Tocopherol, alpha-tocopherol, dl-tocopherol, tocotrienol, RRR-alpha-tocopherol

ויטמין E הוא ויטמין מסיס בשומן המופק מצמח. מקורות מזון טבעיים שלו כוללים שמן צמחי, נבט חיטה, ביצים, ירקות בעלי עלים ירוקים, ודגנים מלאים. ויטמין E פועל כנוגד חימצון והוא נחשב כמסייע במניעה וטיפול של מחלות שונות. למרות שהוא זמין בכל מיני נוסחאות, רק ה- d-isomer נחשב פעיל. מחקרים להערכת תוספי ויטמין E מרמזים על כך שהוא עשוי לשפר תגובה חיסונית בקשישים, ולהאט את התקדמות מחלת האלצהיימר. כמו כן, ויטמין E לא היה יעיל בעצירת התפתחות התנוונות מאקולרית ומחלת פרקינסון מוקדמת.  

ויטמין E לא הפחית מקרים של דלקת חריפה בדרכי הנשימה, לא הפחית תמותה, ולא הפחית את הסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם או אירוע מוחי. כאשר הוא נלקח יחד עם ויטמין C, ויטמין E עלול להגביר תמותה ואוטם לא קטלני של שריר הלב בחולים הסובלים ממחלת לב כלילית. בנוסף לכך, ממצאים ממחקר של הזמן האחרון הראו שויטמין E וכן ויטמין C אינם יעילים במניעת אירועי לב וכלי דם; ויטמין E אפילו מגביר את הסיכון לשבץ. 

ויטמין E הראה יכולת להפחית את הסיכון של מספר סוגי סרטן. הוא עשוי לסייע בהקלה על גלי חום בנשים ששרדו סרטן השד, ולהפחית את מקרי הרעילות העצבית הנגרמת ע"י ציספלטין. יחד עם זאת, נתונים מראים שתוסף של ויטמינים C, E ובטא-קרוטן אינו יעיל במניעת מקרי סרטן ואינו משפיע על התמותה מסרטן. זאת ועוד, שימוש בויטמין E בפני עצמו או בשילוב עם תוספים אחרים לא מנע סרטן במערכת העיכול. מחקר רחב היקף בסלניום וויטמין E למניעת סרטן (SELECT) בדק את התפקיד של ויטמין E במניעת מחלת סרטן הערמונית. סקירה ראשונית מראה שויטמין E לבדו או בשילוב עם סלניום למשך 5 שנים לא הפחית את הסיכון לסרטן הערמונית. ממצאים ממחקרים אחרים מציינים כי ויטמין E מגביר את הסיכון לסרטן הריאה ואת סה"כ התמותה.

רעילות עלולה להתרחש במקרים של שימוש כרוני בתוסף ויטמין E במינונים הגבוהים מ- 800 יח' בינ"ל. תוסף במינון של יותר מ- 400 יח' בינ"ל עלול להגביר תמותה מכל הסיבות. ויטמין E עשוי לשפר את הפעילות של warfarin, אם כי הנתונים בנושא אינם חד משמעיים.

שמנים המופקים מצמחים (נבט חיטה, פולי סויה, חמניות, שקדים, חריע, תירס), נבטי חיטה, כבד, ביצים, אגוזים וזרעים, ירקות בעלי עלים ירוקים, דגנים מלאים

• מחלת אלצהיימר
• דלקת פרקים
• מניעת סרטן
• מחלות לב וכלי דם
• קטרקט
• סוכרת
• גלי חום
• המרצת המערכת החיסונית
• תסמיני גיל המעבר
• מחלת פרקינסון
• ריפוי פצעים

ויטמין E הוא ויטמין מסיס בשומן הפועל כנוגד חימצון. הצורה הטבעית של ויטמין E מורכבת מארבעה tocopherol homologues שונים וארבעה tocotrienol homologues שונים (אלפא, ביתא, דלתא וגאמה). לכל שמונה הצורות יש פעילות נוגדת חימצון, אך נתונים מן הזמן האחרון מציינים כי יש להומולוגים השונים פעילויות שונות אשר אינן קשורות להשפעות נוגדות חימצון. Gamma-tocopherol הוא בולם חזק יותר של cyclooxygenase והוא לוכד זני חמצן ביתר יעילות מאשר alpha-tocopherol. Gamma-tocopherol מפגין השפעות נוגדות שגשוג ומעודדות מות תאים מתוכנת, בעוד alpha-tocopherol אינו עושה זאת. אך תצפיות אלה באות רק ממחקרי מבחנה ומחקרים בחי.

