מאת : מיכל בוקר

למען הסר ספק, איני מייעצת כלל לגבי קבלת טיפולים אלה או אחרים, מבינה היטב את הבחירות שאתם עושים ויחד עם זאת מאמינה שהאמת הזו אינה נחשפת מספיק לידיעת הציבור בפרט והמתמודדים עם סרטן בפרט. רוב המשתתפים בסדנאות, מגיעים לאחר שקיבלו את כל הסדרה (ניתוח, כימותרפיה והקרנות, לא בהכרח בסדר הזה), הם מקבלים את הכלים הנדרשים כדי לשמור על בריאות טובה גם לאחר כל הטיפולים. כך שאם כבר קיבלתם את הטיפולים המוזכרים כאן, דעו שעדיין ניתן להבריא את הגוף ולהביאו למצב אופטימלי.

להלן המאמר:

"בריאות ומדע -   טיפולים כימותרפיים גורמים לסרטן

בלה גת: פורסם ב"מקור ראשון", גיליון 237

מחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית בירושלים מורה שטיפול כימותרפי בחולי סרטן יוצר תנאים העלולים לגרום להופעה מחודשת של המחלה ואף לעורר סרטנים חדשים.

במחקר שנעשה על ידי פרופ' בת-שבע כרם מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית, נמצא כי בכרומוזומים (הנושאים עליהם את המטען התורשתי, הגנטי) של תאי סרטן ישנם מה שנקרא "אתרים שבירים". כשהחוקרים בדקו את ההבדלים בין תאים בריאים לתאי סרטן, הם הבחינו כי הכרומוזומים בתאים הסרטניים נשברים הלוך וחזור באתרים מוגדרים הקרויים "אתרים שבירים".

אתרים אלה הם אותם אזורים בתא השייכים למנגנון האחראי להעתקת ה- DNA. הפגיעה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, המתבטא בהכפלה ובארגון מחדש של הכרומוסומים הנושאים את החומר התורשתי, האופייניים באופן בולט לתאים סרטניים.

לדברי פרופ' כרם קיימים בגנום האנושי כמאה אתרים שבירים כאלה, חמישה מהם נחקרים כיום. לדבריה בתאים בריאים מתפתחים אתרים שבירים כאשר הם נחשפים לתנאי מצוקה מסוימים. אחד מהם הוא הכימותראפיה. שעלולה ליצור תנאים כאלה. נכון אומנם שבשלב הראשון מושמדים תאי הסרטן הקיימים, אך בהמשך נוצרת קרקע פורייה להיווצרות של תאי סרטן חדשים, מסבירה החוקרת.

 לדבריה המחקר הזה מסייע להבנה טובה יותר של פעילות התרופות נגד סרטן, עובדה היכולה להוביל לפיתוח דור חדש של תרופות, שבכוחן לבלום את התפתחות התאים הסרטניים, מבלי לגרום ליצירת "אתרים שבירים".

לדברי פרופ' כרם, ממצאי המחקר יכולים להביא לתכנון מושכל יותר של תהליך הריפוי מסרטן ולהקטין את הסיכון להתפתחות מחודשת של המחלה עם תום הטיפול."

המחקר ראה אור בכתב העת המדעי Cancer Cell.

( מתוך מאמרו של ד"ר אשחר, נתורולוג www.dreshkhar.com)

לדעתי המחקר הזה של פרופ' כרם יכול להסביר את הופעתן של גרורות לאחר שלפעמים במשך כמה שנים לא נראו סימנים להישנות המחלה, וכל הבדיקות חזרו תקינות.

אני לוקחת את המחקר הזה צעד אחד רחוק יותר, ואומרת שהוא יכול גם להסביר את הופעת הגרורות באיברים אחרים לגמרי בגוף. אם לדוגמא הסרטן החל בריאה, הגרורות לרוב אינן מופיעות באותה ריאה או בריאה השניה אלא באיבר אחר; בכבד, במעי וכדומה.

"עובדה מדהימה המוסתרת מידיעת הציבור הרחב בכלל ומחולי הסרטן בפרט היא שלטיפול הכימותרפי השפעה קטנה ביותר וזמנית על מצב המחלה;

ד"ר ג'ון קרנס  מאוניברסיטת הארווארד אומר: "יותר מ- 50% מכל חולי הסרטן מקבלים באופן שיגרתי טיפול כימותרפי אף שטיפול זה עוזר רק ל- 5% מן החולים בלבד".

ד"ר פואר לורנץ, חוקר סרטן ותיק, אומר: "מלבד בשלושה סוגי סרטן, הגורמים בסך הכל רק ל- 5% מהתמותה, לא הייתה לכימותרפיה, להקרנות ולגילוי המוקדם כל השפעה מורגשת על אחוזי התמותה מסרטן ב- 50 השנים שחלפו". כלומר לכימותרפיה ולהקרנות יש השפעה אפסית על גידולים אשר גורמים לכ- 90% מהתמותה. ההשפעה של טיפולים אלה כל כך קטנה שהתכנסה ועידה מיוחדת כדי לבצע הערכה מחודשת של ערך הטיפולים הרגילים.

