Chang ואחרים (1979) גילו כי THC היה יעיל כנוגד הקאות שנגרמו כתוצאה מנטילת התרופה methrotrexate בכימותרפיה, עם 14 מתוך 15 חולים שדיווחו על הקלה מסוימת של הבחילות וההקאות. שנתיים מאוחר יותר, Chang ואחרים גילו ש- THC היה יעיל גם בחולים שעברו טיפול עם anthracyclines (המייצרים תופעות לוואי מוגברות יותר של הקאות), אם כי בשיעור מוגבל. Lucas ואחרים (1980) נתנו THC ל- 53 חולים אשר טיפולים אחרים בהם לא היו משביעי רצון. 10 מהם לא הקיאו לאחר הטיפול הכימותרפי. 28 אחרים חוו כ- 50% הפחתה בהקאות.

מחקרים שנערכו ע"י Frytak ואחרים (1979), Orr ואחרים (1980) ו- Sallan ואחרים (1980) הראו השוואה בין חולים אשר קיבלו את התרופה נוגדת ההקאות prochlorperazine ו- THC. עקרונית נמצא כי THC שניטל דרך הפה היה יעיל באותה מידה כמו prochlorperazine. לעומת זאת, בהשוואה של THC מול metoclopramide, Gralla ואחרים (1984) מצאו כי THC הפסיקה לחלוטין את ההקאות ב- 13% מן החולים, והפסיקה כמעט לגמרי את ההקאות ב- 27% נוספים.

בנוגע לגרסאות של THC אשר פחות נחקרו, McCarthy ואחרים (1984) גילו כי מטבוליט של THC, 11-OH-THC, היה פחות יעיל מאשר THC. לעומת זאת, Razden (1986) גילה כי delta-8-THC מנע הקאות לחלוטין אצל 8 ילדים אשר עברו טיפולי כימותרפיה. זאת ועוד, delta-8-THC הוא סם הרבה פחות פסיכואקטיבי מאשר delta-9-THC וכן דווחו הרבה פחות תופעות לוואי.

Vincigeurra ואחרים (1988) מצא כי 78% מתוך 56 חולים עם בחילות שהראו חסינות לתרופות אחרות, שהשתחחרו מן התסמינים לאחר שאיפה קנביס. כולם גילו כי קנביס הוא "יעיל במידה מסוימת" או "יעיל מאוד".

לשיטת הנטילה של קנביס יכולה להיות חשיבות. ראשית, חולים הסובלים מהקאות חמורות עלולים שלא לשאת את נטילת הקנביס דרך הפה למשך זמן מספיק על שישפיע. שאיפת הקנביס, בין אם בעישון או באמצעים אחרים, מסירה מכשול זה. מחקרים (כגון המחקר של Ohlsson 1980) הראו כי ההשפעות של שאיפת קנביס מתחילות הרבה יותר מהר (כמעט מיידית) מאשר נטילתו דרך הפה.

Levitt ואחרים (1984) הישוו חולי כימותרפיה שקיבלו THC דרך הפה לאלו שעישנו קנביס. שתי הקבוצות הראו יעילות דומה במניעת הקאות, ו- 25% מכל קבוצה דיווחו על הפסקה טוטלית של הקאות. בסקר שנערך לאחר הטיפול, 35% מן החולים העדיפו במקצת לקבל THC דרך הפה, 20% העדיפו עישון קנביס, ול- 45% לא הייתה העדפה.

מצד שני, Chang ואחרים (1979) מצאו כי עישון קנביס יעיל יותר מאשר נטילתו דרך הפה. בנוסף לכך, דו"ח שפורסם ע"י מועצת הרוקחות של מדינת טנסי (1983) דיווח על 23% הצלחה גדולה יותר בחולים אשר עישנו קנביס לעומת אלו שנטלו THC דרך הפה. McNeill (1983) דיווח על תוצאה דומה. 75% מהחולים אשר נטלו צורה כלשהי של THC הראו שיפור משמעותי במצבם. כאשר נלקחו בחשבון הנושאים המינהליים, נמצא כי 90% מאלה אשר שאפו קנביס הראו שיפור, לעומת 60% מאלו אשר נטלו אותו דרך הפה. באופן דומה, המחקר של Vinciguerra ואחרים (1988) דיווח גם הוא על יתרונות של שאיפת קנביס על פני נטילתו דרך הפה.

אין כנראה תשובה חד משמעית לשאלה האם ההשפעות הפסיכואקטיביות של קנביס משחקות תפקיד ביעילות שלו נגד הקאות. Gralla ואחרים (1984) דיווחו על חוסר קורלציה בין ההשפעות הפסיכואוקטיביות (במונחים של אופוריה או דיכאון) והיעילות של האיכויות נוגדות ההקאה. Sallan ואחרים (1980) דיווחו את ההיפך!

בהערה פחות פרמקולוגית, Doblin and Kleiman (1991) שלחו שאלון לאונקולוגים בארה"ב. 44% מן המשיבים המליצו על שימוש לא חוקי בקנביס ומחצית מהם היו רושמים אותו לחולים אם הוא היה חוקי.

אז בטח אתם שואלים את עצמכם , למי צריך לפנות ?

