כיצד הטבילה במים יכולה לטהר אותנו?

מאחר שהאדם היוצא מן המים אינו אותו אדם שנכנס אליהם. עצירת הנשימה ברגע הטבילה משולה להפסקת החיים, והיציאה מן המקווה - לחזרה לחיים, לכן בכל פעם שטובלים במים, כדאי להחליט להתחיל לחיות מחדש. אין מדובר במקווה טהרה קלאסי עם בלנית וכדומה. אפשר ורצוי לטבול בים, באגם, במעיין או בכל מקום שאליו נקוו מי גשם או טל (בריכה מחוממת מקורה אינה מתאימה). גם בריכה חיצונית יכולה להתאים, אבל רצוי למצוא מקור מים טבעי, כי שם מצויה אנרגיה חזקה יותר של רפואה והתחדשות, שאותה בעצם אנו מחפשים. גם המאמץ למצוא מקום מיוחד יותר יעניק לנו אנרגיה עודפת. קור המים גם הוא קובע את מידת האנרגיה שנקבל, כי ככל שקשה לנו יותר להיכנס למים, כך אנו מתנגדים לרצון הטבעי שלנו לחפש נוחות. מאבקנו בטבע שלנו מגביר את המאמץ בחיפוש אחר שינוי או ריפוי, וכך גדלה כמות האנרגיה שנקבל ואיכותה, אז למה להתפשר על פחות?

אפשר להיכנס למים בבגד-ים או בבגד רחב, ורצוי להסיר תכשיטים ולפזר את השיער. יש לשקוע במים כשכל איברי הגוף נרטבים בו-זמנית.

איך לעשות את זה הכי קל שאפשר (בתנאי חורף)

לחשוב על כל הכוונות על החוף ולא בתוך המים ואחר כך פשוט להיכנס ולטבול.

כשהמים קרים במיוחד, כמו בחורף, מומלץ להיכנס למים עד גובה האגן, ופשוט להתיישב בתוכם. כך התהליך ייראה קצר יותר.

הכינו חלוק רחצה גדול על החוף, וסביר להניח שלא תרוצו אליו בהיסטריה, כי לא תרגישו קור.

למה עלינו להיטהר, שהרי לא עשינו שום דבר רע?

נשמע כאילו הפעולה של טיהור קשורה איך שהוא לטקסים של הכהן הגדול, ומה לנו ולזה בכלל. השאלה שתמיד נשאלת היא: "מה כבר עשיתי שאני צריך לטבול/להיטהר כל יום? מה, הטבילה של אתמול לא מספיקה?"

אז לידיעתכם, האנרגיה שלנו (ההילה) מתכהה/מתלכלכת (ולהלן הרשימה המפורטת) עם כל מחשבה שלילית, כעס, רחמים עצמיים, עצבות ודיכאון,  קנאה ושנאה, חוסר הערכה למה שיש לי, חוסר הקשבה, זלזול, גאווה,

לשון הרע, שפיטה, לחשוב שאני מושלם ולא לראות מה דורש שינוי אצלי,

בלבול וחוסר ודאות, רגשות אשמה, סגירות, אטימות, קיצוניות, מרמור, תלונות (בראש ובקול רם), ראיה נקודתית ולא גלובלית, תקיעות, חוסר ודאות במשהו יותר גדול ממני, "אני יודע הכל", לחשוב שאף אחד לא מבין (אותי ובכלל), להפגין חוסר רגישות, קטנוניות, צביעות, להיות עיוור לאמת, חטטנות, התערבות בדברים שלא שייכים לי, כפייה (גם דעתנית ומילולית), שתלטנות, חשדנות, עקשנות, ראש קטן, ערמומיות והרשימה עוד ארוכה.

אז מי מכם הצדיק שלא סימן לפחות 10 תחומים מהרשימה בהם הוא "חוטא" מידי יום?

למה הכוונה שהאנרגיה (ההילה מתלכלכת/נפגמת)?

