Linum usitatissimum

Flax, linseed, lint bells, linum

זרעי פשתה משמשים ברפואה המסורתית לטיפול בשיעול, הצטננויות, עצירויות ודלקות בדרכי השתן. זרעי פשתה משמשים גם כחומר מרגיע במריחה על העור. זרעי פשתה עשירים בחומצת שומן אומגה-3 וב- phytoestrogenic lignans. במחקרים החומר הראה יכולות chemoprotective, כמו כם renoprotective בקרב מטופלים עם lupus nephritis. עיכול של זרעי פשתה יכול להגביר את ההפרשה של ליגנן בשתן ואת משך השלב הצהוב במחזור הווסת החודשי. זרעי פשתה גם משפרים תסמינים מתונים של גיל המעבר. מחקרים בעכברים הראו כי זרעי פשתה בולמים את הצמיחה והגרורות של סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן מסוג מלנומה. זרעי פשתה גם הפחיתו ביו-מרקרים של גידולים בקרב חולים בסרטן הערמונית וסרטן השד. תמצית של זרעי פשתה אינה יעילה במניעת זיהומים בפה לאחר טיפולי הקרנה נגד סרטן הראש והצוואר.

תוסף של ליגנן מרכזי המופק מזרעי פשתה שיפר את רמות הסוכר בדם בקרב חולים בסוכרת סוג 2. בעוד שהליגנן המופק מזרעי הפשתה מפחית את רמות הגלוקוז בדם, הרי שהדיווחים אודות היכולות מפחיתות הכולסטרול של זרעי פשתה הם מעורבים.

תופעות הלוואי של זרעי פשתה כוללות בעיות קלות במערכת העיכול. דווחו גם מספר מקרים של רגישות יתר לחלבונים ותגובה חיובית אימונולוגית לאנטיגן. בנוסף לכך, עיכול של זרעי פשתה עלול להפריע לבדיקות ותהליכים רדיולוגיים.

• מניעת סרטן
• עצירות
• כולסטרול גבוה
• תסמיני גיל המעבר
• פצעים בפה הנוצרים בעקבות טיפולי כימותרפיה
• מחלת מיסב השן
• תסמונת קדם וסתית (PMS)
• תופעות לוואי של טיפולי הקרנה

שמן זרעי פשתה: חומצות שומן בלתי רוויות, כולל חומצה לינולנית, לינולאית ואולאית.
סיבי זרעי פשתה מסיסים: חומצות D-xylose, L-galactose, L-rhamnose, D-galacturonic ו- linusitamarin.
עלי פשתן ומוץ הזרעים: cyanogenic glycosides linamarin, linustatin ו- neolinustatin.

זרעי פשתה הם המקור המרוכז ביותר במזון של ליגנן הצמח secoisolariciresinol, מקדים של enterolactone. יש סברה כי השפע הזה של phytoestrogenic lignans תורם להשפעות ההורמונליות. זרעי הפשתה משפיעים על משך המחזור החודשי בנשים לפני גיל המעבר. בנוסף לכך, בלימת צמיחת סרטן וגרורות אנושיים בעכברים היא בחלקו בשל ה- down-regulation של גורם צמיחה I דמוי-אינסולין והתבטאות קולטן גורם הצמיחה של העור, בעוד יכולת הבלימה של סרטן הערמונית בעכברים מיוחסת לבלימת שגשוג תאי. זרעי פשתה גם משנים את המטבוליזם של אסטרוגן, ומגדילים את היחס של 2-hydroxyestrogen ל- 16 alpha-hydroxyestrone באופן תלוי-מינון. ההשפעות ההורמונליות של זרעי הפשתה עשויים גם לשחק תפקיד ביכולת לווסת ביולוגיה של סרטן הערמונית וביו-מרקרים קשורים ולהפחית רמת ליפיד בסרום. ההשפעות ה- renoprotective של זרעי השפתה נחשבות כנובעות מן הריכוז הגבוה של חומצה אלפא-לינולנית, מקדים של חומצת השומן אומגה-3, או באמצעות בלימת היווצרות כלי דם, קינאזות חלבון טירוצין והפעלה של גורמי שעתוק המופעלים ע"י ציטוקין. זרעי פשתה עשויים להיות בעלי השפעות משלשלות בשל תכולה גבוהה של סיבים. 

