צזיום כלוריד מקודם כטיפול אלטרנטיבי במחלות סרטן. אין לבלבל בינו לבין האיזוטופ הרדיואקטיבי צזיום-137, המשמש בהקרנות. צזיום כלוריד נעשה פופולרי גם כ- "High pH Therapy", והוא שימש לראשונה לטיפול בסרטן ע"י ד"ר Keith Brewer בשנות ה- 30, בהתבסס על הממצאים שלו, שתאי הסרטן נמשכים ליונים של צזיום. התומכים טוענים שהסביבה הבסיסית הנגרמת כתוצאה מ- pH מוגבר לאחר נטילת צזיום כלוריד, מונעת מתאים סרטניים לעבור התפלגות, וכן מנטרלת את החומר הרעיל בתאים. מחקר שנעשה בעכברים מרמז על תועלת של צזיום כלוריד במקרים של סרטן הערמונית, אך גם דיווח על השפעות רעילות ביותר. לפי מחקר קטן ולא אקראי אשר בוצע בחולי סרטן גרורתי, רק מחצית מן המשתתפים שרדו לאחר שנה של טיפולים בצזיום כלוריד בשילוב עם תוספי ויטמינים. תגובות שליליות מדווחות כוללות סינקופה, תת-אשלגן בדם, שלשולים והפרעות בקצב הלב (prolonged QT interval).

• טיפול בסרטן

תומכי הצזיום טוענים שהוא מפעיל השפעות אנטי-גידוליות ע"י הגדלת ה- pH התוך-תאי של תאי גידול. התוצאה, סביבה בסיסית, נחשבת כמונעת התפלגות תאי סרטן ובסופו של דבר גורמת למותם של התאים. צזיום גורם לתת-אשלגן בדם ע"י בלימת ערוצי אשלגן המשמשים לספיגת אשלגן במזון או לספיגה חוזרת של אשלגן בכליות. הוא גם עשוי לגרום לתת-אשלגן בדם באופן עקיף, ע"י אובדן אשלגן עקב השלשולים החוזרים ונשנים. הזרקה תוך ורידית של צזיום הוכחה כגורמת להפרעות בקצב הלב בחיות.

בעקבות נטילה דרך הפה, צזיום מתפזר באופן רחב בגוף עם ריכוזים גבוהים בכבד, והוא נשמר לזמן ארוך ברקמות רכות, במיוחד בשרירי השלד.

מדווחות: אישה בת 52 עם סרטן המעי הגס פיתחה סינקופה, תת-אשלגן בדם והפרעות בקצב הלב בעקבות מספר שבועות של טיפול עצמי ב- 3 גרם ליום צזיום כלוריד. התסמינים פחתו לאחר 4 ימי הפסקה. 

מדווחות (נטילה דרך הפה): מקרה שני דווח ב- 2004 היה אודות אישה בת 43 עם סרטן המוח. היא פיתחה תסמינים של הפרעות בקצב הלב בעקבות נטילת צזיום כלוריד על דעת עצמה במזך 10 ימים (8 גרם ליום). קצב הלב חזר לנורמה לאחר 6 שבועות. תת האשלגן בדם טופל ע"י נטילת תוספי אשלגן ומגנזיום.

צזיום יכול לגרום לתת-אשלגן בדם אשר עלול להתגבר בנטילה עם תרופות כגון מעוררי השתנה וקורטיקוסטרואידים המורידים את רמת האשלגן בדם.

Sartori HE. Cesium therapy in cancer patients. Pharmacology Biochemistry and Behavior 1984;21: 11-13.

50 חולים עם סרטן גרורתי טופלו בצזיום במשך 3 שנים. המשתתפים קיבלו צזיום כלוריד (6-9 גרם ביום במנות שוות), ויטמינים A, C, K, מלחי מגנזיום, אבץ, סלניום, ויטמין B17, חומר סופח EDTA, ודיאטה מיוחדת המורכבת מדגנים מלאים, ירקות, חומצה לינולנית ותוספים אחרים. המחקר מצא כי 13 משתתפים (26%) נפטרו בשבועיים הראשונים ו- 12 (24%) נפטרו בתוך שנה. לא ברור האם מקרי המוות נגרמו בעקבות רעילות הצזיום או בשל התפתחות המחלה. מספר ניתוחים שלאחר המוות קבעו היעדר תאי גידול. עם זאת, מאחר והמחקר בוצע על חולים עם מחלה גרורתית, ההשפעה של הטיפול בצזיום בחולים שרק אובחנו אינה ידועה. לא היו קבוצות בקרה במחקר זה, כך שאי אפשר להסיק מסקנה בנוגע ליעילות הטיפול.

1. Brewer AK. The high pH therapy for cancer tests on mice and humans. Pharmacol Biochem Behav 1984; 21 Suppl 1:1-5.
2. Sartori HE. Cesium therapy in cancer patients. Pharmacol Biochem Behav 1984; 21 Suppl 1:11-13.
3. Dalal AK, Harding JD, Verdino RJ. Acquired long QT syndrome and monomorphic ventricular tachycardia after alternative treatment with cesium chloride for brain cancer. Mayo Clin Proc 2004; 79(8):1065-1069.
4. Jones DL, Petrie JP, Li HG. Spontaneous, electrically, and cesium chloride induced arrhythmia and afterdepolarizations in the rapidly paced dog heart. Pacing Clin Electrophysiol 2001; 24(4 Pt 1):474-485.
5. Lyon AW, Mayhew WJ. Cesium toxicity: a case of self-treatment by alternate therapy gone awry. Ther Drug Monit 2003; 25(1):114-116.
6. Centeno JA, et al. Blood and tissue concentration of cesium after exposure to cesium chloride: a report of two cases. Biol Trace Elem Res 2003; 94(2):97-104.
7. Low JC, Wasan KM, Fazli L, et al. Assessing the therapeutic and toxicological effects of cesium chloride following administration to nude mice bearing PC-3 or LNCaP prostate cancer xenografts. Cancer Chemother Pharmacol 2007;60:821-829.