5-androsten-3 beta-ol-17-one, 3 beta-hydroxy-5-androsten-17-one

DHEA, ההורמון השופע ביותר המופרש ע"י בלוטת יותרת הכליה, נע בחופשיות בדם כאסטר גופריתי dehydroepiandrosterone-3-sulfate (DHEA-S). שניהם הם מבשרים של הורמונים אחרים, כולל אסטרוגן ואנדרוגן. מחקרים בבעלי חיים מציינים כי DHEA עשוי להיות בעל תכונות מונעות-כימו, בולמות התפתחות גידולים ומשפרות את התגובה החיסונית לאחר חיסונים נגד הפטיטיס ושפעת. למרות ש- DHEA נחשב כבעל תפקיד בהגברת התגובה החיסונית במקרי איידס, לא ניצפו השפעות אנטי-ויראליות או השפעות הממריצות את המערכת החיסונית בקרב בעלי HIV חיובי שנטלו DHEA. בניסויים קליניים, DHEA הציג יעילות בטיפול במחלת אדיסון, דיכאון קליני, חרדות הנגרמות ע"י סכיזופרניה, זאבת אדמנתית מערכתית (SLE), דלדול העצם וכשל זקפתי. שימוש מקומי ב- DHEA בנשים שעברו את גיל המעבר גרמו לייצור מוגבר של חֶלֶב ולעיבוי העור בידיים ובפנים. עם זאת, מחקרים אחרים הראו ש- DHEA אינו יעיל בטיפול במחלת אלצהיימר, השמנת יתר במתבגרים ובתסמינים בקרב נשים לקראת גיל המעבר. זאת ועוד, DHEA אינו מגביר מסת שריר או פעילות גופנית, אינו משפר הפרשה או פעילות של אינסולין, ואינו משפר את הביצועים הקוגנטיביים בקרב קשישים. בנוסף לכך, תוסף DHEA, אשר האמינו כי הוא משפר את החוזק הגופני, לא שיפר את הפעילות הגופנית או את איכות החיים במחקר שנערך בקרב נשים וגברים מבוגרים. נראה ש- DHEA שינה חלק מן הפעילויות של אנזים ציטוכרום P-450 אשר גורם חילוף חומרים לתרופות מסוימות. בנשים שלפני גיל המעבר, רמות גבוהות של DHEA נקשר לסיכון מוגבר להתפתחות מקרי סרטן השד והשחלות. רמות גבוהות של DHEA גם נראו תורמות להתנגדות לטאמוקסיפן ולהתפתחות מוגברת של סרטן השד. דווח גם מקרה של התפרצות בחולה סרטן הערמונית שעבר טיפול ב- DHEA.  

• מחלת אדיסון
• מחלת אלצהיימר
• טרשת עורקים
• טיפול בסרטן
• דיכאון
• המרצת המערכת החיסונית
• אובדן זיכרון
• דלקת מפרקים שגרונית
• סכיזופרניה
• תפקוד מיני
• זאבת אדמנתית מערכתית (SLE)
• עלייה במשקל
• ירידה במשקל

