הם עשויים לחוש שיש לך הרבה מבקרים ושיחות טלפון, או שאתה נאלץ להיות מחוץ לבית לטיפולים וביקורים אצל הרופא.

ילדים צעירים, אפילו בגיל 18 חודשים, מתחילים לחשוב ולהבין מה קורה סביבם. חשוב להיות כנים ולספר לילדיך שאתה חולה ושהרופאים עובדים על הבראתך. אמירת האמת היא טובה יותר מלהניח להם לדמיין את הרע ביותר. תן לילדיך זמן לשאול שאלות ולהביע את רגשותיהם. אם ילדיך שואלים שאלות עליהן אינך יכול לענות, אמור להם שאתה תמצא את התשובות עבורם.

כאשר אתה מדבר עם ילדיך, השתמש במילים ובמונחים שהם יכולים להבין. לדוגמא, אמור "רופא" במקום "אונקולוג", או "תרופה" במקום "כימותרפיה". אמור לילדיך כמה אתה אוהב אותם והצע דרכים בהן הם יכולים לסייע לך. הצע להם ספרים המתאימים לגילם בהם יוכלו לקרוא על הסרטן.

ספר על הסרטן גם למבוגרים אחרים המעורבים בחיי ילדיך, למשל: מורים, שכנים, מדריכים, או קרובים אחרים היכולים לבלות זמן נוסף איתם. מבוגרים אלה יכולים לסייע לך ולקחת את ילדיך לפעילויות, כמו גם להאזין לתחושותיהם ודאגותיהם. גם הרופא או האחות יכולים לשוחח עם ילדיך ולענות על שאלותיהם.  

"עכשיו שלאמא שלי יש סרטן, הכל השתנה. אני רוצה להיות איתה, אך אני רוצה גם לבלות עם חברים. היא צריכה שאעזור לה עם אחי הקטן, אבל אני רוצה לשחק כדורגל עם חברים, כמו פעם."

ילדיך בני עשרה נמצאים בשלב בחיים בו הם מנסים לפרוץ ולהיות עצמאיים. כאשר להורה יש סרטן, הפרידה מן ההורים יכולה להיות להם קשה. הם עלולים להיות כעוסים, או להסתבך בבעיות.

נסה לגרום לילדיך בני העשרה לדבר אודות רגשותיהם. ספר להם מה שהם רוצים לדעת אודות הסרטן. שאל לדעתם, ושתף אותם בתהליך קבלת ההחלטות שלך, עד כמה שניתן. 

ילדיך רוצים לדבר גם עם אנשים אחרים. חברים יכולים מקור טוב לתמיכה, במיוחד כאלה שחוו חוויות דומות. בני משפחה אחרים, מורים, מדריכים ומנהיגים רוחניים יכולים גם הם לסייע. עודד את ילדיך בני העשרה לדבר אודות פחדיהם ורגשותיהם עם אנשים בהם הם נותנים אמון ואליהם הם מרגישים קרובים. בערים מסוימות יש גם קבוצות תמיכה מיוחדות לבני עשרה שהוריהם חולים בסרטן.

ילדיך הבוגרים

יחסיך עם ילדיך הבוגרים עשויים להשתנות כשיש לך סרטן. אתה עשוי: 

·         לבקש מילדיך עזרה במטלות שונות.

·         לבקש מילדיך להתלוות אליך לביקורי הרופא ואף להסביר לך חלק ממה שהרופא אומר.

·         להישען על ילדיך מבחינת תמיכה רגשית.

·         לבקש מילדיך לבלות איתך יותר זמן. זה עלול להיות קשה, במיוחד אם יש להם עבודה ומשפחה משלהם.

·         להרגיש שקשה לך לקבל מהם תמיכה במקום לתת להם, כמו שהיית רגיל.

·         להרגיש לא בנוח כאשר ילדיך עוזרים לך פיזית, כגון בהאכלה או ברחיצה.

"אמא היתה תמיד צוק איתן במשפחה. בכל פעם שלמישהו היתה בעיה, יכולנו לפנות אליה לעזרה. כעת אנו צריכים לעזור לה. זה היה כמעט כאילו אנחנו היינו ההורים והיא היתה הילד. וזה היה קשה עוד יותר, כי היו לנו ילדים משלנו לטפל בהם וכן עבודות."

חשוב שתדבר עם ילדיך הבוגרים אודות הסרטן, גם אם הם כועסים עליך או דואגים לך. שתף אותם בנוגע לטיפולים. ספר להם מהם תחושותיך ואמור מהם הרצונות שלך, במקרה שלא תחלים מן המחלה.

