Calcium carbonate, calcium citrate, calcium gluconate

Oscal®, Tums®, Caltrate®, Citracal®

סידן הינו מינרל חיוני המצוי במוצרי חלב, ירקות, אגוזים ודגים. תוספות טבעיות מופקות לעיתים קרובות ממינרלים, קליפת צדפה ולעיתים מאלמוגים. סידן הוא אחד מתוספי המזון הנחקרים ביותר. מחקרים בדקו את השימוש בסידן בטיפול במגוון מצבים, כולל דלדול העצם, אובדן צפיפות העצם, יתר לחץ דם, תסמונת קדם וסתית (PMS), יתר כולסטרול בדם, רעלת הריון, הרעלת עופרת, סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית. ניסויים קליניים הראו שסידן יעיל בהורדת לחץ דם, הקלה על תסמיני PMS והגברת המינרלים בעצם. תוצאות של מחקר אחר הראו כי נטילת סידן עשויה להפחית את הסיכון של סרטן המעי והחלחולת בגברים. יחד עם זאת, מחקרים אחרים מציינים שתוספת סידן בשילוב עם ויטמין D3 או בלעדיו, אינו יעיל במניעת שברים משניים בקשישים. נתונים שהושגו ממחקרי Women's Health Initiative לא מצאו קשר בין תוספת סידן וויטמין D לבין ירידה בשיעור השברים במפרק הירך, הפחתת הסיכון של סרטן שד פולשני, או הפחתת הסיכון של סרטן המעי והחלחולת בנשים שעברו את גיל המעבר. עם זאת, נתונים סותרים ממחקר רנדומלי מציינים הפחתה משמעותית בסיכון לחלות בסרטן בנשים שעברו את גיל המעבר אשר נטלו תוספת של ויטמין D וסידן. צריכה נמוכה מדי של סידן בדיאטה עשויה להפחית את מסת העצם ולהגביר את הסיכון של דלדול העצם. נשים בהריון ונשים מיניקות, ילדים, מתבגרים, קשישים, נשים שעברו את גיל המעבר, אנשים בעלי רגישות ללקטוז והנמנעים מצריכת מוצרי חלב, הם בסיכון הגבוה ביותר לצריכה נמוכה מדי של סידן בדיאטה. סידן עלול להשפיע על ספיגת ברזל, ולכן אנשים הסובלים מאנמיה, נשים בהריון וילדים צריכים להימנע מנטילת תוספת סידן בצמוד לארוחות העיקריות שלהם. לסידן יש אפקט סינרגטי כאשר הוא נלקח בשילוב עם ויטמין D. מחקר אחד מרמז שאכילת כמויות גדולות של מוצרי חלב עשויה להפחית את הסיכון לחלות ב- סרטן הערמונית.  תופעות לוואי כוללות גזים ונפיחות בבטן ועצירות. כמו כן דווחו מספר מקרים של אבנים בכליות בנטילת מינונים גבוהים של סידן. מחקרים אחרונים מדווחים שתוספי סידן הם בעלי נטייה לזיהום עופרת, אך סידן גם מונע קליטת עופרת בבני אדם. אין לתוספי סידן השפעה על רמות העופרת בדם בילדים עם הרעלת עופרת. קפאין עלול להפחית את הספיגה של סידן ולהגביר את הפרשת הסידן בשתן.

חלב, יוגורט, גבינה, ביצים, לחם, סלמון, סרטנים, סרדינים, שרימפס, ברוקולי, תרד, שעועית אפויה, גרגרי חומוס, עדשים, פולי סויה, טופו, תפוזים, שקדים, זרעוני שומשום, דגני בוקר מועשרים, מיץ תפוזים וחלב סויה. 

• מניעת סרטן
• יתר לחץ דם
• דלדול העצם
• PMS

יותר מ- 99% מן הסידן בגוף נמצא בעצמות ובשיניים, בהם הסידן משחק תפקיד מבני. הסידן בעצמות משמש כמאגר גדול לאחסון סידן חוץ-תאי שאינו קשור לצריכת הסידן. יכולת זאת לאחסן סידן מאפשרת לבני אדם לחיות עם שינויים מרחיקי לכת בצריכת הסידן שלהם ובדרך כלל מרככת חלק גדול מן היתרונות שבנטילת סידן במינון גבוה. בשל החשיבות המבנית של סידן בעצם, מחסור בסידן בטווח הארוך עשוי להתגלות בצורה של חולשת השלד ושברים בעצמות. 

