מאמר המשך בסדרה אודות מידע חיוני למחלת סרטן השד

גידולים מעורבים: גידולים מעורבים הם גידולים המכילים מגוון של סוגי תאים, כמו IDC משולב עם ILC. במצב כזה, הגידול מטופל כאילו הוא היה מסוג IDC.
סרטן השד מסוג קרצינומה מדולרית: בסוג מיוחד זה של סרטן השד חודרני יש גבול מוגדר בין רקמת הגידול לבין רקמה בריאה. יש לו גם כמה תכונות מיוחדות אחרות, כולל תאי סרטן גדולים במיוחד ונוכחות של תאי מערכת החיסון בקצוות של הגידול. קרצינומה מדולרית מהווה בין 3% עד 5% ממקרי סרטן השד. הערכת הסיכויים (פרוגנוזה) של סוג זה של סרטן היא בדרך כלל טובה יותר מאשר בסוגים הנפוצים יותר של סרטן השד פולשני. רוב מומחי הסרטן חושבים שסרטן מדולרי אמיתי הוא מאוד נדיר, ושמקרי סרטן הנקראים סרטן מדולרי צריכים להיות מטופלים כמו מקרי IDC רגילים. 
קרצינומה מטפלסטית: (ידועה גם בשם קרצינומה עם תמורת רקמה – metaplasia) היא סוג נדיר מאוד של IDC.  גידולים אלה כוללים תאים שאינם נמצאים בדרך כלל בשד, כמו תאים הנראים כמו תאי עור (תאים קשקשיים), או תאים המרכיבים עצם. גידולים אלה מטופלים כמו IDC.
מוקינוס קרצינומה (mucinous): (ידועה גם בשם קולואיד קרצינומה – colloid) – סרטן השד -   סוג נדיר זה של סרטן השד פולשני נוצר זה תאי סרטן מייצרי ריר (mucus). הערכת הסיכויים (פרוגנוזה) עבור סוג זה של סרטן שד היא בדרך כלל טובה יותר מאשר בסוגים הרגילים של סרטן השד פולשני.
מחלת פאג'ט (Paget) של הפטמה: סוג זה של סרטן השד מתחיל בצינוריות השד ומתפשט אל העור של הפטמה ואז אל הטבעת הכהה המקיפה את הפטמה. סוג זה הוא נדיר, ומהווה כ- 1% בלבד מכל מקרי סרטן השד. עור הפטמה והטבעת המקיפה אותה מופיע לעיתים קרובות כבעל קליפה קשה, קשקשית ואדומה, עם שטחים מדממים או מטפטפים. האישה עשויה להרגיש צריבה או גירוד. מחלת פאג'ט קשורה כמעט תמיד ל- DCIS או, לעיתים קרובות יותר, ל- IDC. אם אי אפשר לחוש בגוש בשד והביופסיה מראה DCIS אך לא סרטן פולשני, אזי הפרוגנוזה היא מצוינת. 
קרצינומה טובולארית: זהו סוג נוסף של IDC. הוא נקרא טובולארי בגלל הדרך בה ערוכים התאים מתחת למיקרוסקופ. סוג זה מהווה כ- 2% מכל מקרי סרטן השד ונוטה להיות בעל פרוגנוזה טובה יותר מאשר קרצינומות פולשניות אחרות.
סרטן השד מסוג קרצינומה פפילרית: התאים של סרטנים אלה נוטים להסתדר בצורה של אצבעות קטנות מתחת למיקרוסקופ. הם נחשבים לתת-סוג של DCIS, וככאלה הם גם מטופלים. במקרים נדירים הם פולשניים, ואז הם מטופלים כמו IDC, למרות שהפרוגנוזה היא בדרך כלל טובה יותר. סוג זה של סרטן שכיח יותר בנשים מבוגרות, והם מהווים לא יותר מ- 1% או 2% מסך מקרי סרטן השד. 
קרצינומה אדנויד-ציסטית (adenocystic): במקרי סרטן זה יש מאפיינים של בלוטה (adenoid) וצילינדר (cystic) מתחת למיקרוסקופ. הם מהווים פחות מ- 1% מכל מקרי סרטן השד. לעיתים נדירות הם מתפשטים לקשרי לימפה או לאזורים מרוחקים, ובדרך כלל יש להם פרוגנוזה טובה. 
גידול פילודס (Phyllodes tumor): זהו סוג סרטן שד נדיר מאוד המתפתח בסטרומה (רקמת החיבור) של השד, בניגוד לקרצינומות, המתפתחות בצינוריות או באוניות של השד. שמות אחרים לגידול זה: phylloides tumor או cystosarcoma phyllodes. ברוב המקרים גידולים אלה הינם שפירים אך במקרים נדירים הם יכולים להיות ממאירים.
גידולי פילודס שפירים מטופלים על ידי הסרת הגידול עם שוליים של רקמת שד בריאה. גידול פילודס ממאיר מטופל על ידי הסרתו ביחד עם שוליים רחבים יותר של רקמה בריאה, או על ידי כריתת-שד. בעוד ניתוח הוא כל מה שנחוץ בדרך כלל, סוגי סרטן אלו עלולים לא להגיב היטב לטיפולים אחרים המשמשים במקרים של IDC או ILC. 
סרטן השד מסוג אנגיוסרקומה: זהו סוג של סרטן המתחיל מתאים של כלי דם או כלי לימפה. הוא נדיר מאוד בשד. כאשר הוא בשד, רואים אותו כסיבוך של הקרנות בשד. הוא נוטה להופיע כ- 5 עד 10 שנים לאחר טיפולי הקרנה. עם זאת, זהו סיבוך נדיר מאוד. אנגיוסרקומה יכולה להופיע גם בזרוע של נשים המפתחות בצקת לימפתית כתוצאה מניתוח בקשרי לימפה או הקרנות נגד סרטן שד. (לפרטים נוספים אודות בצקת לימפתית, ראה כיצד מטופל סרטן השד?). סוגי סרטן אלה נוטים לגדול ולהתפשט במהירות. הטיפול הוא בדרך כלל כמו בסרקומות אחרות.