האיזומר d-alpha-tocopherol נחשב כפעיל העיקרי. תוספים טבעיים של ויטמין E מכילים d-alpha-tocopherol המופק ממקורות שומן צמחי, בעוד תוספים מלאכותיים מורכבים מתערובת אשכולית של d-alpha-tocopherol ו- l-alpha-tocopherol. התפקיד העיקרי של d-alpha-tocopherol הינו למנוע את ההתפשטות של תגובות הרדיקלים החופשיים ע"י התנהגות כמחסל רדיקל peroxyl והגנה על חומצות שומן רב-בלתי רוויות בתוך פוספוליפידים בממברנה ובליפופרוטאינים בפלזמה. לפי הדיווחים, Alpha tocopherol גורם לבלימה של פעילות חלבון קינאז C, המעורב בתהליכי שגשוג והבחנה של תאי שרירים חלקים, טסיות דם בבני אדם ומונוציטים. ההעשרה של ויטמין E את תאי האנדותל מווסתת לערך נמוך יותר את ההתבטאות של מולקולות הדבקה בין-תאיות (ICAM-1) ומולקולות הדבקה של תאי כלי דם (VCAM-1), ובכך מפחיתה את ההדבקה של רכיבי תאי דם לאנדותל. ויטמין E גם מסדיר את ההתבטאות של cytosolic phospholipase A2 ו- cyclooxegenase-1, המוביל לשחרור פרוסטציקלין, מרחיב כלי דם בעל השפעה ובלם של התגבשות טסיות דם בבני אדם.

ספיגה:
הספיגה של ויטמין E בבני אדם היא נמוכה, והביו-זמינות המדויקת אינה ידועה. הספיגה מחלל התא במעי תלויה בהפרשות המרה והלבלב, היווצרות מיסל, קליטה לתוך אנטרוציטים והפרשת כילומיקרון, אשר נחשבת כגורם החשוב ביותר לספיגה יעילה. כל הצורות של ויטמין E (solubilized, טבעי וסינתטי) הם בעלי ספיגה דומה במעי של d-alpha-tocopherol.

ויטמין E הינו מסיס בשומן. הוא מתפזר ברחבי הגוף ומאוחסן בעיקר ברקמת שומן ובאיברים שונים.

מטבוליזם/הפרשה:
Alpha tocopherol מחומצן לרדיקל tocopheroxyl אשר יכול להיות מופחת לצורתו הלא-מחומצנת באמצעות חומרים כגון ויטמין E. חימצון נוסף של הרדיקל tocopheroxyl יוצר tocopheryl quinine. ה- tocopheryl quinine אינו הופך חזרה ל- tocopherol בכמויות פיזיולוגיות משמעותיות. המסלול העיקרי של הפרשת ויטמין E מעוכל הוא בצואה, בשל הספיגה היחסית נמוכה שלו במעי, למרות שהמטבוליטים של ויטמין E מופרשים בעיקר דרך הכליות. עודף alpha-tocopherol, כמו גם צורות ויטמין E אשר אינם בשימוש ביחס מועדף, מופרשים כנראה ללא שינוי, דרך המרה.

ניתוח מן הזמן האחרון של שבעה מותגים מסחריים של ויטמין E גילה הבדלים גדולים בתכולה לעומת ההצהרה על גבי תוויות המוצרים, החל מ- 59% ועד 157% מן הכמות המוצהרת.

תוסף של ויטמין E עלול להגביר את הסיכון לדימום מוחי.

רעילות: פקקת ורידים. צריכה מתמשכת של מינונים הגבוהים מ- 400 עד 800 יח' בינ"ל ליום עלולה לגרום לעייפות, סחרחורת, חולשה, כאב ראש, ראייה מטושטשת ופריחה בעור.

למרות שפרוטוקולי מחקר רבים משתמשים במיליגרמים של ויטמין E, רוב המוצרים המסחריים נמכרים לפי יחידות בינלאומיות (IU). ההמרה היא: 1 יח' בינ"ל של ויטמין E = 0.67 מ"ג d-alpha-tocopherol ו- 1 יח' בינ"ל של ויטמין E סינתטי = 0.45 מ"ג d-alpha-tocopherol.

Warfarin: דווח שויטמין E במינונים הגבוהים מ- 400 יח' בינ"ל ליום עלול להגביר את ההשפעה של warfarin, למרות שמידע זה אינו עקבי.