ספיגה: נצפתה תגובה תלוית-מינון של ליגנן בשתן בעקבות נטילת זרעי פשתה. עיבוד זרעי פשתה אינו משפיע על ספיגת הליגנן. ריכוז הליגנן בפלזמה היה גבוה יותר מאשר בנקודת הבסיס, 9 שעות לאחר עיכול זרעי הפשתה. לא ניצפה קפאון בריכוז הליגנן במינונים עד 25 גרם.

דווח מקרה של רגישות יתר לחלבונים לאחר עיכול זרעי פשתה ע"י אישה בת 39.

מאחר ולזרעי פשתה יש השפעות phytoestrogenic, חולות בסרטן שד עם קולטן אסטרוגן חיובי (ER+) צריכות להיזהר בשימוש בזרעי פשתה.

מדווחות: דווח מקרה של  רגישות יתר לחלבונים. עובדים החשופים לפשתן במקומות עבודתם מפגינים בדיקות אנטיגן חיוביות מבחינה חיסונית. דווח בספרות גם מקרה של false polyposis coli בחוקן בריום כפול, וכן נצפה מקרה של עלייה במשך השלב הצהוב של מחזור הווסת. 

נפוצות: עלייה במספר היציאות, עצירות וגאזים בבטן.

דווח מקרה של פגמים במילוי בחוקן בריום כפול לאחר עיכול זרעי פשתה.

Zhang W, Wang X, Liu Y, et al. Dietary flaxseed lignan extract lowers plasma cholesterol and glucose concentrations in hypercholesterolaemic subjects. Br J Nutr. 2008;99:1301-9.

55 בעלי כולסטרול גבוה השתתפו במחקר אקראי, כפול-סמיות, מבוקר פלאצבו זה. המשתתפים קיבלו תמציות ליגנן המופקות מזרעי פשתה (300 או 600 מ"ג ליום) במשך 8 שבועות, שלאחריהם נקבעו רמות הגלוקוז בדם בצום ופרופיל הליפידים. למשתתפים אשר קיבלו 600 מ"ג ליום היתה ירידה ברמת סך הכולסטרול, LDL ורמת הגלוקוז בדם בצום. למרות שמחקרים אחרים דיווחו על תוצאות שונות, החוקרים מניחים שחוסר עקביות זה נגרם לפחות בחלקו ע"י הכמות השונה של ליגנן בזרעי הפשתה, בעיה אשר ניתן לפתור באמצעות שימוש בתמצית.

Pan A, Sun J, Chen Y, et al. Effects of a flaxseed-derived lignan supplement in type 2 diabetic patients: a randomized, double-blind, cross-over trial. PLoS ONE 2(11):e1148.

ההשפעות של תוסף ליגנן המופק מזרעי פשתה על 68 משתתפים בעלי סוכרת סוג II נבדקו במחקר לפני-אחרי (crossover), אקראי, כפול-סמיות זה. לאחר 12 שבועות של נטילת תוסף ליגנן (360 מ"ג ליום) או פלאצבו, המשתתפים עברו 8 שבועות של הפסקה, ואחר כך המשיכו בטיפול. רמת הסוכרת (כפי שנקבעת ע"י HbA1c) הושפעה במקצת ע"י תוספת הליגנן. עם זאת, רמות הגלוקוז והאינסולין בצום, התנגודת לאינסולין וריכוזי הליפידים בדם נותרו ללא שינוי. בשל העובדה שההשפעה של הליגנן על רמת הסוכרת היתה קטנה, נדרשים מחקרים נוספים לקביעת המשמעות הרפואית.

Clark WF, Kortas C, Heidenheim AP, Garland J, Spanner E, Parbtani A. Flaxseed in lupus nephritis: a two-year nonplacebo-controlled crossover study. Journal of the American College of Nutrition. 2001;20:Suppl-8.

