שאיבת מח עצם וביופסיה

שאלות ותשובות לחולי סרטן

שאלות ותשובות

שאיבת מח עצם וביופסיה

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 14/02/2010 14:50

שאיבת מח עצם וביופסיה החומר הרך במרכז העצמות הוא מח העצם. שאיבת מח עצם הינה טכניקה המשמשת להשגת החלק המייצר דם (מח העצם) של העצם מהליבה הפנימית של העצם לבדיקה במעבדה או עבור השתלה.

 

מהו מח עצם?
החומר הרך במרכז העצמות הוא מח העצם. בעצמות מסויימות מח העצם מורכב רק משומן. עצמות אחרות מכילות מה שנקרא מח עצם תאי. למח העצם התאי יש סוגים שונים של תאים שמעוררים תאים אדומים, לבנים וטסיות עבור הדם. מח העצם יכול גם להכיל תאים אבנורמלים, חלבונים או תהליכים דלקתיים שאינם קיימים בו בדרך כלל, כמו למשל תאי סרטן. מאחר וייצור תאי הדם האדומים דורש ברזל, מח העצם הוא אחד מהמקומות בגוף המאחסן אספקה של ברזל.
מהי שאיבת מח עצם?
שאיבת מח עצם הינה טכניקה המשמשת להשגת החלק המייצר דם (מח העצם) של העצם מהליבה הפנימית של העצם לבדיקה במעבדה או עבור השתלה. שאיבת מח עצם מורכבת מהחדרת מחט מיוחדת לעצם המכילה את מח העצם והוצאת מח העצם בעזרת שאיבה או דגימת ליבה ממח העצם.
מדוע מבצעים שאיבת מח עצם?
רוב שאיבות מח העצם מבוצעות כדי לאבחן מצבים שונים המשפיעים על סוגים שונים של תאי דם. ספירת דם אבנורמלית יכולה להוביל את הרופא לחשוד שיש בעיה במח העצם. מטרה שכיחה נוספת לשאיבה היא לאבחן סוגים מסויימים של סרטן או לקבוע את הקף הסרטן (שלב הסרטן) בתוך מח העצם. שאיבת מח עצם יכולה גם לאתר מצבים נדירים כולל חלבונים חריגים (כגון עמילואידוזיס), התלקחות (כגון סרקואידוזיס), ודלקות (כגון שחפת). פעולה זו יכולה גם לשמש כדי להשיג מח עצם עבור השתלה.
באיזה עצם משתמשים כדי לדגום מח עצם?
האתר הנפוץ ביותר בו משתמשים כדי להשיג מח עצם הוא עצם האגן הנקראת עצם הכסל. חלק מעצם זו נגיש אצל רוב האנשים בגב התחתון והוא בדרך כלל מסומן על ידי גומות רדודות בשני צידי עמוד השדרה. אתרים אחרים כוללים את החלק הקדמי של עצם האגן לייד המפשעה ועצם החזה (sternum).
כיצד מבצעים שאיבת מח עצם?
בדרך כלל נדרשת הרדמה מקומית בלבד כדי להרדים את העור והרקמות בשטח פני העצם. לאחר מכן מבצעים חתך קטן בעור (באורך כחצי ס"מ). משתמשים במחט מיוחדת כדי לחדור דרך הקליפה החיצונית הקשה של העצם. לאחר שהמחט נמצאת בתוך העצם, החלק האמצעי של המחט (הנקז) מוסר ומחובר מזרק. מוציאים את מח העצם על ידי משיכה אחורה של בוכנת המשאבה של המזרק כדי לאסוף את הנוזל. הדגימה נקראת אספירט מח העצם. חלק זה של התהליך נמשך רק כמה שניות, אך זהו בדרך כלל החלק הכואב ביותר של התהליך עקב הגירוי הפתאומי של העצבים הקטנים בתוך העצם.
