חולי סרטן כיישות מינית

מידע לחולה

מידע לחולה

חולי סרטן כיישות מינית

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 09/02/2009 05:41

מיניות וסרטן הם שני מונחים שרובנו מתקשים לבטא בנשימה אחת: בעוד המושג מיניות מעלה דימויים של נעורים, יופי בריאות פוריות, שמחת חיים, עתיד ותקווה, מעלה, בדרך כלל המושג סרטן, אצל רובנו, אסוציאציות של כאב, סבל, נכות, אובדן ולעיתים אף חוסר תקווה ומוות.

איך ניתן, אם כן, להתייחס לנושא הכתבה שלנו  – חולי הסרטן כיישות מינית?

משמעות המיניות עבור החולה אינה שונה ממשמעותה עבור הבריא, שהרי חולים הם בראש ובראשונה בני אדם, שלצערם חלו בסרטן.

גם אם יש להניח שהם שונים זה מזה במובנים רבים, לכולם צורך בסיסי באהבה ואינטימיות, וכולם, ללא יוצא מהכלל זכאים למענה שלם והולם על הצורך הזה שלהם.

הצורך באינטימיות, במגע, בחום, בקשר, בבטחון, בהשתייכות, בנחמה, הוא צורך אוניברסלי בכל גיל ובכל מצב.

זהו הצורך האחד והיחיד שאיננו יכולים לתת לו מענה בכוחות עצמנו, כיוון שהוא מדבר על התחברות, על מגע וקירבה גופנית המשולבים עם פתיחות ושיתוף ברמה האינטימית הגבוהה ביותר.

BONDING-PHYSICAL CLOSENESS AND EMOTIONAL OPENNESS

Bonding  - מחייב אמון מוחלט, התמסרות מוחלטת, קבלה שלימה. הוא הוכר כחיוני עבור יונקים רבים ובחסרונו עלולים גורים ואף תינוקות אנוש לגווע, גם אם יסופקו כל צרכיהם האחרים.

בשנים האחרונות למדנו שהצורך ב-bonding  אינו צורך ילדותי העתיד לחלוף עם ההתבגרות. לעולם נהיה רעבים לחיבוק הראשוני הזה ולנצח נהיה כמהים אליו ומחפשים לו מענה.

לזלי שובר, פסיכולוגית ומומחית בעלת שם עולמי במיניות הקשורה לנכות ולחולי (עובדת ב M D ANDERSON) כותבת: "בכל אדם קיים הצורץ להרגיש נחשק כפרטנר מיני. הדמוי העצמי המיני של גבר או אישה כוללים תחושה של היותם מושכים מבחינה פיזית, מיומנים כמאהבים ומסוגלים לספק את הצרכים הרגשיים של בני זוגם, וכמיהתם של אלו לרוך, חום, תשוקה ושעשוע."

לורי גורדון, תרפיסטית ומייסדת סדנאות PAIRS   טוענת: "הדבר החשוב ביותר להשגת תחושת אינטימיות בזוגיות היא תחושת הערך העצמית שלך. האופן שבו אתה מרגיש לגבי עצמך, יחסית לאנשים אחרים הוא המשתנה העיקרי והקובע באיכות יחסיך האינטימיים. בבסיסן של בעיות ביחסים אינטימיים מעורבות, כמעט תמיד, בעיות בהערכה עצמית."

בספרה PASSAGE TO INTIMACY  היא טוענת ש"תחושת ערך עצמית חיובית תלוייה ביכלתנו לחוש good enough & lovable enough . וכשאנו ניצבים מול העולםחשוב שנרגיש lovable  ללא קשר לכישורים וליכולות שלנו. כשאנו מקבלים אישור על כך אנחנו חשים ביטחון לגבי עצמנו כגברים או כנשים, כיצורים מיניים, כחברים וכמי ששווה להיות בחברתו ולתת בו אמון."

גם לדימוי הגוף שלנו קשר הדוק עם הזהות המינית ועם תחושת הערך העצמי שלנו.

גדלנו על תפיסה ערכית האומרת:"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו", על "שקר החן והבל היופי" ותהינו: האמנם? כי גדלנו גם על אגדות: על נסיכות ואבירים ופיות , יפים ונפלאים מכל תיאור ולא נאמרה שם מילה על סגולותיהם האינטלקטואליות או ערכי המוסר שלהם.

