"התברכתי בכך שאני בשלב I. נשים רבות ממוצא אתיופי הן בשלבים III או IV לפני שהן ניגשות לבדיקה או לפני שהן מאובחנות. אבחון מוקדם הוא כה חשוב."

ב- 8 במובמבר 2005, ריטה גור (שם בדוי), מורה למתמטיקה בבי"ס תיכון (שם ביה"ס שמור במערכת), אובחנה בסרטן השד בשד השמאלי שלה.

גור, כיום בת 49, הגיעה אל הרופא ל- בדיקת Pap ולבדיקה שנתית שגרתית, והרופא הציע לה לנצל את העובדה שהיא כבר שם, ולעבור ממוגרם. גור ידעה שתצטרך לעבור בדיקת ממוגרם בקרוב, ולכן הסכימה.

ואז הם צלצלו אלי ואמרו "מצאנו משהו. נצטרך לעשות ביופסיה. חשוב לבדוק את זה", נזכרת גור.

מספר ימים לאחר מכן, בעודה בבית הספר, היא קיבלה את הבשורה המוחצת: יש לה סרטן השד בשלב I.

"זה היה כאילו כל העולם התמוטט", אומרת גור, "הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף בבטן. נכנסתי למשרד שלי ופשוט התחלתי לבכות".  

גור עברה ניתוח כריתת גוש בסוף נובמבר, והחלה כימותרפיה והקרנות מייד לאחר מכן. במהלך הטיפול, היא מצאה נחמה בתלמידיה.

"ראיתי בתלמידים צד שלא זכיתי לראות קודם לכן: חמלה. הם חיזקו אותי כשעברתי כימותרפיה והקרנות. הם תמיד אמרו דברים חיוביים. הם נתנו לי מכתבי עידוד ומתנות קטנות".

גם משפחתה וחבריה תמכו מאוד. היא מצאה נחמה גם בתפילות.

"האבחון קירב אלי עוד יותר את כל האנשים שהיו קרובים אלי קודם. אנחנו יותר חכמים עכשיו, ויש לנו הערכה טובה יותר לחיים וברכה שהם מביאים".

גור סיימה את הטיפולים ביולי 2007 ומאז היא חופשייה מן המחלה. היא נבדקת אצל הרופא כל 6 חודשים עד שנה, שואפת להתעמל בקביעות, מתחזקת באמונה, אוכלת בריא, מגבילה את הלחץ הנפשי ומשתדלת להיות שמחה.

היא ממשיכה ללמד, ובנוסף לכך היא מתנדבת ופועלת למען בדיקות לאבחון סרטן. היא מתנדבת כיום ועוזרת ומעודדת נשים לעבור בדיקות.

"למזלי אני בשלב I של המחלה", אומרת גור. "נשים רבות ממוצא אתיופי הן בשלב III או IV לפני שהן נבדקות ומאובחנות. אבחון מוקדם הוא חשוב ביותר".

"אני משתדלת לעודד נשים, במיוחד הצעירות שבהן, לדעת מה שנדרש לגבי בדיקות מוקדמות, ולהשקיע יתר רצינות בבריאות שלהן. המפתח הוא הידע".