מחוץ לתאים, סידן, כמו קטיונים דו-ערכיים אחרים, משחק תפקיד חיוני במגוון תגובות שריריות, נוירולוגיות, הורמונליות ואנזימטיות במקומות שונים בגוף. הסידן הוא בראש ובראשונה שליח שיניוני (second messenger) המעביר מסרים בין הממברנה של הפלזמה והגופים התוך-תאיים, והוא גם חיוני בקרישה ובמולקולות הדבקה (adhesion molecules). מחצית מסרום הסידן קשור לחלבון. ריכוז נמוך של סידן בציטופלזמה נשמר באופן פעיל על מנת לשמור על שיפוע תלול בממברנת התא.

סידן ממוחזר בקביעות באמצעות פעולות תאי העצם (osteoblasts) ותאי מפרק רקמת העצם (osteoclasts) הסופגים ומחליפים את המינרלים של העצם. רמות נמוכות של אסטרוגן וסידן יכולים להגדיל את מספר תאי מפרק רקמת העצם להמרת מינרלים בעצם לסידן חוץ-תאי. מעל 90% ממסת העצם מושגת לפני גיל 20, אינדיקציה לכך שכמות הסידן בשנות הילדות גורמת לדלדול העצם ולאובדן מסת העצם בקשישים. 

החל מן ההתעברות ועד הלידה, העובר רוכש 30 גרם סידן, שכולו חייב לבוא מן האם, רובו במהלך השליש האחרון של ההריון. אמהות מיניקות מייצרות כ- 210 מ"ג/d של סידן בחלב אם. במהלך שלבים אלה, ספיגת הסידן עולה, כנראה בתגובה לעלייה משמעותית ברמות החופשיות של ויטמין D.

יתר לחץ דם ורמות גבוהות של סידן בשתן קשורות הרבה פעמים זו לזו. מחקרים מראים קורלציה בין שינויים תקופתיים בלחץ הדם ושינויים תקופתיים ברמות ויטמין D. ריכוז נמוך של סידן בסרום עלול להגדיל את ריכוז הסידן התוך-תאי בתאי כלי דם של שרירים חלקים, העלולים להגביר תנגודת וסקולרית.

ספיגת הסידן מתרחשת בתריסריון, במעי הריק ובמעי העקום, באמצעות מנגנון פאראסלולרי, לא מווסת, ולא בר-רווייה, כאשר כמויות הצריכה הן גבוהות, ובאמצעות מנגנון המסתייע בוויטמין D, טראנס-סלולרי, בר רוויה, כאשר הכמויות הן נמוכות. הפצה פסיבית עשויה להתרחש במעי הגס. ספיגת הסידן מושפעת ממגוון חומרים. אלכוהול, נוגדי חומצה המכילים אלומיניום, חומרים משלשלים, חומצה אוקסלית (המצויה בכרובית, תרד וצמח הריבס), כמויות גבוהות של נתרן וקפאין עלולים להקטין את ספיגת הסידן. Phyates ו- oxylates מפחיתים בהרבה את הביו-זמינות של סידן על ידי יצירת תרכובות יציבות שאינן ניתנות לעיכול. צריכה מוגברת של חלבונים עשויה להגביר ספיגת סידן. היעילות של ספיגת סידן גדלה במהלך הילדות, גיל הנעורים, ההריון וההנקה, ופוחתת במהלך ההזדקנות. 

פיזור של סידן בגוף האדם
כמעט כל הסידן בגוף מאוחסן בעצמות ובשיניים. הצורה המיוננת, הפעילה מבחינה פיזיולוגית של הסידן הנמצאת בדם מבוקרת בין היתר ע"י הורמון הפראטירואיד, קלציטונין וויטמין D. תרופות נוגדות עוויתות וקורטיקוסטרואידים עלולים להקטין את רמות סרום הסידן.

