Camellia sinensis

תה סיני, תה, תמצית תה ירוק, green tea polyphenols, epigallocatechin gallate (EGCG), Camellia thea, Camellia theifera, Thea sinensis, Thea bohea, Thea viridis

תה ירוק הוא משקה נפוץ הנצרך באסיה מזה דורות רבים. בשנים האחרונות, תה ירוק והתמציות שלו שימשו למנוע ולטפל ביתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, טרשת עורקים וסרטן. המרכיב הפעיל העיקרי הוא epigallocatechin-3-gallate (EGCG), האחראי ל- 40% מסה"כ תכולת הפוליפנול (polyphenol) שבתמצית התה הירוק. מחקרים בדבר הפעילות הכימו-מונעת של תה ירוק גילו מספר ממצאים חיוביים. עם זאת, המסקנה של ה- FDA היא שבלתי סביר שתה ירוק מפחית את הסיכון לסרטן. EGCG הראה יכולת לווסת VEGF (חלבון בעל יכולת לגרום לסרטן), המוביל למות תאים מתוכנת בתאי לוקמיה, וכעת מתבצעים מחקרים להערכת היעילות של תמציות תה ירוק בטיפול בסרטן. ניתן להשתמש בתמצית תה ירוק המועשרת ב- theflavin להפחתת כולסטרול LDL. צריכה שוטפת של תה ירוק יכולה להפחית את הסיכון ליתר לחץ דם ולהשפיע לחיוב על מצב הרוח, אך בעוד הוא עשוי לשפר את הסבילות לגלוקוז בבני אדם בריאים, הוא לא שיפר את הרגישות לאינסולין או את רמת הגלוקוז בדם בקרב גברים בעלי משקל עודף או בבני אדם עם סוכרת סוג II. תה ירוק יכול גם להפחית תמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב גברים ונשים כאחד. טיפול מקומי בתמציות תה ירוק מטפלת ביעילות ביבלות המופיעות באזור איברי המין. תמצית תה ירוק בשם sinecatechin מאושרת על ידי ה- FDA כתרופה לצורך כך.

תה ירוק המכיל קפאין עלול לגרום לנדודי שינה ובחילות. השימוש במוצרים נטולי קפאין עשוי להיות עדיף בגלל מיעוט תופעות הלוואי והתגובות השליליות, אך קיים מידע סותר לגבי היעילות היחסית של תה ירוק עם ובלי קפאין. הטאנינים בתה הירוק עלולים להקטין את הספיגה והביו-זמינות של תוספי קודאין, אטרופין וברזל. המרכיבים הפוליפנולים בתה הירוק יכולים לסתור את ההשפעה הרפואית של התרופה האנטי-סרטנית bortezomib. מטופלים העוברים כימותרפיה צריכים להימנע מצריכת מוצרי תה ירוק.

• מניעת סרטן
• טיפול בסרטן
• מחלות לב וכלי דם
• שיפור ההכרה
• הפרעות במערכת העיכול
• יתר לחץ דם
• ירידה במשקל

• קפאין
• פלבונואידים, theaflavin
• Methylxanthines: Theophylline, theobromine, and theanine
• Polyphenols: Gallic acid and catechins: gallocatechin (GC), epigallocatechin (EGC), epicatechin (EC), and epigallocatechin gallate (EGCG)
• רב סוכרים
• Proanthocyanidins (טאנינים)
• ויטמינים: ויטמין C, ויטמין E
• אחר: פלואוריד, כלורופיל, חומצות אורגניות

