התמודדות כדרך חיים
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
02/03/2010 07:50
אל תחום ההתמודדות עם מחלת הסרטן התוודעתי באופן אישי לפני כעשור, וזאת כאשר אבי חלה. בהמשך כעובדת סוציאלית שמובילה למקום בו משתלבת החוויה האישית שלי בהתמודדות עם המחלה המוות,יחד עם המקצוע שלי.
לפני שמתחילים: מי אני ולמה באתי
אל תחום ההתמודדות עם מחלת הסרטן התוודעתי באופן אישי לפני כעשר שנים, כאשר אבי חלה. הוא חי כשבע שנים עם מחלתו, וכולנו כמשפחה נאלצנו להתעמת פנים אל פנים עם שאלות קיומיות, שבחיי היומיום אנו בדרך כלל מעדיפים לא לחשוב עליהן: איך חיים עם אי-וודאות? איך חיים עם האפשרות של מוות קרוב? איך מוצאים משמעות בתוך כל הסבל הזה? איך עוזרים לאדם אהוב המתמודד עם איום אמיתי על חייו? איך בכלל ממשיכים בחיים לנוכח דבר עצום כל כך שקורה?
איך אפשר לא להרגיש בודד בתוך מציאות פנימית וחיצונית שמילים לא ממש יכולות לתאר? ואיפה מוצאים תקווה? וכוח?
בדרך הארוכה שעברנו נאלצנו ללמוד, כמו כולם, כיצד להתנהל, וגילינו כל הזמן דברים חדשים. אחד הדברים שגיליתי הוא כמה קל להישאב לתוך המערכת הרפואית, על השפה שלה, המספרים שלה, התורים שלה, הטרטורים שלה. אך עבורי ההכרה הגדולה ביותר הייתה עד כמה קשה למערכת הזו להתייחס לאדם ולא למחלה, כמה קשה לה להיות אמפטית לסבל, כמה קשה לגלות סבלנות ולדבר בצורה ברורה ואמיתית. בקיצור – כמה קשה להכיל את האיום על החיים, את פחד המוות.
לאט לאט חלחלה בי ההבנה כי המשך דרכי כעובדת סוציאלית מובילה למקום בו משתלבת החוויה האישית שלי בהתמודדות עם מחלה ומוות, עם המקצוע שלי. זמן לא ארוך לאחר מותו של אבי התחלתי לעבוד במחלקה אונקולוגית בבית חולים, ומאז אני ממשיכה לעבוד בתחום, עם משפחות ואנשים המתמודדים עם מחלה, עם בני הגיל השלישי, וכן בהנחיית סדנת כתיבה בנושא מוות עם חברתי יעל, מנחת קורסים לכתיבה יצירתית. יעל היא גם זו שאצלה בקורס אני כותבת כבר מספר שנים, כתיבה שמלווה אותי בחיים והפכה לחלק מהם.
בדרך גם עשיתי את התואר השני בעבודה סוציאלית, בו התמקדתי בתחומי הבריאות, המחלה והמוות.
עד כאן על רגל אחת, המשך יבוא.
מה אני עושה פה?
בים העצום הזה, שנקרא התמודדות, שטות להן השאלות שהעליתי בתחילת הדף, אך הן רק כמה סירות קטנות בתוך אוקיינוס רחב. אביא לכאן מתוך מה שמעסיק אותי בעבודתי, מתוך שיעורים שלמדתי בדרך, תהיות שהולכות איתי, חוויות שנשארות איתי, וכן אכתוב את סיפוריהם של חלק מתוך מאות האנשים הרבים שזכיתי להכיר במסעם ואשר משמשים לי מקור השראה וכוח.
אשמח לשתף, ואשמח גם להשתתף בסיפורים שלכם.
מרימה עוגן.
יוצאים לדרך.
מאת שרית אופק-הבר עובדת סוציאלית אשר מתמחה בטיפול בחולי סרטן ובדרכי ההתמודדות עם המחלה - עוד על הכותבת