סיכום בספרות ומאמרי ביקורת

בעוד alpha-tocopherol והן gamma-tocopherol מפגינים השפעות נוגדות דלקת בניסויי מבחנה ובניסויים בחי, הרי ש- tocopherols מועשרי גאמה עשויים להיות יותר חזקים מאשר alpha tocopherols. זה עשוי לסייע להסביר את התוצאות השליליות של מחקרים רחבי היקף מן הזמן האחרון אשר השתמשו רק בהומולוג אלפא.

Sesso, HD, Buring JE, Christen WG, et al. Vitamins E and C in the prevention of cardiovascular disease in men. The Physicians' health study II Randomized Controlled Trial. JAMA. 2008;300(18):2123-2133.

מחקר ארוך-טווח זה ביקש להעריך את התפקיד של תוספי ויטמין C או E בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, והוא כלל יותר מ- 14,000 גברים בני 50 או יותר. המשתתפים התחלקו לקבוצות וקיבלו 400 יח' בינ"ל ויטמין E פעם ביומיים או פלאצבו, ו- 500 מ"ג ויטמין C פעם ביום או פלאצבו. התוצאה העיקרית הנצפית היתה התחלה של אירועי לב וכלי דם, כולל אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ לא קטלני, ומוות כתוצאה ממחלת לב וכלי דם. ב- 8 שנות המעקב החוקרים גילו מספר דומה של מקרי מוות בקבוצות הויטמינים והפלאצבו, כולל סיכון מוגבר לדימום מוחי בקבוצת ויטמין E. ממצאים אלה מרמזים על כך שבניגוד למה שנוטים להאמין, לויטמינים אין השפעה משמעותית על הסיכון למחלת לב וכלי דם.
יצויין כי הויטמינים בהם השתמשו במחקר היו סינתטיים וברמות גבוהות הרבה יותר מאשר קיימות בדיאטה, מה שעשוי היה להשפיע על התוצאות. נדרשים מחקרים נוספים ובאוכלוסיות שונות על מנת להעריך את התפקיד של תוספי ויטמינים לבריאות הלב וכלי הדם.

Slatore CG, Littman AJ, Au DH, et al. Long-term use of supplemental multivitamins, vitamin C, vitamin E, and folate does not reduce the risk of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2008;177(5):524-30.

קבוצת VITAL (Vitamins and Lifestyle) של 77,221 גברים שימשה לקביעת הקשר בין תוספי ויטמינים (מולטיויטמינים, ויטמין C, ויטמין E, וחומצה פולית) לבין סרטן הריאות. החוקרים זיהו 521 מקרים של סרטן ריאות וגילו שתוספי ויטמינים לא הפחיתו את הסיכון לחלות במחלה. הם גם דיווחו שתוסף ויטמין E נקשר להתגברות מסוימת של מקרי סרטן הריאות.

Peters U, Littman AJ, Kristal AJ, et al. Vitamin E and selenium supplementation and risk of prostate cancer in the Vitamins and lifetyle (VITAL) study cohort. Cancer Causes Control. 2008;19(1):75-87.

במחקר זה אשר נערך בהשתתפות 35,242 גברים בין השנים 2000 ו- 2002, החוקרים תיעדו 830 מקרים חדשים של סרטן הערמונית החל בנקדות הבסיס ועד דצמבר 2004. הם דיווחו שצריכה בת 10 שנים בממוצע של ויטמין E וסלניום לא הפחיתה את הסיכון לחלות במחלת סרטן הערמונית. עם זאת, הסיכון לסרטן ערמונית מתקדם פחת עם צריכה ממושכת של תוסף ויטמין E.

Taylor HR, et al. Vitamin E supplementation and macular degeneration: randomised controlled trial. BMJ 2002;325:11-16.

מחקר קליני אקראי של 500 יח' בינ"ל ויטמין E לעומת פלאצבו למשך 4 שנים בקרב 1193 מתנדבים בריאים בגילאים 55-80. המאפיינים של חברי 2 הקבוצות היו דומים, אך בקבוצת הויטמין E היו מעט יותר מקרים של cortical lens opacities. היכולת לזהות 50% הפחתה במקרי התנוונות מקולרית בגיל צעיר היה 82%. התוצאה העיקרית הנצפית היתה התפתחות התנוונות מקולרית מוקדמת בצילומי רשתית שנתיים, אשר היתה 8.6% בקבוצת הטיפול לעומת 8.1% בקבוצת הפלאצבו. עבור מחלה בשלב המאוחר שלה, שיעורי המקרים היו דומים. תוצאות אלו מציינות שתוסף ויטמין E אינו מונע את ההתפתחות או ההתקדמות של התנוונות מקולרית. עם זאת, תקופת המעקב הקצרה יחסית והפרופורציה הנמוכה של מעשנים היו בין החולשות של מחקר זה.