הפעילות האנטי-סרטנית של תה ירוק נחשבת כקשורה למרכיב הפוליפנול שלו. התכונות הכימו-מונעות של התה הירוק קשורות ל- EGCG (catechin epigallocatechin-3-gallate), הנחשב כגורם למות תאים מתוכנת ולפעילות נוגדת היווצרות סרטן. EGCG יכול לעכב אנזימים המעורבים בשכפול תאים וסינתזת DNA ע"י הפרעה להתקשרות תאיםאו באמצעות בלימת נתיבי תקשורת בין-תאיים הנדרשים לצורך התחלקות תאים. נתונים ממחקרים במבחנה מציינים שריכוזים של 30 מיקרוגרם למיליליטר EGCG ו- (-)-epigallocatechinEGC מונעים מטבוליזם של lipoxygenase-dependent arachidonic acid ב- 30 עד 75% בקרום הרירי הבריא של המעי הגס ובסרטן המעי הגס. מחקרים אחרים בשורות תאי סרטן המעי הגס בבני אדם מרמזים על כך ש- EGCG מונע topoisomerase I, אך לא topoisomerase II. EGCG מונע גם שכפול DNA בניסויי מבחנה של שורות תאי לוקמיה. EGCG הוכח כמווסת VEGF (vascular endothelial growth factor) המוביל למות תאים מתוכנת של תאי לוקמיה. EGCG בטיפול מקומי עשוי להיות יעיל ככימו-מונע של סרטן העור, אך נדרש מחקר נוסף. 

הפעילות נוגדת החימצון של תה ירוק עשויה לתקן נזק של חימצון לתאים, אך תפקידו בהגנה נגד סרטן אינה ברורה. מנגנון הפעולה אינו ידוע לחלוטין, שכן הפעילות הביולוגית של הפוליפנולים שלו עשויה לפעול בסינרגיה עם מרכיבים אחרים של הצמח. למרות שמריחה מקומית מעכבת היווצרות סרטן ע"י אור אולטרה סגול B, מריחה מקומית של תה ירוק לפני ובמהלך טיפול בסרטן, מפחיתה את מקרי סרטן הקיבה והוושט בעכברים.

המנגנון באמצעותו תה ירוק משפיע על יתר לחץ דם נחשב למתווך באמצעות ויסות תעוקת כלי הדם ע"יEGCG. זה האחרון גורם לייצור תחמוצת חנקן (NO) באמצעות האקטיבציה של NO synthase, הגורמת להתרחבות כלי דם.

הטאנינים בתה הירוק עשויים להיות בעלי תכונות אנטי בקטריאליות וכן בעלי השפעות נוגדות שלשולים. תה ירוק נחשב בעל יכולות הגנה על הלב וכלי הדם על ידי הגברת כולסטרול HDL, הפחתת כולסטרול LDL וטריגליצרידים, כמו גם מניעת הצגבשות טסיות דם. פלבונואידים המצויים בתה ירוק עשויים להפחית חימצון ליפופרוטאין. תה ירוק גם מכיל קפאין, אשר יש לו יכולות המרצה והוא שאחראי על רוב התגובות השליליות והאינטראקציות עם תרופות. לא ידוע האם הסרת הקפאין משנה את הפעולות של תה ירוק.

Catechins מתה ירוק נספגים במהירות; תוספת של חלב אינה פוגמת בביו-זמינות של ה- catechins בתה הירוק. לאחר עיכול תה הספוג בעלי הצמח או בתמצית catechin, ניתן למצוא פוליפנול בדם, בשתן, ברוק ובצואה. הדבר מציין שפוליפנולים שעברו עיכול והמטבוליטים שלהם עשויים לספק פעילות רקמות מקומית בנוסף להשפעות הישירות של מערכת העיכול.

למרות שה- FDA כלל את התה הירוק בקטגוריה של החומרים אשר ידועים בדרך כלל כבטוחים, על נשים בהריון ונשים מיניקות להגביל את הצריכה של תה ירוק בשל תכולת הקפאין שבו.

מאחר ותה ירוק עובר בחלב אם, הוא עלול לגרום להפרעות שינה בתינוקות יונקים. עיכול של תה ירוק בילדים נקשר במטבוליזם פגום של ברזל ואנמיה מיקרוציטית.

על אנשים הסובלים מכיבי קיבה להימנע מצריכת תה ירוק מאחר והוא עלול לעודד ייצור חומצות קיבה.

