מחקר חדש מצא כי טיפולים כימותרפים של סרטן האשכים גורמים לרעילות וסקולרית נוירולוגית ופריפרלית לטווח הארוך
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
30/08/2010 04:16
המידע שלנו שהראה את ההשפעות המתמידות הנוירולוגיות ושל כלי הדם הקטנים לאחר כימותרפיה באוכלוסיה הגדולה ביותר שנבדקה עד היום של חולי סרטן האשכים וזמן המעקב, סיפק ראיות ברורות שתופעות הלוואי האלה מתמידות.
רעילות מתמידה נוירולוגית ושל כלי דם קטנים שיכולים להגיע בגלל כימותרפיה עכשווית.
בעזרת שימוש בכימותרפיה על בסיס פלטינה חדישה, סרטן האשכים ניתן לריפוי. רוב הגברים מקבלים אבחנה וטיפול לסרטן האשכים בעשור השני והשלישי לחייהם, לכן המורבידיות כתגובה ישירה מהטיפול מדאיג במיוחד.
אך המעקב בבתי החולים מכוון במיוחד אל גילוי חזרת המחלה וכיום חושבים שהצרכים של השורדים לטווח הארוך לא מקבלים מענה. במיוחד, המערכות לא מוכנות להתמודד עם ההשפעות לטווח הארוך.
חשוב גם לקחת בחשבון את המידע הזה כאשר דנים או קובעים אסטרטגיות טיפול עתידיות. למשל התחשבות בממאירות שניה מאוחרת הובילה לירידה בשימוש בהקרנות מסייעות לסמינומה שלב I.
במחקר ניסינו להעריך את השכיחות של רעילות מתמידה נוירולוגית ושל כלי דם קטנים שיכולים להגיע בגלל כימותרפיה עכשווית.
מתוך 1200 המטופלים שנמצאו על ידי רשומות בתי החולים ביו השנים 1982 ו- 1992, 739 מטופלים גויסו למחקר, והשאר הלכו לאיבוד בזמן המעקב (402) או סרבו להשתתף (59).
המטופלים עברו בדיקות קליניות, בדיקות אודיומטר והשלימו שאלוני איכות חיים.
למרות שהמחקר לא היה רנדומלי, המטופלים חולקו בין אלו שקיבלו כימותרפיה ולא קיבלו כימותרפיה. לכן אלו שקיבלו הקרנות או מעקב לאחר ניתוח סיפקו השוואה והבטחה מסויימת שההבדלים קשורים לכימותרפיה ולא לגורמים אחרים הקשורים למטופל או לגידול.
לאחר הכימותרפיה גילינו שנוירופתיה שניתן לגלות קלינית ו- Raynaud's phenomenon נישארו בקרב כ- 20% מהגברים (בהשוואה ל- 10% ו- 2% בהתאמה אצל אלו שלא עברו כימותרפיה, p<0.01).
באופן מרגיע המורבידיות של המטופלים כנראה פחות גרועה עם רק 10% שדיווחו על סימפטומים קשים. גילינו שמינוני ציספלאטין וקרבופלטין מצטברים מנבאים נוירופתיה. למינונים של ציספלאטין ≤200mg/m2 היה סיכון מעט מעל קו ההתחלה אך המ ינונים מעל הרמה הזו היו קשורים לסיכונים משמעותיים.
כמו כן, המינון המצטבר של בלאומיצין ניבא סיכון ל- Raynaud's אך במקרה זה אפילו לקוהורטת המינון הנמוך ביותר היה סיכון מוגבה. ההבדלים האובייקטיביים בשמיעה בין מטופלי כימותרפיה ללא כימותרפיה היה משמעותי רק ב- 8000Hz. אך הרלוונטיות הקלינית של ההבדלים האודיומטרים מפוקפקת מפני שגילינו השפעה זניחה בתוצאות התסמינים על טנטון ואבדן שמיעה.
המידע שלנו שהראה אל ההשפעות המתמידות הנוירולוגיות ושל כלי הדם הקטנים לאחר כימותרפיה באוכלוסיה הגדולה ביותר שנבדקה על היום וזמן המעקב, סיפק ראיות ברורות שתופעות הלוואי האלה מתמידות. מעבר לכך אנו מספקים מידע שמשקף טיפולים עכשויים, על ידי כך שכללנו מטופלים שקיבלו טיפולים על בסיס קרבופלטין.
מערכות היחסים של התגובה למינון שהראנו יעזרו בדיונים עם מטופלים, במיוחד עם אלו ששוקלים אפשרויות טיפולים מסייעים עבור מטופלים עם מחלה בשלב I.
קלינאים יצטרכו לאזן את היתרונות של המנעות מכימותרפיה לגמרי, עבור אחוז מטופלים מסויים, כנגד הסיכון הגבוה יותר של רעילות נוירולוגית/וסקולרית מאוחרת אצל אלו הדורשים טיפול הצלה [בהשוואה לאלו שמקבלים טיפול מסייע]. העבודה גם תומכת במחקר של single cycle adjuvant BEP in high-risk stage I NSGCT כמו במחקר 111 בבריטניה.
