כימואמבוליזציה יעילה במיוחד למטופלים אשר המחלה שלהם מוגבלת לכבד, בין אם הגידול החל בכבד או שלח גרורות אל הכבד מאיבר אחר.

סוגי סרטן הניתנים לטיפול באמצעות כימואמבוליזציה כוללים:

• הפטומה (Hepatoma) או קרצינומה של תאי הכבד (hepatocellular carcinoma) (סרטן כבד ראשוני)
• גרורה לכבד מ:

o        סרטן המעי הגס

o       סרטן השד

o        גידולים סרטניים או גידולים נוירו-אנדוקריניים אחרים

o        תאי גידול islet של הלבלב

o        מלנומה של העיניים

o        סרקומות

o        גידולים ראשוניים אחרים של כלי הדם

מידה מסוימת של הצלחה היתה גם בקרב מטופלים אשר הסרטן שלהם התפשט לאזורים אחרים בגוף.

תלוי במספר וסוג הגידולים, כימואמבוליזציה יכולה לשמש כטיפול יחיד, או בשילוב עם טיפולים אחרים כגון ניתוח, הקרנות או טיפולים באמצעות אנרגיית גלי רדיו.

מספר ימים לפני הטיפול, תהיה לך פגישת ייעוץ עם הרדיולוג אשר יבצע את הטיפול.

לפני הטיפול, ייבדק הדם שלך על מנת לקבוע את פעילות הכבד והכליות והאם קרישת הדם שלך נורמלית.

עליך לדווח לרופא על כל התרופות שאתה נוטל, כולל תוספי מזון, והאם אתה סובל מאלרגיות כלשהן, במיוחד לתרופות הרדמה מקומית, הרדמה מלאה או לחומר "x-ray dye". הרופא עשוי לייעץ לך להפסיק ליטול אספירין, תרופות NSAID או מדללי דם למשך תקופה מסוימת לפני הטיפול.

נשים צריכות לדווח לרופא או לטכנאי הרנטגן אם יש אפשרות שהן בהריון. בדיקות הדמיה רבות אינן מומלצות בזמן ההריון, על מנת שלא לחשוף את העובר להקרנה. במידה ובכל זאת יש לבצע את הטיפול, יינקטו צעדים על מנת להבטיח שהעובר ייחשף כמה שפחות לקרינה.

תקבל הוראות הכנה מדויקות, כולל שינויים אפשריים ללוחות הזמנים של נטילת תרופות.

במהלך הטיפול תקבל חומר מרגיע, ולכן יתכן ותתבקש שלא לשתות או לאכול בין 4 ל- 8 שעות לפני הטיפול. רצוי שיתלווה אליך קרוב משפחה או חבר אשר יוכל להסיע אותך הביתה לאחר הטיפול.

יתכן גם ותידרש להישאר בבית החולים למשך לילה אחד או יותר.

במהלך הטיפול תתבקש ללבוש חלוק בית-חולים.

במהלך טיפול זה משתמשים בציוד רנטגן, קטטר ו- embolic agents.

הציוד כולל בדרך כלל שולחן רדיוגרפי, גליל רנטגן (x-ray tube) ומוניטור הנמצא בחדר הבדיקה או בחדר סמוך. כאשר משתמשים בו להצגת תמונות בזמן אמת (פלואורוסקופיה), אמצעי הראייה (המתרגם קרני רנטגן לתמונות) תלוי מעל השולחן עליו שוכב המטופל. כאשר משתמשים בו לצילום בלבד, הצילום מבוצע באמצעים אלקטרוניים או בפילם.

קטטר הוא צינורית פלסטיק דקה.

חומרים שונים הקרויים embolic agents משמשים לאטימה של כלי דם, והנפוצים ביותר הם חלקיקי שמן או פלסטיק העשויים PVA.

יתכן וייעשה שימוש בציוד אחר במהלך הטיפול, כולל קו תוך-ורידי (IV) וציוד המנטר את פעולת הלב ולחץ הדם.

כימואמבוליזציה תוקפת מחלות סרטן בשתי דרכים. ראשית, היא מובילה ריכוז גבוה מאוד של כימותרפיה, או תרופות אנטי סרטניות, ישירות אל תוך הגידול, ללא חשיפה של כל הגוף להשפעות של תרופות אלה. שנית, ההליך חוסם את אספקת הדם לגידול, באופן הלוכד את התרופות האנטי-סרטניות במקום ומונע מן הגידול את החמצן וחומרי ההזנה להם הוא זקוק על מנת לגדול.