DHEA הוא הורמון אנדוגני המופרש ע"י השכבה החיצונית של בלוטת יותרת הכליה בתגובה ל- adrenocorticotropin. DHEA עובר מטבוליזם והופך בגוף ל- androstenedione ועשוי להפוך לטסטוסטרון או לאסטרוגן. רמות נמוכות של DHEA אנדוגני נקשרו למצבי המחלות הבאות: טראומה מכוויות, מחלת לב כלילית, סוכרת סוג II, טורדנות כפייתית (OCD), דלקת מפרקים שגרונית, וזאבת אדמנתית מערכתית (SLE). רמות השיא של DHEA אנדוגני מגיעות סביב גיל 20 והן יורדות עם השנים. DHEA הראה יכולות המרצת insulin growth factor-1. גידול בריכוז הורמוני מין, כולל DHEA, נראו מגבירים את הסיכון לסרטן השד. אסטר גופריתי DHEA-S ממריץ צמיחת תאי קולטן חיובי של אסטרוגן. DHEA בולם G6PD (glucose-6-phosphate dehydrogenase) בניסויי מבחנה ובולם את התפתחותם של גידולים בעכברים. G6PD נחוץ לייצור NADPH (nicotinamide adenine dinucleotide phosphate). אנלוגים של DHEA אשר אינם יכולים להפוך לאנדרוגנים ואסטרוגנים התפתחו והפגינו השפעות נוגדות שגשוג. DHEA גם הפגין יכולות הגברת רמות interleukin-2 במודלים של בעלי חיים. DHEA מפחית את ההשפעות של ציטוקינים גורמי דלקת כגון interleukin-6, הנחשבים למפחיתי התפרצויות זאבת אדמנתית מערכתית (SLE). מספר רב של מחקרים דיווחו על יחס הפוך בין ריכוזי DHEA ומחלות לב וכלי דם. נטילת DHEA שיפרה פעילות מנטלית במטופלים עם HIV מתקדם, שיפרה תוצאות של חיסוני שפעת בקרב קשישים, והפחיתה סימני עקה חימצונית בחולי סוכרת סוג II, בחלקו ע"י השפעה על סימון TNF-a. למרות שריכוזי DHEA-S לא נראים קשורים לירידה קוגניטיבית בקרב קשישים, ההשפעות נוגדות הדיכאון עשויות להיות מתווכות ע"י מודולציה של קולטן GABAA. נטילה מתמשכת של DHEA בנשים שעברו את גיל המעבר עלולה להגביר את הסיכון לסרטן השד, במיוחד בנשים הסובלות מעודף משקל רב. DHEA גם הראה השפעה על אנזימי ציטוכרום P-450 בכבד. ההשפעה המדויקת של עובדה זו על תרופות אחרות אינה ברורה עדיין.

ריכוזי DHEA מגיעים לשיא בין 60 ל- 480 דקות לאחר הנטילה. ריכוזי השיא של DHEA-S – בין 120 ל- 300 דקות לאחר הנטילה.

DHEA בדם הוא בעל מחצית חיים של 20 שעות. ריכוזי DHEA ו- DHEA-S הם גבוהים במידה ניכרת במוח מאשר באיברים אחרים.

ל- DHEA-S יש מחצית חיים ארוכה יותר מאשר ל- DHEA. ריכוזי DHEA ו- DHEA-S בסרום חזרו לנקודת הבסיס לאחר 12 שעות מרגע הנטילה של 50 מ"ג DHEA ו- 18 שעות לאחר נטילת 100 מ"ג DHEA.

• אין ליטול יחד עם טאמוקסיפן, שכן DHEA עלול לגרום להתנגדות לטאמוקסיפן.
• אין ליטול יחד עם אינסולין או תרופות היפוגליקמיות הניטלות דרך הפה, שכן DHEA עלול לשנות את ויסות הגלוקוז בדם.
• על מטופלות הנוטלות תחליפי הורמונים להימנע משימוש ב- DHEA בשל השפעות אסטרוגניות.
• על נשים בהריון או מיניקות להימנע משימוש ב- DHEA בשל השפעות אסטרוגניות.

פוטנציאליות (בנטילה דרך הפה): בנשים, הגברת השעירות בפנים, אובדן שיער (התקרחות), אי-סדירות במחזור הווסת והתעבות הקול.

מקרה מדווח (נטילה דרך הפה): דווחו בספרות מקרים של מניה לאחר נטילת תוסף עם DHEA במינון גבוה.

• ריכוזי DHEA ו- DHEA-S בסרום עלולים להתגבר ע"י alprazolam, amlodipine, diltiazem ו- metformin
• ריכוזי DHEA ו- DHEA-S בסרום עלולים להיות מופחתים ע"י dexamethasone, אינסולין ומורפיום

• גלוקוז בדם
• אינסולין
• טסטוסטרון
• DHEA-S

Labrie F, Belanger A, Belanger P, et al. Metabolism of DHEA in postmenopausal women following percutaneous administration. J Steroid Biochem Mol Biol. Feb 2007;103(2):178-188.

