שאלות ותשובות בנושא סרטן הראש והצוואר
סרטן הראש והצוואר מתחיל בדר"כ בתאים המרפדים את המשטחים הריריים אשר באזור הראש והצוואר, כמו הפה, האף והגרון.כך שסרטני הראש והצוואר נקראים בדרך כלל גם קרצינומות של תאי קשקש. חלק קטן מסוגי הסרטן של הראש והצוואר מתחילים גם בתאים אחרים.
- מהו סרטן?
סרטן הינו קבוצה של מחלות קשורות רבות המתחילות בתאים, היחידה הבסיסית של החיים. באופן נורמלי, תאים גדלים ומתחלקים בדרך מסודרת על מנת ליצור תאים חדשים. התאים מבצעים את הפעולות שלהם למשך זמן מה, ואז הם מתים. מאידך, לפעמים תאים אינם מתים, ובמקום זאת הם ממשיכים להתחלק ולייצר תאים חדשים להם הגוף אינו זקוק. התאים העודפים יוצרים מסה של רקמה הנקראת גוש או גידול. ישנם שני סוגי גידולים: שפירים וממאירים. גידולים שפירים אינם סרטן. הם אינם פולשים לרקמות שכנות ולא מתפשטים לחלקים אחרים של הגוף. גידולים ממאירים, לעומת זאת, הם סרטן. הם פולשים לרקמות בריאות מסביב לגידול ומתפשטים לחלקים אחרים של הגוף. גרורה היא התפשטות של סרטן מעבר למקומו הראשוני בגוף.
- אילו סוגי סרטן נחשבים סרטן של הראש והצוואר?
רוב סוגי הסרטן של הראש והצוואר מתחילים בתאים המרפדים את המשטחים הריריים באזור הראש והצוואר, כמו הפה, האף והגרון. משטחים ריריים הם רקמות לחות המרפדות איברים חלולים וחללים בגוף הפתוחים לסביבה. תאים ריריים נורמליים נראים כמו קשקשים מתחת למיקרוסקופ, כך שסרטני הראש והצוואר נקראים בדרך כלל גם קרצינומות של תאי קשקש (squamous cell carcinomas). חלק קטן מסוגי הסרטן של הראש והצוואר מתחילים בסוגי תאים אחרים. למשל, סרטן המתחיל בתאי בלוטות נקראים אדנוקרצינומות (adenocarcinomas).
סוגי סרטן של הראש והצוואר מזוהים גם על פי האזור בו הם מתחילים:
בית הבליעה. כולל את השפתיים, שני שליש הקדמיים של הלשון, החניכיים, רירית השפתיים והלחיים, ריצפת הפה מתחת ללשון, החך העליון ואזור קטן מאחורי שיני הבינה.
בלוטות הרוק. בלוטות הרוק מייצרות רוק, שהוא הנוזל השומר על המשטחים הריריים בפה ובגרון. ישנן בלוטות רוק רבות; העיקריות נמצאות בריצפת הפה וליד עצם הלסת.
הסינוסים (מערות) של האף. אלה הם חללים קטנים בעצמות הראש מסביב לאף. חלל האף הוא החלל בתוך האף.
הלוע. זהו צינור חלול באורך של כ- 15 ס"מ המתחיל מאחורי האף ומוביל אל הוושט (הצינור החלול המוביל אל הקיבה) ואל קנה הנשימה (הצינור המוביל אל הריאות). ללוע 3 חלקים:
- הלוע העליון – נמצא מאחורי האף.
- הלוע התחתון – זהו החלק המרכזי של הלוע, והוא כולל את החך הרך (גב הפה), בסיס הלשון והשקדים.
- תת-הלוע – זהו החלק התחתון של הלוע.
- הגרון, הקרוי גם בית הקול, הוא מעבר קצר העשוי סחוס מתחת ללוע, בצוואר. האו מכיל את מיתרי הקול. יש לו גם פיסה קטנה של רקמה, הנקראת מכסה הגרון, הנעה על מנת לכסות את הגרון ולמנוע ממזון להיכנס למעברי הנשימה.
- קשרי לימפה בחלק העליון של הצוואר. לעיתים, תאי קשקש סרטניים נמצאים בקשרי הלימפה של הצוואר העליון כאשר אין עדות להימצאות סרטן בחלקים אחרים של הראש והצוואר. כאשר זה קורה, הסרטן נקרא סרטן של תאים קשקשיים גרורתי בצוואר עם סרטן ראשוני בלתי ידוע.
סוגי סרטן של המוח, העין ובלוטת התריס, כמו גם של הגולגולת, העור, השרירים והעצמות של הראש והצוואר אינם נחשבים בדרך כלל כסוגי סרטן של הראש והצוואר.
