4 וחצי חודשים - יואב יונה משתף את שעובר עליו...
באדיבות יואב יונה - בעלה של עדי יונה ז"ל
—
עודכן לאחרונה
25/01/2011 09:54
4 וחצי חודשים ועדיין לא מעכל את מה שעבר עלינו, לא מאמין שזה מה שעובר עלינו ועדיין לא ברור לי מה עוד יעבור עלינו. 4 וחצי חודשים בהם לומד להעריך את החברים שבאמת איתי פה ושאפשר לדבר איתם על הכל, ולשמוח ולכעוס איתם ועליהם בלי "לדפוק חשבון"
עדי יונה בזמן הטיפולים
אחת עשרה שנים אחרי שהכרנו בחדר הכושר של האוניברסיטה, תשע שנים אחרי ש"נפל לי האסימון" והצעתי חברות, שמונה שנים אחרי שהצעתי נישואין בפריז הרומנטית, שבע שנים אחרי שהתחתנו, חמש שנים אחרי שזיהינו אצלך בלוטה מאחורי האוזן שהתגלתה כתחילתה של מחלה ארורה, שלוש וחצי שנים אחרי שתמרי נולדה.....אחרי מאבק עיקש שכלל שני ניתוחי ראש, ניתוח עמוד שדרה, מספר סבבי הקרנות, כימותרפיה, תרופות ביולוגיות ואינספור רופאים....
בערב יום הכיפורים תשע"א הכל נקטע באיבו, והזמן עצר מלכת.
4 וחצי חודשים עברו מאז שהתייעצתי עם 4 פסיכולוגים שונים איך לספר לילדה בת שלוש וחצי שלא תראה יותר את אמא וקיבלתי 4 תשובות שונות
4 וחצי חודשים עברו מאז שנאלצתי לספר לתמרי שהרופאים עשו הכל בשביל לעזור לאמא אבל לא הצליחו, ושאמא מתה ולא תחזור אלינו יותר אבל אבא נשאר איתה ושהיא לא לבד. וישבנו במיטה מחובקים.
4 וחצי חודשים עברו מאז שתמרי שאלה "אז איפה אמא?" וכל מה שיכולתי לענות היה, שאמא בשמיים, שומרת עלינו מלמעלה ויכולה לראות ולשמוע אותנו.
ומאז
4 חודשים וחצי
ועדיין לא מעכל את מה שעבר עלינו, לא מאמין שזה מה שעובר עלינו ועדיין לא ברור לי מה עוד יעבור עלינו
4 וחצי חודשים
ועדיין לא מאמין שאיבדתי את אישתי, זוגתי, חברתי, אהבתי ואם ילדתי
למחלה הארורה הזו
4 וחצי חודשים בהם לומדים להסתגל למציאות חדשה
לומד איך לעשות קוקו בשיער של תמרי ואפילו מפתיע את עצמי בקוקו בלוף מדהים, לומד לקנות שימלה ונעליים במידה הנכונה ואפילו לומד להנות מזה
4 וחצי חודשים שאין לי למי להתקשר ולספר מה באמת עובר עלי ומי עיצבן אותי בעבודה או סתם לדבר באמצע היום
וקונה לעצמי ולבית בלי להתייעץ עם אף אחד
4 וחצי חודשים בהם לומד להעריך את החברים שבאמת איתי פה ושאפשר לדבר איתם על הכל, ולשמוח ולכעוס איתם ועליהם בלי "לדפוק חשבון"
4 וחצי חודשים, 135 ימים שבהם לא עובר יום אחד בלי איזה זיכרון ומחשבה עלייך ואיתך
אבל מתחיל לשכוח את הקול שלך אז פותח יוטיוב ונזכר בסרט שלך ושל תמרי שצולם שבוע לפני שהלכת מאיתנו
4 וחצי חודשים שמרגישים כמו 4 וחצי שנים אבל נראה כאילו עברו 4 וחצי ימים מאותו לילה ארור