הכבד הוא איבר מיוחד מאחר ויש לו שני מקורות דם – עורק (עורק הכבד) ווריד גדול (ווריד שער הכבד). כבד נורמלי מקבל כ- 75% מאספקת הדם שלו מווריד שער הכבד ורק כ- 25% מעורק הכבד. אך כאשר גדל בכבד גידול, הוא מקבל את רוב אספקת הדם מעורק הכבד.

תרופות כימותרפיות המוזרקות לעורק הכבד מגיעות אל הגידול באופן ישיר, ולא מגיעות אל רקמת הכבד הבריאה. ואז, כאשר העורק חסום, הדם אינו מסופק עוד לגידול, בעוד הכבד ממשיך לקבל דם מווריד שער הכבד. הדבר גם מאפשר לריכוז גבוה יותר של התרופות הכימותרפיות להיות בקשר עם הגידול לזמן ארוך יותר.

תהליכים פולשניים באופן מינימלי, כגון כימואמבוליזציה מבוצעים בדרך כלל ע"י רדיולוג מומחה בחדר רדיולוגיה מיוחד או לעיתים בחדר ניתוח.

תמונות הרנטגן ממפות את כלי הדם המזינים את הגידול.

יתכן ותקבל תרופה בשם Allopurinol, אשר תסייע להגן על הכליות מן הכימותרפיה ותופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה מתאי הגידול המתים.

תקבל תרופות אשר יסייעו להפחית בחילות וכאבים, וכן אנטיביוטיקה לסייע למנוע זיהום.

תתבקש לשכב על שולחן הטיפול.

יחברו אותך למוניטורים אשר ינטרו את פעולת הלב, לחץ הדם והדופק במהלך הטיפול.

אחות או טכנאי יחדירו קו תוך-וורידי לווריד בידך או בזרוע שלך, משם תקבל את תרופת ההרגעה. יתכן ותעבור הרדמה כללית.

חתך קטן ביותר בעור יתבצע במקום הבדיקה.

תוך היעזרות בצילום הרנטגן, קטטר דק יוחדר דרך החתך בעור ולתוך עורק הירך, ומשם אל הכבד. אז יוזרק חומר ניגוד, ותתבצע סדרה נוספת של צילומי רנטגן.

ברגע שהקטטר יגיע למקומו בסעיפי העורק המזין את הגידול, התרופה האנטי-סרטנית וה- embolic agents יעורבבו ויוזרקו.

אז תתבצע סדרה נוספת של צילומי רנטגן על מנת לוודא שכל הגידול טופל.

בסיום ההליך, הקטטר יוסר ויופעל לחץ מסוים על מנת למנוע דימום. הפתח בעור יכוסה באמצעות חבישה. לא יידרשו תפרים.

השהייה בחדר ההתאוששות תימשך בין 6 ל- 8 שעות.

הליך הכימואמבוליזציה נמשך בדרך כלל עד 90 דקות.

לגופך יוצמדו מכשירים למדידת קצב הלב ולחץ הדם.

תרגיש דקירה קלה כאשר המחט תוחדר לווריד וכאשר יוזרק חומר ההרגעה או ההרדמה. החומר יעשה אותך מנומנם ורגוע. אתה עשוי להישאר ער, וזה תלוי בסוג ההרדמה שלך.

יתכן ותרגיש לחץ קל כאשר הקטטר מוחדר.

אתה עשוי להרגיש תחושת חום כאשר חומר הניגוד עובר בגוף.

רוב המטופלים חווים תופעות לוואי הנקראות תסמונת פוסט-אמבוליזציה, כולל כאבים, בחילה, הקאות וחום. כאב הוא תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בגלל העובדה שאספקת הדם לאזור המטופל נחסמת. ניתן לטפל בכך ע"י הזרקת תרופה.

בדרך כלל תוכל לעזוב את בית החולים תוך 48 שעות לאחר הטיפול, כשיחלפו הבחילות והכאבים.

תישלח לביתך עם מרשם לאנטיביוטיקה ותרופות נגד כאבים ובחילות. יתכן ויהיה לך חום עד שבוע לאחר הטיפול, וזה נורמלי. תופעות נפוצות נוספות הן עייפות ואובדן תיאבון עד שבועיים. בדרך כלל, אלה הם סימנים להחלמה נורמלית.

במידה והכאב מחריף פתאום, אם החום עולה בפתאומיות או אם אתה חש בשינויים לא רגילים, דווח לרופא.

