מחלת סרטן שד בגברים

סרטן שד הוא גידול ממאיר המתחיל בתאים של השד. גידול ממאיר הינו קבוצה של תאים סרטניים העלולים לפלוש לרקמות קרובות או להתפשט (לשלוח גרורות) לחלקים רחוקים יותר של הגוף.

מבנה נורמלי של השד

על מנת להבין את סרטן שד, רצוי לרכוש קודם כל ידע בסיסי אודות המבנה הנורמלי של השדיים.
השדיים מורכבים בעיקר מאונות (בלוטות מייצרות חלב בנשים), צינוריות (צינוריות זעירות אשר מובילות את החלב מן האוניות אל הפטמה), וסטרומה (רקמה שומנית ורקמת חיבור המקיפה את האונות והצינוריות, כלי דם וכלי לימפה).
עד לבגרות המינית, לילדים וילדות יש כמות מועטה של רקמת שד, המורכבת מכמות קטנה של צינוריות הנמצאות מתחת לפטמה ולטבעת המקיפה אותה. בגיל הבגרות המינית, השחלות של הילדה מייצרות הורמונים נקביים, הגורמים לגדילה של צינוריות השד, להיווצרות אונות בקצה הצינוריות ולכמות הסטרומה לגדול. בגברים, ההורמונים המיוצרים באשכים מונעים גדילה נוספת של רקמת השד. רקמת השדיים בגברים כוללת צינוריות, אך רק מעט אונות, אם בכלל.
כמו כל תאי הגוף, גם תאי צינוריות השד בגברים יכולים לעבור שינויים סרטניים. בשל העובדה שלנשים יש יותר תאים ברקמת השד מאשר לגברים וכנראה בגלל שתאי השד שלהם חשופים כל הזמן להשפעות הגידול של הורמונים נקביים, סרטן שד הוא הרבה יותר שכיח בנשים מאשר סרטן שד בגברים.   

מערכת הלימפה

מערכת הלימפה חשובה להבנה מאחר וזוהי אחת הדרכים בהן סרטן שד מתפשט. למערכת זו מספר חלקים. קשרי לימפה הם אוספים קטנים ודמויי שעועית של תאי מערכת החיסון, הקשורים באמצעות כלי לימפה. כלי לימפה הם כמו כלי דם קטנים, פרט לעובדה שהם נושאים נוזל הנקרא לימפה (במקום דם) מן השד. לימפה מכילה נוזל רקמה וחומרי פסולת, כמו גם תאים של מערכת החיסון (תאים החשובים למלחמה בזיהומים). תאי סרטן שד יכולים לחדור לכלי הלימפה ולהתחיל לגדול בקשרי לימפה. עובדה זו חשובה כאשר דנים בקביעת שלב המחלה רוב כלי הלימפה בשד מתחברים לקשרי לימפה הנמצאים מתחת לזרוע (קשרי לימפה בבית השחי). כלי לימפה מסוימים קשורים לקשרי לימפה בתוך השד (קשרים פנימיים בשד) ולקשרי לימפה מעל או מתחת לעצם הבריח (קשרים על-בריחיים או קשרים מתחת לבריח).
הידיעה האם תאים סרטניים התפשטו לקשרי לימפה היא חשובה שכן אם זה כך, יש סיכוי גבוה יותר שהתאים הגיעו גם למחזור הדם והתפשטו (שלחו גרורות) לחלקים אחרים בגוף. ככל שיש יותר סרטן שד ביותר קשרי לימפה, כך הסיכוי גדול יותר שיימצא סרטן גם באיברים אחרים. זה חשוב לדעת מאחר וזה עשוי להשפיע על תוכנית הטיפול. עם זאת, לא כל הנשים שיש להן תאי סרטן בקשרי הלימפה מפתחות גרורות, ובמקרים מסוימים סרטן שד יכול שלא להימצא בקשרי לימפה ועדיין יתפתחו גרורות מאוחר יותר. מצבים שפירים בשד סוגים רבים של הפרעות בשד יכולים להשפיע הן על נשים והן על גברים לחלות בסרטן שד.


סרטן שד והמצאות גידולים שפירים בשד: רוב הגידולים בשד (גושים בלתי נורמליים או מסות של רקמה) הם שפירים (לא סרטניים). גידולים שפירים אינם מתפשטים אל מחוץ לשד והם אינם מסכני חיים. גידולים שפירים, כגון פפילומות ופיברואדנומות נפוצים בנשים החולות ב - סרטן שד אך הם נדירים מאוד בגברים אשר עלולים לחלות ב- סרטן שד  .

חזה גבר גינקומסטיה: גינקומסטיה היא ההפרעה הנפוצה ביותר בשדיים אצל גברים. זה אינו גידול אלא צמיחה בכמות רקמת השדיים בגבר. בדרך כלל, לגברים יש מעט רקמה בשד. לגבר עם גינקומסטיה יש גידול בצורת כפתור או דסקית מתחת לפטמה ולטבעת העוטפת אותה, אשר ניתן להרגיש ולפעמים לראות אותו. בעוד גינקומסטיה הרבה יותר נפוצה מאשר סרטן שד אצל גברים, שניהם יכולים להופיע כגידול מתחת לפטמה, ולכן חשוב לבדוק גושים כאלה על ידי הרופא.
גינקומסטיה נפוצה בקרב ילדים בגיל העשרה בשל שינויים במאזן ההורמונים במהלך גיל ההתבגרות. מצב דומה נפוץ בגברים מבוגרים בשל חוסר איזון בהורמונים שלהם. 
לעיתים רחוקות, גינקומסטיה מופיעה בגלל גידולים או מחלות של בלוטות אנדוקריניות (מייצרות הורמונים), המייצרות עודף אסטרוגן (ההורמון הנקבי העיקרי). למרות שהבלוטות בגברים בדרך כלל כמות מסוימת של אסטרוגן, זה אינו מספיק לצמיחת השדיים. מחלות בכבד, שהוא איבר חשוב בחילוף החומרים ההורמונלי בגברים ובנשים כאחד, יכולים לשנות את מאזן ההורמונים של גבר ולהוביל לגינקומסטיה. השמנת יתר יכולה להיות סיבה נוספת לגידול ברמת האסטרוגן בגברים.