4 וחצי חודשים שכבר לא נשוי....אלמן קוראים לזה
שקורא בצימאון ספרים על התמודדות עם מוות ועל אלמנות וגולש באתרים בנושא
כי אולי משם תבוא הישועה...או שלא
4 וחצי חודשים שישן באלכסון ומתמודד עם ילדה קטנה, שמעולם לא התעניינה במיטה של אבא ואמא ופתאום רוצה לישון במיטה של אבא....פשוט כי "עכשיו יש מקום"
4 וחצי חודשים שתמרי מדברת עם התמונה שלך שליד המיטה, ומספרת לך שהיא אוהבת אותך ומתגעגעת, ושציירה ציור לאבא ומי החברים הטובים שלה בגן, אבל יודעת שאמא לא תענה לה
ושאמא בשמיים יחד עם אבא של אבא, שמעולם לא הכירה
4 וחצי חודשים שתמרי מוטרדת עם מי תחגגי יומולדת בשמיים ואיזה צבע יש לאנשים שבשמיים ולאחרונה גם התחילה לצעוק לשמיים כי אולי ככה תשמעי אותה טוב יותר
4 וחצי חודשים שאני יודע בדיוק איך אני רוצה לחגוג לך יומולדת
4 וחצי חודשים בהם שתי הסבתות עוזרות לי עם תמר ולוקחות אותה מהגן כמעט כל יום
4 וחצי חודשים שכבר לא הייתי בתל-השומר, בהקרנות, אצל ד"ר וייצן או במחלקה האונקולוגית
אבל מתגעגע לימים בהם ליוויתי אותך לרופא בבית החולים, לרגעים הקטנים האלה איתך שהיו רק שלנו
4 וחצי חודשים מאז התקשרה אלי מירי מסיקה המדהימה (כן....הזמרת שאהבת) והודתה לי על ההודעה ששלחתי לה והקדישה לנו את "שיר תקווה" בהופעה חיה
4 וחצי חודשים ש"שיר תקווה" שכ"כ אהבת מתנגן אצלי באוטו והמילים "היום הזה אתה ראשון, בעצמך אתה בחרת, ביום הזה הניצחון בעצם זה שלא נשברת" כבר מקבלים משמעות שונה ממה שציפינו וקויווינו
4 וחצי חודשים שמנסה ללמוד "לקנות עזרה" כמו שביקשת ממני במכתב שהשארת לי
ולומד לדבר, גם אם זה בתשלום
ושמקנא בסתם זוגות שפוגש ברחוב
4 וחצי חודשים שמתגעגע לארוחות הבוקר המשותפות שלנו בשישי בבוקר כשתמרי בגן
וישן שישי צהריים יחד עם תמרי
ומחפש תעסוקה ביום שישי בערב כדי לא להישאר לבד עם תמרי בבית
4 וחצי חודשים שבהם מסתכל על החיים בפרופורציה אחרת כי מה כבר יכול להיות גרוע יותר?
ושהקיצוניות ברגשות עוברת 360 מעלות ועוד 110, כי כעס מעורבב בשמחה ובעצב עם קצת דכאון מטובל בדאגה ושלווה.
4 וחצי חודשים בהם ביקרתי אותך לבד לפחות פעמיים אבל לא מצאתי מה להגיד לך אז סתם ישבתי איתך וקראתי את המכתב ובכיתי
4 וחצי חודשים שבעיקר דואג לבריאות שלי כי מפחד שתמרי תישאר לבד
ומתכנן את הטיול שלי ושל תמרי לארה"ב...כי מגיע לי קצת לנוח ולהירגע
4 וחצי חודשים שחי את חיי בלעדייך....אוף!
אז בובי שלי – תשמרי על עצמך שם למעלה,
וגם לא יזיק אם תשימי עלינו עין כאן למטה ותשמרי שלא נעשה ושלא יעשו לנו שטויות.
אוהב אותך לתמיד, פה שם ובכל מקום בעלך יואב יונה...
