רפואת איורוודה, רפואה הודית מסורתית

התרופות האיורוודיות, היכולות להכיל עד מאות מרכיבים, משמשות לטיפול במחלות כרוניות כגון סוכרת, דלקת מפרקים שגרונית, מחלת פרקינסון, אקנה, השמנת יתר וסרטן. רבים מצמחי המרפא בהם משתמשים נחקרו באופן יסודי במבחנה ובניסויים חיים ונמצאו בהם תכונות נוגדות חימצון, נוגדות גידולים, קוטלות חידקים, מווסתות את המערכת החיסונית, מסייעות במצבי תת-סוכר בדם, או אנטי-דלקתיות. ניסויים קליניים הראו תועלת בטיפול באקנה, דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת, הפטיטיס, השמנת יתר ועצירות. כמו כן אושרו ההשפעות של מדיטציה בהפחתת חרדות, הורדת לחץ דם ושיפור הבריאות הכללית. הבנק העולמי מממן מחקר בהודו להערכת תרופות איורוודיות למצבים של אנמיה, בצקת הריון וסיבוכים שלאחר הלידה. אין ידע רב אודות אינטראקציות של תרופות מודרניות ותרופות איורוודיות. דווחו מקרים רבים של הרעלות עופרת מתרופות איורוודיות. אין ממצאים מתועדים אודות התועלת של איורוודה לטיפול בסרטן. עם זאת, ניתן להשתמש בטיפולים מסוימים של איורוודה להקלה על תופעות לוואי של סרטן ולשיפור איכות החיים. מחקרים מן הזמן האחרון מראים שיוגה משפרת את איכות השינה בחולי לימפומה וכן מפחיתה תסמינים של לחץ בחולי סרטן השד ו- סרטן הערמונית.

• אקנה
• טרשת עורקים
• מניעת סרטן
• טיפול בסרטן
• מחלות לב וכלי דם
• דיכאון
• סוכרת
• שמירה על הבריאות
• הפטיטיס
• כולסטרול גבוה
• לחץ דם גבוה
• קשיי עיכול
• זיהומים, דלקות
• אובדן זיכרון
• פרקינסון
• דלקת פרקים שגרונית
• אובדן משקל

איורוודה מדגישה הן שמירה על הבריאות (Svasthavritha) והן איבחון וטיפול (Athuravritha). המטופלים מסווגים על פי סוגי מצבי הרוח השונים (בסנסקריט: dosha): הפיזי, הרגשי והמטבולי; Kapha, Pitta או Vata, אשר כל אחד מהם מצוי באיברים מסוימים וקשור לשניים מחמשת האלמנטים הבסיסיים (אדמה, אש, מים, אוויר ואתר) ולחמשת החושים. ה- dosha מייצגת תכונות המשותפות לאיברים, לגוף, לסביבה וליקום. כאשר מצב ה- dosha של מטופל מסוים יוצא משיווי משקל, מופיעה מחלה. הטיפול הינו ספציפי לבעיות של המטופל ולתכונות המטבוליות שלו להחזרת שיווי המשקל של ה- dosha באמצעות דיאטה ושינויים באורח החיים, טיפולים (צמחי מרפא, תבלינים, מתכות ו/או מוצרים מן החי), תרגילי נשימה, ומדיטציה. סילוק רעלים (panchakarma) מתרחש לפני תחילת הטיפולים, והוא עשוי לכלול הקזת דם, הקאות וחוקנים. הגישה הטיפולית הינה לרפא את המחלה על ידי היפוך השלבים אשר הובילו אליה, והחזרת שיווי המשקל ל- dosha (כגון מתן תרופות מקררות אם ה- Pitta, שהיא ה- dosha החמה, היא השלטת).

