אמיגדלין - תוסף מזון מסוכן לציבור

תוספי מזון

תוספי מזון

אמיגדלין - תוסף מזון מסוכן לציבור

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 13/08/2009 09:45

אמיגדלין - גליקוסידים ציאנוגניים טבעיים המופקים מאגוזים, צמחים, והגלעינים של פירות מסוימים, בעיקר משמש. השימוש של אמיגדלין החל ברוסיה ב- 1845 ולאחר מכן בארה"ב במהלך שנות ה- 20 כטיפול בסרטן.

אמיגדלין (Amygdalin) – גלעין משמש סכנה חמורה לציבור
שם מדעי
D-mandelonitrile-b-D-glucosido-6-b-D-glucoside

 

שמות נפוצים

גלעין משמש, ויטמין B17, mandelonitrile-beta-glucuronide (חצי סינטטי), mandelonitrile beta-D-gentiobioside (מוצר טבעי), laevorotatory and mandelonitrile, prunasin

 

מותג

Laetrile®, Amigdalina(לאטריל)

אמיגדלין הפך להיות פופולרי  במכסיקו בשנות ה- 70. למרות שמטופלים משתמשים באמיגדלין, הנקרא בד"כ לאטריל, מחקרים הפגינו עד כה רק את חוסר ההשפעה החיובית שלו. האמיגדלין הופך בחילוף חומרים ע"י beta-glucosidase לציאניד, בנזלדהייד ו- prunasin. נטילה דרך הפה הביאה להרעלת ציאניד ומוות. לפי דיווח מן הזמן האחרון, נטילת 3 גרם של אמיגדלין דרך הפה תוך נטילה שוטפת של ויטמין C הביאה להרעלת ציאניד חמורה . אמיגדלין איננו תרופה מאושרת לשימוש בארה"ב, אך הוא זמין מחוץ לארה"ב ודרך האינטרנט. הערכה פרמצבטית של פורמולציה שלא דרך המעיים הראתה זיהום בפירוגנים וכן במיקרובים, ופורמולציות דרך הפה ושלא דרך המעיים לא כללו כמויות אמיגדלין על התווית . אין להשתמש בתוסף זה

שימושים נטענים
  • מניעת סרטן
  • טיפול בסרטן
מרכיבים
  • D-mandelonitrile-b-D-glucosido-6-b-D-glucoside
 
מנגנון פעולה

מנגנון הפעולה אינו ידוע. הטענות בדבר הפעילות של אמיגדלין נשענות על התיאוריה, אשר הוכחה כעת כשגויה, שתאי סרטן מכילים כמות מוגברת של beta-glucosidase וכמות מופחתת של rhodanese בהשוואה לתאים נורמליים. בהתבסס על הנחה שגויה זאת, תאי סרטן היו אמורים להפוך אמיגדלין לציאניד, ואז למות, בעוד תאים נורמליים היו אמורים להפוך ציאניד לתיאוציאנט דרך rhodanese. נתוני ניסויים במבחנה תומכים ברעיון שציאניד, בנזלדהייד ו- prunasin הם רעילים לתאים. היתה גם השערה שסרטן מתפתח עקב מחסור בויטמין B17, אך אין מידע המאמת רעיון זה .

 
פרמקוקינטיקה

מימן ציאנידי (או ציאניד) ובנזלדהייד נוצרים מ- mandelonitrile כאשר אמיגדלין עובר חילוף חומרים בתא ע"י אנזימי beta-glucosidase. הזרקה תוך-ורידית של 45 מ"ג/מ2 לחולי סרטן מציגה two-compartment open model kinetics. מחצית החיים של הסילוק היא כשעתיים עם שחרור ממוצע של 99 מ"ל לדקה. אין שינויים ברמות ציאניד או תיאוציאנט בדם בצריכה שלא דרך המעיים. נטילה חוזרת דרך הפה של גלולות אמיגדלין 500 מ"ג על ידי חולי סרטן הביאה לרמות ציאניד מוגברות של כ- 1 מיליונית הגרם למ"ל (טווח 0 עד 3) . 

אזהרות

תוסף מזון אמיגדלין אסור לשמוש בארה"ב.

הערכה פרמצבטית של הפורמולציה להזרקה הראתה זיהום בפירוגנים וכן במיקרובים, והמינונים בשתי הצורות: דרך הפה ובהזרקה, לא כללו רישום הכמות של אמיגדלין.

