בדיקת שתן חדשה לאבחון סרטן הערמונית
באדיבות פרופ' רוזלינד אילס
—
עודכן לאחרונה
24/10/2010 09:24
מחקר חדש בהובלת חוקרים בריטיים הראה שחלבון בשתן יכול להיות סמן אמין לסיכון לפתח סרטן הערמונית, ורמלות שיש עוד עבודה רבה לעשות עד לשימוש קליני, ממצא זה מעלה תקווה לקיומה בעתיד של בדיקה קלה ואמינה.
MSMB הינו הפרוטאין השני הנפוץ ביותר בזרע
המחקר, בהובלתם של חוקרים מ- Cancer Research UK Cambridge Research. חוקרים נוספים ממרכזי מחקר בבריטניה, אוסטרליה, ספרד וארה"ב היו גם הם מעורבים במחקר.
המחברת הראשית ד"ר היילי וויטאקר מקמברידג', אמרה לעיתונות שהחלבון,( MSMB microseminoprotein-beta) הינו קל לזיהוי מאחר והוא מצוי בשתן ועשוי להוות בדיקה פשוטה מאוד לגילוי הגברים המצויים בסיכון גבוה.
וויטאקר ועמיתיה הסתמכו על מחקרי GWAS genome-wide association studies)) אשר קשרו בין שינוי גנטי הקשור לסיכון לסרטן הערמונית עם ירידה משמעותית בחלבון MSMB.
החלבון, המיוצר על ידי תאי ערמונית בריאים ומופרש לשתן מנוזל הזרע, מווסת מות תאים מתוכנת וקשור לסיכון מוגבר לפתח סרטן הערמונית.
MSMB הינו הפרוטאין השני הנפוץ ביותר בזרע לאחר בדיקת PSA , החלבון המשמש בבדיקות הנוכחיות לסרטן הערמונית.
הסיבה להתרגשות סביב מחקר זה היא שלא כמו PSA, הרמות של חלבון זה אינה מושפעת כנראה מערמונית מוגדלת או מהורמונים, מה שמגביר את התקווה שהוא יוביל לבדיקה אמינה יותר.
יש אי ודאות רבה סביב בדיקת ה- PSA הנוכחית, למשל האם לעשות בה שימוש לסינון רוטיני, כמו שבדיקת ממוגרפיה משמשת גיום לסינון סרטן השד, מאחר ורמת ה- PSA יכולה לעלות ולרדת מסיבות השונות מסרטן הערמונית, וכן לא כל סרטני הערמונית מגדילים את רמת ה- PSA.
אחת התקוות היא שבדיקה המבוססת על MSMB יכולה לשמש בשילוב עם PSA לסייע לאתר גברים בסיכון מוגבר לפתח סרטן הערמונית.
פרופ' רוזלינד אילס מ- ICR, אשר השתתפה במחקר, אמרה: "המחקרים שלנו הראו שגברים עם שינוי קטן בגן MSMB הם בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, כך שאנו נלהבים מן העובדה שעשויה להיות בדיקה פשוטה לשינוי גנטי זה. כרגע, בדיקת PSA היא השיטה הטובה ביותר שיש לנו לאיתור סרטן הערמונית, אך יש לה מגבלות משמעותיות, כך שיש צורך דחוף לגלות ביו-מרקרים חדשים כגון MSMB, אשר יוכלו לשמש בסינון ואבחון".
וויטאקר הסבירה: "בדקנו רקמות ודגימות שתן של יותר מ- 350 גברים עם וללא סרטן הערמונית על מנת לגלות כמה MSMB יש להם. ואז בדקנו אצל מי היה השינוי הגנטי. היה מלהיב לגלות שהשינוי הגנטי וכמות החלבון היוקשורים זה לזה".
מחקר GWAS הקודם עליו התבססו החוקרים במחקר זה סרק את הגנום של אלפי גברים עם וללא סרטן הערמונית. מחקרים אלה גילו ש- nucleotide variant זעיר בשם rs10993994 היה קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לפתח סרטן. ווריאנט זה הוא נפוץ ומתרחש בכ- 30% עד 40% מן הגברים האירופאים וכ- 70% עד 80% מגברים בעלי מוצא אפריקאי.
עם זאת, יש לציין כי לא כל הגברים הנושאים את הווריאנט יפתחו סרטן הערמונית: מחקרים מראים שעותק אחד של הווריאנט (כלומר, מהורה אחד), פירושו סיכון של פי 1.3 יותר גבוה לפתח סרטן הערמונית בהשוואה ל- 0 עותקים.
המיקום של הווריאנט הוא במקטע של DNA המפקח על ייצור MSMB, כך שאצל נשאי הווריאנט, MSMB הוא פחות פעיל.
וויטאקר ועמיתיה גילו כי גברים שנשאו שני עותקים של rs10993994 היו בעלי הרמות הנמוכות ביותר של MSMB ברקמת הערמונית, בעוד אלה ששלא נשאו עותקים, היו בעלי הרמות הגבוהות ביותר.
הם גילו גם ש- MSMB בשתן היה טוב יותר מאשר PSA בשתן לשם הבחנה בין גברים עם סרטן הערמונית בכל ערכי גליסון (Gleason grades). המסקנה שלהם היא שהווריאנט שהם גילו ממחקרי הגנום הוא בעל השפעה על הערמונית ועל סרטן הערמונית, ושהמחקר שלהם מספק את "הקשר הראשון" בין הווריאנט הגנטי ובדיקה פוטנציאלית ברקמה ובנוזלי הגוף.
סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בבריטניה, ו- 2006 יותר מ- 35,000 גברים אובחנו במחלה, וכ- 10,000 גברים מתים ממנה מדי שנה.
מקור:
