טיפול באמצעות מגנטים - Magnet Therapy

טיפול ביו-מגנטי, טיפול שדה אלקטרומגנטי

Magnetherapy Mattresses, Bioflex magnets, MagnaBloc

טיפול באמצעות מגנטים זמין במרפאות אלטרנטיביות במכסיקו, גרמניה, אנגליה, הולנד , צרפת, ישראל ובמקומות אחרים בעולם. טיפולים באמצעות מגנט משמשים לאבחון וטיפול במחלות סרטן, HIV, הפרעות פסיכיאטריות, לחץ נפשי, טרשת נפוצה וזיהומים, ולהגברת האנרגיה, הארכת חיים והמרצת המערכת החיסונית. האפליקציה של השדות מגנטיים מבוצעת כך שמניחים מגנטים במקומות שונים בגוף, על ידי הפעלת מכונות היוצרות שדות מגנטיים או באמצעות מזרנים וסדינים מגנטיים. הטיפול יכול להימשך החל ממספר דקות ועד לשבועות. יש עדויות מוגבלות ליעילות הטיפולים הנ"ל באמצעות מגנט. סוכנויות להגנת הצרכן בארה"ב כמו גם ה- FDA הגישו תביעות כנגד משווקים שונים של מכשירים וטיפולים מגנטיים, בנסיון להכריח אותם להפסיק את הטענות הלא-מבוססות בנוגע לתועלת לבריאות. מחקרים במבחנה הראו ששדות מגנטיים סטטיים עשויים לבצע מודולציה של העברת יונים ופעילות תאית ועצבית קשורה, אך המשמעות הפיזיולוגית של ממצאים אלה לא ידועה. לא הופגנה פעילות נוגדת-סרטן. מטופלים גם משתמשים בצמידים ומזרנים ממוגנטים לטיפול בכאבים הקשורים בדאבת שרירים, נוירופתיה סוכרתית, סכיאטיקה ודלקת פרקים. מחקרים קליניים אודות השימוש במתקנים אלה הם מעטים מאוד ופגומים. למרות שחלק מהם משיגים שיפור בכאבים הקשורים למצבים כגון נוירופתיה סוכרתית, דאבת שרירים ודלקת פרקים, הרי שהתוצאות הן לעיתים קרובות לא מובהקות בהשוואה להשפעות פלאצבו. חלק מהתוויות הנגד של מגנטים בגוף הם טיפולי הקרנות ו/או MRI. מטופלים בעלי קוצב לב ונשים בהריון צריכים להימנע מטיפולים במגנטים. טיפולים במגנט אינם חלק מאמצעי האבחון והטיפול במחלות סרטן.

• אנטי-אייג'ינג
• דלקת פרקים
• טיפול בסרטן
• הפרעות במחזור הדם
• נוירופתיה סוכרתית
• עייפות
• דאבת שרירים
• HIV ואיידס
• המרצת המערכת החיסונית
• זיהומים
• דלקות
• נדודי שינה
• טרשת נפוצה
• כאבי שרירים
• בחילות והקאות
• כאב עצבים
• כאבים
• נוירופתיה היקפית
• דלקת פרקים שגרונית
• חיזוק וסיבולת
• מתח נפשי
• ריפוי פצעים

המשווקים טוענים טענות בלתי מבוססות אודות איך המגנט עובד, כגון "מגנטים עובדים על האנרגיה של הגוף", או "תסמונת ליקוי שדה מגנטי", מצב שאמור להתרחש כתוצאה מירידה בשדה המגנטי של כדור הארץ ב- 1000 השנים האחרונות. טוענים כביכול שהקוטב החיובי (הדרומי) של המגנט הוא בעל "השפעה מלחיצה", המפריעה לביצועים המטבוליים, יוצרת חומציות, מפחיתה אספקת חמצן לתאים ומדרבנת את התחלקותם של מיקרואורגניזמים סמויים. הקוטב השלילי (הצפוני) אמור להיות בעל "השפעה מרגיעה" ומסייע לנורמליזציה של הפעילות המטבולית, להמריץ חימצון ולטפל בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. אין הוכחה לטענות אלה, ומחקרים במעבדה בבני אדם לא הראו שום פעילות נוגדת סרטן הקשורה במגנטים. רוב האנקדוטות אודות "ריפוי" מגנטי קשורות בתסמינים העשויים להיות פסיכוסומטיים, קשורים בלחץ נפשי או מדדים סובייקטיביים כגון כאבים או דיכאון.

