נמצא קשר בין טכנולוגיות גרעין חדשות להדמיית השד לבין סיכונים מוגברים לסרטן
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
13/09/2010 07:19
בדיקות הדמייה מסוימות מבוססות גרעין עלולות להגביר את הסיכון של נשים לפתח סרטן שנגרם כתוצאה מהקרנה, זאת לפי דו"ח מיוחד אשר הופיע אונליין ובגיליון אוקטובר של כתב העת Radiology. עם זאת, מינוני ההקרנה והסיכונים מבדיקות ממוגרפיה הם נמוכים מאוד.
בדיקות הדמייה מסוימות מבוססות גרעין עלולות להגביר את הסיכון של נשים לפתח סרטן שנגרם כתוצאה מהקרנה
"בדיקות BSGI (single breast-specific gamma imaging) או PEM (positron emission mammography) נושאות איתן סיכון לכל החיים להתפתחות סרטן קטלני יותר מאשר הסיכון בבדיקת ממוגרפיה שנתית המתחילה בגיל 40", אומר מחבר המחקר, ד"ר אדוארד הנדריק, פרופסור לרדיולוגיה באוניברסיטת דנבר – קולורדו.
הסיכונים והתועלות של ממוגרפיה נמצאים כל הזמן תחת בדיקה קפדנית. בינתיים אושרו בדיקות הדמייה חדשות, כגון BSGI ו- PEM על ידי ה- FDA והוכנסו לטיפול שוטף. בדיקות ראשוניות הראו יעילות באיתור סרטן, אך עם זאת, בשתי הבדיקות מעורבת הזרקה של חומר רדיואקטיבי לגוף הנבדק.
בדיקת BSGI משתמשת במצלמת גאמא ברזולוציה גבוהה, המאפשרת הדמייה של השד תחת לחץ מתון, לאחר הזרקה של חומר רדיואקטיבי, אשר נספג מהר יותר על ידי תאים סרטניים. בבדיקת PEM, החומר הרדיואקטיבי מוזרק לגוף לשם מדידת הפעילות המטבולית וקביעת נוכחות המחלה. טכנולוגיות אחרות אשר טרם אושרו על ידי ה- FDA, כוללות CT ייעודי לשד ובדיקת טומוסינתזיס דיגיטלית של השד (digital breast tomosynthesis).
ד"ר הנדריק סקר מחקרים מן הזמן האחרון אודות מינונים של הקרנות מתהליכים רדיולוגיים ומינונים של בדיקות הדמיה גרעיניות, יחד עם נתוני סיכון מושפעי זמן של ההשפעות הביולוגיות של קרינה מייננת (Biologic Effects of Ionizing Radiation – BEIR), על מנת להעריך את הסיכון לכל החיים ללקות בסרטן הנגרם מהקרנות ומוות כתוצאה מבדיקות המשתמשות בקרינה מייננת.
לממוגרפיה דיגיטלית 2-view וממוגרפיה מסך-פילם יש סיכון לכל החיים ללקות בסרטן שד קטלני של 1.3 עד 1.7 מקרים, בהתאמה, לכל 100,000 נשים בגיל 40 בעת החשיפה, ופחות ממקרה אחד למיליון נשים בגיל 80 בעת החשיפה. ממוגרפיה שנתית (דיגיטלית או במסך-פילם) אשר בוצעה בנשים מגיל 40 עד 80 נקשר בסיכון לכל החיים ללקות בסרטן שד קטלני בשיעור של 20 עד 25 מקרים לכל 100,000 נשים.
"שני שליש מיחידות הממוגרפיה בארה"ב הן דיגיטליות, אשר חושפות את המטופלת בממוצע למינון קרינה נמוך יותר מאשר מסך-פילם", אומר ד"ר הנדריק. "היצרנים ומרכזי הטיפול ממשיכים לנקוט בצעדים על מנת להפחית את מינוני הקרינה של מערכות הממוגרפיה הדיגיטליות, מבלי שתהיה לדבר השפעה על איכות ההדמייה".
נמצא שלבדיקות CT ייעודיות של השד ולבדיקות טומוסינתזיס דיגיטליות של השד סיכון לכל החיים בשיעור של 1.3 עד 2.6 מקרים לכל 100,000 נשים בנות 40 בעת החשיפה, בהתאמה.
מעריכים כי בדיקת BSGI יחידה היא בעלת סיכון לסרטן קטלני של פי 20 עד 30 מזו של ממוגרפיה דיגיטלית בקרב נשים בגיל 40, בעוד הסיכון של בדיקת PEM יחידה עומדת על פי 23 מזו של ממוגרפיה דיגיטלית. בנוסף לכך, בעוד ממוגרפיה מגדילה רק במעט את הסיכון של אישה ללקות בסרטן השד, הרי שבדיקת BSGI או PEM עלולות להגביר את הסיכון ללקות בסרטן גם באיברים אחרים, כולל המעי, הכליות, שלפוחית השתן, כיס המרה, השחלות והמעי הגס.
אנשים חשופים לקרינה ממקורות טבעיים כל הזמן. האדם הממוצע בארה"ב מקבל מנה אפקטיבית של כ- 3 mSv לשנה מחומרים רדיואקטיביים טבעיים וקרינה קוסמית מן החלל. המינון האפקטיבי הממוצע מבדיקת מסך-פילם (0.56 mSv) או ממוגרפיה דיגיטלית (0.44 mSv) שווה לכחודשיים של קרינת רקע סביבתית, בעוד המינונים האפקטיביים מבדיקות PEN ו- BSGI (אשר נעות בין 6.2 mSv לבין 9.4) שווים לכשנתיים עד שלוש שנות קרינת רקע סביבתית.
"הכלי הראשוני לאיתור סרטן השד הוא עדיין בדיקת ממוגרפיה, אשר יש בה מינון קרינה נמוך מאוד וכן סיכון נמוך ללקות בסרטן", אומר ד"ר הנדריק. "הסיכון לפספס גילוי של סרטן השד בגלל שלא נעשתה בדיקת ממוגרפיה הוא הרבה יותר גבוה מאשר הסיכון הנמוך מאוד ללקות בסרטן בגלל בדיקת ממוגרפיה".
הוא הוסיף שקבוצת הנשים בגיל הנמוך מ- 40 אשר נמצאות בסיכון גבוה ללקות בסרטן השד צריכות לשקול לעבור בדיקות אולטראסאונד או MRI, אשר אינן מעבירות קרינה מייננת.