יש לצרף המלצת רופא מומחה או אונקולוג ולשלוח בפקס לגב' חנה במשרד הבריאות למספר פקס :

03-5552797

 אם אתם מטופלים בקנאביס רפואי - אנא מכם שתפו אותנו האם קנאביס רפואי עזר לכם וכיצד - אין צורך בהרשמה לאתר - כניסה - מטופלים בקנאביס רפואי מספרים

Annual Report (1983): Evaluation of Marijuana and Tetrahydrocannabinol in Treatment of Nausea and/or Vomiting Associated with Cancer Chemotherapy Unresponsive to Conventional Anti-Emetic Therapy: Efficacy and Toxicity, Board of Pharmacy, State of Tennessee 5;

Chang et al., (1979) Delta-9-THC as an Antiemetic in Cancer Patients Receiving High Dose methotrexate. Ann. Internal Med. 91 819-824

Chang AK, Shiling DJ, Stillman RC, Goldberg NH, Seipp CA, Barofsky I, Rosenberg SA. (1981) A prospective evaluation of delta-9-tetrahydrocannabinol as an antiemetic in patients receiving adriamycin and cytoxan chemotherapy. Cancer 47:1746-51.

Doblin and Kleiman, (1991) Marihuna as Anti-emetic medicine: A Survey of Oncologists' Attitudes and Experiences. J. Cli. Oncology 9 1275-1280

Frytak S. Moertel CG, O'Fallon J. et al. (1979) Delta-9-tetrahydrocannabinol as an antiemetic in patients treated with cancer chemotherapy: a double comparison with prochloperazine and a placebo. Annals of Internal Medicine 91 :825-830.

Gralla RJ, Tyson LB, Borden LB, et al. (1984) Antiemetic therapy a review of recent studies and a report of a random assignment trial comparing metoclopramide with delta-9-tetrahydrocannabinol. Cancer Treatment Reports 68:163-172.

W. Hall, et al. (1994) The Health and Psychological Consequences of Cannabis Use, Canberra, Australian Government Publishing Service 189.

Herman, T.S., Einhorn, L.H., Jones, S.E., Nagy, C., Chester, A.B., Dean, J.C., Furnas, B., Williams, S.D., Leigh, S.A., Dorr, R.T., and Moon, T.E. (1979) Superiority of nabilone over prochlorperazine as an antiemetic in patients receiving cancer chemotherapy. N. Engl. J. Med. 300: 1295­1298.

House of Lords Select Committee on Science and Technology (1998) Science and Technology - Ninth report. Science and Technology Committee Publications, UK.

Institute of Medicine (1999) Marijuana and medicine: Assessing the science base. National Academy Press

Levitt M, Faiman C, Hawks R. et al. (1984) Randomized double-blind comparison of delta-9- THC and marijuana as chemotherapy antiemetics. Proceedings of the American Society for Clinical Oncology 3:91.

Lucas, V.S.,Jr., and Laszlo, J. (1980) Delta­9­tetrahydrocannabinol for refractor vomiting induced by cancer chemotherapy. J. Am. Med. Assoc. 243: 1241­1243.

McCarthy LE, Flora KP, Vishnuvajjala BR. (1984) Antiemetic properties and plasma concentrations of delta-9-tetrahydrocannabinol against cisplatin vomiting in cats. In: Agurell S. Dewey WL, Willette RE, Editors The Cannabinoids: Chemical, Pharmacologic and Therapeutic Aspects. Orlando, FL: Academic Press. Pp. 859- 870.

McNeill R. (1983), The Lynn Pierson Therapeutic Research Program: A Report on Progress to Date, Behavioral Health Services Division, Health and Environment Department, State of New Mexico, 4;

Ohlsson A, Lindgren J-E, Wahlen A, Agurell S. Hollister L E, Gillespie HK. (1980) Plasma delta-9-tetrahydrocannabinol concentrations and clinical effects after oral and intravenous administration and smoking. Clinical Pharmacology and Therapeutics 28:409-416.

Orr LE, McKernan JF, Bloome B. (1980). Antiemetic effect of Tetrahydrocannabinol. Compared with placebo and prochlorperazine in chemotherapy-associated nausea and emesis. Archives of Internal Medicine 140:1431 -3.

Razdan RK. (1986) Structure-activity relationships in cannabinoids. Pharmacology Review 38:75-149.

Sallan, S.E., Zinberg, N.E., and Frei, E. (1975) Antiemetic effect of delta­9­tetrahydrocannabinol in patients receiving cancer chemotherapy. N. Engl. J. Med. 293: 795­79

Sallan SE, Cronin CM, Zelen M, et al. (1980) Antiemetics in patients receiving chemotherapy for cancer: a randomized comparison of delta-9-tetrahydrocannabinol and prochlorperazine. New England Journal of Medicine 302: 135 - 138.

Staquet, M., Bron, D., Rosencweig, M., and Kenis, Y. (1981) Clinical studies with a THC homolog (BRL­4664) in prevention of cisplatin­induced vomiting. J. Clin. Pharmacol. 21: 60S­63S.

Steele N. Gralla RJ, Braun DW, Jr. (1980) Double-blind comparison of the antiemetic effects of nabilone and prochlorperazine on chemotherapy-induced emesis. Cancer Treatments Report 64:219-224.

Tyson LB, Gralla RJ, Clark RA, et al. (1985) Phase I trial of levonantradol in chemotherapy- induced emesis. American Journal of Clinical Oncology 8:528-532.