רבים מן הצמחים הפופולריים המשמשים לאיורוודה, כגון אשווגנדה (Withania somnifera), גוגול (Commiphora mukul), Boswellia (Boswellia serrata), גוטו קולה (Centella asiatica), כורכום (Curcuma longa), ג'ינג'ר (Zingiber officinale), אלו (Aloe barbadensis) ושום (Allium sativum), נחקרו ביסודיות במבחנה ובניסויים חיים ונמצאו בהם תכונות נוגדות חימצון, נוגדות גידולים, קוטלות חידקים, מווסתות את המערכת החיסונית, או יכולות אנטי-דלקתיות. בניסויים בבעלי חיים צמחי ראסאיינה (הטוענים שהם משפרים את הבריאות), כגון אשווגנדה, שורש אספרגוס (Asparagus racemosus), אמאלאקי (Emblica officinalis), פלפל ארוך (Piper longum) וטרמינליה שחורה (Terminalia chebula) מציגים שיפור בפעילות המערכת החיסונית וביכולת של הגוף לרפא את עצמו. צמח ה- Mucuna pruriens, המשמש לטיפול במחלת הפרקינסון, מכיל L-dopa.  Gold preparations (למשל Swarna Bhasma) הם בעלי השפעות נוגדות חימצון והשפעות משקמות במודלים של בעלי חיים במחלת האיסכמיה. צמחי המרפא המשמשים לעיתים קרובות לטיפול בסוכרת – ג'ימנמה (Gymnema sylvestre), מלון מר (Momordica charantia), קוציניה הודית (Coccinia indica) וצמח ה- Pterocarpus marsupium, מציגים פעילות היפוגליקמית בניסויי מבחנה ובבעלי חיים. תערובות צמחי המרפא Maharishi Amrit Kalash-4 ו- 5 הן בעלות תכונות נוגדות חימצון, הן מדכאות חימצון LDL בניסויי מבחנה, מונעות הצטברות טסיות דם, וגורמות לירידה בטרשת של קשת אבי העורקים בארנבות מעבדה בעלות יתר שומנים בדם. תרופה בשם Maharasnadi Quathar, המשמשת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, מגבירה פעילות אנזימים נוגדי חימצון, מפחיתה ייצור TBARS, ומשפרת תסמינים בבני אדם. ניסויים קליניים אישרו שתרופות איורוודיות מסוימות יכולות לשמש לטיפול הפטיטיס וירלי אקוטי, אקנה, השמנת יתר ודלקת מפרקים שגרונית.    

• למרות השימוש במתכות כבדות כגון עופרת, זהב וכסף, השימוש בעופרת הוא מקור לדאגה. המרכזים האמריקאיים לבקרה ומניעת מחלות דיווחו על 12 מקרים של הרעלת עופרת הקשורים בשימוש בתרופות איורוודיות.
• בעשורים האחרונים, מיסחור של שיטות מדיטציה היווה מקור דאגה לרבים. ישנם אנשים הקושרים מדיטציה בכוחות על טבעיים. טענות אלה אינן מבוססות על הוכחות מדעיות ואין לבלבל אותן עם גישות מדיטציה באיורוודה.

מדווחות (כלליות): כאבי ראש, תלונות גסטרואנטרולוגיות. צמחי מרפא מסוימים יכולים לגרום לרגישות לאור, וחלק מכילים ארסן או כספית, העלולים לגרום לפצעים בעור.

שכיחות (מחזקים מינרליים): תרופות איורוודיות עשויות להכיל כמויות משתנות של עופרת וגרמו לתסמינים גסטרואנטרולוגיים חמורים ולאנמיה, בגלל הרעת עופרת.

שכיחות (אדטודה לבנה Adhatoda vasica): צמח זה, המשמש לטיפול במערכת הנשימה, דווח כבעל השפעות הגורמות ללידה מוקדמת וכגורם להפלות.

פניטואין: הסירופ האיורוודי shankhapushpi גורם לריכוזים מופחתים בדם של פניטואין.

גוגול מזרז את פעילות CYP3A4 ועשוי להתנגש עם תרופות העוברות תהליך חילוף חומרים באמצעות חלבוני CYP34A.

סיכום בספרות ומאמרי ביקורת

רוב הניסויים הקליניים המדווחים בספרות מבוצעים בהודו. רק חלק קטן מהם מפורסם באנגלית. לא נתגלה מחקר העוסק בסרטן.

Ayurvedic interventions for diabetes mellitus: a systematic review. Evid Rep Technol Assess 2001;41.

