מאת מיכל בוקר

כל מחלה שהיא, כולל מחלת הסרטן, יש בה הזדמנות להחלמה ואני תמיד מלמדת שאם הכוונה הכללית הייתה שתצאו מן העולם הזה, זה כבר היה קורה בדרך מהירה אחרת, במוות שנחשב לסופני באמת, כמו תאונת דרכים קטלנית, מכת ברק, רעידת אדמה ועוד אסונות שונים שאתם בוודאי מכירים.

אבל אם אנחנו עוד כאן, אז יש לנו הרבה עבודה לעשות.

למחלת הסרטן לא נמצא פתרון או רפואה חד משמעית בעולם הרפואה, משהו גלובלי שיכול לרפא את כל חולי הסרטן,  (ראה החלק העוסק בסיבה למחלת הסרטן במאמר מרפא באמצעות שינוי )  ולכן המחלה נתפסת כמשהו שאי אפשר לצאת ממנו, שאין לו מזור.

טעות.

לא קיימת בעולם הזה בעיה שאין לה פתרון, זה אחד מחוקי היקום. אפשר לצאת מכל מצב ולהתעלות על כל בעיה, והחוק הזה מתייחס לכל תחומי החיים, כולל בעיות כלכליות, בעיות בזוגיות ובעיות בריאותיות.

נאמר בכתבי האר"י "כגודל הכלי כגודל הצרה". למה הכוונה?

כל אחד מאתנו מכיל אנרגיה, תובנות, ניסיון חיים של דברים מהם למד והפנים, זיכרונות וכדומה. כל הידע הזה גורם לאדם להתבגר עם השנים ולהבין באופן שונה את החיים, ולכן לאנשים מבוגרים יש לרוב עצות טובות יותר.

כל החוויות הנ"ל נחקקות בנשמה שלנו, ולא בגוף. כלי משמע גודל הנשמה שלנו לאחר ש"גדלה" בהתאם למה שלמדנו. התהליך מתחיל מגיל הילדות והאנרגיה נאספת לאורך השנים ונרשמת בנשמה.

כיצד מגדילים את ה"כלי"?

• על ידי תהייה ראשונית "מי אני בכלל ומה אני עושה כאן, בעולם הזה, בבית הזה, בעבודה הזו, במערכת היחסים הזו" וכדומה . אם מעולם לא חשבתם על השאלה הזו והדבר אינו מטריד אתכם, כדאי שתתחילו...
• על ידי חיפוש ידע ורצון להבין יותר על המבנה הרוחני של יקום הזה ושל הגוף שלנו, שאינו מובן מאליו כלל.
• על ידי טיהור אנרגטי, לדוגמה טבילה (ראה מאמר על ה- טבילה במדור זה)
• על ידי תפילה, והכוונה במילה תפילה אינה תפילה קונבנציונלית עם סידור, אלא תפילה זכה שבאה מהלב, תוך הבנה שיש מורכבות ליקום ושליטה בכל על יד משהו גדול ונשגב ממני.
• על ידי חשיבה חיובית, כי חשיבה שלילית מחברת אותי לאנרגיה שמקטינה ומצמצמת את הכלי.
• על ידי ראיית התמונה הכוללת ולא ירידה לפרטים. לדעת שקשה לנו לראות את כל התמונה כרגע. ממש כשם שיש לעתים קרובות בדיעבד מסתבר לנו שטעינו בגדול לגבי מסקנות שהיסקנו.
• על ידי נתינה ועזרה לזולת – כל מעשה טוב שאנו עושים נחשב לנו וצובר עבורנו אנרגיה.
• להיפתח לתחומים חדשים שבעבר לא היינו מעזים ללמוד, להבין, להתנסות, אפילו יוגה צחוק או ציור אינטואיטיבי, או מדיטציה, שיכולים לעזור.

ואכן, אם נתייחס לסעיפים שלעיל, נראה שהם אינם קשורים לגוף הפיסי, אלא רק לחלק העליון והחשוב יותר שבנו – הנשמה.

מדוע חשוב לטרוח להגדיל את הכלי שלנו?

אם אכתוב עכשיו שזו מהות הקיום שלנו ולשם כך באנו לעולם, זה ישמע מאוד יומרני ולא נתפס, ויהיו חלק שיגידו שזו רק דעתי. אבל האמת היא שאם לא עושים את העבודה הזו, שלשמה באנו לעולם, מתהוות לנו צרות בחיים כדי שנתחיל לשאול את השאלות האלה, כדי לדחוף אותנו לקדם אותנו לקראת התשובות.

מחלה לדוגמה, היא גורם מספר אחת שדוחף את האדם לשאול שאלות עמוקות יותר,

ואפילו לצאת קצת משגרת חייו ולהצטרף לסדנאות מיוחדות העוסקות ברוחניות, ולחפש שינוי.

הידעתם שבסינית אסון והזדמנות נכתבות כאותה מילה???!!!

כל מחלה, לצורך העניין, היא הזדמנות לעורר אותנו על מנת שנעבור איזה תהליך פנימי, מאוד אישי לכל אחד של שינוי, שיוביל את המבריא אל עבר חיים אחרים, פתוחים וטובים יותר, עם מילוי אמיתי, המחכים להם בעברו השני של הגשר.

מה יקרה אם נגדיל את החלק הנשמה שלנו?

החלק החומרי גשמי בעולם הזה לא ישלוט בנו.

וכאן תשאלו וודאי – מה? הוא שולט בי?

התשובה היא שרוב בני העולם נשלטים על ידי החומר, לדוגמה, אם יש לנו שריטה בעור, התגובה שלנו לעולם לא תהיה חמורה כשם שנגיב אם נראה שריטה על מכסה המנוע של הרכב החדש שלנו. אם הדבר הצליח להוציא אותי מאיפוס – אז כן, אני נשלט על ידי החומר. אם אני לא שמח בכל מצב, ומנהל הבנק מצליח להעציב אותי, אני נשלט על ידי החומר. ושלא תבינו אותי לא נכון, החומר חשוב מאוד לקיום שלנו, אבל אמור לשרת אותנו ולא להיפך.

לסיכום:

אם האדם מבקש תשובות מרצון הוא מונע צרות, בעיות ומחלות וחייו לא יסומנו בעליות וירידות אלא במישור ירוק ורגוע. מניסיון.

ואף חשוב עוד יותר

אם מתחילים ליישם את העצות המוצעות כאן להגדלת הכלי, נרפאים מהסיבה שדוחקת בנו לזוז ולפעול, כי אנחנו בתהליך יישום, המביא לשינוי, שהוא שלב הרבה יותר קשה לביצוע ונקבל קרדיט = אנרגיה ורפואה.