תגובות שליליות

מדווחות (דרך הפה): דלקת עור והרעלת ציאניד, הכוללת בחילות, הקאות, כאבי ראש, סחרחורת, קהות חושים, כיחלון, תת-לחץ דם, צנחת, נוירופתיה, תרדמת ומוות .

מדווחות (דרך הפה): הרעלת ציאניד חמורה בעקבות צריכת 3 גרם אמיגדלין בשילוב עם צריכת מינונים גבוהים של ויטמין C .

אינטראקציות של צמחי מרפא עם תרופות

חומצה אסקורבית (ויטמין C):חומצה אסקורבית עלולה להגביר את הרעילות של אמיגדלין.

מזון: beta-glucosidase נמצא במזונות מסוימים (למשל שקדים, סלרי, אפרסקים, גזרים) והוא עלול להגביר את הרעילות של אמיגדלין.

אינטראקציות במעבדה
עלייה בטמפרטורה
הפחתת ריווי חמצן
סיכום בספרות ומאמרי ביקורת

Moertel CG, et al. A clinical trial of amygdalin (laetrile) in the treatment of human cancer. New Eng J Med 1982;306:201-6.

ניסוי פתוח של אמיגדלין + "תרפיה מטבולית" ב- 178 משתתפים החולים בסוגי סרטן שונים. כל המשתתפים היו במצב בריאותי כללי טוב, וכשליש מהם לא קיבלו כל טיפול מקדים. המשתתפים קיבלו אמיגדלין בהרקה לווריד במשך 21 ימים, 4.5 גרם/מ2 ואחר כך גלולות של אמיגדלין 500 מ"ג, 3 פעמים ביום. בנוסף לכך, המשתתפים הושמו בתרפיה מטבולית שכללה ויטמינים (A, C, E, B), מינרלים, ותוסף אנזים לבלב. כמו כן הומלצה דיאטה המגבילה צריכת ביצים, מוצרי חלב, בשרים, משקאות אלכוהוליים וכאלה המכילים קפאין. המדדים התוצאתיים העיקריים היו תגובת הגידול ושרידות. מתוך 175 המשתתפים שניתן היה להעריך את תוצאותיהם, היתה תגובה חלקית אחת, ל- 79% היתה התקדמות של המחלה לאחר חודשיים, ול- 91% אחרי 3 חודשים. שרדיות חציונית של כל המשתתפים היתה 4.8 חודשים מתחילת הטיפול. נרשמו תופעות לוואי רבות, המיוחסות להרעלת ציאניד, כולל כאבי ראש, בחילות, הקאות, סחרחורות וקהות חושים. התוצאות מראות שאמיגדלין אינו יעיל בטיפול בסרטן.  

 
מקורות
  1. Newmark J, et al. Amygdalin (laetrile) and prunasin beta-glucosidases: distribution in germ-free rat and in human tumor tissue. Proc Natl Acad Sci USA 1981;78:6513-6.
  2. Ames MM, et al. Pharmacology of amygdalin (laetrile) in cancer patients. Cancer Chemother Pharmacol 1981;6:51-7.
  3. Moertel CG, et al. A clinical trial of amygdalin (laetrile) in the treatment of human cancer. New Eng J Med 1982;306:201-6.
  4. Moertel CG, et al. A pharmacologic and toxicological study of amygdalin. JAMA 1981;245:561-4.
  5. Davignon JP, Trissel LA, Kleinman LM. Pharmaceutical assessment of amygdalin (laetrile) products. Cancer Treat Rep 1978;62:99-104.
  6. Sadoff L, Fuchs K, Hollander J. Rapid death associated with laetrile ingestion. JAMA 1978;239:1532.
  7. Kalyanaraman UP, et al. Neuromyopathy of cyanide intoxication due to "laetrile" (amygdalin). Cancer 1983;51:2126-33.
  8. Greenberg D. The case against laetrile: the fraudulent cancer remedy. Cancer. 1980 Feb 15;45(4):799-807.
  9. Bromley J, et al. LIfe-Threatening interaction between complementary medicines: Cyanide toxicity following ingestion of amygdalin and vitamin C. Ann Pharmacother 2005.
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פעולות מסמך