אז הבל או לא?

את הדין חרץ, בחכמתו, הברווזון המכוער,(של הנס כריסטיאן אנדרסן.) "עולם פנימי עשיר – געגע בצער - ערכי מוסר ואמונה, הללו נחשבו אולי נכס בתקופת התנ'ך, אבל באגם המקומי שלנו – ועל כך אני יכול להעיד בביטחון מלא – הסטנדרטים שונים: כמה אחר היה מצבי לו היו לי נוצות לבנות כמו לשאר החברה! הבלות או לא –באגם שלנו יש ויש חשיבות למראית העין ...

בעודנו בריאים, יפים ובעלי כושר, קל לנו יותר ליצור ולשמור על קשר. תפקודי הגוף, והתפקוד המיני בכלל זה – מובנים מאליהם וכאילו מתרחשים מעצמם. רובנו מכירים את יכולותינו ומוקירים את יכולתם של בני זוגנו והמיניות שלנו היא חלק מתחושת זהותנו, מהתקשורת החברתית שלנו, ומהגדרתנו את איכות החיים שלנו.

המיניות היא, אם כן, היבט חשוב בהגדרת איכות החיים, וזהות מינית חיובית עומדת בבסיס ההערכה העצמית, כל עוד אנו חיים, בין אם נחווה תהליך טבעי של הזדקנות או תהליך מצער של מחלה והדרדרות מהירה.

מחלת הסרטן משנה את כל מהלך החיים: היא משבשת תפקוד של אברים ושל מערכות. היא מחבלת במראה החיצוני, היא משחיתה ונוגסת בגופנו וביכולותינו. לפעמים אחראים לשינוי דווקא הטיפולים במחלה: הניתוחים, התרופות, ההקרנות או הכאבים שפגעו ועיוותו את תיפקודו התקין וההרמוני של הגוף והפרו את איזונו.

יתכן שמשמעות המיניות עבור החולה דומה למשמעותה עבור הבריא, אבל אין ספק שמחלת הסרטן קשה וירידה בתיפקוד נוגסים בהכרת הערך העצמית של גברים ונשים כאחד.

כשאדם חולה, שם המשחק הוא חוסר ודאות, חוסר שליטה, כמו גם סימן שאלה באשר לכוח המשיכה שלו (אטרקטיביות) ומכאן נובע ספק לגבי הזהות המינית ויכלתו של האדם להיות נאהב ואוהב בקשר אינטימי.

עם אבדן תחושת הבריאות וחלק מתפקודי הגוף, מתרחש גם תהליך של אובדן הפרודוקטיביות וההערכה העצמית.

הצורך באהבה ובאינטימיות אמנם משותף לכולנו חולים כבריאים, ובכ'ז, מחלה קשה ומאיימת על עצם הקיום כמו סרטן, משנה אצל רבים קדימויות ופרופורציות.

עם הזעזוע הראשוני של קבלת האבחנה, תהייה, קרוב לודאי, השאלה הראשונה, שאלת החיים עצמם: תשומת הלב של החולה ומשפחתו, כמו גם של המטפלים בו תנתן למאבק על ההישרדות עצמה. כל השאר, חשוב ככל שהיה ואולי אף ישוב להיות, יהפוך משני ויידחה למועד מאוחר יותר. עם חלוף הזמן ובהתיייצב מצבו של החולה, ובודאי כשחולף האיום המיידי ויש סיכוי להחלמה שלימה או לרמיסיה ממושכת – שבה ועולה שאלת איכותם של החיים לאחר המחלה.

בהגדרה חופשית וסובייקטיבית ובלי הרבה פילפול, איכות החיים היא כל מה שהופך את החיים שווים לחיותם. ואם כך, אזי bonding  (קירבה פיזית יחד עם פתיחות ריגשית) הוא ללא ספק תמציתם, מטרתם וסיבתם.

הגדרה זו שונה, מעצם טבעה, מאדם לאדם, והיא מושפעת מגיל, מצב בריאות, ערכים חברתיים ותנאי חיים משתנים.

בני אדם שונים זה מזה גם ביחסם למין, למקומו במערכת היחסים שלהם ומידת החשיבות שהם מייחסים לפוריות וליכולת התיפקוד המיני שלהם.

פעולות מסמך