באופן תיאורטי, שדות מגנטיים סטטיים (SMF) יכולים לשנות זרימת יונים, פוטנציאל תאי, תצורת ממברנה, פעילות שאיבת יונים, או שחרור מעביר בין-עצבי. רוב התופעות הביולוגיות הקשורות לשדות מגנטיים סטטיים יכולים לנבוע משינויים בסידן שבתאים. שדות מגנטיים סטטיים של 1000-4000 G נמתגלו כמשנים מבנה חלבון ואנזימים והקינטיקה של הריאקציות הקשורות ברדיקלים חופשיים. Action potential firing מופחתים בנוירונים מתורבתים ושינויים בחדירות ב- synthetic liposome vesicles ניצפו לאחר אפליקציה של שדות מגנטים סטטיים. יתכן ואין זה לגיטימי לבצע אקסטרפולציה לתוצאות ניסויים במבחנה, בהם תאים נחשפים באופן ישיר לשדות מגנטיים, להשפעתם במערכת ביולוגית מורכבת. זאת ועוד, לא ניתן היה לשחזר את התוצאות של מחקרי מבחנה רבים. למרות שמספר חוקרים מתייחסים להשפעות מתועדות של שדות אלקטרומגנטיים בניסיון להסביר את המנגנון של הפעולה של מגנטים סטטיים, שדות מגנטיים סטטיים אינם מייצרים שדה חשמלי ולכן אינם יכולים להעניק לשימוש במגנט לשקף השפעות פלאצבו.  

מטופלים עם קוצבי לב ונשים בהריון צריכים להימנע מטיפולים באמצעות מגנט.

יש להסיר את כל המגנטים מן הגוף לפני הקרנות ובדיקות MRI.

שימוש רגיל במגנטים בעוצמה נמוכה כנראה בטוחים. ארגון הבריאות העולמי מדווח שהעדויות הקיימות מציינות את היעדרן של תגובות שליליות על הבריאות בעקבות חשיפה לשדות מגנטיים בעוצמה של עד 2 טסלה (20'000G).

מדווחות: כאבים, בחילות, סחרחורות. התסמינים חולפים עם הסרת המגנטים.

מקרה מדווח: בולוס פמפיגואיד נקשר בשימוש בטיפול מגנטים באמצעות מזרן.

מגנטים על הגוף מפריעים להקרנות ובדיקות MRI.

לא בוצעו מחקרים קליניים להערכת טיפולים באמצעות מגנט כנגד תופעות אחרות מאשר כאבים.

Segal NA, et al. Two configurations of static magnetic fields for treating rheumatoid arthritis of the knee: a double-blind clinical trial. Arch Phys Med Rehabil 2001;82:1453-60.

מחקר אקראי, כפול-סמיות, מבוקר, אשר בוצע במרכזים רפואיים רבים, ביצע הערכה של רפידות מגנט ב- 64 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית וכאב נמשך בברכיים שהציון שלו > 40/100 mm. המטופלים התחלקו אקראית לקבוצות וקיבלו מגנטים MagnaBloc quadrapolar 1900 G, לחדירה של 5 ס"מ לתוך הרקמה (38 משתתפים), או אביזר ביקורת unipolar 720 G שהכיל מגנטים מזויפים (26 משתתפים). המדדים היו R-GADA (Rheumatologist's global assessment of disease activity), ESR (erythrocyte sedimentation rate) ו/או C-reactive protein, ROM של הברך (knee range of motion), בדיקת רגישות ונפיחות, ההערכה של המטופל אודות הפעילות הגופנית, ציון 100mm VAS לכאב, S-GADA (subjects' global assessment of disease activity), ו- MHAQ (Modified Health Assessment Questionnaire), אשר נמדדו בנקודת הבסיס, לאחר שעה, ולאחר שבוע. המטופלים נתבקשו לנהל רישום אודות הכאב שלהם ביומן. שתי הקבוצות הראו ירידה משמעותית בכאב מנקודת הבסיס לאחר יום ושבוע (p<.0001). קבוצת ה- MagnaBloc הראתה ירידה גדולה יותר ברמת הכאב, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (p<.23). S-GADA ירד משמעותית לאחר שבוע בקבוצת ה- MagnaBloc (33%), בעוד הוא ירד רק ב- 2% בקבוצת הבקרה. לאחר שבוע, 68% ממטופלי קבוצת ה- MagnaBloc ו- 27% מקבוצת הבקרה דיווחו שהם מרגישים יותר טוב או הרבה יותר טוב (c2 = 10.64, p = .001). תוצאות אחרות לא השתנו משמעותית. לא בוצע power analysis להערכת גודל מתאים של המדגם, ויתכן שמשך ההתערבות הוא קצר מדי.

Collacott EA, et al. Bipolar permanent magnets for the treatment of chronic low back pain. JAMA 2000;283:1322-5.