40 משתתפים עם פגיעה בכליות (lupus nephritis) נבחרו להשתתף במחקר לפני-אחרי (crossover) אקראי זה. המשתתפים קיבלו 30 גרם זרעי פשתה טחונים ליום או כלום במשך שנה, שלאחריה באה תקופה של 12 שבועות הפסקה ואז היפוך הטיפול. רק 15 מן המשתתפים השלימו את הטיפול, ומהם רק 9 דבקו בדיאטה של זרעי הפשתה. רמות הקריאטינין בסרום בתום המחקר היו נמוכות עבור המשתתפים שהתמידו. לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת יצוין כי 30 גרם זרעי פשתה טחונים אינה כמות הנסבלת בקלות ע"י משתמשים. 

Demark-Wahnefried W, Price DT, Polascik TJ, Robertson CN, Anderson EE, Paulson DF et al. Pilot study of dietary fat restriction and flaxseed supplementation in men with prostate cancer before surgery: exploring the effects on hormonal levels, prostate-specific antigen, and histopathologic features. Urology 2001;58(1):47-52

25 משתתפים לפני כריתת בלוטת הערמונית השתתפו במחקר פיילוט של דיאטה דלת שומן עם תוסף של 30 גרם ליום זרעי פשתה. משך הדיאטה הממוצע היה 34 ימים, במהלכם ניצפו ירידות משמעותיות ברמות סה"כ הטסטוסטרון ואינדכס האנדרוגן החופשי. שיעור השגשוג ומות תאים מתוכנת היו קשורים באופן הדוק עם מספר הימים של הדיאטה. נדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע האם השפעות חיוביות אלה על הביו-מרקרים של סרטן הערמונית הם אינדיקטיביים לטיפול מונע.

Lemay A, Dodin S, Kadri N, Jacques H, Forest JC. Flaxseed dietary supplement versus hormone replacement therapy in hypercholesterolemic menopausal women. Obstetrics & Gynecology. 2002;100:495-504.

25 נשים שעברו את גיל המעבר וסבלו מרמות כולסטרול גבוהות התחלקו אקראית וקיבלו 40 גרם ליום זרעי פשתה כתושים או תחליף הורמון למשך חודשיים. לאחר תקופת הפסקה בת חודשיים נוספים, הטיפול הוחלף. שני הטיפולים גרמו לירידה דומה בתסמינים של גיל המעבר וברמות הגלוקוז והאינסולין. עם זאת, רק תחליף ההורמון שיפר משמעותית את רמות הכולסטרול של המשתתפות.

Brooks JD, et al. Supplementation with flaxseed alters estrogen metabolism in postmenopausal women to a greater extent than does supplementation with an equal amount of soy. Am J Clin Nutr 2004;79:318-25.

במחקר זה, 46 נשים אחרי גיל המעבר התחלקו אקראית לקבוצות וקיבלו עוגיית פלאצבו, קמח סויה (25 גרם) או זרעי פשתה (25 גרם) למשך 16 שבועות. נערכו בדיקות שתן של 24 שעות ובדיקות דם בנקודת הבסיס ובסיום התקופה למטבוליטים של אסטרוגן, הורמונים בסרום ומרקרים ביוכימיים של המטבוליזם של העצם. התוצאות הראו שהריכוזים בשתן של 2-hydroxyestrone (אך לא של 16alpha-hydroxyestrone) גדלו באופן משמעותי בקבוצת זרעי הפשתה. לא היתה השפעה על המרקרים הביוכימיים של המטבוליזם של העצם. אך מאחר והמחקר היה מוגבל למשך טיפול קצר ומספר משתתפות קטן, נדרשים מחקרים עם יותר משתתפות ולתקופות יותר ארוכות. 