סקירה סיסטמתית באנגלית של המחקרים שפורסמו אודות טיפולים איורוודיים נגד סוכרת. זוהו 7 מחקרים מבוקרים אקראיים ו- 10 ניסויים קליניים מבוקרים, כולם בדקו צמחי מרפא בודדים או נוסחאות. הניסויים הקליניים והמחקרים הקטנים האיכותיים ביותר הציגו את התועלת בקוציניה הודית. מחקר אחד של בזיל תאילנדי (holy basil) גילה תועלת בטיפול בסוכרת, צמח החילבה גילה יכולות של הורדת רמת הכולסטרול הכללי וכן השפעה מסוימת של ייצוב רמות הסוכר בדם. במספר ניסויים קליניים נתגלה שג'ימנמה משפרת את בקרת הסוכר בדם; ו- 2 תרופות איורוודיות (D-400 ו- Ayush-82) המכילות ג'ימנמה הראו תוצאות חיוביות. לא דווחו תגובות שליליות. ברוב המחקרים היו מעט מדי משתתפים מכדי שיהיה בהם ערך סטטיסטי, וכן היו בהם פגמים בתכנון.

Nagashayana N, et al. Association of L-DOPA with recovery following Ayurveda medication in Parkinson's disease. J Neurolog Sci 2000;176:124-7.

מחקר שכלל 18 מטופלים החולים בפרקינסון אודות תרופה איורוודית המכילה חלב פרה, צמח Mucuna pruriens, שיכרון מרושת, ויתניה משכרת, Sida cordifolia, עם או ללא טיפול של ניקוי רעלים. 13 מן החולים עברו 28 ימים של ניקוי, שכלל טיפול בשמנים, חוקנים, ועוד, לפני 56 ימים של נטילת התרופה. ואילו 5 מטופלים קיבלו את התרופה בלבד למשך 84 ימים. חלק גדול יותר מן החולים שעברו ניקוי + תרופה חוו שיפור בפעילויות היומיום, תיפקוד מוטורי ותסמינים, אותם החוקרים מייחסים לניקוי המעיים, אשר איפשר ספיגה טובה יותר של התרופה. לא דווחו נתונים דמוגרפיים ופרוטוקול מפורט.  

Lalla JK, et al. Clinical trials of ayurvedic formulations in the treatment of acne vulgaris. J Ethnopharmacol 2001;78:99-102.

מחקר כפול-סמיות, אקראי, מבוקר-פלאצבו של תערובת של שבעה צמחי מרפא (אלו ורה, אזדרכת הודית, כורכום, Hemidesmus indicus, טרמינליה הודית, וויתניה משכרת) שניטלו דרך הפה ונמרחו מקומית במשחה או בתמיסה מימית על ידי 46 משתתפים. לאחר 4 שבועות, חברי הקבוצה שקיבלו את התרופה דרך הפה ובמשחה אקטיבית (21) חוו את השיפור המשמעותי ביותר באקנה, בעוד הקבוצה שחבריה קיבלו את התרופה דרך הפה ואת התמיסה המימית (20) חוו פחות שיפור, וקבוצות הפלאצבו הקטנות ואשר קיבלו דרך הפה בלבד (4) ופלאצבו (1) חוו שיפור קטן ביותר ולא חוו שום שיפור, בהתאמה.

Paranjpe P, Kulkarni PH. Comparative efficacy of four Ayurvedic formulations in the treatment of acne vulgaris: a double-blind randomized placebo-controlled evaluation. J Ethnopharmacol 1995;49:127-32.

מחקר אקראי וכפול-סמיות של 4 תערובות של צמחי מרפא ב- 82 משתתפים בגיל 18-28 עם אקנה בינונית. המשתתפים התחלקו ל- 5 קבוצות, והמשתתפים קיבלו 3 פעמים ביום 2 גלולות של Sookshma Triphala (16), Thiostanin (17), Shankhabhasma Vati (14), Sunder Vati (20) או פלאצבו (15). רק חברי קבוצת ה- Sunder Vati חוו ירידה משמעותית במספר הפצעים הדלקתיים והלא-דלקתיים אחרי 6 שבועות. Sunder Vati מכיל אמלה, Vidanga, Kutaj bark, וג'ינג'ר.  

Ramesh PR, et al. Managing morphine-induced constipation: a controlled comparison of an ayurvedic formulation and senna. J Pain Symptom Manage 1998;16:240-4.