Engelhart MJ, et al. Dietary intake of antioxidants and risk of Alzheimer disease. JAMA 2002;287:3223-9.

מחקר מעקב להערכת נטילה של נוגדי חימצון והסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. 5393 המשתתפים היו בני 55 ומעלה, ללא מקרים של שיטיון, לא מאושפזים, עם הערכה מהימנה של הדיאטה בנקודת הבסיס. צריכת נוגדי החימצון התבססה על דיווחים עצמיים על פי רשימת-תיוג וראיון עם דיאטנית תוך שימוש בשאלון SFFQ (semiquantitative food-frequency questionnaire). לאחר מעקב ממוצע של 6 שנים, 146 משתתפים פיתחו מחלת אלצהיימר. לאחר התאמות גיל, מין, ציון מצב מנטלי בנקודת הבסיס, צריכת אלכוהול, חינוך, הרגלי עישון, מספר שנות עישון בעבר, מסת השומן בגוף, סה"כ כמות הקלוריות הנצרכת, נוכחות carotid plaques, ושימוש בתוספי מזון, נמצא שכמויות גבוהות של ויטמין C וויטמין E היו קשורות לסיכון מופחת להתפתחות מחלת אלצהיימר. עם זאת צויין שהקשר יכול היה להיגרם ע"י השפעת הדיווח של הדיאטה, שכן שאלון SFFQ עצמו עלול להיות מושפע באופן עקיף מפעילות קוגנטיבית. זאת ועוד, ההשוואות המרובות רמזו על כך שכמה קשרים עשויים היו להיות יד המקרה ו- P צריך היה להיקבע לערך נמוך יותר מ- 0.05. 