האחות תדריך אותך בשימוש במכשיר נשימה הקרוי incentive spirometer. המטרה היא לסייע לך לנפח את הריאות כדי שלא תפתח דלקת ריאות.

אתה יכול לחזור לפעילות נורמלית בתוך שבוע.

במהלך החודש הראשון לאחר הטיפול, תצטרך להיבדק אצל הרופא באופן קבוע. תעבור גם בדיקות דם ובדיקות CT או MRI לקביעת גודל הגידול.

במידה ויש לך גחדול בשתי האונות של הכבד שלך, בדרך כלל תטופל קודם אונה אחת ולאחר כחודש, השנייה.

תעבור סריקות CT או MRI כל שלושה חודשים על מנת לקבוע כיצד הגידול מתכווץ, וכן על מנת לראות אם מתפתחים גידולים נוספים בכבד. הזמן הממוצע לפני סבב נוסף של כימואמבוליזציה הוא בין 10 ל- 14 חודשים. ניתן לחזור על כימואמבוליזציה מספר פעמים במשך הרבה שנים, ככל שזה מתאפשר מבחינה טכנית ובריאותית.

הרדיולוג יוכל לדווח לך האם היתה הצלחה בטיפול עם סיומו.

כמו כן תקבל זימון לסריקת CT או MRI ולבדיקות דם על מנת לבדוק את גודלו של הגידול.

• בכשני שלישים של המקרים המטופלים, כימואמבוליזציה יכולה להפסיק את הצמיחה של גידולים בכבד או לכווצם. יתרון זה נמשך בממוצע 10 עד 14 חודשים, וזה תלוי בסוג הגידול, ובדרך כלל ניתן לחזור אז על הטיפול.
• ניתן לשלב סוגים אחרים של טיפולים (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות) יחד עם כימואמבוליזציה.
• כאשר הסרטן מוגבל לכבד, רוב מקרי המוות קורים כתוצאה מאי-ספיקת כבד הנגרמת כתוצאה מצמיחת הגידול, ולא בגלל הסרטן שהתפשט בגוף. כימואמבוליזציה יכולה למנוע צמיחה זאת, באופן המגביר את הסיכוי לתפקוד תקין של הכבד ולאיכות חיים.

• כל טיפול בו חודרים את העור עלול לגרום לזיהום. הסיכון לזיהום שיצריך מתן אנטיביוטיקה הוא נמוך מ- 1 ל- 1000.
• כל טיפול אשר מצריך החדרת קטטר לכלי דם טומן בחובו סיכונים מסוימים. סיכונים אלה כוללים נזק לכלי הדם, פצעיה או דימום במקום ההזרקה, וזיהום.
• יש תמיד סיכון שחומר הכימואמבוליזציה יגיע למקום הלא נכון ויזיק לרקמה בריאה.
• יש סיכון לזיהום לאחר כימואמבוליזציה, כם אם נוטלים אנטיביוטיקה.
• מאחר ואנגיוגרפיה היא חלק מן ההליך, יש סיכון לתגובה אלרגית לחומר הניגוד.
• מאחר ואנגיוגרפיה היא חלק מן ההליך, יש סיכון לנזק לכלייה בחולי סוכרת או מחלות כלייה קודמות.
• תגובות לכימתרפיה עלולות לכלול בחילות, נשירת שיער, ירידה במספר תאי הדם הלבנים, ירידה במספר טסיות הדם ואנמיה. מכיוון שכימואמבוליזציה כולאת את רוב התרופות הכימותרפיות בכבד, סיכונים אלה הם בדרך כלל מופחתים.
• סיבוכים רציניים מכימואמבוליזציה קורים לאחר אחד מכל 20 טיפולים. רוב הסיבוכים כוללים זיהום בכבד או נזק לכבד. הדיווחים מציינים שאחד מתוך כ- 100 טיפולים נגמר במוות, בדרך כלל בגלל אי-ספיקת כבד.

כימואמבוליזציה אינה מומלצת במקרים בהם קיים תפקוד לקוי של הכבד או הכליות, קרישת דם לא נורמלית או חסימה בצינורות המרה. בכמה מקרים – למרות תפקוד לקוי של הכבד – ניתן לבצע כימואמבוליזציה בכמויות קטנות ובכמה טיפולים על מנת למזער את ההשפעה על הכבד.

כימואמבוליזציה הינה טיפול, ולא ריפוי. כ- 70% מן המטופלים יראו שיפור בכבד, ותלוי בסוג סרטן הכבד, גם שיפור בשיעורי ההישרדות.