ההילה שלנו אמורה להיות לבנה וסמיכה, לשמש עבורנו למעטה הגנה הן מפני חיידקים, וירוסים וכדומה והן מפני אנרגיה שלילית. אם אנחנו מידי יום מתחברים לרשימה שלעיל כמעט כל היום, האנרגיה הנפלאה שיכולה להיות לנו הופכת לכהה, פשוטו כמשמעו, ומשחירה. השלב הבא הוא תחילת היווצרותו של חור אנרגטי בהילה, אשר מעמיק עם השנים (בד"כ בין שנה עד 5 שנים) עד שהוא מגיע לשכבת הגוף הפיזי. אז המקום חשוף למחלה קריטית יותר. החור האנרגטי ייווצר במקומות בגוף בהם יש לנו חולשה אנרגטית דהיינו רגשית. אם אדם לוקח דברים ללב, החולשה תהיה בלב. אם הוא לא יודע לעכל אתמה שעובר עליו, תיפגע מערכת העיכול וכדומה.

טבילה במים מידי יום, מטהרת ומטמירה את האנרגיה של אתמול, מחזקת את ההילה, סוגרת את החורים שפערנו לעצמנו, ובמשך בזמן יקרה שינוי פנימי, ללא מילים, שבעקבותיו נפנים את עניין הסיבות לקלקול שלעיל, ונימנע מלעשות את הדברים הפוגמים שבו שאופן ישיר או עקיף.

כמה פעמים לטבול?

בפעם הראשונה אפשר לטבול פעם אחת בלבד ולצאת מהמים. לאחר הניסיון הראשון יהיה לכם קל יותר לטבול מספר פעמים. להלן מגוון אפשרויות: 3 פעמים - לאיזון, 7 פעמים - לבניית כלי לרפואה, 10 פעמים - כעשר הספירות ולשלמות, 26 פעמים - גימטריה של השם המפורש י-ה-ו-ה, ולנועזים שבכם: 42 פעמים - כמספר המילים במדיטציה הקבלית "אנא בכח", 72 פעמים - כמספר הצרופים בע"ב שמות הכוללים את כל האנרגיה שהאדם זקוק לה במהלך חייו, 101 פעמים - חיבור למלאך מיכאל, 151 פעמים - גימטריה למילה מקוה. אם אתם מתכננים לטבול בים התיכון ופוחדים ממדוזות, טבלו רק שלוש או שבע פעמים, ולפני כניסתכם למים בקשו להיות מוגנים.

מה לחשוב רגע לפני הטבילה?

נדע שהמים המקיפים אותנו ברגע הטבילה מסוגלים לשנות את האנרגיה שלנו מקצה לקצה. נדמיין שכל האנרגיות השליליות שצברנו, לדוגמה הכעס שאנו אוגרים או המועקה שיושבת לנו על הלב או כל דבר אחר שממנו אנו רוצים להיפטר, מתנקזים אל המים ברגע שאנו טובלים את הטבילה הראשונה. נדמיין שכל מה שכהה באנרגיה שלנו מתבהר, ובטבילות העוקבות נדמיין שאנו מתמלאים באור, והאור נספג בכל תא.

לנשים בהיריון מומלץ לטבול כל יום. הטבילה תשמור על שלוות נפשכן, משמע שהעובר שלכן יהיה שלו ורגוע ויישאר כזה גם לאחר הלידה.

אני טובלת מרצון בכנרת בחורף ובקיץ בכל יום שמתאפשר לי. הטבילה והמאמץ לטבול גם בימות החורף האפורים, כששלג יורד בחרמון הסבא ממול, אפשרו לי להחלים ולהעלים ללא זכר גידול בבית השחי, שקוטרו הגיע לשניים וחצי סנטימטרים, ולהרות בגיל 40 ו-42 אף על פי שהרופאים הודיעו לי 9 שנים קודם לכן שזה בלתי אפשרי.

עם יד על הלב אני אומרת לכם שהמאמץ המחשל הזה יגרום לכם להרגיש שאתם בלתי מנוצחים.

לחיי חיים בריאים יותר