75 נשים בגילאים 60-65 מרחו משחה אשר כללה 0.1%, 0.3%, 1.0% או 2.0% של DHEA או פלאצבו במצח, פנים, זרועות ורגליים פעמיים ביום במשך 13 שבועות. במהלך תקופת המחקר, נבדקו דוגמאות דם להימצאות DHEA ו- 11 מן המטבוליטים שלו. הרמה המכסימלית נמצאה שבועיים אחרי תחילת הטיפול ב- DHEA, בכל המינונים. כמו כן, DHEA עבר מטבוליזם לעיתים תכופות יותר לאנדרוגנים, בהשוואה לאסטרוגנים בקרב משתתפות המחקר, למרות שטרנספורמציה של DHEA להורמוני מין היתה פחות יעילה בקרב נשים לאחר גיל המעבר.

Basu R, Dalla Man C, Campioni M, Basu A, Nair KS, Jensen MD, et al. Two years of treatment with dehydroepiandrosterone does not improve insulin secretion, insulin action, or postprandial glucose turnover in elderly men or women. Diabetes. Mar 2007;56(3):753-766.

מחקר בהשתתפות 112 קשישים אשר הפגינו מחסור נורמלי ביחס לגילם של DHEA. המשתתפים קיבלו תחליף DHEA (75 מ"ג ליום לגברים ו- 50 מ"ג ליום לנשים) או פלאצבו במשך שנתיים, במהלכן נמדדו רמות הגלוקוז והאינסולין שלהם. לא אותר שיפור ברמות הגלוקוז או בהפרשת האינסולין ובפעולתו. נתונים אלה שוללים את השימוש ב- DHEA במקרים של ירידה הקשורה לגיל ברמות הסבילות של גלוקוז. יצויין כי חלק מן המשתתפים היו בעלי משקל עודף רב, כך שלא ניתן היה לקבוע השפעות אפשריות של DHEA בקרב בעלי משקל עודף רב.

Abrams DI, Shade SB, Couey P, McCune JM, Lo J, Bacchetti P, et al. Dehydroepiandrosterone (DHEA) effects on HIV replication and host immunity: a randomized placebo-controlled study. AIDS Res Hum Retroviruses. Jan 2007;23(1):77-85.

במחקר זה נבדקו ההשפעות של DHEA על העתקת HIV וסה"כ פעולת החיסון בקרב 40 משתתפים בעלי HIV חיובי אשר קיבלו טיפול אנטי-ויראלי. המשתתפים קיבלו DHEA (100 ו- 50 מ"ג פעמיים ביום לגברים ונשים, בהתאמה), או פלאצבו, במשך 12 שבועות שלאחריהם היתה תקופה של 12 שבועות בתוויות גלויות בהן כל המשתתפים קיבלו DHEA. למרות שלא אותרו השפעות אנטי-ויראליות או השפעות הקשורות בהמרצת המערכת החיסונית, הרי ש- DHEA שיפר את סה"כ איכות החיים של המשתתפים. בשל המדגם הקטן ומשך הטיפול הקצר, לא נקבעו השפעות ספציפיות של DHEA בנפרד לגברים ולנשים.

Wolkowitz OM, Kramer JH, Reus VI, Costa MM, Yaffe K, Walton P et al. DHEA treatment of Alzheimer's disease: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. Neurology 2003;60:1071-6.

58 מתנדבים עם מחלת אלצהיימר התחלקו אקראית וקיבלו DHEA (50 מ"ג פעמיים ביום) או פלאצבו, במשך שישה חודשים). הפעילות הקוגנטיבית של המתנדבים נבדקה לאחר 3 ו- 6 חודשים באמצעות מבדקי AD Assessment Scale-Cognitive כמו גם באמצעות תצפיות. החוקרים לא גילו שיפור משמעותי בפעילות הקוגנטיבית בקבוצת הטיפול. כשליש מן המשתתפים נשרו מקבוצת ה- DHEA וכמחציתם נשרו מקבוצת הפלאצבו.