ניסוי קטן, פתוח ומבוקר שבחן prophylactic Misrakasneham, נוזל משלשל המכיל 21 צמחי מרפא, שמן קיק, חמאה נוזלית וחלב, לעומת גלולת לקסטיב (Sofsena) בחולי סרטן מתקדם שקיבלו מורפין דרך הפה. החולים קיבלו 2.5 מ"ל של Misrakasneham מעורבב עם חלב חם (20 משתתפים) או 120 מ"ג לקסטיב (16 משתתפים) לפני תחילת הטיפול במורפין. במידה והמינון היה לא אפקטיבי, הוא הוגדל לאחר יומיים. נמדדו יציאות יומיות "מוצלחות". ההבדל ביעילות בין הטיפולים לא היה משמעותי: 85% מקבוצת ה- Misrakasneham ו- 69% מן הקבוצה השנייה נמדדו כבעלי יציאות מוצלחות.

Chopra A, et al. Randomized double blind trial of an ayurvedic plant derived formulation for treatment of rheumatoid arthritis. J Rheumatol 2000;27:1365-71.

ניסוי אקראי, כפול-סמיות, אשר בחן את RA-1, נוסחא סטנדרטית של אשווגנדה, שרף הלבונה, ג'ינג'ר וכורכום, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה. המשתתפים קיבלו 444 מ"ג של תמצית RA-1 במינונים מפוצלים (89) או פלאצבו (93) למשך 16 שבועות, והם נדרשו להפסיק טיפול NSAID 3 עד 5 ימים לפני ההתחלה, ואושר להם להמשיך ליטול prednisolone במינון שאינו עולה על 7.5 מ"ג. חלק משמעותי גדול יותר של חולים בקבוצת ה- RA-1 הראו יותר מ- 50% הפחתה בנפיחות בפרקים. שתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי לעומת נקודת הבסיס בקריטריונים פונקציונליים, כולל כאב במפרקים, נפיחות במפרקים, כאב VAS, שאלון Stanford והערכה כללית של המטופל ושל רופא; קבוצת RA-1 הראתה שיפור מספרי (אך לא סטטיסטי) גדול יותר מאשר קבוצת הפלאצבו. תגובות שליליות, שכללו כאבי ראש ובחילה, היו דומות בשתי הקבוצות. המשתתפים נבחרו מתוך מקום המטפל בחינם, כך שייתכן והבחירה נטתה לכיוון נשים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות.

Paranjpe P, Patki P, Patwardhan B. Ayurvedic treatment of obesity: a randomized double-blind, placebo-controlled clinical trial. J Ethnopharmacol 1990;29:1-11.

ניסוי אקראי, כפול-סמיות של תרופות איורוודיות לעומת פלאצבו ב- 70 משתתפים בריאים בעלי משקל עודף של יותר מ- 20%. המשתתפים התחלקו בצורה אקראית וקיבלו 250 מ"ג של TID Triphala guggul ו- 250 מ"ג של TID Gokshuradi guggul (קבוצה א'), 250 מ"ג של TID Triphala guggul ו- 100 מ"ג של TID Sinhanad guggul (קבוצה ב'), 250 מ"ג של TID Triphala guggul ו- 250 מ"ג של TID Chandraprabhavati (קבוצה ג'), או פלאצבו (קבוצה ד'). לא בוצעה בקרה על כמויות המזון שנצרכו. לאחר 3 חודשים, בקבוצות א', ב' ו- ג' נמדדו ירידות משקל, % שומן, מידות הגוף ורמות הכולסטרול והטריגליצרידים לעומת קבוצת הפלאצבו. בין 3 הקבוצות הפעילות לא היו הבדלים משמעותיים. הטיפול לא גרם לשינויים בלחץ הדם, בדופק ובטמפרטורת הגוף. דווחו תופעות לוואי של שלשולים ובחילות. ארבעת התרופות מכילות מגוון של צמחי מרפא איורוודיים, אך לכולם משותפים רכיבי הגוגול (Commiphora mukul), hirda (טרמינליה שחורה), beheda (טרמינליה בלריקה) ו- אמאלאקי.