גם ילדים בוגרים דואגים שהוריהם עלולים למות. כאשר הם למדים שיש לך סרטן, ילדים בוגרים עשויים לחוש כמה אתה חשוב עבורם. הם עלולים להרגיש אשמה אם הם לא היו קרובים אליך.ילדיך עלולים להרגיש רע על כך שלא בילו איתך יותר זמן בגלל שהם גרים רחוק או בגלל שהיו עסוקים בענייניהם. חלק מרגשות אלה עלולים להקשות עליך לדבר עם ילדיך הבוגרים. אם יש לך בעיה כזאת, בקש מן הרופא או האחות להמליץ על יועץ איתו תוכל לשוחח. 

נצל את הזמן שיש לך עם ילדיך הבוגרים. דברו כמה אתם חשובים זה לזה. שתף אותם ברגשותיך – לא רק באהבה, אלא גם בחרדות, עצב וכעס. אל תחשוש שאתה עלול לומר את הדבר הלא נכון. חשוב יותר לשתף רגשות מאשר להסתירם.

כעת, כשיש לך סרטן, ילדיך עשויים לתהות מהם סיכוייהם לחלות גם הם. הצע להם לדבר עם הרופא אודות הסיכון שלהם.

בדיקות גנטיות יכולות להיות דרך לגלות האם אדם נמצא בסיכון גבוה לחלות בסרטן. סיכון גבוה במחלות מסוימות יכול לעבור גנטית מהורה לילד. לדוגמא, בת לאישה עם סרטן השד עלולה להיות בסיכון לחלות באותה מחלה. עם זאת יתכן שהסיכון של הבת אינו שונה מן הסיכון של שאר בנות גילה. אם אתם מודאגים, חשוב שהילדיך ידברו עם רופא אודות הסיכון שלהם לחלות בסרטן.

למרות שכמה בדיקות גנטיות יכולות לסייע, הן לא נותנות תמיד את סוג התשובות שאנשים מחפשים. דברו עם הרופא אם אתם רוצים ללמוד עוד אודות בדיקות גנטיות לסרטן. הרופא יכול להפנות אתכם למומחה בתחום. מומחים אלה יכולים לענות על שאלותיכם ולסייע לכם לברר מהן האפשרויות העומדות בפניכם.

מאחר ותוחלת החיים עלתה, אנשים רבים החולים בסרטן עשויים לטפל גם בהוריהם הזקנים. למשל, אתה עשוי להיות במצב בו אתה עוזר להוריך הזקנים בקניות או ללכת איתם לרופא. הוריך הזקנים עשויים גם לחיות יחד איתך.

עליך להחליט כמה לספר להוריך אודות הסרטן שלך. החלטתך עשויה להיות תלויה במידת ההבנה שלהם והיכולת שלהם להתמודד עם המידע. אם הוריך בבריאות טובה, שקול לשתף אותם בדבר מחלת הסרטן שלך.

עכשיו, כשיש לך סרטן, אתה עשוי להזדקק לסיוע נוסף עבור הוריך. אתה עשוי להזדקק לעזרה רק כאשר אתה בטיפולים, או לעזרה לטווח יותר ארוך. דבר עם בני משפחה נוספים, חברים, רופאים ובעלי מקצוע בקהילה על מנת למצוא דרכים לעזרה (ראה "אנשים עוזרים לאנשים").

כאשר חבריך ישמעו שאתה חולה בסרטן, הם עלולים להתחיל לדאוג. חלק ישאלו אותך אם אתה זקוק לעזרה. חלק ישמחו לעזור אך הם אינם יודעים איך לשאול אם אתה זקוק להם. אתה יכול לסייע לחבריך להתמודד עם מחלתך על ידי כך שתיתן להם לסייע לך בדרך כלשהיא. חשוב אודות הדברים שחבריך עושים היטב ושלא איכפת להם לעשות. ערוך רשימה של אותם דברים להם אתה עשוי להזדקק. בדרך זאת, כאשר הם ישאלו אותך איך הם יכולים לעזור, תוכל לשתף אותם ברשימת הדברים שערכת ולתת להם לבחור מתוכה. לדוגמא:

·         לשמור על ילדיך הקטנים בזמן הטיפולים

·         להכין ארוחות קפואות לילדיך

·         לשים את שמי ברשימת התפילות בבית התפילה

·         להביא ספרים מן הספרייה

·         לבוא לבקר לכוס קפה כאשר אתה יכול

·         להודיע לחברים אחרים שאני יכול לקבל ביקורים (או עדיין לא יכול לקבל ביקורים)