מדווחות (בנטילה דרך הפה): בחילות והפרעות במערכת העיכול, כנראה בשל תכולת הטאנינים. נדודי שינה, אי שקט ועצבנות יכולים להיגרם בשל תכולת הקפאין.

אדנוזין: תכולת הקפאין בתה ירוק יכולה לעכב את ההשפעות של אדנוזין על מחזור הדם.

חומרים מונעי קרישה / נוגדי התגבשות טסיות דם: באופן תיאורטי, צריכת כמויות גדולות של תה ירוק (2-4 ליטרים ביום) עשויה לספק מספיק ויטמין K לשלילת ההשפעה של חומרים מונעי קרישה ונוגדי התגבשות טסיות דם, למרות שהשפעה זאת לא דווחה בבני אדם.

אטרופין: תכולת הטאנינים בתה ירוק עלולה להפחית את הספיגה של אטרופין.

תוספי ברזל: תכולת הטאנינים בתה ירוק עלולה להפחית את הביו-זמינות של ברזל. יש לצרוך תה ירוק שעתיים לפני או 4 שעות אחרי נטילת תוסף ברזל.

קודאין: תכולת הטאנינים בתה ירוק עלולה להפחית את הספיגה של קודאין.

Bortezomib: EGCG ופוליפנולים אחרים בתה ירוק יכולים לבלום את ההשפעה הרפואית של bortezomib (Velcade®) ו- proteasome inhibitors אחרים המבוססים על חומצה בורונית. 

קפאין בתה ירוק יכול להגביר PT / PTT. את תכולת הקפאין יש לבדוק בתווית המוצר. 

Pisters KM, et al. Phase I trial of oral green tea extract in adult patients with solid tumors. J Clin Oncol 2001;19:1830-8.

מחקר שלב I לקביעת המינון המכסימלי הנסבל, הרעילות והפרמקולוגיה של תמצית תה ירוק לשתייה, אשר ניטלו פעם אחת עד שלוש פעמים ביום בקרב חולים עם גידולים מוצקים ועיקשים. כל קבוצה כללה 3 מבוגרים חולי סרטן או יותר במינונים אשר נעו בין 0.5 ל- 5.05 גרם ל- m2 פעם ביום ו- 1.0 עד 2.2 גרם ל- m2 שלוש פעמים ביום עם מים, לאחר הארוחות, לאורך תקופות שבין 4 שבועות ועד 6 חודשים. ניתוחים פרמקוקינטיים היו אופציונליים, אם כי הם הומלצו. סה"כ היו 49 משתתפים. תכונות המשתתפים: חציון הגיל 57 (בין 27 ל- 77), 23 נשים (47%) אובחנו עם גידולי ריאה לא קטנים, 19 חולי סרטן הראש והצוואר, 3 עם מזותליומה, ו- 6 עם סרטן מסוגים אחרים. לא היו תגובות מג'וריות. רעילות קלה עד בינונית נקשרה לתכולת הקפאין, והיא נעלמה לגמרי עם הפסקת הנטילה. רעילות אשר הגבילה את המינון כללה השפעות נוירולוגיות וגסטרו-אנטרולוגיות. המינון המכסימלי הנסבל היה 4.2 גרם ל- m2 פעם ביום או 1.0 גרם ל- m2 3 פעמים ביום (בערך כ- 2.5 ליטר תה ירוק לשתייה ביום). מומלץ לערוך מחקרים נוספים.

Tsubono Y, et al. Green tea and the risk of gastric cancer in Japan. N Engl J Med 2001;344:632-6.

סקר שנערך ביפן בנושא צריכת תה ירוק וסוגיות בריאות שונות בקרב 26,311 משתתפים וכ- 200,000 שנות אדם מצטברות של מעקב. לא נמצא קשר בין צריכת תה ירוק (בין כוס אחת ל- 5 כוסות ביום) לבין הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה והמעיים. בוצעו התאמות לשימוש בסיגריות ואלכוהול, גיל, ביטוח רפואי וחומרים אחרים בדיאטה. התוצאות אמנם לא יכולות להשליך על אוכלוסיות אחרות, אך נראה שאין לתה ירוק השפעה על הסיכון לתחלואה בסרטן הקיבה והמעי. 

