Larrea tridentate, Larrea divaricata

Creosate bush, greasewood, hediondilla

מופק מן העלים והפרחים של הצמח צ'פרל. מוצאו של הצ'פרל הוא ביבשת אמריקה והוא נחשב בעל השפעות נוגדות דלקת ונוגדות סרטן. עם זאת, מחקר קליני בשלב II הראה שצ'פרל אינו יעיל כתרופה אנטי סרטנית במינונים גדולים. מספר רב של דיווחים מציינים רעלנות לתאי כבד לאחר שימוש בצ'פרל. למרות שמחקר חדש מצא שלאחר צריכת כמות קטנה של תמיסת צ'פרל (<10%) לא היו תגובות שליליות, הרי שלא ברור עדיין האם יש קורלציה בין משך החשיפה לבין הסיכון. החומר NDGA (חומצת Nordihydroguaiaretic), המרכיב העיקרי בצ'פרל, הוסר מרשימת "החומרים הידועים והבטוחים בדרך כלל" של ה- FDA ב- 1968. בגלל דיווחים אודות נזקים הפיכים ובלתי הפיכים לכבד, ה- FDA פירסם אזהרת בריאות הקוראת להוציא מן השוק את הצ'פרל ב- 1992.

• דלקת פרקים
• ברונכיטיס
• מניעת סרטן
• טיפול בסרטן
• הצטננויות
• דלקות
• כאבי מחזור
• השתנה
• עוויתות

• חומצות אמינו: ארגינין, aspartine, ציסטין, חומצה גלוטמית, גליצין, איזולויסין, לויסין, פנילאלנין, טריפטופן, טירוצין, ולין
• פלבונואידים: יותר מ- 20, כולל isorhamnetin, kaempferol ו- quercetin והגליקוזידים ונגזרותיהם; gossypetin, herbacetin והנגזרות האצטט שלהם
• Lignans: חומצה nordihydroguaiaretic, norisoguaiacin, חומצה dihydroguaiaretic
• שרף: פלבון ופלבון גליקוסיד
• שמנים נדיפים: רכיבי טרפן כוללים calamine, eudesmol ו- limonene
• אחרים: שני טרפנים pentacyclic וספונין. נגזרת של naphthoquinone ציטוטוקסי, larreantin, בודד מן השורשים

NDGA (nordihydroguaiaretic acid), חומר הבולם את פעולת האנזים lipoxygenase, עשוי להיות אחראי לפעילות הביולוגית של צ'פרל. משערים כי NDGA עשוי להיות בעל השפעה אנטי סרטנית ע"י בלימת נשימה תאית בניסויי מבחנה. מחקרים מאוחרים יותר בחי לא גילו תופעה דומה.

צ'פרל נקשר עם רעילות חמורה לתאי הכבד, כולל כמה מקרים שהצריכו השתלת כבד.

מדווחות: עייפות, צהבת, שחמת, רעילות לתאי הכבד, הפטיטיס חמור, דלקת עור, אי ספיקת כליות, קרצינומה של תאי הכבד.

בולמי MAO: מינונים גדולים של צ'פרל עלולים להפריע לטיפול בבולמי monoamine oxidase בשל רכיבי חומצות האמינו.

Sheikh NM, et al. Chaparral-associated hepatotoxicity. Arch Intern Med 1997;157: 913-9.

נסקרו 18 מקרי תגובות שליליות לאחר עיכול צ'פרל אשר דווחו ל- FDA בין 1992 ו- 1994. התוצאות הראו רעילות לתאי הכבד ב- 13 מקרים. צהבת הופיעה 3 עד 52 שבועות לאחר צריכת הצ'פרל, והתבנית השולטת של נזק לכבד התאפיינה בהפטיטיס שנגרם ע"י תרופה. ב- 4 מקרים הנזק התפתח לשחמת הכבד, ו- 2 מקרים נזקקו להשתלת כבד .

Batchelor WB, et al. Chaparral-induced hepatic injury. Am J Gastroenterol 1995;90:831-3.

