1. מהם הסוגים העיקריים של סרטן בגיל הילדות?

בין 12 הסוגים העיקריים של סרטן בגיל הילדות, לוקמיה (סרטן תאי הדם) וסוגי סרטן של המוח ומערכת העצבים המרכזים מהווים יותר ממחצית המקרים. כשליש הם מקרי לוקמיה. הסוג הנפוץ ביותר של לוקמיה בילדים הוא לוקמיה לימפובלסטית חריפה. סוגי סרטן המוצקים הנפוצים ביותר הם גידולים במוח (כגון גליומות ומדולובלסטומות), ופחות נפוצים הם גידולים מוצקים אחרים כגון נוירובלסטומה, גידולים ע"ש וילמס, וכן סרקומות כגון ראדומיוסרקומה ו- אוסטאוסרקומה.

2. כמה ילדים מאובחנים עם סרטן בכל שנה בארה"ב?

בשנת 2008, כ- 15,400 ילדים מתחת לגיל 14 אובחנו עם סרטן, וכ- 1,545 ימותו מהמחלה. למרות שזהו גורם המוות מספר אחת בקרב ילדים בני שנה עד 14, הרי שסרטן הוא יחסית נדיר בקבוצת גיל זאת. בממוצע, 1 עד 2 ילדים מפתחים את המחלה בארה"ב לכל 10,000 ילדים.

3. כיצד השתנו במשך השנים מספר מקרי הסרטן וההישרדות ממנו?

במהלך 20 השנים האחרונות, היה גידול מסוים בכל המקרים של סרטן פולשני בילדים, מ- 11.5 מקרים לכל 100,000 ילדים ב- 1975, ל- 14.8 מקרים לכל 100,000 ילדים ב- 2004. במשך זמן זה מספר מקרי המוות ירד בצורה דרמטית ושיעורי הישרדות ל- 5 שנים גדלו כמעט לכל סוגי הסרטן בילדים. לדוגמא, שיעורי 5 שנות הישרדות לכל מקרי סרטן הילדים ביחד גדלו מ- 58.1% בשנים 1975-77 ל- 79.6% בשנים 1996-2003. שיפור זה מיוחס לשיפורים בטיפול.

מגמות של הטווח הארוך במקרי הלוקמיה וגידולי המוח, הסוגים הנפוצים ביותר בסרטן ילדים, מראים תבניות שונות במקצת מן האחרים. מקרי לוקמיה בילדים גדלו בשנות ה- 80 הראשונות, עם שיעורים שגדלו מ- 3.3 מקרים לכל 100,000 ילדים ב- 1975 ל- 4.6 מקרים לכל 100,000 ילדים ב- 1985. בשנים שלאחר מכן לא היתה מגמה קבועה, והשיעורים נעו בין 3.7 ל- 4.9 מקרים לכל 100,000.

עבור גידולי מוח בילדים, סה"כ המקרים גדלו מ- 1975 עד 2004, מ- 2.3 ל- 3.2 מקרים לכל 100,000, כאשר הגידול הרב ביותר חל מ- 1983 עד 1986. מאמר מ- 2 בספטמבר 1998 בירחון של NCI הציע שהגידול הזה עשוי היה שלא לשקף מגמה אמיתית, אלא שהוא היה תוצאה של התפתחות בציוד הדמייה (MRI) אשר איפשר איבחון של גידולים שלא ניתן היה לאתר לפני כן. פיתוחים נוספים במהלך התקופה כללו שינויים בסיווג גידולי המוח, אשר גרמו לגידולים שנחשבו קודם לכן "שפירים", להתחיל להיחשב "סרטניים", וכן התפתחויות בטכניקות נוירולוגיות לביופסיה של גידולי מוח. ללא קשר להסבר האפשרי לגידול אשר התרחש בין השנים 1983 ל- 1986, שיעור המקרים של סרטן מוח בילדים נשאר יציב מאז אמצע שנות ה- 80.

4. מהם הגורמים האפשריים למחלות סרטן אצל ילדים?

הגורמים למחלות סרטן אצל ילדים אינם ידועים בעיקרון. מספר מצבים, כגון תסמונת דאון, חריגות כרומוזומליות וגנטיות שונות וחשיפה לקרינה מייננת, עשויים להסביר אחוז קטן מן המקרים. 

