Garlique®, Kwai®, Kyolic®, One-a-day Garlic®

שום משמש כתבלין ולטיפול ביתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, טרשת עורקים וזיהומים. לעיבוד שיני שום יכולה להיות השפעה מכריעה על התכולה הכימית שלו; רכיבי השמן הנדיף שלו רגישים לחום ואנזימים מסוימים אינם יציבים. קיימות מספר נוסחאות שום הנלקחות דרך הפה, ובוצעו מחקרים קליניים להערכת הטענות אודות יכולותיהן. מחקרים מבוקרים אודות היכולות של השום להפחית כולסטרול הניבו תוצאות מעורבות. מחקרים להערכת היכולות נוגדות הטרומבוזה הראו הפחתה קלה בהתגבשות טסיות דם, אך רמות משתנות של פעילות פיברינוליטית. מחקרים הראו השפעות מעורבות ביחס להפחתה ברמת הסוכרים בדם, לחץ דם או הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. תגובות שליליות מדווחות כוללות ריח רע מן הפה, כאבי ראש, עייפות, הפרעות במערכת העיכול, שלשולים, הזעה ותת סוכר בדם. מאחר ושום ידוע כמפחית התגבשות טסיות דם וכמגביר פוטנציאלי של ה- INR, אין להשתמש בשום עם חומרים מונעי קרישה או בחולים בעלי תפקוד לקוי של טסיות הדם. נראה ששום ממריץ ציטוכרום p450 3A4 ועשוי לשפר מטבוליזם של תרופות רבות (למשל cyclosporine ו- saquinavir). ניתוח של מספר מחקרים באירופה מרמז על קשר הפוך בין צריכת שום והסיכון לחלות במספר סוגי סרטן.

• טרשת עורקים
• מניעת סרטן
• טיפול בסרטן
• מחלות לב וכלי דם
• הפרעות במחזור הדם
• כולסטרול גבוה
• יתר לחץ דם
• זיהום חיידקי
• דלקות בעור

• רכיבים מסיסים במים: S-allyl cysteine, S-allyl mercaptocysteine, סאפונינים
• שמנים נדיפים: כמות קטנה של תרכובות גופרית, כולל alliin, כמות קטנה של אליצין, ajoene, diallyl trisulphide; טרפנים כגון ציטראל, geraniol, linalool
• מרכיבים אחרים: S-methyl-l-cysteine sulfoxide, חלבון, מינרלים, ויטמינים, ליפידים, חומצות אמינו, פרוסטגלנדין (A2 ו- F 1 alpha)
• אנזימים: Alliinase, peroxidases, myrosinase

• שמנים נדיפים: מכיל אליצין לרוב (כ- 3.7 מ"ג/גרם), alliin, ajoene, diallyl trisulphide; טרפנים כגון ציטראל, geraniol, linalool
• רכיבים מסיסים במים: S-allyl cysteine, S-allyl mercaptocysteine, סאפונינים
• מרכיבים אחרים: S-methyl-l-cysteine sulfoxide, חלבון, מינרלים, ויטמינים, ליפידים, חומצות אמינו, פרוסטגלנדין (A2 ו- F 1 alpha)
• אנזימים: Alliinase, peroxidases, myrosinase

• שמנים נדיפים: אינו מכיל אליצין, מכיל alliin (כ- 1%), כמות קטנה של תרכובות גופרית מסיסות בשמן
• מרכיבים אחרים: S-methyl-l-cysteine sulfoxide, חלבון, מינרלים, ויטמינים, ליפידים, חומצות אמינו, פרוסטגלנדין (A2 ו- F 1 alpha)
• אנזימים: Alliinase, peroxidases, myrosinase

• אינו מכיל אליצין או רכיבים מסיסים במים
• שמנים נדיפים: מכיל פחות מ- 1% תרכובות גופרית מסיסות בשמן