מחקר crossover קטן, אקראי, כפול-סמיות, מבוקר פלאצבו אודות שימוש במגנטים דו-קטביים בקרב 20 מטופלים עם כאבים בגב התחתון. המשתתפים התחלקו באופן אקראי וקיבלו שבוע אחד של מגנטים 282-330 G ושבוע אחד של מגנטים מזויפים, או להפך, עם הפרש של שבוע ביניהם. המטופלים קיבלו את הטיפול במשך 6 שעות ליום, בימים שני, רביעי ושישי. המדדים שנמדדו היו כאבים לפני ואחרי הטיפול ב- VAS (Visual Analog Scale), PRI (Pain Rating Index) של שאלון הכאב של McGill, ו- ROM של עמוד השדרה באזור עצם העצה והמותן. לא ניצפו הבדלים משמעותיים בתוצאות. הכאב ירד מעט בשתי הקבוצות. המשתתפים לא דיווחו על תגובות שליליות כלשהן. מחקר זה ספג ביקורות בגלל הטייה מינית (95% גברים), הטייה בבחירה (55% היו מוגבלים, 85% גמלאים), והתערבות חלשה בהשוואה למחקרים אחרים הדורשים שימוש של 24 שעות ביממה במגנטים חזקים יותר.

Colbert AP, et al. Magnetic mattress pad use in patients with fibromyalgia: a randomized double-blind pilot study. J Back Musculoskel Rehabil 1999;13:19-31.

מחקר קטן, אקראי, כפול-סמיות של 16 שבועות של רפידת מגנט במזרן בקרב 25 נשים הסובלות מדאבת השרירים. 13 משתתפות קיבלו מגנטים דו קטביים (1100 ± 50 G) ו- 12 קיבלו מזרנים רגילים. עוצמת השדה המגנטי והחדירה לא נמדדו באופן עצמאי לפני השימוש במזרנים. הדמוגרפיה של הקבוצות לא היתה שונה משמעותית, אך משתתפות קבוצת הבקרה השתמשו במשככי כאבים באופן יותר מסיבי מאשר קבוצת הטיפול. המדדים התייחסו לאיכות החיים: VAS (visual analog scales) לאיכות חיים גלובלית, כאבים, הפרעות לשינה, עייפות ומידת עייפות ביקיצה; Total Myalgic Score; Pain Distribution Drawings; ושאלון בנוגע להשפעת דאבת השרירים. קבוצת הביקורת חוותה שיפורים בכל הציונים, באופן מובהק סטטיסטית, בעוד בקבוצת הבקרה היו שיפורים קטנים יותר בכאב, בשינה, ובעייפות. לא בוצע power analysis לאבטחת גודל מדגם מתאים, יתכן שהשיפורים בשתי הקבוצות נגרמו בשל רפידת המגנט הטובה יותר. 

Vallbona C, Hazlewood CF, Jurida G. Response of pain to static magnetic fields in postpolio patients: a double-blind pilot study. Arch Phys Med Rehabil 1997;78:1200-3.

מחקר כפול-סמיות של מגנטים דו-קטביים 300-500 G Bioflex לעומת מזויפים בקרב 50 משתתפים עם תסמונת פוסט-פוליו עם כאב שרירים או כאבים מדלקת פרקים למשך 4 שבועות לפחות. לא היו הבדלים משמעותיים במאפיינים הדמוגרפיים או במקום הכאב בין הקבוצות. עם זאת, שכיחות גבוהה יותר של כאבי שרירים (בהשוואה לכאבי דלקת פרקים) וכן שיעור גבוה יותר של יחס גברים:נשים היו בקבוצת הניסוי. רק השטח הרגיש ביותר של הכאב נלקח בחשבון בכל מטופל. במחקר נעשה שימוש ב- 4 גדלים של מגנטים, תלוי במקום של הכאב, והודבקו למקום הכאב באמצעות סרט הדבקה. המטופלים לבשו את המגנטים במשך 45 דקות. הפוזיציה או הפעילות במהלך זמן זה לא נוטרו. המדדים שנבדקו היו שאלון כאב McGill, ורמת הכאב כפי שנמדדה במישוש בנקודה מסוימת לפני ואחרי הטיפול. בשני המדדים היו שיפורים משמעותיים לגבי קבוצת הטיפול יחסית לקבוצת הביקורת, אך לא נמדד הלחץ של המישוש לבדיקה, כך שאין ביטחון לגבי מידת העקביות. המחקר לא בדק את היעילות של שימוש במגנט לטווח ארוך לשיכוך כאבים כרוניים. נדרשים מחקרים נוספים, גדולים יותר, אשר יבקרו את גדלי המגנטים בין הקבוצות, היחס בין גברים לנשים, הפוזיציה לאחר הטיפול ומקור הכאב.