גורמים סביבתיים נחשדו מזה זמן רב על ידי חוקרים רבים, אך קשה היה להוכיח אותם, בין היתר בגלל שסרטן בילדים הוא נדיר וקשה לזהות רמות חשיפה בילדים, במיוחד בתקופות קריטיות כגון במהלך ההריון או אף לפני ההתעברות. בנוסף, כל אחד מן הסוגים השונים של סרטן בילדים מתפתח באופן שונה – עם מגוון רחב של גורמים אפשריים וכיוון קליני ייחודי במונחים של גיל, גזע, מין וגורמים רבים אחרים. גורמי סיכון אפשריים נידונים בפרק הבא באינטרנט (באנגלית): http://seer.cancer.gov/publications/childhood/

מספר מחקרים בדקו גורמי סיכון אפשריים לסרטן בילדים, כולל חשיפות בתחילת החיים לזיהומים, חשיפה של ההורים, העובר, התינוק או הילד לרעלנים סביבתיים כגון חומרי הדברה ומוצרי כימיקלים לבית, חשיפה תעסוקתית של ההורים לקרינה או כימיקלים, מצבים רפואיים של ההורים בזמן ההריון או לפני ההתעברות, הדיאטה של האם בזמן ההריון, דיאטה ותבניות אכילה בינקות והיסטוריית הפוריות של האם. חוקרים לומדים גם את הסיכונים הקשורים בחשיפה של האם לגלולות למניעת הריון, תרופות פוריות, ותרופות נוספות; נטייה גנטית לפתח מחלות; וסיכונים הקשורים לחשיפה ל- HIV.

5. מה הראו המחקרים אודות הגורמים האפשריים לסרטן בגיל הילדות?

למשך מספר עשורים, ארגון ה- NCI תמך בשיתופי פעולה בארה"ב ובעולם שנועדו לחקור את הגורמים לסרטן בילדים. בין הממצאים ממחקרים אלה:

• רמות גבוהות של קרינה מייננת כתוצאה מתאונות או רדיותרפיה נקשרו לסיכון לסרטן בילדים.

•  ילדים עם סרטן אשר טופלו בכימותרפיה או הקרנות עלולים להיות בסיכון לפתח סרטן עיקרי שני. לדוגמא, סוגים שונים של כימותרפיה עלולים לגרום לסיכון מוגבר לפתח לוקמיה.

• מחקרים מן הזמן האחרון הראו שילדים עם איידס, כמו גם מבוגרים עם איידס, הם בסיכון גבוה לפתח סוגי סרטן מסוימים, במיוחד לימפומה שאינה הודג'קין וסרקומה ע"ש קאפושי. ילדים אלה הם גם בסיכון מוגבר לפתח leiomyosarcoma (סוג של סרטן בשרירים).

• מספר תסמונות גנטיות (כגון תסמונת Li-Fraumeni, נוירופיברומטוזיס, ותסמונת Gorlin) נקשרו לסיכון גבוה ללקות בסוגי סרטן מסוימים בילדות.

• ילדים עם תסמונת דאון הם בסיכון גבוה לפתח לוקמיה.

• רמות נמוכות של חשיפה לקרינה מגז ראדון לא נקשרו באופן משמעותי ללוקמיה של הילדות.

• שימוש באולטראסאונד בזמן הילדות לא נקשר בסרטן בילדות במספר רב של מחקרים גדולים.

• חשיפה בבית לשדות מגנטיים מקווי מתח לא נקשרה באופן משמעותי ללוקמיה של הילדות.

• חומרי הדברה נחשדו כמעורבים בהתפתחות סוגים מסוימים של סרטן בילדות, בהתבסס על נתונים מראיונות. עם זאת, תוצאות הראיונות לא היו עקביים ולא אושרו באמצעות עדויות פיזיות.

• לא ניצפו ממצאים עקביים אשר קשרו חשיפות תעסוקתיות ספציפיות של ההורים להתפתחות סרטן בילדיהם.

• מספר מחקרים לא גילו קשר בין עישון סיגריות ע"י האם לפני ההריון וסרטן בילדים, אך סיכונים מוגברים נקשרו להרגלי העישון של אבות במחקרים שנערכו בבריטניה ובסין.

• נתגלו עדויות נמוכות לקשר בין וירוסים להתפתחות רוב הסוגים של סרטן בילדים, למרות שמחקרים ברחבי העולם בודקים את תפקיד החשיפה של ילדים צעירים מאוד למספר חומרים מזהמים אשר עשויים לסייע להגן עליהם מן הסיכון לפתח לוקמיות מסוגים מסוימים.