התאים השלמים של השום מכילים נגזרת חסרת ריח של חומצת אמינו המכילה גופרית, הידועה בשם alliin. כאשר התאים מרוסקים, alliin בא במגע עם האנזים alliinase הנמצא בתאים שכנים והוא הופך לאליצין (allicin). אליצין הוא חומר אנטיביוטי חזק, אך הוא מאוד ריחני ובלתי יציב. ה- ajoenes הם אלו האחראים על התכונות האנטי-טרומבוטיות של השום. אליצין מתואר כבעל יכולות נוגדות התגבשות טסיות דם, אנטיביוטיות, ונוגדות יתר שומנים בדם. רוב המומחים מסכימים שהמדד הטוב ביותר של סך הפעילויות של השום הוא יכולתו לייצר אליצין, אשר מצידו מסייע ליצירת איכויות אקטיביות נוספות. במטופלים הסובלים מיתר שומנים בדם, שום עשוי להוריד את רמות הכולסטרול ע"י פעילותו כבולם HMG-CoA reductase. עבור מקרי טרשת עורקים, שום נחשב כמפחית עקה חימצונית, מפחית חימצון LDL ובעל השפעות נוגדות טרומבוזה. במקרה של יתר לחץ דם, שום נחשב כמפחית לחץ דם ע"י הרגעת שרירים חלקים והתרחבות כלי דם ע"י הפעלת ייצור גורם הרגעה הנגרם ע"י האנדותל. שום עשוי להמריץ חיסון תאי וליחתי, לגרום לשגשוג תאי T, לשקם תגובות נוגדנים מדוכאות, ולהמריץ רעילות תאי מקרופאג על תאי גידול. שום עשוי להגביר ספיגת סלניום עם הגנה אפשרית נגד tumororigenesis.

הכנה של שום, כגון חימומו, בישולו במיקרוגל או ייבושו, עלולה להפחית באופן משמעותי את תרכובות האליצין וה- alliin. שום כתוש טרי הוא עשיר ביותר במרכיבים אלו. החומר S-allyl cysteine נספג היטב לאחר נטילה דרך הפה וניתן לזהותו בפלזמה, בכבד ובכליות. הוא עובר מטבוליזם ל- N-acetyl-SAC ומופרש בשתן. אליצין לא זוהה במחזור הדם וסוברים כי הוא עובר מטבוליזם של מעבר ראשון בכבד. Allinase, הדרוש להסבת alliin לאליצין, הינו acid-labile.

הפסק נטילה של שום לפחות 7 ימים לפני ביצוע ניתוח.

מדווחות (נטילה דרך הפה): כאב ראש, עייפות, שינויים בפעילות טסיות דם עם פוטנציאל לדימומים, ריח חריף, הפרעות במערכת העיכול, שלשולים, שינויים בפלורה של המעיים, תת-סוכר בדם

מקרה מדווח (נטילה דרך הפה): זמן דימום מתמשך עם דימום אפידורלי ותפקוד לקוי של טסיות הדם לאחר שימוש מופרז בשום

אינסולין: עשוי להידרש שינוי במינון של אינסולין בשל השפעות השום על תת-סוכר בדם.

Warfarin: פעילות מונעת קרישה עלולה להתגבר בשל פעילות פיברינוליטית ופגיעה בהתגבשות טסיות דם.

ציטוכרום P450 3A4:שום יכול להפעיל איסואנזים 3A4 אשר תוצאתו מטבוליזם משופר של תרופות מסוימות. 

• Cyclosporine: היעילות עלולה לרדת ע"י היכולת של השום לגרום למטבוליזם ולהפחית את הרמות של תרופות מסוימות כגון ציקלוספורין (cyclosporine), המהוות תשתית לציטוכרום P450 3A4. הוא עלול לגרום פוטנציאלית לדחיית איבר מושתל.
• Saquinavir (Fortovase, Invirase): צריכת שום יכולה להפחית משמעותית את רמות הריכוז בסרום. שום יכול להפחית רמות שיא ב- 54% ו- mean trough levels ב- 49%. ירידות אלה יכולות לגרום לכשלון הטיפול. חושדים שהשום מפעיל את המטבוליזם ציטוכרום P450 של saquinavir. מטופלים הנוטלים protease inhibitors אחרים עלולים להיות מושפעים; עם זאת, דווחה רק אינטראקציה עם saquinavir.

Kannar D, et al. Hypocholesterolemic effect of an enteric coated garlic supplement. J Am Coll Nutr 2001;20:225-31.

מחקר זה מראה שתוסף מזון המכיל אבקת שום המצופה בחומר המאפשר מעבר החומר דרך הקיבה לפני שהוא משתחרר במעיים, עם פוטנציאל שחרור של 9.6 מ"ג אליצין, עשויה להיות בעלת ערך קל עד בינוני בקרב מטופלים עם כולסטרול גבוה, כאשר היא משולבת בדיאטה דלת שומן. התוצאות מרמזות על כך שיש לתוסף השום יכולות מפחיתות כולסטרול, אשר עשוי להיות מתווך ע"י פעילות ישירה של מרכיב/ים ביולוגי פעיל/ים, ובחלקו באמצעות ההשפעה על צריכת המזון.  

Ackermann RT, et al. Garlic shows promise for improving some cardiovascular risk factors. Arch Intern Med 2001;161:813-24.

