שם מדעי

Sanguinaria canadensis

שמות נפוצים

Bloodroot, red root, Indian paint, snakebite, sweet slumber, coonroot, puccoon, tetterwort

סיכום רפואי אודות דמיה

דמיה היא צמח פורח רב שנתי הצומח במזרח צפון אמריקה. הוא נחשב כבעל איכויות אנטיספטיות, משלשלות, משתנות, גורמות להקאה ויוצרות גלדים בכוויות, והוא משמש כנגד דלקות, שיעול, זיהומים, כחומר נגד הצברות רובד חיידקים על השיניים, ולטיפול בסרטן. המרכיב העיקרי בדמיה הינו סנגווינרין (sanguinarine), תרכובת חנקן בעלת השפעות אנטי-מיקרוביאליות, השפעות החוסמות את זרימת הדם ואנטי-מיקרוטובוליות (antimicrotubule). עם זאת, היעילות לא נוסתה בבני אדם. שימוש מקומי בדמיה לטיפול במחלות מסוג סרטן העור יכול לגרום לתגובות שליליות, כולל השחתה. השימוש בסנגווינרין כחומר לטיפול בהיווצרות רובד חיידקים על השיניים עלול לגרום ל- leukoplakia (נגעים לבנים בפה). תופעות לוואי אחרות כוללות סחרחורות, ורטיגו, בחילות, הקאות. דמיה עלולה לגרום לתופעות שליליות גרועות יותר בשימוש ביחד עם חומרים אנטי-אנגיוגניים או חומרים מונעי קרישה.

שימושים נטענים לצמח דמיה

• ספיגת העצם
• סרטן
• זיהום
• דלקת
• הצטברות רובד חיידקים על השיניים
• השפעה דלקתית
• שיעול כרוני
• יבלת (wart)
• מיגרנות

רכיבים של דמיה

• Sanguinarine
• Chelerythrine
• Chelirubine
• Chelilutine
• Sanguilutine
• Sanguirubine
• Homochelidonine
• Sanguidimerine
• Protopine
• Dihydrosangilutine
• Berberine
• שרף אדום
  
  

מנגנון פעולה של הצמח דמיה

דמיה הוכחה כבעלת יכולות אנטי-קרצינוגניות ואנטי-דלקתיות בבעלי חיים. החומר חודר עם DNA ברצפים עשירים בגואנין-ציטוסין. סנגווינרין מונע היווצרות גורם שעתוק NF Kb וחלבון טובולין. הוא גם מפעיל משפחת חלבונים Bcl-2 בקרטינוזיטים אנושיים HaCaT וגורם למות מתוכנת של תאים בקרצינומה של סרטן הערמונית. סנגווינרין מציג השפעות נוגדות טסיות דם ומפחית ייצור טסיות טרומבוקסן. דמיה גם מדכא cyclooxygenase-1. ההשפעה נוגדת-הפלאק של הדמיה נחשבת כנגרמת על ידי ההפיכה של סנגווינרין ליון iminium המתקשר לפלאק. כאשר נוטלים דמיה דרך הפה, דמיה עלולה לגרום ל- leukoplakia (נגעים לבנים בפה). דמיה יכולה לעכב את הפעולה של ATPase סודיום-פוטאסיום וכן להאריך את תקופת חוסר התגובה של חדרי הלב.

כ- 12% של סנגווינרין נספג, כאשר ניטל דרך הפה.

אזהרות לשימוש בדמיה

התוויות נגד דמיה

• אסור לשימוש אצל נשים בהריון
• אין להשתמש כאשר מניקים בתקופת הנקה

תגובות שליליות של דמיה

נפוצות: סחרחורת, ורטיגו, בחילות, הקאות, גירוד בעור, צריבה בוושט, צריבה בחניכיים, צריבה מערכתית, leukoplakia (נגעים לבנים בפה)

רעילות: השפעות אינוטרופיות וכרונוטרופיות חיוביות של הלב כלי הדם, אי ספיקה נשימתית, רעלנות תאי הכבד, הלם, תת לחץ דם ותרדמת (כולם בניסויים בבעלי חיים ובמינונים גבוהים).

אינטראקצות של דמיה עם תרופות

• דמיה עלולה להגביר את הסיכון לדימומים כאשר משתמשים יחד עם תרופות מועות קרישה, נוגדות טסיות דם ואנטי-אנגיוגניות.
• דמיה עלולה להתנגש עם פעילות תרופות נוגדות הפרעות קצב.