חילוף חומרים  / הפרשה
הפרשת סידן מתרחשת בשתן, בצואה, בזיעה ובחלב אם. הכמות המופרשת משתנה בהתאם לכמויות הנספגות ורמת אובדן העצם. ההפרשה בצואה עשויה להיות עד 90% מן הסידן המתעכל. פעילות ספורטיבית נמרצת עשויה להגדיל ההפרשה דרך העור. אובדן סידן דרך השתן מווסת ע"י הורמון הפראטירואיד (PTH), קלציטונין וויטמין D, וכן הוא תלוי בצריכת חלבונים ונתרן. משתנים מקבוצת התיאזיד עשויים להפחית הפרשת סידן. משתני לולאה עשויים להגביר הפרשת סידן.

סידן עלול להפריע לספיגת ברזל, פלואוריד ואבץ.

צריכה גבוהה של סידן נקשרה לסיכון גבוה לחלות בסרטן הערמונית ותסמונת milk-alkali. 

מעבדה עצמאית גילתה שתוספי סידן מסוימים הכילו כמויות עודפות של עופרת.

אנשים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס, רמה גבוהה של סרום סידן או רמה נמוכה של סרום פוספט צריכים להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספי סידן.

נפוצות: עצירות, גזים בבטן, יובש בפה וטעם של גיר

קליקוזידים של הלב: סידן עלול להגביר את הסיכון להפרעת קצב הלב.

קוינולונים (4-Quinolones): סידן עלול להפחית ספיגת 4 קוינולונים.

Jackson, RD, et al. Calcium plus Vitamin D supplementation and the risk of fractures. N Engl J Med 2006; 354(7): 669-83.

נתונים שהושגו ממחקר של Women's Health Initiative נותחו על מנת לקבוע את היעילות של תוספת סידן וויטמין D בהפחתת שברים במפרק הירך. המחקר כלל 36,282 נשים שעברו את גיל המעבר אשר התחלקו באופן אקראי לקבלת 1000 מ"ג סידן בצורה של סידן פחמתי עם 400 יחידות בינ"ל של ויטמין D ביום או פלאצבו, למשך 7 שנים. לא היתה הפחתה משמעותית בשברים במפרק הירך. אך היה שיפור קטן ומשמעותי בצפיפות עצם הירך וסיכון מוגבר להתפתחות אבנים בכליות.

Wactawski-Wende J, et al. Calcium plus Vitamin D supplementation and the risk of colorectal cancer. N Engl J Med 2006; 354(7):684-96.

נתונים שהושגו ממחקר של Women's Health Initiative נותחו על מנת לקבוע את הקשר בין תוספת של סידן וויטמין D לבין הפחתת הסיכון לסרטן המעי והחלחולת. המחקר כלל 36,282 נשים שעברו את גיל המעבר אשר התחלקו באופן אקראי לקבלת 500 מ"ג סידן בצורה של סידן פחמתי עם 200 יחידות בינ"ל של ויטמין D3 פעמיים ביום או פלאצבו, למשך 7 שנים. התוצאות לא הראו השפעה על סרטן המעי והחלחולת.

נתונים אלה סותרים נתונים ממספר מחקרים קודמים לפיהם יש תועלת בתוספת של סידן וויטמין D בהקשר להפחתת הסיכון לסרטן. חוקרים מצביעים על קושי במחקרים הקודמים מאחר ורובם היו תצפיתיים במהותם ולכן מועדים להטייה. החוקרים גם ציינו את המגבלות של המחקר הנוכחי אשר עשוי היה לתרום לממצאים. אלו כוללים את תיזמון נטילת התוסף ומשך המעקב הקצר, שכן סרטן המעי והחלחולת יכול להיות רדום למשך 10-20 שנה. בנוסף לכך, משתתפים במחקר נטלו תוספי סידן וויטמין D גם לפני תחילת ההשתתפות במחקר, כך שיתכן ונטילת התוספים במהלך תקופת המחקר השפיעה גם היא על שיעורי הסרטן.

Thys-Jacobs S, et al. Calcium carbonate and the premenstrual syndrome: effects on premenstrual and menstrual symptoms. Premenstrual Syndrome Study Group. Am J Obstet Gynecol 1998;179:444-52.