Caselli MA, et al. Evaluation of magnetic foil and PPT Insoles in the treatment of heel pain. J Am Podiatr Med Assoc 1997;87:11-6.

מחקר אקראי אשר בדק את ההשפעה של מדרסים עם וללא מגנט על 34 מטופלים בריאים בדרך כלל אשר סבלו מכאב בעצם העקב. התוצאה העיקרית שנמדדה היתה foot function index, שנמדד לפני ואחרי 4 שבועות של שימוש מתמשך במדרס. 11 מתוך 19 (58%) מן המטופלים בקבוצת הטיפול ו- 9 מתוך 15 (60%) מקבוצת הביקורת דיווחו על שיפור, ולא נמדד הבדל משמעותי באחוז השיפור. החוקרים הסיקו שהמדרס עצמו היה יעיל בטיפול בכאב.

1. Hong CZ, et al. Magnetic necklace: its therapeutic effectiveness on neck and shoulder pain. Arch Phys Med Rehabil 1982;63:462-6.
2. Colbert AP, et al. Magnetic mattress pad use in patients with fibromyalgia: a randomized double-blind pilot study. J Back Musculoskel Rehabil 1999;13:19-31.
3. Macklis RM. Magnetic healing, quackery, and the debate about the health effects of electromagnetic fields. Ann Intern Med 1993;118:376-83.
4. Burkhart CG, Burkhart CN. Are magnets effective for pain control? JAMA 2000;284:564-5.
5. Man D, Man B, Plosker H. The influence of permanent magnetic field therapy on wound healing in suction lipectomy patients: a double-blind study. Plast Reconstr Surg 1999;104:2261-6.
6. Szor JK, Topp R. Use of magnet therapy to heal an abdominal wound: a case study. Ostomy Wound Manage 1998;44:24-9.
7. Repacholi MH, Greenebaum B. Interaction of static and extremely low frequency electric and magnetic fields with living systems: health effects and research needs. Bioelectromagnetics 1999;20:133-60.
8. Flipo D, et al. Increased apoptosis, changes in intracellular Ca2+, and functional alterations in lymphocytes and macrophages after in vitro exposure to static magnetic field. J Toxicol Environ Health 1998;54:63-76.
9. Atef MM, et al. Effects of a static magnetic field on haemoglobin structure and function. Int J Biol Macromol 1995;17:105-11.
10. Rosen AD. Threshold and limits of magnetic field action at the presynaptic membrane. Biochim Biophys Acta 1994;1193:62-6.
11. Liu S, et al. Magnetic disk applied on Neiguan point for prevention and treatment of cisplatin-induced nausea and vomiting. J Tradit Chin Med 1991;11:181-3.
12. Weintraub MI. Chronic submaximal magnetic stimulation in peripheral neuropathy: is there a beneficial therapeutic relationship? Am J Pain Management 1998;8:12-6.
13. McLean MJ, et al. Blockade of sensory neuron action potentials by a static magnetic field in the 10 mT range. Bioelectromagnetics 1995;16:20-32.
14. Ohkubo C, Xu S. Acute effects of static magnetic fields on cutaneous microcirculation in rabbits. In Vivo 1997;11:221-6.
15. Vallbona C, Richards T. Evolution of magnetic therapy from alternative to traditional medicine. Phys Med Rehabil Clin N Am 1999;10:729-54.
16. Weintraub MI. Are magnets effective for pain control? JAMA 2000;284:565.
17. Blechman AM. Discrepancy between claimed field flux density of some commercially available magnets and actual gaussmeter measurements. Altern Ther Health Med 2001;7:92-5.
18. Carter R, et al. The effectiveness of magnet therapy for treatment of wrist pain attributed to carpal tunnel syndrome. J Fam Pract 2002;51:38-40.
19. Segal NA, et al. Two configurations of static magnetic fields for treating rheumatoid arthritis of the knee: a double-blind clinical trial. Arch Phys Med Rehabil 2001;82:1453-60.
20. Collacott EA, et al. Bipolar permanent magnets for the treatment of chronic low back pain. JAMA 2000;283:1322-5.
21. Vallbona C, Hazlewood CF, Jurida G. Response of pain to static magnetic fields in postpolio patients: a double-blind pilot study. Arch Phys Med Rehabil 1997;78:1200-3.
22. Caselli MA, et al. Evaluation of magnetic foil and PPT Insoles in the treatment of heel pain. J Am Podiatr Med Assoc 1997;87:11-6.
23. Weintraub, MI et. al. Static magnetic field therapy for symptomatic diabetic neuropathy: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Arch Phys Med Rehabil. 2003 May;84(5):736-46.