- כמה נפוצים סוגי סרטן הראש והצוואר?
סוגי סרטן הראש והצוואר מהווים בין 3% ל- 5% מכל מקרי הסרטן בארה"ב. סוגי סרטן אלה הם יותר שכיחים בגברים ובאנשים בני 50 ומעלה. ההערכה היא שכ- 45,000 גברים ונשים בארה"ב יפתחו סוגי סרטן של הראש והצוואר ב- 2008.
- מה גורם לסרטן הראש והצוואר?
טבק ועישון (כולל טבק ללא עשן, או טבק ללעיסה) ואלכוהול הם גורמי הסיכון החשובים ביותר, במיוחד בסוגי הסרטן של בית הבליעה, הלוע התחתון, תת-הלוע והגרון. כ- 85% ממקרי הסרטן של הראש והצוואר קשורים לשימוש בטבק. אנשים המשתמשים בטבק וגם באלכוהול הם בסיכון גבוה יותר לפתח סוגי סרטן אלה.
בית הבליעה: חשיפה לשמש (בשפתיים), וירוס הפפילומה האנושי (HPV).
בלוטות הרוק: קרינה לראש ולצוואר. חשיפה זאת יכולה לבוא מקרני רנטגן או מטיפול בהקרנות.
הסינוסים של האף: חשיפה לחומרי תעשייה מסוימים, כגון אבק של עץ או ניקל. טבק ואלכוהול משחקים תפקיד פחות מרכזי בסוג סרטן זה.
הלוע העליון: מוצא אסייתי (במיוחד סיני); וירוס אפשטיין-באר (Epstein-Barr); חשיפה לאבק עץ; צריכה של חומרים משמרים במזון או מזונות עשירים במלח.
הלוע התחתון: היגיינת פה לא טובה. וירוס הפפילומה האנושי ושימוש במי פה עשירים באלכוהול אפשריים, אך לא הוכחו כגורמי סיכון.
תת-הלוע: סינדרום פלאמר-וינסון, הנגרם כתוצאה ממחסור בברזל ובחומרים מזינים אחרים. סינדרום זה מאופיין באנמיה חריפה, והוא מוביל לקשיים בבליעה בגלל צמיחה של קורי ריקמה בחלק העליון של הוושט.
גרון: חשיפה לחלקיקים של אסבסט באוויר, במיוחד במקום העבודה.
מהגרים מדרום מזרח אסיה המשתמשים בטבק לעיסה צריכים להיות ערים לכך שנוהג זה קשור באופן משמעותי לסיכון ללקות ב- סרטן הפה. גם צריכה של מאטה, סוג משקה דרום אמריקני קשור בסיכון גבוה ללקות בסוגי סרטן של הפה, הגרון והוושט.
אנשים בסיכון לסוגי סרטן של הראש והצוואר צריכים להתייעץ עם רופאיהם אודות הדרכים להפחית את הסיכון שלהם ללקות במחלות ואודות בדיקות תקופתיות שהם צריכים לעבור.
- מהם התסמינים הנפוצים לסרטן הראש והצוואר?
התסמינים של סוגי סרטן הראש והצוואר כוללים גוש או כאב שאינו עובר, קשיים בבליעה, ושינויים או צרידות בקול. תסמינים נוספים יכולים לכלול:
בית הבליעה: כתמים אדומים או לבנים בחניכיים, בלשון, או בציפוי הפנימי של הפה; נפיחות בלסת הגורמת לשיניים התותבות שלא להתאים; ודימום לא נורמלי או כאב בפה.
סינוסים של האף: סינוסים חסומים שאינם חופשיים, דלקות כרוניות של הסינוסים אשר אינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה, דימום מהאף, כאבי ראש תכופים, נפיחות או בעיה אחרת בעיניים, כאבים בשיניים העליונות, או בעיות עם שיניים תותבות.
בלוטות הרוק: נפיחות מתחת לסנטר
ומסביב לעצם הלסת; שיתוק או נמנום בשרירי הפנים; או כאב שאינו עובר בפנים, בסנטר או בצוואר.
הלוע התחתון ותת-הלוע: כאבי אוזניים.
הלוע העליון: בעיות בנשימה או בדיבור, כאבי ראש תכופים, כאבים או צפצופים באוזניים, או בעיות בשמיעה.
הגרון: קשיים בבליעה, או כאבי אוזניים.
סרטן קשקשי גרורתי של הצוואר: כאב שאינו חולף בצוואר או בגרון.