ניסוי קליני אקראי אשר בדק את ההשפעה של סידן על תסמינים קדם וסתיים (PMS) ועל תקופת הוסת. 497 נשים לפני גיל המעבר בגילאים 18 עד 45 השתתפו במחקר זה. המשתתפות התחלקו לפי תסמינים קדם וסתיים שהתרחשו במשך שני מחזורים לפי דרגות בינוני עד חמור. המדד הנבדק העיקרי היה דירוג יומי של 17 תסמינים וארבעה גורמים (השפעה שלילית, אגירת מים, תשוקה למזונות וכאבים). המשתתפות התחלקו באופן אקראי לקבלת 1200 מ"ג ליום סידן או פלאצבו למשך 3 תקופות מחזור. בתקופה השלישית, קבוצת הסידן הראתה 48% הפחתה בדירוגי התסמינים, בהשוואה ל- 30% הפחתה בקבוצת הפלאצבו. כל 4 הגורמים פחתו באופן משמעותי ותופעות הלוואי היו מינימליות. מחקר זה תומך בשימוש בסידן לטיפול בתסמיני PMS. 

Dawson-Hughes B, et al. Effect of calcium and vitamin D supplementation on bone density in men and women 65 years of age or older. N Engl J Med 1997;337:670-6.

מחקר בן שלוש שנים אודות ההשפעה של סידן בשילוב עם ויטמין D על צפיפות מינרלים בעצם, מדידות ביוכימיות של חילוף החומרים של העצם ושברים לא חולייתיים ב- 389 גברים ונשים בני 65 ומעלה. המשתתפים קיבלו 500 מ"ג ליום סידן ו- 700 יח' בינ"ל של ויטמין D3 (cholecalciferol), או פלאצבו. קבוצת הטיפול הראתה משמעותית פחות אובדן של צפיפות מינרלים בעצם בשנה השנייה והשלישית של הטיפול. בקבוצה זאת התרחשו גם פחות שברים לא-חולייתיים מאשר בקבוצת הפלאצבו (P=0.02). בעוד מחקר זה אינו מרמז על יתרון בשימוש בסידן בפני עצמו, הוא תומך בשימוש בסידן בשילוב עם ויטמין D3 לשם שיפור צפיפות העצם בקשישים.

Grant AM, et al. Oral vitamin D3 and calcium for secondary prevention of low-trauma fractures in elderly people (Randomized evaluation of calcium or vitamin D, record): a randomised placebo-controlled trial. Lancet 2005;365:1621-28.

במחקר זה, 5292 אנשים בגיל 70 ומעלה אשר היו סבלו בעבר משברים (low-trauma fractures), חולקו באופן אקראי לקבל 800 יח' בינ"ל ביום של ויטמין D3, 1000 מ"ג סידן, 800 יח' בינ"ל ויטמין D3 בשילוב עם 1000 מ"ג סידן ביום, או פלאצבו. בוצע מעקב אחר שברים חדשים אצל המשתתפים במשך 24 עד 62 חודשים. החוקרים גילו כי ל- 13% מכל המשתתפים היו שברים חדשים. עם זאת, לא היה הבדל משמעותי במקרי השברים בין הקבוצות. תוצאות אלה מרמזות על כך שתוספת סידן בפני עצמו או בשילוב עם ויטמין D3 אינו יעיל במניעת שברים משניים בקשישים.  