בהשוואה לפלאצבו, נוסחאות שום יכולות לגרום לירידה קטנה ברמת הכולסטרול הכללי לאחר חודש ו- 3 חודשים, אך לא לאחר 6 חודשים. שינויים ברמות ה- LDL והטריגליצרידים היו דומות לתוצאות לגבי הכולסטרול; לא היו שינויים מובהקים מבחינה סטטיסטית ב- HDL. מחקרים גם דיווחו על ירידות משמעותיות בהתגבשות טסיות דם והשפעות מעורבות על לחץ הדם.

Stevinson C, et al. Garlic for treating hypercholesterolemia: a meta-analysis of randomized clinical trials. Ann Intern Med 2000;133:420-9.

המידע הזמין מרמז על כך ששום יעיל יותר מפלאצבו בהפחתת רמות הכולסטרול. עם זאת, ההשפעה היא קטנה, ועוצמתה נתונה לוויכוח. השימוש בשום למצבי עודף כולסטרול נתונה על כן בספק.

Fleischauer AT, et al. Garlic consumption and cancer prevention: meta-analyses of colorectal and stomach cancers. Am J Clin Nutr 2000;72:1047-52.

ב- meta מחקר זה של סרטן הקיבה וסרטן המעי הגס, קטגוריות הבקרה נעו בין אי-צריכה לבין צריכה של 3.5 גרם לשבוע, בעוד הקטגוריות הגבוהות נעו בין צריכה כלשהי ליותר מ- 28.8 גרם לשבוע. התוצאות הראו שצריכה מוגברת של שום טרי ומבושל עשוי להיות קשור להשפעה מגינה מפני סרטן הקיבה וכן סרטן המעי הגס. בין הגורמים המונעים אמון מלא בתוצאות: ההטרוגניות של הערכות ההשפעה, שינויים בהערכת המינונים והיפותזות אפשריות.

Ankri S, et al. Antimicrobial properties of allicin from garlic. Microbes Infect 1999;1:125-9.

אליצין בצורתו הטהורה הראה יכולת להפגין: 1) פעילות אנטיבקטריאלית נגד טווח רחב של בקטריות גרם-חיובי וגרם-שלילי, כולל multidrug-resistant enterotoxicogenic strains of E. coli, ו- 2) פעילות אנטי-פטרייתית ואנטי-ויראלית. ההשפעה האנטי-מיקרוביאלית העיקרית של אליצין נגרמת בשל הריאקציה הכימית שלו עם קבוצות תיול של אנזימים שונים, היכולים להשפיע על מטבוליזם של פעילות cysteine proteinase המעורבת ברעילות של E. histolytica.

Isaacsohn JL, et al. Garlic powder and plasma lipids and lipoproteins: a multicenter, randomized, placebo-controlled trial. Arch Inter Med 1998;158:1189-94.

מחקר אקראי, כפול-סמיות, מבוקר-פלאצבו שנערך בשתי מרפאות ליפידים במשך 12 שבועות. הזרוע הפעילה קיבלה גלולות המכילות 300 מ"ג אבקת שום (Kwai®) שלוש פעמים ביום ביחד עם הארוחות – אקוויוולנטי ל2.7 גרם או שן אחת שום טרי ליום. התוצאות הראו שלא היו שינויים משמעותיים ברמות הליפידים או ה- LDL בשתי הקבוצות. לכן, שום אינו יעיל בהורדת רמות כולסטרול במטופלים עם כולסטרול גבוה.

Berthold HK, et al. Effect of a garlic oil preparation on serum lipoproteins and cholesterol metabolism: a randomized controlled trial. JAMA 1998;279:1900-2.

התוצאות של מחקר זה מראות ששמן שום מסחרי לא היה בעל השפעה על ליפופרוטאינים בסרום, ספיגת כולסטרול או סינתזה של כולסטרול. טיפול בנטילת שום במקרים של יתר כולסטרול אינו מומלץ על בסיס מחקר זה.

Silagy CA, et al. A meta-analysis of the effect of garlic on blood pressure. J Hypertension 1994;12:463-8.

במחקר זה נכללו רק מחקרים אקראיים ומבוקרים אודות נוסחאות שום אשר נמשכו לפחות 4 שבועות. התוצאות מרמזות על כך שאבקת השום Kwai® עשויה להיות בעלת ערך כלשהו למטופלים עם לחץ דם גבוה מתון. עם זאת, אין בכך מספיק עדות להמלצה כטיפול סטנדרטי למטופלים עם לחץ דם גבוה.

Jain AK, et al. Can garlic reduce levels of serum lipids? A controlled clinical study. Am J Med 1993;94:632-5.