תסמינים / סימפטומים אלה יכולים להיגרם על ידי סרטן או על ידי בעיות פחותות ממנו. חשוב להיבדק אצל רופא או רופא שיניים אודות תסמינים אלה.
- כיצד מאובחן סרטן הראש והצוואר?
על מנת לגלות את הסיבות לתסמינים / סימפטומים, הרופא מעריך את ההיסטוריה הרפואית, מבצע בדיקה גופנית ומזמין בדיקות, בהתאם לתסמינים. על מנת לאשר אבחנה של סרטן יש תמיד צורך בבדיקה של רקמה מתחת למיקרוסקופ.
בדיקה גופנית יכולה לכלול בחינה מדוקדקת של חלל הפה והאף, הצוואר, הגרון והלשון, תוך שימוש בפנס ובמראה. הרופא מחפש גם נפיחות בצוואר, בשפתיים, בחניכיים ובלחיים.
אנדוסקופיה היא בדיקה בה עושים שימוש בצינור דק ומואר בשם אנדוסקופ לשם בדיקת אזורים בתוך הגוף. סוג האנדוסקופ תלוי באזור הנבדק. לדוגמא, לרינגוסקופ מוחדר דרך הפה על מנת לראות את הגרון; אסופגוסקופ מוחדר דרך הפה לבדיקת הוושט, ועוד.
בדיקות מעבדה משמשות לבדיקת דגימות של דם, שתן וחומרים אחרים מהגוף.
בדיקות רנטגן יוצרות תמונות של איברים בתוך הראש והצוואר על פילם.
סריקות CT הן סדרה של תמונות מפורטות של אזורים בראש ובצוואר הנוצרות על ידי מחשב הקשור למכשיר רנטגן.
MRI משתמש במגנט רב עוצמה הקשור למחשב, על מנת ליצור תמונות מפורטות של אזורים בראש ובצוואר.
סריקת PET משתמשת בסוכר העובר שינוי מסוים כך שהוא נספג על ידי תאים סרטניים ומוצג כאזור כהה בסריקה.
ביופסיה היא הסרה של רקמה. פתולוג בוחן את הרקמה תחת מיקרוסקופ על מנת לאבחן. ביופסיה היא הדרך הבטוחה היחידה לדעת האם למישהו יש סרטן.
במידה והאבחנה היא סרטן, הרופא יקבע את השלב של המחלה. קביעת השלב היא ניסיון זהיר לגלות האם הסרטן התפשט ולאילו חלקים של הגוף. קביעת השלב עשויה לכלול בדיקה בהרדמה (בחדר ניתוח), בדיקות רנטגן ובדיקות הדמיה אחרות, וכן בדיקות מעבדה. קביעת השלב של המחלה מסייעת לרופא לתכנן את הטיפול המתאים.
- מיהם הרופאים המטפלים בסוגי הסרטן של הראש והצוואר?
חולים בסרטן הראש והצוואר מטופלים על ידי צוות של מומחים. הם משתנים בהתאם למיקום של הסרטן והשלב שלו. הצוות עשוי לכלול מנתחי פה, מנתחי אף אוזן גרון, פתולוגים, אונקולוגים, רדיו-אונקולוגים, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, דיאטנים, עובדים סוציאליים, אחיות, פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת.
- כיצד מטפלים בסרטן הראש והצוואר?
תוכנית הטיפול לחולה ספציפי תלויה במספר גורמים, כולל המיקום של הגידול, השלב של המחלה, וכן גילו ומצבו הבריאותי הכללי של החולה. החולה והרופא צריכים לשקול את אפשרויות הטיפול בזהירות. הם צריכים לדון בכל אפשרות ולראות כיצד היא עלולה להשפיע על החולה: איך הוא ייראה, ידבר, יאכל וינשום.
- ניתוח. המנתח עשוי להסיר את הגידול הסרטני וחלק מן הרקמה הבריאה מסביבו. הרופא עשוי להסיר גם קשרי לימפה בצוואר, אם הוא חושד שהסרטן התפשט. חלק מן החולים מקבלים טיפולי הקרנה לאחר הניתוח., ניתוח משנה בדרך כלל את היכולת של החולה ללעוס, לבלוע, או לדבר. החולה עלול גם להיראות שונה לאחר הניתוח, והפנים או הצוואר עלולים להיות נפוחים. הנפיחות עוברת בדרך כלל לאחר מספר שבועות. עם זאת, הסרה של קשרי הלימפה עלולה להאט את זרימת הלימפה, העשויה להצטבר ברקמות; נפיחות זו יכולה להימשך זמן רב. לאחר ניתוח להסרת בית הקול, חלקים מן הצוואר והגרון עלולים להרגיש מנומנמים בגלל כריתת העצבים. אם הוסרו קשרי לימפה בצוואר, הכתף והצוואר עלולים להיות חלשים וקשים. חולים אמורים לדווח לרופא או לאחות על כל תופעת לוואי לאחר הניתוח ולדון בדרכים לטיפול והקלה.