תרופות מרשם רבות גם יכולות לגרום לגינקומסטיה, כולל כמה תרופות המשמשות לטיפול בכיב קיבה וצרבת, לחץ דם גבוה ואי ספיקת לב. גברים עם גינקומסטיה צריכים להיוועץ ברופא האם התרופות שהם נוטלים עלולים לגרום לבעיה.

תסמונת קליינפלטר, מחלה גנטית נדירה, יכולה לגרום לגינקומסטיה ולהגדיל את הסיכוי של גבר לפתח סרטן שד. תסמונת זאת מפורטת בפרק "מהם גורמי הסיכון לחלות בסרטן השד? "

מושגים כלליים של סרטן שד

חשוב להבין חלק ממילות המפתח המשמשות לתיאור סרטן שד.

סרטן שד  הנקרא קרצינומה

זהו מונח המשמש לתיאור סרטן שד המתחיל בשכבת הציפוי הפנימי (תאי האפיתל) של איברים כמו השד. כמעט כל סוגי סרטן שד הם קרצינומות (בין אם קרצינומה צינורית או קרצינומה אונתית). 

סרטן השד  הנקרא אדנוקרצינומה

אדנוקרצינומה הוא סוג של קרצינומה המתחילה ברקמה של בלוטה (רקמה המייצרת ומפרישה חומר). הצינוריות והאוניות של השד הינם רקמת בלוטה (הם מייצרים חלב), כך סרטן שד המתחיל באזורים אלה נקראים לעיתים אדנוקרצינומות.

סרטן השד  הנקרא קרצינומה מקומית

מונח זה משמש לשלב מוקדם של סרטן שד, כאשר הוא כלול בשכבת התאים בהם הוא התחיל. בסרטן שד, המונח "מקומי" פירושו שתאי הסרטן נשארים בתוך הצינוריות (קרצינומה צינורית מקומית) או האונות (קרצינומה אונתית מקומית). הם לא פלשו לרקמות עמוקות יותר בשד או התפשטו לאיברים אחרים בגוף, ולפעמים מתייחסים אליהם לסרטן שד לא פולשני. 

סרטן שד  הנקרא קרצינומה פולשנית (חודרנית)  

סוגי סרטן שד

סרטן שד מסוג קרצינומה צינורית מקומית (DCIS)

DCISסרטן שד מהווה כ- 10% ממקרי קרצינומה בשד אצל גברים. ב- DCIS, תאי הסרטן ממלאים את הצינוריות אך הם לא פלשו דרך דפנות הצינוריות לרקמה השומנית של השד או לחלקים אחרים מחוץ לשד.סרטן שד מסוג  DCIS כמעט תמיד ניתן לריפוי באמצעות ניתוח.

סרטן שד מסוג קרצינומה צינורית חודרנית (או פולשנית) (IDC)

סוג זה של סרטן שד חודר מבעד לדפנות הצינוריות ופולש אל הרקמה השומנית של השד. בנקודה זאת, הגידול יכול לשלוח גרורות (להתפשט) אל חלקים אחרים של הגוף. IDC (בעצמו או בשילוב עם סוגים אחרים של סרטן שד פולשני או מקומי) מהווה כ- 80% עד 90% ממקרי סרטן שד בגברים.

סרטן שד מסוג קרצינומה אונתית פולשנית (סרטן השד אונתי)

סוג זה של סרטן שד נדיר מאוד בגברים, ומהווה כ- 2% בלבד. זאת, בשל העובדה שלגברים אין בדרך כלל רקמת אונות (החלק בשד אשר בנשים מכיל בלוטות מייצרות חלב).

מחלת פאג'ט (Paget) בפטמה
סוג זה של סרטן שד מתחיל בצינוריות השד ומתפשט אל העור של הפטמה ואז אל הטבעת הכהה המקיפה את הפטמה. סוג זה הוא נדיר. עור הפטמה והטבעת המקיפה אותה מופיע לעיתים קרובות כבעל קליפה קשה, קשקשי ואדום, עם שטחים מדממים, צורבים, מגרדים או מטפטפים. ניתן למשש בקצות האצבעות ולהרגיש גוש. 
מחלת פאג'ט קשורה כמעט תמיד ל- DCIS או ל- IDC. , היא מהווה כ- 1% בלבד מכל מקרי סרטן שד בנשים ואחוז יותר גבוה בגברים. בשל העובדה ששדי הגבר הרבה יותר קטנים, כל מקרי סרטן שד בגברים מתחילים קרוב לפטמה, כך שהתפשטות לפטמה היא בסיכוי גבוה יותר. אם אי אפשר לחוש בגוש בשד והביופסיה מראה DCIS אך לא סרטן שד פולשני, אזי הפרוגנוזה היא מצוינת.