ד"ר אירווינג ברוס ד' אומר: "הכימותרפיה הוכיחה את יעילותה רק בשלושה סוגי סרטן: סרטן דם אקוטי של ילדים, סרטן במערכת הלימפה וסרטן שד במצב מוקדם מאוד, ללא גרורות. מלבד אלה, כל הטיפול הכימותרפי נגד גידולים ממאירים התגלה ככישלון. מרגע שגרורות סרטן התחילו להתפשט בגוף לא ניתן לרפא את החולה בכימותרפיה או בכל טיפול רפואי רגיל אחר. כימותרפיה לסרטן שהתפשט היא בזבוז זמן, היא גורמת לחולה להיות חולה יותר, ואינה מאריכה את החיים. לרוב כימותרפיה הינה מעין כדור הרגעה עבור הרופא יותר מאשר עבור החולה".

במילים אחרות 90% מחולי הסרטן המקבלים הקרנות וכימותראפיה לא יפיקו מטיפול זה שום תועלת, אך לעומת זאת יפגעו ויסבלו קשות מהנזקים שאמצעים הרסניים אלה יעשו לגופם.

ד"ר הנס ניפר, אונקולוג מהנובר שבגרמניה אומר: "הכימותרפיה, הניתוח וההקרנות הן שיטות קצרות מועד. החולה לא נרפא בגללם מסרטן למעט מספר מקרים. הקרנה וכימותרפיה הן רעלים והן גורמות נזק לגוף האדם, יותר מאשר לתאים החולים. בדרך כלל מחזיקה המחלה מעמד מעבר לזמן ההשפעה של הטיפול ולאחר מכן מתחדשת. חולה סרטן נרפא כאשר החיסון העצמי שלו מתגבר על המחלה. מה שקובע הוא האיזון בין חומרת המחלה לבין החוזק של המערכת החיסונית, החזק יותר מבין השניים מנצח במאבק".

ד"ר לכנר מבית החולים בגראץ באוסטריה אמר במהלך קונגרס רפואי בשנת 1984: "למרות טיפול כימותרפי נפטרות 90% מהחולות בסרטן השד, משום שהמחלה מתחדשת לבסוף ויוצרת גרורות בגוף".

יש להבין שבנקודת הגילוי של הגידול הסרטני קיימים בגוף במרבית המקרים כבר גרורות. לכן כריתת הגידול עצמו לא נותנת מענה לשאר הגרורות ולעיתים קרובות גורמת לפיזור נוסף של התאים הסרטניים בגוף. במצב זה רק מערכת חיסונית חזקה מסוגלת לזהות את הגרורות בכל פינה בגוף לרדוף אחריהן ולהשמידן. הקרנה וכימותרפיה מסוגלים להרוס רק חלק קטן מהתאים הסרטניים אך בו בזמן ממשיכות הגרורות להתפתח עד להתפרצות המחלה מחדש. בינתיים נהרסה גם מערכת החיסון על ידי ההקרנה והכימותרפיה והיא איננה מסוגלת לעמוד במלוא יכולתה שוב במשימת ההצלה והמאבק.

גושים סרטניים ותאי סרטן מתפתחים בגוף במשך עשרות שנים לפני שהם מאובחנים. גידולם מתאפשר בגלל מערכת חיסונית חלשה שאינה מסוגלת לזהות אותם ולהשמידם, כפי שהיא מסוגלת לעשות ועושה באופן רגיל. כאשר מגלים את הגוש הוא מונה כבר כ- 200-300 מליון תאים סרטניים. מחקרים קובעים שכמעט ודאית היא העובדה שבכמות כזו של תאים קיימים כבר תאים שנדדו עם זרם הדם ומהווים את הגרעינים להתפתחות הגושים הסרטניים במקומות אחרים בגוף. לכן המלחמה הנקודתית בגידול שניתן לזהותו היא חסרת תועלת בטווח הארוך יותר וגורמת לנזק בטווח הקצר.

הטיפול הרגיל נכשל משום שבמקום לחזק את המערכת החיסונית שרק היא מסוגלת לעקוב אחר כל התאים הסרטניים בגוף ולהשמידם עושים את ההיפך הגמור: מחלישים את המערכת החיסונית, כלומר מרעילים את הכבד, הכליות, מערכת הלימפה והדם שאינם מסוגלים לבצע את תפקידם במצב זה.

כמו כן הטיפול הרגיל בסרטן אינו מתייחס כלל לתזונה ולכן לא מתרחש כל שינוי לטובה במערכת החיסונית ובחילוף החומרים בתאי הגוף והתנאים להתפתחות הסרטן ממשיכים להתקיים.”