- טיפולי הקרנה, או רדיותרפיה. טיפול זה כולל את השימוש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה להרס תאי סרטן. הקרנה יכולה לבוא ממכונה מחוץ לגוף (הקרנה חיצונית) או מחומרים רדיואקטיביים המוחדרים לאזור המטופל בגוף (הקרנה פנימית או השתלת הקרנה).
בנוסף להשפעה הרצויה של ההקרנה על התאים הסרטניים, טיפולי הקרנה גורמים גם לתופעות לא רצויות. חולים המקבלים הקרנות באזור הראש והצוואר עלולים לחוות אדמומיות, גירוי ופצעים בפה; יובש בפה או רוק סמיך; קשיים בבליעה; שינויים בחוש הטעם; או בחילות. בעיות אחרות העלולות להיגרם הן אובדן חוש הטעם, היכול להוריד את התיאבון, וכאבי אוזניים (הנגרמים על ידי התקשות שעוות האוזן). חולים עלולים לחוש גם בנפיחות או צניחה בעור מתחת לסנטר ושינויים במרקם העור. הלסת עלולה להיות קשיחה ויתכן שיהיה בלתי אפשרי לפתוח את הפה ברוחב כמו לפני הטיפולים. חולים אמורים לדווח לרופא או לאחות על כל תופעת לוואי לאחר הטיפול ולדון בדרכים לטיפול.
כימותרפיה, או תרופות אנטי-סרטניות. טיפול זה משמש להרס תאים סרטניים בכל הגוף. תופעות הלוואי של כימותרפיה תלויים בתרופות. באופן כללי, התרופות פועלות על תאים המתחלקים מהר, כולל תאי הדם הנלחמים בזיהומים, תאים בחלל הפה ובמערכת העיכול, ותאים בזקיקי השיער. כתוצאה מכך, חולים עלולים להרגיש תופעות לוואי כגון עמידות נמוכה יותר לזיהומים, פצעים בפה ובשפתיים, אובדן תיאבון, בחילות, הקאות, שלשולים ונשירת שיער. הם עלולים להרגיש גם עייפות רבה, גירויים ועקצוצים בעור, כאבי פרקים, אובדן שיווי משקל, נפיחות בגפיים התחתונות או בכפות הרגליים. על החולים להתייעץ עם רופא או אחות אודות תופעות הלוואי וההתמודדות איתן.
- האם קיימים מחקרים קליניים עבור חולים בסרטן הראש והצוואר?
מחקרים קליניים בהשתתפות אנשים המתנדבים לקחת בהם חלק. ההשתתפות במחקרים קליניים אפשרית עבור חולים רבים בסוגי סרטן של הראש והצוואר.
מטרתם של מחקרים קליניים היא לגלות טיפולים יותר יעילים ודרכים טובות יותר לשימוש בטיפולים קיימים. בחלק מן המחקרים, כל המשתתפים מקבלים את הטיפול החדש. במחקרים אחרים, הרופאים משווים בין סוגי טיפול שונים על ידי מתן הטיפול החדש לקבוצה אחת ואת הטיפול הסטנדרטי לקבוצה אחרת. רופאים חוקרים סוגים חדשים ולוחות זמנים חדשים למתן טיפולי הקרנה, תרופות אנטי-סרטניות חדשות, שילובים חדשים של תרופות קיימות ודרכים חדשות לשלב טיפולים. הם גם חוקרים דרכים חדשות לטפל בסרטן הראש והצוואר באמצעות ביותרפיה (סוג של טיפול המעורר את המערכת החיסונית ללחום בסרטן) בפני עצמה או בשילוב עם כימותרפיה או הקרנות.
חוקרים עורכים מחקרים קליניים גם על מנת לגלות דרכים חדשות להפחית את תופעות הלוואי של כימותרפיה וטיפולי הקרנה לטיפול בסוגי סרטן ל הראש והצוואר. מחקרים קליניים אלה, הנקראים מחקרי טיפולי תמיכה, חוקרים דרכים לשפר את הנוחות ואיכות החיים של חולי סרטן ושל אלה שהחלימו מסרטן.
חולים המעוניינים לקחת חלק במחקר קליני צריכים להתייעץ עם הרופא.