הוצגו 2 מקרים של הפטיטיס לאחר נטילה יומית של צ'פרל דרך הפה. שני המטופלים הבריאו לאחר הפסקה של נטילת הצ'פרל.

Gordon DW, et al. Chaparral ingestion. The broadening spectrum of liver injury caused by herbal medications. JAMA 1995;273:489-90.

מקרה של מטופל אשר פיתח הפטיטיס חמור לאחר נטילת צ'פרל במשך 10 חודשים ונזקק להשתלת כבד.

Heron S, Yarnell E. The safety of low-dose Larrea tridentata (DC) Coville (creosote bush or chaparral): a retrospective clinical study. J Altern Complement Med 2001;7:175-85.

סקירה רטרוספקטיבית של 35 מטופלים אשר השתמשו בצ'פרל בפני עצמו או בשילוב עם עשבים אחרים, בשימוש חיצוני או בבליעה, במשך 22 חודשים. אף אחד מן המטופלים לא הראה סימנים של נזק לאיברים פנימיים. למרות שהתוצאות מרמזות על כך שצ'פרל הוא בטוח לשימוש במינונים קטנים, מחקר זה התבסס אך ורק על סקירה של מקרים מן העבר. מתוך 35 משתתפים, רק תוצאות של 4 מהם יכלו להיות מאושרות בבדיקות כימיה של הדם. נדרשים מחקרים נוספים לפני קביעה של מינון בטוח.  

Smart CR, et al. Clinical experience with nordihydroguaiaretic acid -- "Chaparrel tea" in the treatment of cancer. Rocky Mt Med J. 1970 Nov;67(11):39-43.

מחקר קליני שלב II בתמיסה מימית של צ'פרל בקרב 59 משתתפים החולים במחלות סרטן מתקדם ובלתי ניתן לריפוי. 23 משתתפים טופלו גם הם ב- 250 עד 3000 מ"ג ליום. מתוך 45 המשתתפים אשר נחשבו כניתנים להערכה לאחר הניסוי, ל- 4 משתתפים היתה נסיגה משמעותית של הגידול. ל- 27 משתתפים היה שיפור סובייקטיבי, בעוד שמבחינה אובייקטיבית הגידולים שלהם התפתחו במהירות. בשל ריבוי המקרים של גידולים שהתפתחו, לא נמצא שצ'פרל יעיל כתרופה אנטי סרטנית במינונים גדולים.

1. Newall CA, et al. Herbal Medicines: A Guide for Health-Care Professionals. London: Pharmaceutical Press; 1996.
2. Cunningham DC, et al. Proliferative responses of normal human mammary and MCF-7 breast cancer cells to linoleic, CLA and eicosanoid synthesis inhibitors in culture. Anticancer Res 1997;17:197-203.
3. Pavani M, et al. Inhibition of tumoral cell respiration and growth by norhidydroguaiaretic acid. Biochem Pharmacol 1994;48:1935-42.
4. Sheikh NM, et al. Chaparral-associated hepatotoxicity. Arch Intern Med 1997;157:913-9.
5. Tyler V, et al. The Honest Herbal. New York: Pharmaceutical Press; 1993.
6. Heron S, Yarnell E. The safety of low-dose Larrea tridentata (DC) Coville (creosote bush or chaparral): a retrospective clinical study. J Altern Complement Med 2001;7:175-85.
7. Batchelor WB, et al. Chaparral-induced hepatic injury. Am J Gastroenterol 1995;90:831-3.
8. Gordon DW, et al. Chaparral ingestion. The broadening spectrum of liver injury caused by herbal medications. JAMA 1995;273:489-90.
9. Smart CR, et al. Clinical experience with nordihydroguaiaretic acid -- "Chaparrel tea" in the treatment of cancer. Rocky Mt Med J. 1970 Nov;67(11):39-43.
10. Gordon DW, et al. Chaparral ingestion. The broadening spectrum of liver injury caused by herbal medications. JAMA 1995;273:489-90.