(ניתן לקרוא את המאמר במלואו באתרו של ד"ר אשחר, נתורולוג www.dreshkhar.com)

ישנם עוד מרכיבים, רוחניים יותר, המראים שלנו שקבלת הטיפולים הכימותרפיים אינם מועילים להחלמת הגוף מעצמו. לדוגמה, אחת התופעות הנגרמות כתוצאה מהטיפול היא נשירת השער. שער מקורו מהמילה שער, פתח. אם נבדוק מקרוב את המבנה של שערה אחת, נראה שהיא בנויה כמו צינור חלול עם פתח בקצה. 

למה משמש המבנה המוזר הזה?

ובכן, השער שלנו הוא משאבת אנרגיה מאוד מתוחכמת, וממש כשם שהוא סופג את כל הריחות האפשריים, הוא אמור לספוג עבורנו אנרגיה. מאותה סיבה ממש, נהוג שלא לספר את שערו ראשו של ילד עד גיל 3 (הגיל האולטימטיבי לספיגת מירב האנרגיה לה הילד זקוק), ולכן כששיער הראש נושר, נקטעת הזרמת האנרגיה הטבעית לגוף, עד צמיחתו מחדש, וזו בדרך כלל תקופה בה סובלים המחלימים מתשישות יתר.

תמיד יש מי שקמה ואומרת בכיתה שהטיפול הכימותרפי עזר לה מאוד, והקטין את הגידול מ-6 ס"מ ל-2ס"מ (שזה משמעותי ללא כל ספק).

ולעומתה קמים הרבה בכיתה שאומרים (צועקים) שהטיפול לא עוזר. אצלם המחלה חזרה בפעם השנייה והשלישית אחרי טיפולים מלאים של כימותרפיה.

אבל אל נשכח שהטיפול כן עוזר בשלושה סוגים של סרטן (ראו במאמר לעיל).

כמו כן אחרי שהגידול קטן, יש את שלב הניתוח להסרתו. נראה בעיני מאוד תמים לחשוב שסכין מנתחים מסוגלת להפריד תאים שלמים בעין בלתי מזוינת בזמן ניתוח. אנחנו יודעים שהתאים במצב הזה מתחילים לזרום בזרם הדם, אל ה"אתרים השבירים" של הגוף.

ואכן, הבדיקות חוזרות שליליות לאחר כל הטיפולים, והמרקרים בסדר, אבל אנחנו יודעים שהמחלה שהתה בגופנו מספר שנים (מינימום שנה) לפני שנתגלתה, וגם בתקופות האלה הבדיקות שלנו חזרו תקינות. אז לאן היא נעלמה? היא נמצאת בגוף ברמת התא כל הזמן (גם אצל אנשים בריאים לחלוטין). לכן יש להיזהר משאננות יתר, ומהמחשבה שהכל בסדר, אינה מעודדת את המבריא לפעול למען עצמו. עוד יגיע יום שבו הבדיקות תהיינה משוכללות ומדויקות עוד יותר, ויוכלו להבחין בתא בודד במערכת, אלא בוודאי יגלו שהוא נמצא אצל האנושות כולה.

לכן הבחירה היא בידי המבריא בלבד. אני יודעת שזה נשמע הזוי שאפשר להקפיא את המחלה או לסלקה מהגוף בעזרת מחשבה בלבד, אבל אולי קישור לאתר של פרופ' זייצ'ק, אונקולוג וחוקר סרטן בהדסה עין כרם שממליץ להיות יוגי של סרטן.

מניסיון עם מטופלים ומשתתפים בסדנה; אלה שבחרו על דעת עצמם שלא לקבל טיפולים כימותרפיים, נראים בריאים, ואילו אלה שקיבלו את הטיפולים נראים ומרגישים ממש לא טוב, למשך תקופה ארוכה יחסית.

ולאלה המסרבים לקבל טיפולים קונבנציונאליים מכל סוג שהוא:

אני לא יכולה להיות במקומכם, ואני מכבדת כל החלטה שעושה כל אחד מכם. אני מבינה שאתם מסרבים לטיפולים מסיבה פנימית שאינה כל כך ברורה להם.

אני יודעת שבני המשפחה לוחצים שתעברו טיפולים, אבל גם יש לי הרגשה פנימית שיבוא יום ויפורסם ויוכרז ברבים שהטיפולים הנ"ל מזיקים יותר מאשר מועילים.

אבל יש אור בקצה המנהרה; אם אנחנו עדיין מבריאים, מתמודדים, או חולים, זאת אומרת שאנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך. ויש לנו הזדמנות להבריא. (ראה מאמר מרפא באמצעות שינוי באתר זה).

ולסיום אני חייבת להוסיף סיפור אישי של תלמידה שלי, שקיבלה תרופה המכילה הורמונים, והיא ממש לא התחברה לעניין של ליטול אותה, אז היא החליטה לשים את הכדורים בעציץ הסיגליות שבביתה.

האם יש לכם מושג איזה גודל, יופי, צבע ופריחה יש לסיגליות האלה כיום??

אין אחד שלא נדהם מהסיגליות האלה כאשר הוא נכנס לביתה.

"כשארצה להיות יפה, גדולה וצבעונית, אקח את הכדורים האלה" היה משפט שבחרה לסיום התיאורים האלה.