42 מבוגרים בריאים עם רמת כולסטרול בסרום של 220 או יותר השתתפו במחקר אקראי וכפול-סמיות זה בו ניתנו 300 מ"ג שלוש פעמים ביום של אבקת שום בגלולה, או פלאצבו. התוצאות הראו ירידה מ- 262 ל- 247 לאחר 12 שבועות טיפול בשום. הערכים המתאימים עבור הפלאצבו היו 276 ו- 274. לא היו שינויים משמעותיים ב- HDL, טריגליצרידים, גלוקוז בסרום, לחץ דם ופרמטרים אחרים שנבדקו.

1. Newall CA, et al. Herbal Medicines: A Guide for Health Care Professionals. London: Pharmaceutical Press; 1996.
2. Amagase H, et al. Intake of garlic and its bioactive components. J Nutr 2001;131:955S-62S.
3. Tyler, V. Herbs of Choice, the Therapeutical Use of Phytomedicinals. Binghamton: Pharmaceutical Press; 1994.
4. Qureshi AA, et al. Suppression of avian hepatic lipid metabolism by solvent extracts of garlic: impact on serum lipids. J Nutr 1983;113:1746-55.
5. Pedraza-Chaverri J, et al. Garlic prevents hypertension induced by chronic inhibition of nitric oxide synthesis. Life Sci 1998;62:71-7.
6. Dirsch VM, et al. Effect of allicin and ajoene, two compounds of garlic, on inducible nitric oxide synthase. Atherosclerosis 1998;139:333-9.
7. Sato T, Miyata G. The nutraceutical benefit, part iv: garlic. Nutrition 2000;16:787-8.
8. Song K, Milner JA. The influence of heating on the anticancer properties of garlic. J Nutrition 2001;131:1054S-7S.
9. Blumenthal M. Herbal Medicine, Expanded Commission E Monographs, 1^st ed. Austin: American Botanical Council; 2000.
10. Rose KD, et al. Spontaneous spina epidural hematoma with associated platelet dysfunction from excessive garlic ingestion: a case report. Neurosurgery 1990;26:880-2.
11. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 2^nd ed. Sandy (OR): Eclectic Med Publications; 1998.
12. Piscitelli SC, et al. The effect of garlic supplements on the pharmacokinetics of saquinavir. Clin Infect.Dis. 2002;34:234-8.
13. Hodge G, et al. Allium sativum (garlic) suppresses leukocyte inflammatory cytokine production in vitro: potential therapeutic use in the treatment of inflammatory bowel disease. Cytometry 2002;48:209-15.
14. Hirsch K, et al. Effect of purified allicin, the major ingredient in freshly crushed garlic, on cancer cell proliferation. Nutr Cancer 2000;38:245-54.
15. Ang-lee M, et al. Herbal Medicines and perioperative care. JAMA 2001;286:208-16.
16. Kannar D, et al. Hypocholesterolemic effect of an enteric coated garlic supplement. J Am Coll Nutr 2001;20:225-31.
17. Ackermann RT, et al. Garlic shows promise for improving some cardiovascular risk factors. Arch Intern Med 2001;161:813-24.
18. Stevinson C, et al. Garlic for treating hypercholesterolemia: a meta-analysis of randomized clinical trials. Ann Intern Med 2000;133:420-9.
19. Fleischauer AT, et al. Garlic consumption and cancer prevention: meta-analyses of colorectal and stomach cancers. Am J Clin Nutr 2000;72:1047-52.
20. Ankri S, et al. Antimicrobial properties of allicin from garlic. Microbes Infect 1999;1:125-9.
21. Isaacsohn JL, et al. Garlic powder and plasma lipids and lipoproteins: a multicenter, randomized, placebo-controlled trial. Arch Inter Med 1998;158:1189-94.
22. Berthold HK, et al. Effect of a garlic oil preparation on serum lipoproteins and cholesterol metabolism: a randomized controlled trial. JAMA 1998;279:1900-2.
23. Silagy CA, et al. A meta-analysis of the effect of garlic on blood pressure. J Hypertension 1994;12:463-8.
24. Jain AK, et al. Can garlic reduce levels of serum lipids? A controlled clinical study. Am J Med 1993;94:632-5.
25. Galeone C, Pelucchi C, Levi F, et al. Onion and garlic use and human cancer. Am J Clin Nutr 2006;84: 1027-32.
26. Gardner CD, et al. Effect of Raw Garlic vs Commercial Garlic Supplements on Plasma Lipid Concentrations in Adults With Moderate Hypercholesterolemia: A Randomized Clinical Trial. Arch Intern Med. 2007 Feb 26;167(4):346-53.