1. Cassileth, BR. The Alternative Medicine Handbook. New York (NY):W. W. Norton & Co;1998.
2. Chopra A, Doiphode VV. Ayurvedic medicine: core concept, therapeutic principles, and current relevance. Med Clin N Amer 2002;86:75-89.
3. Nagashayana N, et al. Association of L-DOPA with recovery following Ayurveda medication in Parkinson's disease. J Neurol Sci 2000;176:124-7.
4. Sundaram V, et al. Inhibition of low-density lipoprotein oxidation by oral herbal mixtures Maharishi Amrit Kalash-4 and Maharishi Amrit Kalash-5 in hyperlipidemic patients. Am J Med Sci 1997;314:303-9.
5. Ayurvedic interventions for diabetes mellitus: a systematic review. Evid Rep Technol Assess 2001;41.
6. Rege NN, Thatte UM, Dahanukar SA. Adaptogenic properties of six Rasayana herbs used in ayurvedic medicine. Phytother Res 1999;13:275-91.
7. Shah ZA, Vohora SB. Antioxidant/restorative effects of calcined gold preparations used in Indian systems of medicine against global and focal models of ischemia. Pharmacol Toxicol 2002;90:254-9.
8. Thabrew MI, et al. Antioxidant potential of two polyherbal preparations used in Ayurveda for the treatment of rheumatoid arthritis. J Ethnopharmacol 2001;76:285-91.
9. Ernst E. Adverse effects of herbal drugs in dermatology. Br J Dermatol 2000;143:923-9.
10. Prpic-Majic D, et al. Lead poisoning associated with the use of ayurvedic metal-mineral tonics. J Toxicol Clin Toxicol 1996;34:417-23. 
11. Claeson UP, et al. Adhatoda vasica: a critical review of ethnopharmacological and toxicological data. J Ethnopharmacol 2000;72:1-20.
12. van Vonderen MG, et al. Severe gastrointestinal symptoms due to lead poisoning from indian traditional medicine. Am J Gastroenterol 2000;95:1591-2.
13. Spriewald BM, et al. Lead induced anaemia due to traditional Indian medicine: a case report. Occup Environ Med 1999;56:282-3.
14. Chopra A. Ayurvedic medicine and arthritis. Rheum Dis Clin N Amer 2000;26:133-43.
15. Fugh-Berman A. Herb-drug interactions. Lancet 2000;355:134-8.
16. Antarkar DS, et al. A double-blind clinical trial of Arogya-wardhani - an Ayurvedic drug - in acute viral hepatitis. Indian J Med Res 1980;72:588-93.
17. Chawla YK, et al. Treatment of dyspepsia with Amalaki (Eblica officinalis Linn.) - an Ayurvedic drug. Indian J Med Res 1982;76(suppl):95-8.
18. Ayurvedic interventions for diabetes mellitus: a systematic review. Evid Rep Technol Assess 2001;41.
19. Paranjpe P, Kulkarni PH. Comparative efficacy of four Ayurvedic formulations in the treatment of acne vulgaris: a double-blind randomized placebo-controlled evaluation. J Ethnopharmacol 1995;49:127-32.
20. Chopra A, et al. Randomized double blind trial of an ayurvedic plant derived formulation for treatment of rheumatoid arthritis. J Rheumatol 2000;27:1365-71.
21. Paranjpe P, Patki P, Patwardhan B. Ayurvedic treatment of obesity: a randomized double-blind, placebo-controlled clinical trial. J Ethnopharmacol 1990;29:1-11.
22. Cohen L, et al. Psychological adjustment and sleep quality in a randomized trial of the effects of a tibetan yoga intervention in patients with lymphoma. Cancer 2004;100(10):2253-60.
23. Carlson, LE, et al. Mindfulness-based stress reduction in relation to quality of life, mood, symptoms of stress and levels of cortisol, dehydroepiandrosterone sulfate (DHEAS) and melatonin in breast and prostate cancer outpatients. Psychoneuroendocrinology 2004;29:448-74. 
24. Lead poisoning associated with ayurvedic medications--five states, 2000-2003.MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2004 Jul 9;53(26):582-4
25. Szapary PO, et al. Guggulipid for the treatment of hypercholesterolemia. A randomized controlled trial. JAMA 2003;290(6):765-772.
26. Dan E, et al. Guggulsterone activates multiple nuclear receptors and induces CYP3A gene expression through the pregnane X receptor. JPET 2004;310:528-535.