אנטי-נאופלסטונים
אנטי-נאופלסטונים הינם תערובת של פפטידים, חומצות אמינו ותרכובת אורגניות אחרות אשר בודדו לראשונה משתן ודם אנושי על ידי סטניסלב בורז'ינסקי כתוספי תזונה. הוא טוען כי הוא השתמש בנאופלסטונים בטיפול במגוון סרטנים, מתוך אמונה שהם מעודדים את ההגנות הטבעיות של הגוף כנגד הסרטן. ב- 1993, המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) מימן מחקרים קליניים לחקירת הפוטנציאל האנטי- גידולי של הנאופלסטונים בחולים עם גידולים מוחיים. מחקרים אלו נסגרו כעבור שנתיים, מכיוון שגיוס נמוך של מתנדבים מנע הסקת מסקנות באשר ליעילות הטיפול. מחקר של מרפאת מאיו קליניק לא מצא תועלת. כיום במכון ברוז'ינסקי למחקר ביוסטון טקסס, מתנהלים מספר מחקרים קליניים אשר משתמשים באנטי-נאופלסטונים כתרופה נסיונית למגוון סרטנים. תופעות לוואי שנצפו כוללות בלבול, ישנוניות, החמרה של מחלות רקע פרכוסיות, הקאות ותשישות.
קפסולות A10- 50 מ"ג של 3- פנילאצטיל-אמינו-2,6 -פיפרידינדיון
הזרקות A10- תערובת של מלחי נתרן של פנילאצטיל-גלוטאמין, ופנילאצטיל-איזוגלוטאמין ביחס של 4:1
קפסולות AS2-1- 500 מ"ג של 4:1 פניל אצטט ופנילאצטיל גלוטאמין.
הזרקות AS2-1- תערובת של פניל אצטט ופנילאצטיל גלוטאמין ביחס של 4:1.
המנגנונים המוצעים לפעילות האנטי- סרטנית של אנטינאופלסטונים כוללים, בין היתר, שפעול של גן מדכא גידול p53 על ידי פניל אצטט (PN) ו- AS2-1, מטבוליטים של A10 (3-פנילאצטילאמינו- 2,6 פפרידינדיון).
חושבים כי מרכיב העיקרי של A10-I, פניל אצטיל גלוטאמין (PG), מעכב קליטה של חומצות אמינו החיוניות לגדילת התא הסרטני. הראו במחקר ש- A10 מעכב אפופטוזיס (הרס עצמי של התא- "התאבדות תאית") של נויטרופילים בתאי סרטן שד. מכיוון שחסר נויטרופילי קשור להתפתחות של סרטן, חוקרים מציעים לתת ל- A10 תפקיד כטיפול אדג'ובנטי של סרטן השד.
אין עדויות חד משמעיות התומכות בתיאוריות הנאופלסטונים. על חולי סרטן להיזהר בחיפוש אחר טיפולים לא מאושרים, מכיוון שאלה מעכבים טיפולים קונבנציונאליים ויכולים להיות מזיקים.
Buckner JC, et al. Phase II study of antineoplastons A10 (NSC 648539) and AS2-1 (NSC 620261) in patients with recurrent glioma. Mayo Clinic Proceedings 1999;74(2):137-45.
במחקר זה השתתפו 9 חולים עם חזרה של אסטרוציטומה אנפלסטית או גליובלסטומה מולטיפורמה לאחר רדיותרפיה. הם קיבלו מנות עולות של אנטינאופלסטונים 10A ו- 102SA תוך ורידיים עד למנה יומית של 1 גרם לק"ג ל- 10A ו- 0.4 גרם לק"ג ל- 1-2SA. 3 חולים הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי קשות ובמיפויי מעקב נצפתה התקדמות של המחלה. מיפויים מ-6 החולים הנותרים גם הראו התקדמות של המחלה בזמן הטיפול שנמשך 16-66 יום. ב- 5 חולים נצפו תופעות לוואי הפיכות של ישנוניות, בלבול והחמרה של הפרכוסים הקיימים. למרות שהישרדות לא הוגדרה כנקודת סיום של המחקר, 8 חולים נפטרו בשל התקדמות הגידול, לפני סיום המחקר שנתיים לאחר מכן. לא ניתן להסיק מסקנות מוחלטות ממחקר זה בשל גודל המדגם הקטן.
- Buckner JC, Malkin MG, Reed E et al. Phase II study of antineoplastons A10 (NSC 648539) and AS2-1 (NSC 620261) in patients with recurrent glioma. Mayo Clin Proc 1999; 74(2):137-145.
- Burzynski SR. The present state of antineoplaston research (1). Integr Cancer Ther 2004; 3(1):47-58.
- Badria F, Mabed M, El Awadi M, Abou-Zeid L, Al Nashar E, Hawas S. Immune modulatory potentials of antineoplaston A-10 in breast cancer patients. Cancer Lett 2000; 157(1):57-63.
The National Cancer Institute web site. Antineoplastons.
http://www.cancer.gov/cancertopics/pdq/cam/antineoplastons/HealthProfessional/page2 (accessed on July 22, 2008)