- מהן אפשרויות השיקום והתמיכה בחולים בסרטן הראש והצוואר?
השיקום הינו חלק חשוב ביותר של הטיפול בחולים בסוגי סרטן של הראש והצוואר. המטרות של השיקום תלויות בטווח המחלה והטיפול שהחולה קיבל. הצוות הרפואי עושה את מירב המאמצים לסייע לחולה לחזור לחיים נורמליים במהרה.
סוג השיקום תלוי במיקום של הסרטן וסוג הטיפול שהחולה קיבל, ויכול לכלול פיזיותרפיה, ייעוץ דיאטטי, טיפול בדיבור, ו/או ללמוד כיצד לחיות עם סטומה לאחר ניתוח כריתה של בית הקול. סטומה הינה פתח בקנה הנשימה, דרכו יכול החולה לנשום לאחר הניתוח.
לעיתים, במיוחד בסרטן של בית הבליעה, החולה עשוי להזדקק לניתוח פלסטי משקם על מנת לבנות מחדש עצמות או רקמות בפה. במידה וזה אינו אפשרי, בעל מקצוע המתקין שיניים תותבות יוכל לבנות פרותזה על מנת לשחזר את הבליעה והדיבור. במקרה זה החולה יקבל הדרכה מיוחדת לשימוש בהתקן.
חולים הנתקלים בקושי בדיבור לאחר הטיפול, או שאיבדו את יכולת הדיבור, עשויים להזדקק לטיפול של קלינאי תקשורת. לעיתים קרובות, מומחה יבקר את החולה עוד בבית החולים על מנת לתכנן את הטיפול ולהנחות את החולה בתרגילי דיבור. הטיפול עצמו נמשך לאחר שהחולה חזר לביתו מבית החולים.
גם האכילה עלולה להיות קשה לאחר הטיפולים. חלק מן החולים מקבלים חומרי הזנה לתוך הווריד לאחר הניתוח, או זקוקים להזנה דרך צינורית עד שיוכלו לחזור ולאכול בעצמם. צינורית הזנה היא צינור גמיש המוחדר לקיבה דרך האף או דרך חתך בבטן. אחות או קלינאית תקשורת יכולה ללמד את החולה כיצד ללמוד לבלוע מחדש לאחר הניתוח.
- האם נדרש מעקב טיפולי? במה הוא כרוך?
מעקב רגיל הוא חשוב מאוד לאחר טיפול בסוגי סרטן של הראש והצוואר, על מנת לוודא שהסרטן לא חזר או שסרטן חדש לא התפתח. הבדיקות הרפואיות תלויות בסוג הסרטן, והן עשויות לכלול בדיקות של הסטומה, הפה, הצוואר והגרון. במקרים מסוימים נדרשות גם בדיקות של רופא שיניים. מפעם לפעם, הרופא עשוי להורות על בדיקות כלליות, הכוללות בדיקה גופנית, בדיקות דם, רנטגן, וכן CT, PET או MRI. הרופא עשוי להמשיך לעקוב אחר תפקודי בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח, במיוחד אם אזור הראש והצוואר טופלו בהקרנות. כמו כן, הרופא ימליץ לחולה להפסיק לעשן. מחקרים הראו כי המשך העישון עלול להפחית את היעילות של הטיפול ולהגביר את הסיכוי להופעת גידול סרטני חדש.
- מה יכולים לעשות אנשים שחלו בסרטן הראש והצוואר להפחתת הסיכון לפתח סרטן חדש?
חולים אשר טופלו כנד סוגי סרטן של הראש והצוואר הם בסיכון גבוה יותר להתפתחות של סרטן חדש, בדרך כלל גם בראש ובצוואר, בוושט או בריאות. הסיכוי להתפתחות סרטן שני תלוי באבחון המקורי, אך הוא גבוה יותר בקרב מעשנים ואלה השותים אלכוהול. על חולים אשר אינם מעשנים לא להתחיל לעשן. אלו המעשנים צריכים לעשות כמיטב יכולתם להפסיק. מחקרים הראו כי המשך העישון או שתיית אלכוהול (או שניהם) מגבירים את הסיכוי לסרטן שני עד לאחר 20 שנה מן האבחון הראשוני.
מחקרים הראו כי איזוטרטינואין (isotretinoin), חומר הקשור בוויטמין A, עשוי להפחית את הסיכון לחזרה של גידול בחולים אשר טופלו בהצלחה בסרטן של בית הבליעה, הלוע התחתון ובית הקול. עם זאת, הטיפול באיזוטרטינואין לא הראה שיפור בהישרדות או במניעת ההופעה של גידולים חדשים.