1. Dawson-Hughes B, et al. Effect of calcium and vitamin D supplementation on bone density in men and women 65 years of age or older. N Engl J Med 1997;337:670-6.
2. Ross EA, Szabo NJ, Tebbett IR.Lead content of calcium supplements. JAMA 2000;284:1425-9.
3. Levine RJ, et al. Trial of calcium to prevent preeclampsia. N Engl J Med 1997;337:69-76.
4. Hallberg L. Does calcium interfere with iron absorption? Am J Clin Nutr 1998;68:3-4.
5. Dwyer JH, et al. Dietary calcium, calcium supplementation, and blood pressure in African American adolescents. Am J Clin Nutr 1998;68:648-55.
6. Thys-Jacobs S, et al. Calcium carbonate and the premenstrual syndrome: effects on premenstrual and menstrual symptoms. Premenstrual Syndrome Study Group. Am J Obstet Gynecol 1998;179:444-52.
7. Minihane AM, Fairweather-Tait SJ. Effect of calcium supplementation on daily nonheme-iron absorption and long-term iron status. Am J Clin Nutr 1998;68:96-102.
8. Kalkwarf HJ, et al. The effect of calcium supplementation on bone density during lactation and after weaning. N Engl J Med 1997;337:523-8.
9. Kawano Y, et al. Calcium supplementation in patients with essential hypertension: assessment by office, home and ambulatory blood pressure. J Hypertens 1998;16:1693-9.
10. Heaney RP. Lead in calcium supplements: cause for alarm or celebration? JAMA 2000;284:1432-3.
11. Heaney RP, Rafferty K. Carbonated beverages and urinary calcium excretion. Am.J Clin Nutr 2001;74:343-7.
12. Griffith LE, et al. The influence of dietary and nondietary calcium supplementation on blood pressure: an updated metaanalysis of randomized controlled trials. Am J Hypertens 1999;12:84-92.
13. Allender PS, et al. Dietary calcium and blood pressure: a meta-analysis of randomized clinical trials. Ann Intern Med 1996;124:825-31.
14. White E, Shannon JS, Patterson RE. Relationship between vitamin and calcium supplement use and colon cancer. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 1997;6:769-74.
15. Chan JM, et al. Dairy products, calcium, phosphorous, vitamin D, and risk of prostate cancer (Sweden). Cancer Causes Control 1998;9:559-66.
16. Mason, P. Dietary Supplements, 2^nd ed. London (England): Pharmaceutical Press; 2001.
17. Power ML, et al. The role of calcium in health and disease. Am J Obstet Gynecol 1999;181:1560-9.
18. Beall DP, Scofield RH. Milk-alkali syndrome associated with calcium carbonate consumption. Report of 7 patients with parathyroid hormone levels and an estimate of prevalence among patients hospitalized with hypercalcemia. Medicine (Baltimore) 1995;74:89-96.
19.  ConsumerLab.com, LLC. http://www.consumerlab.com/ (last accessed on 7/7/2005).
20. Feskanich D, et al. Calcium, vitamin D, milk consumption, and hip fractures: a prospective study among postmenopausal women. Am J Clin Nutr 2003 Feb;77(2):504-11.
21. Janakiraman v, et al. Calcium supplements and bone resorption in pregnancy: a randomized crossover trial. Am J Prev Med 2003 Apr;24(3):260-4.
22. Cook JD, et al. Calcium supplementation: effect on iron absorption. Am J Clin Nutr 1991 Jan;53(1):106-11.
23. Markowitz ME, Sinnett M, Rosen JF. A randomized trial of calcium supplementation for childhood lead poisoning. Pediatrics. 2004 Jan;113(1 Pt 1):e34-9.
24. Grant AM, et al. Oral vitamin D3 and calcium for secondary prevention of low-trauma fractures in elderly people (Randomised Evaluation of Calcium Or vitamin D, RECORD): a randomised placebo-controlled trial. Lancet 2005;365(9471):1621-8.
25. Jackson RD, et al. Calcium plus vitamin D supplementation and the risk of fractures. N Engl J Med 2006; 354(7):669-83.
26. Wactawski-Wendi J, et al. Calcium plus vitamin D supplementation and the risk of colorectal cancer. N Engl J Med 2006; 354(7):684-96.
27. Larsson SC, et al. Calcium and dairy food intakes are inversely associated with colorectal cancer risk in the cohort of Swedish men. Am J Clin Nutr 2006; 83:667-73.
28. O'Connell MB, Madden DM, Murray AM, et al. Effects of proton pump inhibitors on calcium carbonate absorption in women: a randomized crossover trial. Am J Med 2005;118:778-781.
29. Lappe JM, Travers-Gustafson D, Davies KM, et al. Vitamin D and calcium supplementation reduces cancer risk: results of a randomized trial. Am J Clin Nutr 2007;85:1586-91.
30. Chlebowski RT, Johnson KC, Kooperberg C, et al. Calcium Plus Vitamin D Supplementation and the risk of breast cancer. J Natl Cancer Inst. 2008 Nov 11.