1. Doctor Accused of Aiding Man Who Disfigured Cancer Patients. The Washinton Post. Available from http://www.washintonpost.com/wp-dyn/content/article/2005/08/13/AR2005081301016.html (Accessed September 7, 2007).
2. Adhami VM, Aziz MH, Mukhtar H, et al. Activation of prodeath Bcl-2 family proteins and mitochondrial apoptosis pathway by sanguinarine in immortalized human HaCaT keratinocytes. Clin Cancer Res 2003;9(8):3176-82.
3. Adhami VM, Aziz MH, Reagan-Shaw SR, et al. Sanguinarine causes cell cycle blockade and apoptosis of human prostate carcinoma cells via modulation of cyclin kinase inhibitor-cyclin-cyclin-dependent kinase machinery. Mol Cancer Ther 2004;3(8):933-40.
4. Basini G, Santini SE, Bussolati S, et al. The plant alkaloid sanguinarine is a potential inhibitor of follicular angiogenesis. J Reprod Dev 2007;53(3):573-9.
5. Basini G, Santini SE, Bussolati S, et al. Sanguinarine inhibits VEGF-induced Akt phosphorylation. Ann N Y Acad Sci 2007;1095:371-6.
6. Chaturvedi MM, Kumar A, Darnay BG, et al. Sanguinarine (pseudochelerythrine) is a potent inhibitor of NF-kappaB activation, IkappaBalpha phosphorylation, and degradation. J Biol Chem 1997;272(48):30129-34.
7. Ding Z, Tang SC, Weerasinghe P, et al. The alkaloid sanguinarine is effective against multidrug resistance in human cervical cells via bimodal cell death. Biochem Pharmacol 2002;63(8):1415-21.
8. Dzink JL, Socransky SS. Comparative in vitro activity of sanguinarine against oral microbial isolates. Antimicrob Agents Chemother 1985;27(4):663-5.
9. Eun JP, Koh GY. Suppression of angiogenesis by the plant alkaloid, sanguinarine. Biochem Biophys Res Commun 2004;317(2):618-24.
10. Eversole LR, Eversole GM, Kopcik J. Sanguinaria-associated oral leukoplakia: comparison with other benign and dysplastic leukoplakic lesions. Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod 2000;89(4):455-64.
11. Fetrow C. Professional's handbook of complementary and alternative medicines 2nd ed. 2001, Springhouse, PA: Springhouse Corp.
12. Hakim SA, Sanguinarine and hypothalamic glaucoma. J All India Ophthalmol Soc. 1962 Dec;10:83-102.
13. Jeng JH, Wu HL, Lin BR, et al. Antiplatelet effect of sanguinarine is correlated to calcium mobilization, thromboxane and cAMP production. Atherosclerosis 2007;191(2):250-8.
14. Mascarenhas AK, Allen CM, Loudon J. The association between Viadent use and oral leukoplakia. Epidemiology 2001;12(6):741-3.
15. McDaniel S, Goldman GD. Consequences of using escharotic agents as primary treatment for nonmelanoma skin cancer. Arch Dermatol 2002;138(12):1593-6.
16. Munro IC, Delzell ES, Nestmann ER, et al. Viadent usage and oral leukoplakia: a spurious association. Regul Toxicol Pharmacol 1999;30(3):182-96.
17. Nandi R, Maiti M. Binding of sanguinarine to deoxyribonucleic acids of differing base composition. Biochem Pharmacol 1985;34(3):321-4.
18. Scheiner-Bobis G. Sanguinarine induces K+ outflow from yeast cells expressing mammalian sodium pumps. Naunyn Schmiedebergs Arch Pharmacol 2001;363(2):203-8.
19. Seifen E, Adams RJ, Riemer RK. Sanguinarine: a positive inotropic alkaloid which inhibits cardiac Na+,K+-ATPase. Eur J Pharmacol 1979;60(4):373-7.
20. Suchomelova J, Bochorakova H, Paulova H, et al. HPLC quantification of seven quaternary benzo[c]phenanthridine alkaloids in six species of the family Papaveraceae. J Pharm Biomed Anal 2007;44(1):283-7.
21. Wolff J, Knipling L. Antimicrotubule properties of benzophenanthridine alkaloids. Biochemistry 1993;32(48):13334-9.