1. Packer L, Weber SU, Rimbach G. Molecular aspects of alpha-tocopherol antioxidant action and cell signaling. J Nutr 2001;131:369S-73S.
2. Whitney EN, et al. Understanding Normal & Clinical Nutrition, 4^th ed. Belmont (CA): West Publishing; 1994.
3. Dietary Reference Intakes for Vitamin C, Vitamin E, Selenium, and Carotenoids. Washington (DC): National Academy Press; 2000.
4. Brody T. Nutritional Biochemistry. San Diego(CA):Academic Press; 1999.
5. Feifer AH, Fleshner NE, Klotz L. Analytical accuracy and reliability of commonly used nutritional supplements in prostate disease. J Urol 2002;168:150-4.
6. Pronsky ZM. Power's and Moore's Food-Medication Interactions, 11^th ed. Pottstown (PA): Food Medication Interactions; 2000.
7. Corrigan JJ, Marcus FI. Coagulopathy associated with vitamin E ingestion. JAMA 1974;230:1300-1.
8. Kim JM, White RH. Effect of vitamin E on the anticoagulant response to warfarin. Am J Cardiol 1996;77:545-6.
9. Foley DJ, White LR. Dietary intake of antioxidants and risk of Alzheimer disease: food for thought. JAMA 2002;287:3261-3.
10. Olmedilla B. et al. A European multicentre, placebo-controlled supplementation study with alpha-tocopherol, carotene-rich palm oil, lutein or lycopene; analysis of serum responses. Clin Sci (Lond) 2002;102:447-56.
11. Preuss HG, et al. Randomized trial of a combination of natural products (cernitin, saw palmetto, B-sitosterol, vitamin E) on symptoms of benign prostatic hyperplasis (BPH). Int Urol Nephrol 2001;33:217-25.
12. Graat J, et al. Effect of daily vitamin E and multivitamin-mineral supplementation on acute respiratory tract infections in elderly persons: a randomized controlled trial. JAMA 2002;288:715-21.
13. Waters DD, et al. Effects of hormone replacement therapy and antioxidant vitamin supplements on coronary atherosclerosis in postmenopausal women: a randomized controlled trial. JAMA 2002;288:2432-40.
14. Taylor HR, et al. Vitamin E supplementation and macular degeneration: randomised controlled trial. BMJ 2002;325:11-16.
15. Engelhart MJ, et al. Dietary intake of antioxidants and risk of Alzheimer disease. JAMA 2002;287:3223-9.
16. Morris MC, et al. Dietary intake of antioxidant nutrients and the risk of incident Alzheimer disease in a biracial community study. JAMA 2002;287:3230-7.
17. Yusuf S, et al. Vitamin E supplementation and cardiovascular events in high-risk patients. N Eng J Med 2000;342:154-60.
18. Sano M, et al. A controlled trial of selegiline, alpha-tocopherol, or both as treatment for Alzheimer's disease. N Eng J Med 1997;336:1216-22.
19. Heinonen OP, et al. Prostate cancer and supplementation with alpha-tocopherol and B-carotene: incidence and mortality in a controlled trial. J Natl Cancer Inst 1998;90:440-6.
20. Alpha-Tocopherol, Beta carotene Cancer Prevention Study Group. The effect of vitamin E and beta carotene on the incidence of lung cancer and other cancers in male smokers. N Engl J Med 1994;330:1029-35.
21. Parkinson Study Group. Effects of tocopherol and deprenyl on the progression of disability in early Parkinson's disease. N Eng J Med 1993;328:176-83.
22. Pace A, et al. Neuroprotective effect of vitamin E supplementation in patients treated with cisplatin chemotherapy. J Clin Oncol 2003;21:927-31.
23. Edmonds SE, et al. Putative analgesic activity of repeated oral doses of vitamin E in the treatment of rheumatoid arthritis. Results of a prospective placebo controlled double blind trial. Ann Rheum Dis 1997;56:649-55.
24. Teikari JM, et al. Long-term supplementation with alpha-tocopherol and beta-carotene and age-related cataract. Acta Ophthalmologica Scandinavica 1997;75:634-40.
25. Teikari JM, et al. Incidence of cataract operations in Finnish male smokers unaffected by alpha tocopherol or beta carotene supplements. Journal of Epidemiology & Community Health 1998;52:468-72.
26. Vivekananthan DP. Penn MS. Sapp SK. Hsu A. Topol EJ. Use of antioxidant vitamins for the prevention of cardiovascular disease: meta-analysis of randomised trials. Lancet 2003;361(9374):2017-23.
27. Barton D, et al. Prospective evaluation of vitamin E for hot flashes in breast cancer survivors. J Clin Oncol 1998 Feb;16(2):495-500.
28. Bjelakovic G, et al. Antioxidant supplements for prevention of gastrointestinal cancers: a systematic review and meta-analysis. Lancet 2004;364:1219-28.
29. Miller ER, et al. Meta-Analysis: High-Dosage Vitamin E Supplementation May Increase All-Cause Mortality. Annals of Internal Medicine 2005;142(1):37-46.
30. Bairati I, et al. A randomized trial of antioxidant vitamins to prevent second primary cancers in head and neck cancer patients. J Natl Cancer Inst 2005;97(7):481-8.
31. Kirsh VA, et al. Supplemental and dietary vitamin E, B-carotene, and vitamin C intakes and prostate cancer risk. J Natl Cancer Inst 2006;98(4): 245-252.
32. Peters U, Littman AJ, Kristal AR, et al. Vitamin E and selenium supplementation and risk of prostate cancer in the Vitamins and lifestyle (VITAL) study cohort. Cancer Causes Control. 2008;19(1):75-87.
33. Slatore CG, Littman AJ, Au DH, et al. Long-term use of supplemental multivitamins, vitamin C, vitamin E, and folate does not reduce the risk of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med 2008;177(5):524-30.
34. Reiter E, Jiang Q, Christen S. Anti-inflammatory properties of alpha- and gamma-tocopherol. Mol Aspects Med 2007;28(5-6):668-91.
35. Lippman SM, Klein EA, Goodman PJ, et al. Effect of selenium and vitamin E on risk of prostate cancer and other cancers: the Selenium and Vitamin E Cancer Prevention Trial (SELECT). JAMA. 2009 Jan 7;301(1):39-51.
36. Sesso HD, Buring JE, Christen WG, et al. Vitamins E and C in the prevention of cardiovascular disease in men. The Physicians' Health Study II Randomized Controlled Trial. JAMA. 2008;300(18):2123-2133.
37. Jennifer Lin, Nancy R. Cook, Christine Albert, et al. Vitamins C and E and Beta Carotene Supplementation and Cancer Risk: A Randomized Controlled Trial. J Natl Cancer Inst 2009;101:14-23.