ניתן לקחת ביופסיה בנוסף לאספירט מח העצם או כאשר לא ניתן להוציא אספירט. משתמשים באותה המחט אך ללא החלק האמצעי. כשהמחט מסובבת דרך העצם היא חותכת ליבה הנתפסת לתוך המחט. לאחר שהמחט מוסרת ניתן להוציא את הליבה מקנה המחט. לאחר מכן ניתן להכין את הליבה עם חומרים מייצבים וכתמים לבדיקה תחת מיקרוסקופ.
מאחר והחתך בעור להסרת מח עצם בדרך כלל קטן מאוד לא נדרשים תפרים בדרך כלל ורק שמים תחבושת.
מה עושים עם דגימת מח העצם?
ביופסיית מח העצם קודם כל ממוקמת בנוזל שעוזר לשמור את התאים במצבם הטבעי (תמיסה מייצבת). אז הדגימה ממוקמת בתמיסה כדי לרכך את העצם ולבסוף היא מעובדת כמו ביופסיות אחרות במעבדת ההיסטולוגיה. החלק הנוזלי של מח העצם מפוזר על זכוכיות דגימה. זכוכיות הדגימה נבדקות תחת מיקרוסקופ, בדרך כלל על ידי טכנאי בעל הסמכה מיוחדת או על ידי רופא המטולוג או פתולוג.
ניתן לשלוח חלקים של כל אחת מהדגימות למעבדת מיקרוביולוגיה עבור תרביות. מצבים מסויימים יכולים לדרוש בדיקות מיוחדות אחרות כגון בדיקה גנטית או בדיקת cell marker.
אילו מחלות ניתן לאבחן בעזרת בדיקת מח עצם?
ניתן לאבחן מגוון רחב של מצבים בעזרת בדיקת מח עצם. הדוגמאות הבאות מדגימות חלק מהמצבים השכיחים ביותר, אך ישנם עוד רבים. קיום או היעדר סרטן במח העצם יכול לקבוע אילו טיפולים מומלצים למטופל שידוע שיש אצלו סרטן במקום אחר בגוף. חלק מסוגי הסרטן (לוקימיה, מיאלומה נפוצה) מופיעים מתאים במח העצם אז זהו המקום ממנו חייבים לקחת ביופסיה כדי לאשר את האבחנה.  יכול להיגרם אלמנט נמוך של קרישה (ספירת טסיות דם) בדם (ירידה במספר טסיות הדם) עקב כמה סיבות. חשוב להבין האם התאים שיוצרים את הטסיות (מגקריוציטים) עדיין קיימים במח העצם (idiopathic thrombocytopenic purpura) או שהם כבר לא שם (אנמיה אפלסטית). ניתן לאבחן את רוב מקרי האנמיה (תאי דם אדומים נמוכים) בעזרת בדיקת דם פשוטה. כשבדיקות אלה יוצאות שליליות בדיקת מח העצם יכולה לחשוף בעיות בתאי הדם האדומים המהוות גורמים נדירים לאנמיה (אנמיה סידרובלסטית, אנמיה אפלסטית). חום מתמשך יכול להיגרם על ידי דלקות שנמצאות במח העצם (atypical mycobacteria, ברוסלוזיס) ודגימת מח העצם יכולה לספק את המקור הטוב ביותר לחומר תרבית.
מהם הסיכונים בשאיבת מח עצם?
אנשים שונים חשים את הכאב הנגרם על ידי הזרקת חומר ההרדמה המקומי ואת שאר התהליך במידות שונות.  כאב קהה יכול להשאר במשך יום או יומיים. סיבוכים רציניים מאוד נדירים יכולים לכלול דימום, דלקת וכאב מתמשך.  דווחו מקרי מוות נדירים, בדרך כלל בזמן שאיבות מח עצם בעצם החזה כשהמחט חדרה לעצם החזה וחתכה אחד מהעורקים בפני שטח הלב.
פעולות מסמך