1. DerMarderosian A. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons, 1999.
2. Haggans CJ, Hutchins AM, Olson BA, Thomas W, Martini MC, Slavin JL. Effect of flaxseed consumption on urinary estrogen metabolites in postmenopausal women. Nutrition & Cancer. 1999;33:188-95.
3. Clark WF, Kortas C, Heidenheim AP, Garland J, Spanner E, Parbtani A. Flaxseed in lupus nephritis: a two-year nonplacebo-controlled crossover study. Journal of the American College of Nutrition. 2001;20:Suppl-8.
4. Hutchins AM, Martini MC, Olson BA, Thomas W, Slavin JL. Flaxseed influences urinary lignan excretion in a dose-dependent manner in postmenopausal women. Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention. 2000;9:1113-8.
5. Phipps WR, Martini MC, Lampe JW, Slavin JL, Kurzer MS. Effect of flax seed ingestion on the menstrual cycle. J Clin Endocrinol.Metab 1993;77:1215-9.
6. Chen J, Stavro PM, Thompson LU. Dietary flaxseed inhibits human breast cancer growth and metastasis and downregulates expression of insulin-like growth factor and epidermal growth factor receptor. Nutrition & Cancer. 2002;43:187-92.
7. Lin X, Gingrich JR, Bao W, Li J, Haroon ZA, Demark-Wahnefried W. Effect of flaxseed supplementation on prostatic carcinoma in transgenic mice. Urology 2002;60:919-24.
8. Yan L, Yee JA, Li D, McGuire MH, Thompson LU. Dietary flaxseed supplementation and experimental metastasis of melanoma cells in mice. Cancer Letters. 1998;124:181-6.
9. Demark-Wahnefried W, Price DT, Polascik TJ, Robertson CN, Anderson EE, Paulson DF et al. Pilot study of dietary fat restriction and flaxseed supplementation in men with prostate cancer before surgery: exploring the effects on hormonal levels, prostate-specific antigen, and histopathologic features. Urology 2001;58:47-52.
10. Thompson LU, Chen JM, Li T, Strasser-Weippl K, Goss, PE. Dietary flaxseed alters tumor biological markers in postmenopausal breast cancer. Clin Cancer Res. 2005;11(10):3828-3835.
11. Lemay A, Dodin S, Kadri N, Jacques H, Forest JC. Flaxseed dietary supplement versus hormone replacement therapy in hypercholesterolemic menopausal women. Obstetrics & Gynecology. 2002;100:495-504.
12. Johansson G, Andersson G, Attstom R, Edwardsson S. Oral mucous membrane flora in patients using saliva substitutes. Gerodontology. 2000;17:87-90.
13. Pan A, Sun J, Chen Y, et al. Effects of a flaxseed-derived lignan supplement in type 2 diabetic patients: a randomized, double-blind, cross-over trial. PLoS ONE 2(11):e1148.
14. Zhang W, Wang X, Liu Y, et al. Dietary flaxseed lignan extract lowers plasma cholesterol and glucose concentrations in hypercholesterolaemic subjects.Br J Nutr. 2008 Jun;99(6):1301-9. Epub 2007 Dec 6.
15. Jenkins DJ, Kendall CW, Vidgen E, Agarwal S, Rao AV, Rosenberg RS et al. Health aspects of partially defatted flaxseed, including effects on serum lipids, oxidative measures, and ex vivo androgen and progestin activity: a controlled crossover trial. Am J Clin Nutr. 1999;69:395-402.
16. Cunnane SC, Hamadeh MJ, Liede AC, Thompson LU, Wolever TM, Jenkins DJ. Nutritional attributes of traditional flaxseed in healthy young adults. Am J Clin Nutr 1995;61:62-8.
17. Leon F, Rodriguez M, Cuevas M. Anaphylaxis to Linum. Allergologia et Immunopathologia. 2003;31:47-9.
18. Petty DR,.Mannion RA. A case of multiple linseeds mimicking polyposis coli on double contrast barium enema. Clinical Radiology. 2003;58:87-8.
19. Ranich T, Bhathena SJ, Velasquez MT. Protective effects of dietary phytoestrogens in chronic renal disease. Journal of Renal Nutrition. 2001;11:183-93.
20. Nesbitt PD, Lam Y, Thompson LU. Human metabolism of mammalian lignan precursors in raw and processed flaxseed. Am J Clin Nutr. 1999;69:549-55.
21. Brooks JD, Ward WE, Lewis JE, et al. Supplementation with flaxseed alters estrogen metabolism in postmenopausal women to a greater extent than does supplementation with an equal amount of soy. Am J Clin Nutr 2004 Feb;79(2):318-25.
22. Dahl WJ, Lockert EA, Cammer AL, et al. Effects of flax fiber on laxation and glycemic response in healthy volunteers. J Med Food. 2005 Winter;8(4):508-11.