Sun Y, Mao M, Sun L, Feng Y, Yang J, Shen P. Treatment of osteoporosis in men using dehydroepiandrosterone sulfate. Chin Med J (Engl) 2002;115:402-4.

86 משתתפים התחלקו אקראית וקיבלו DHEAS (100 מ"ג ליום) או פלאצבו במשך 6 חודשים. נמדדו צפיפות המינרלים בעצם (BMD) והסמנים הביוכימיים. המשתתפים בקבוצת הטיפול הראו הגדלה קטנה אך משמעותית ב- BMD בהשוואה לקבוצת הבקרה. לא ניצפו שינויים משמעותיים בסמנים הביוכימיים ב- 2 הקבוצות.

Chang DM, Lan JL, Lin HY, Luo SF. Dehydroepiandrosterone treatment of women with mild-to-moderate systemic lupus erythematosus: a multicenter randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Arthritis Rheum. 2002;46:2924-7.

120 נשים עם זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) פעילה התחלקו באופן אקראי וקיבלו DHEA (200 מ"ג ליום) או פלאצבו במשך 24 שבועות. המטרה העיקרית של המחקר היתה השינוי מנקודת הבסיס לנקודת הסיום בציון המדד של המחלה (SLAM). בעוד שנשים בקבוצת הטיפול לא הראו הפחתה משמעותית בציון המדד, הרי שנשים אלו חוו הרבה פחות התפרצויות של המחלה והטיפול שיפר את החוויה הסובייקטיבית שלהן בפעילות המחלה. DHEA נספל היטב במהלך המחקר, למרות שניצפתה התגברות של אקנה.