Maron D, et al. Cholesterol-lowering effect of a theaflavin-enriched green tea extract: a randomized controlled trial. Arch Intern Med. 2003 Jun 23;163(12):1448-53.

במחקר כפול-סמיות, אקראי, מבוקר-פלאצבו זה, 240 משתתפים נטלו תמצית תה ירוק המועשרת ב- theaflavin בצורה של גלולה בת 375 מ"ג ליום, או פלאצבו. לאחר 12 שבועות, המשתתפים בקבוצת תמצית התה הירוק היו בעלי רמות נמוכות משמעותית של כולסטרול LDL וסה"כ כולסטרול (16.4% ו- 11.3% נמוכות יותר מאשר בנקודת הבסיס, p<0.01) מאשר קבוצת הפלאצבו. החוקר הסיק שתמצית תה ירוק מועשרת ב- theaflavin יכולה לשמש יחד עם גישות דיאטטיות אחרות להורדת רמות כולסטרול LDL.

Kuriyama S, Shimazu T, Ohmori K, et al. Green tea consumption and mortality due to cardiovascular disease, cancer, and all causes in Japan: the Ohsaki study. JAMA. 2006;296(10):1255-65.

זהו מחקר אשר החל ב- 1994 ביפן בהשתתפות 40,530 מבוגרים בגילאי 40-79. המשתתפים לא עברו שבץ, מחלת לב עורקית או סרטן בתחילת המחקר. המעקב נמשך 11 שנים אחרי מקרי מוות מכל סיבה שהיא, ו- 7 שנים אחרי מקרי מוות מסיבה ספציפית. החוקרים גילו יחס הפוך בין צריכת תה ירוק ומקרי מוות כתוצאה ממחלות לב וכלי דם ומסיבות אחרות, בקרב נשים וגברים. יחד עם זאת, לא היה קשר כזה ביחס למקרי מוות כתוצאה מסרטן. למרות שגודל המדגם הוא גדול, מספר מקרי מחלות הלב וכלי הדם ומספר מקרי הסרטן היו קטנים, ולכן המשמעות הסטטיסטית של התוצאות עלולה שלא להיות מספקת. מגבלות אחרות של המחקר היו אובדן מעקב אחר משתתפים ומידע שהגיע משאלונים עצמיים, אשר עלולים היו להיות לא מדויקים. לכן נדרשים מחקרים מתוכננים בקפידה על מנת לאשר את ההשפעות המגינות של תה ירוק.

Li Q, et al. Green tea consumption and lung cancer risk: the Ohsaki study. Br J Cancer. Sep 2 2008.

המחקר של Oshaki היה מחקר בקרב 41,440 משתתפים בני 40 עד 79. עם השלמת שאלון, נבדקו צריכת תה ירוק והסיכון לפתח סרטן ריאות במהלך 7 שנים. סך מקרי סרטן הריאות לא היה שונה בקרב אלו אשר צרכו תה ירוק ואלו אשר לא צרכו תה ירוק או צרכו בכמויות קטנות. מאחר ומחקר זה העריך את צריכת התה הירוק רק בתחילת המחקר, הרי שאלו אשר שינו את הרגלי הצריכה שלהם לא סווגו מחדש.

Stockfleth E, et al. Topical Polyphenon E in the treatment of external genital and perianal warts: a randomized controlled trial. Br J Dermatol. Jun 2008;158(6):1329-1338.