1. Mason P. Dietary Supplements. London: Pharmaceutical Press; 2001.
2. Aoki K, Nakajima A, Mukasa K, Osawa E, Mori Y, Sekihara H. Prevention of diabetes, hepatic injury, and colon cancer with dehydroepiandrosterone. J Steroid Biochem.Mol.Biol 2003;85:469-72.
3. Estabrook RW, Milewich L, Prough RA. Cytochrome P-450s as toxicogenic catalysts: the influence of dehydroepiandrosterone. Princess Takamatsu Symp. 1990;21:33-44.
4. Gordon GB, Shantz LM, Talalay P. Modulation of growth, differentiation and carcinogenesis by dehydroepiandrosterone. Adv.Enzyme Regul. 1987;26:355-82.
5. Kroboth PD, Salek FS, Pittenger AL, Fabian TJ, Frye RF. DHEA and DHEA-S: a review. J Clin Pharmacol. 1999;39:327-48.
6. Degelau J, Guay D, Hallgren H. The effect of DHEAS on influenza vaccination in aging adults. J Am Geriatr.Soc 1997;45:747-51.
7. Johnson MD, Bebb RA, Sirrs SM. Uses of DHEA in aging and other disease states. Ageing Res Rev. 2002;1:29-41.
8. Abrams DI, Shade SB, Couey P, et al. Dehydroepiandrosterone (DHEA) effects on HIV replication and host immunity: a randomized placebo-controlled study. AIDS Res Hum Retroviruses. Jan 2007;23(1):77-85.
9. Wolkowitz OM, Reus VI, Keebler A, Nelson N, Friedland M, Brizendine L et al. Double-blind treatment of major depression with dehydroepiandrosterone. Am J Psychiatry 1999;156:646-9.
10. Strous RD, Maayan R, Lapidus R, Stryjer R, Lustig M, Kotler M et al. Dehydroepiandrosterone augmentation in the management of negative, depressive, and anxiety symptoms in schizophrenia. Arch.Gen.Psychiatry 2003;60:133-41.
11. Chang DM, Lan JL, Lin HY, Luo SF. Dehydroepiandrosterone treatment of women with mild-to-moderate systemic lupus erythematosus: a multicenter randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Arthritis Rheum. 2002;46:2924-7.
12. Sun Y, Mao M, Sun L, Feng Y, Yang J, Shen P. Treatment of osteoporosis in men using dehydroepiandrosterone sulfate. Chin Med J (Engl) 2002;115:402-4.
13. Reiter WJ, Pycha A, Schatzl G, Pokorny A, Gruber DM, Huber JC et al. Dehydroepiandrosterone in the treatment of erectile dysfunction: a prospective, double-blind, randomized, placebo-controlled study. Urology 1999;53:590-4.
14. Arlt W, Callies F, van Vlijmen JC, Koehler I, Reincke M, Bidlingmaier M et al. Dehydroepiandrosterone replacement in women with adrenal insufficiency. N Engl J Med 1999;341:1013-20.
15. Callies F, Fassnacht M, van Vlijmen JC, Koehler I, Huebler D, Seibel MJ et al. Dehydroepiandrosterone replacement in women with adrenal insufficiency: effects on body composition, serum leptin, bone turnover, and exercise capacity. J Clin Endocrinol.Metab 2001;86:1968-72.
16. Hunt PJ, Gurnell EM, Huppert FA, Richards C, Prevost AT, Wass JA et al. Improvement in mood and fatigue after dehydroepiandrosterone replacement in Addison's disease in a randomized, double blind trial. J Clin Endocrinol.Metab 2000;85:4650-6.
17. Kim SS,.Brody KH. Dehydroepiandrosterone replacement in addison's disease. Eur J Obstet.Gynecol.Reprod.Biol 2001;97:96-7.
18. Nouveau S, Bastien P, Baldo F, de Lacharriere O. Effects of topical DHEA on aging skin: a pilot study. Maturitas. Feb 20 2008;59(2):174-181.
19. Wolkowitz OM, Kramer JH, Reus VI, Costa MM, Yaffe K, Walton P et al. DHEA treatment of Alzheimer's disease: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. Neurology 2003;60:1071-6.
20. Vogiatzi MG, Boeck MA, Vlachopapadopoulou E, el Rashid R, New MI. Dehydroepiandrosterone in morbidly obese adolescents: effects on weight, body composition, lipids, and insulin resistance. Metabolism 1996;45:1011-5.
21. Barnhart KT, Freeman E, Grisso JA, Rader DJ, Sammel M, Kapoor S et al. The effect of dehydroepiandrosterone supplementation to symptomatic perimenopausal women on serum endocrine profiles, lipid parameters, and health-related quality of life. J Clin Endocrinol.Metab 1999;84:3896-902.
22. Percheron G, Hogrel JY, Denot-Ledunois S, Fayet G, Forette F, Baulieu EE et al. Effect of 1-year oral administration of dehydroepiandrosterone to 60- to 80-year-old individuals on muscle function and cross-sectional area: a double-blind placebo-controlled trial. Arch.Intern.Med 2003;163:720-7.