השימוש ב- Polyphenon E, תמצית תה ירוק מסוים לטיפול ביבלות באזור איברי המין (external genital and perianal warts) נבחנה במחקר שלב III אקראי, כפול-סמיות בהשתתפות 503 משתתפים. Polyphenon E (15 או 10%) או פלאצבו נמרח באופן מקומי 3 פעמים ביום למשך עד 4 חודשים, ולאחריהם היתה תקופת מעקב של 12 שבועות בהם בוצע מעקב אחר חזרת של המקרים באלו אשר אצלם היבלות נעלמו לגמרי. בוצע מעקב גם אחר תגובות שליליות במהלך הטיפול. הטיפול ב- Polyphenon E 15% או 10% גרמה לריפוי מלא ב- 53% ו- 51% מן המקרים, בהתאמה, לעומת 37% בקבוצת הבקרה, וכן היו שיעורי חזרת היבלות בקרב 5.9% ו- 4.1% בהתאמה. רוב התגובות השליליות היו במקום המריחה ודווחו כמתונות עד בינוניות. למרות שמחקר זה הראה ש- Polyphenon E יעיל ובטוח לשימוש במקרים של יבלות חיצוניות, הרי שהבטיחות והיעילות שלו במקרים של יבלות בתוך הרקטום או הואגינה לא נבדקו במחקר זה.

1. Hsu SD, et al. Chemoprevention of oral cancer by green tea. Gen Dent 2002;50:140-6.
2. Pisters KM, et al. Phase I trial of oral green tea extract in adult patients with solid tumors. J Clin Oncol 2001;19:1830-8.
3. Proniuk S, et al. Preformulation study of epigallocatechin gallate, a promising antioxidant for topical skin cancer prevention. J Pharm Sci 2002;91:111-6.
4. Sartippour MR, et al. Green tea inhibits vascular endothelial growth factor (VEGF) induction in human breast cancer cells. J Nutr 2002;132:2307-11.
5. Sun CL, et al. Urinary tea polyphenols in relation to gastric and esophageal cancers: a prospective study of men in Shanghai, China. Carcinogenesis 2002;23:1497-503.
6. Letter from FDA. Green Tea and Reduced Risk of Cancer Health Claim. June 30, 2005 (accessed September 29, 2005).
7. Lee YK, et al. VEGF Receptor Phosphorylation Status and Apoptosis is Modulated by a Green Tea Component, Epigallocatechin-3-gallate (EGCG) in B cell Chronic Lymphocytic Leukemia. Blood 2004;104(3):788-94.
8. Maron DJ, et al. Cholesterol-lowering effect of a theaflavin-enriched green tea extract: a randomized controlled trial. Arch Intern Med. 2003 Jun 23;163(12):1448-53.
9. Yang YC, et al.The protective effect of habitual tea consumption on hypertension. Arch Intern Med. 2004 Jul 26;164(14):1534-40.
10. Brown AL, Lane J, Coverly J, et al. Effects of dietary supplementation with the green tea polyphenol epigallocatechin-3-gallate on insulin resistance and associated metabolic risk factors: randomized controlled trial. Br J Nutr. Aug 19 2008:1-9.
11. Tsuneki H, Ishizuka M, Terasawa M, Wu JB, Sasaoka T, Kimura I. Effect of green tea on blood glucose levels and serum proteomic patterns in diabetic (db/db) mice and on glucose metabolism in healthy humans.BMC Pharmacol. Aug 26 2004;4:18.
12. Venables MC, Hulston CJ, Cox HR, Jeukendrup AE. Green tea extract ingestion, fat oxidation, and glucose tolerance in healthy humans. Am J Clin Nutr. Mar 2008;87(3):778-784.
13. Mackenzie T, Leary L, Brooks WB. The effect of an extract of green and black tea on glucose control in adults with type 2 diabetes mellitus: double-blind randomized study. Metabolism. Oct 2007;56(10):1340-1344.
14. Kuriyama S, Shimazu T, Ohmori K, et al. Green tea consumption and mortality due to cardiovascular disease, cancer, and all causes in Japan: the Ohsaki study. JAMA. 2006;296(10):1255-65.
15. Gross G, Meyer KG, Pres H, Thielert C, Tawfik H, Mescheder A. A randomized, double-blind, four-arm parallel-group, placebo-controlled Phase II/III study to investigate the clinical efficacy of two galenic formulations of Polyphenon E in the treatment of external genital warts.J Eur Acad Dermatol Venereol. Nov 2007;21(10):1404-1412.
16. Stockfleth E, Beti H, Orasan R, et al. Topical Polyphenon E in the treatment of external genital and perianal warts: a randomized controlled trial.Br J Dermatol. Jun 2008;158(6):1329-1338.
17. Tatti S, Swinehart JM, Thielert C, Tawfik H, Mescheder A, Beutner KR. Sinecatechins, a defined green tea extract, in the treatment of external anogenital warts: a randomized controlled trial. Obstet Gynecol. Jun 2008;111(6):1371-1379.
18. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 3^rd ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2001.
19. Yang CS, et al. Blood and urine levels of tea catechins after ingestion of different amounts of green tea by human volunteers. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 1998;7:351-4.
20. Tosetti F, Ferrari N, De Flora S. Angioprevention: angiogenesis is a common and key target for cancer chemopreventive agents. FASEB J 2002;16:2-14.
21. Yang CS, et al. Prevention of carcinogenesis by tea polyphenols. Drug Metab Rev 2001;33:237-53.
22. Hong J, et al. Effects of purified green and black tea polyphenols on cyclooxygenase- and lipoxygenase-dependent metabolism of arachidonic acid in human colon mucosa and colon tumor tissues. Biochem Pharmacol 2001;62:1175-83.
23. Berger SJ, et al. Green tea constituent (--)-epigallocatechin-3-gallate inhibits topoisomerase I activity in human colon carcinoma cells. Biochem Biophys Res Commun 2001;288:101-5.
24. Smith DM, et al. Green tea polyphenol epigallocatechin inhibits DNA replication and consequently induces leukemia cell apoptosis. Int J Mol Med 2001;7:645-52.
25. Huang MT, et al. Effects of tea, decaffeinated tea, and caffeine on UVB light-induced complete carcinogenesis in SKH-1 mice: demonstration of caffeine as a biologically important constituent of tea. Cancer Res 1997;57:2623-9.
26. Yang CS, et al. Human salivary tea catechin levels and catechin esterase activities: implications in human cancer prevention studies. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 1999;8:83-9.
27. Lorenz M, Wessler S, Follmann E, et al. A constituent of green tea, epigallocatechin-3-gallate, activates endothelial nitric oxide synthase by a phosphatidylinositol-3-OH-kinase-, cAMP-dependent protein kinase-, and Akt-dependent pathway and leads to endothelial-dependent vasorelaxation. J Biol Chem. Feb 13 2004;279(7):6190-6195.
28. Hamilton-Miller JM. Anti-cariogenic properties of tea (Camellia sinensis). J Med Microbiol 2001;50:299-302.
29. LaValle JB, et al. IN: Natural Therapeutics Pocket Guide 2000-2001;452-4.
30. Dulloo AG, et al. Efficacy of a green tea extract rich in catechin polyphenols and caffeine in increasing 24-h energy expenditure and fat oxidation in humans. Am J Clin Nutr 1999;70:1040-5.
31. van het Hof KH, et al. Bioavailability of catechins from tea: the effect of milk. Eur J Clin Nutr 1998;52:356-9.
32. Graham HN. Green tea composition, consumption, and polyphenol chemistry. Prev Med 1992;21:334-50.
33. He YH, Kies C. Green and black tea consumption by humans: impact on polyphenol concentrations in feces, blood, and urine. Plant Foods Hum Nutr 1994;46:221-9.
34. Taylor JR, Wilt VM. Probable antagonism of warfarin by green tea. Ann Pharmacother 1999;33:426-8.
35. Tsubono Y, et al. Green tea and the risk of gastric cancer in Japan. N Engl J Med 2001;344:632-6
36. Li Q, Kakizaki M, Kuriyama S, et al. Green tea consumption and lung cancer risk: the Ohsaki study. Br J Cancer 2008 Oct 7;99(7):1179-84.
37. Goldin EB, Lam P, Kardosh A, et al. Green tea polyphenols block the anticancer effects of bortezomib and other boronic acid based proteasome inhibitors. Blood First Edition Paper, prepublished online February 3, 2009.