23. Igwebuike A, Irving BA, Bigelow ML, Short KR, McConnell JP, Nair KS. Lack of dehydroepiandrosterone effect on a combined endurance and resistance exercise program in postmenopausal women. J Clin Endocrinol Metab. Feb 2008;93(2):534-538.
24. Basu R, Dalla Man C, Campioni M, et al. Two years of treatment with dehydroepiandrosterone does not improve insulin secretion, insulin action, or postprandial glucose turnover in elderly men or women. Diabetes. Mar 2007;56(3):753-766.
25. Wolf OT, Neumann O, Hellhammer DH, Geiben AC, Strasburger CJ, Dressendorfer RA et al. Effects of a two-week physiological dehydroepiandrosterone substitution on cognitive performance and well-being in healthy elderly women and men. J Clin Endocrinol.Metab 1997;82:2363-7.
26. Nair KS, Rizza RA, O'Brien P, et al. DHEA in elderly women and DHEA or testosterone in elderly men. NEJM 2006;355(16): 1647-59.
27. Morris KT, Toth-Fejel S, Schmidt J, Fletcher WS, Pommier RF. High dehydroepiandrosterone-sulfate predicts breast cancer progression during new aromatase inhibitor therapy and stimulates breast cancer cell growth in tissue culture: a renewed role for adrenalectomy. Surgery 2001;130:947-53.
28. Calhoun K, Pommier R, Cheek J, Fletcher W, Toth-Fejel S. The effect of high dehydroepiandrosterone sulfate levels on tamoxifen blockade and breast cancer progression. Am J Surg. 2003;185:411-5.
29. Jones JA, Nguyen A, Straub M, Leidich RB, Veech RL, Wolf S. Use of DHEA in a patient with advanced prostate cancer: a case report and review. Urology 1997;50:784-8.
30. Key T, Appleby P, Barnes I, Reeves G. Endogenous sex hormones and breast cancer in postmenopausal women: reanalysis of nine prospective studies. J Natl Cancer Inst. Apr 17 2002;94(8):606-616.
31. McNeil C. Potential drug DHEA hits snags on way to clinic. J Natl.Cancer Inst. 1997;89:681-3.
32. Piketty C, Jayle D, Leplege A, Castiel P, Ecosse E, Gonzalez-Canali G et al. Double-blind placebo-controlled trial of oral dehydroepiandrosterone in patients with advanced HIV disease. Clin Endocrinol.(Oxf) 2001;55:325-30.
33. Brignardello E, Runzo C, Aragno M, et al. Dehydroepiandrosterone administration counteracts oxidative imbalance and advanced glycation end product formation in type 2 diabetic patients. Diabetes Care. Nov 2007;30(11):2922-2927.
34. Moffat SD, Zonderman AB, Harman SM, Blackman MR, Kawas C, Resnick SM. The relationship between longitudinal declines in dehydroepiandrosterone sulfate concentrations and cognitive performance in older men. Arch.Intern.Med 2000;160:2193-8.
35. Genud R, Merenlender A, Gispan-Herman I, Maayan R, Weizman A, Yadid G. DHEA Lessens Depressive-Like Behavior via GABA-ergic Modulation of the Mesolimbic System. Neuropsychopharmacology. May 21 2008.
36. Stoll BA. Dietary supplements of dehydroepiandrosterone in relation to breast cancer risk. Eur.J Clin Nutr. 1999;53:771-5.
37. Arlt W, Justl HG, Callies F, Reincke M, Hubler D, Oettel M et al. Oral dehydroepiandrosterone for adrenal androgen replacement: pharmacokinetics and peripheral conversion to androgens and estrogens in young healthy females after dexamethasone suppression. J Clin Endocrinol.Metab 1998;83:1928-34.
38. Legrain S, Massien C, Lahlou N, Roger M, Debuire B, Diquet B et al. Dehydroepiandrosterone replacement administration: pharmacokinetic and pharmacodynamic studies in healthy elderly subjects. J Clin Endocrinol.Metab 2000;85:3208-17.
39. Dean CE. Prasterone (DHEA) and mania. Ann.Pharmacother. 2000;34:1419-22.
40. Markowitz JS, Carson WH, Jackson CW. Possible dihydroepiandrosterone-induced mania. Biol Psychiatry 1999;45:241-2.
41. Gurnell EM, Hunt PJ, Curran SE, et al. Long-term DHEA replacement in primary adrenal insufficiency: a randomized, controlled trial. J Clin Endocrinol Metab. Feb 2008;93(2):400-409.
42. Labrie F, Belanger A, Belanger P, et al. Metabolism of DHEA in postmenopausal women following percutaneous administration. J Steroid Biochem Mol Biol. Feb 2007;103(2):178-188.
43. Christiansen JJ, Andersen NH, Sorensen KE, et al. Dehydroepiandrosterone substitution in female adrenal failure: no impact on endothelial function and cardiovascular parameters despite normalization of androgen status. Clin Endocrinol (Oxf). Mar 2007;66(3):426-433.