השימוש במפות הסתברות בהתמודדות עם אי הודאות בסימון סרטן הערמונית

השימוש במפות הסתברות בהתמודדות עם אי הודאות בסימון סרטן הערמונית

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 24/05/2010 11:02

השימוש העולה בטכניקות צילום חדשות ברדיותרפיה מעלה שאלות ואתגרים חדשים באשר לדרך השימוש בצילומים לתכנון הטיפול. בזמן שאנו יודעים שלמטופל יש סרטן, הנושא החשוב הוא המיקום המדוייק של הגידול והמאפיינים הביולוגיים שלו. המטופלים שמקבלים טיפולי רדיותרפיה לא יעברו ניתוח.

השימוש במפות הסתברות בהתמודדות עם אי הודאות בסימון סרטן הערמונית

מפת תחלואת NHL

לא יהיה ניתן לאמת את מיקום הגידול ומאפייניו בפרקטיקה קלינית. מסיבה זו אנו צריכים לפתח שיטות המתמודדות עם אי הוודאות שבצילומים.
Dynamic contrast-enhanced CT (DCE-CT) היא טכניקת צילום המשקפת זרימת דם ודליפת כלי דם. אנליזה של צילומי DCE-CT מראה שאזורי גידול בתוך הערמונית בדרך כלל מאופיינים על ידי זרימה ודליפת דם מוגבהות ביחס לרקמת ערמונית בריאה (תמונה 1). אך קיימת מידה מסויימת של חפיפה בערכי זרימת ודליפת הדם של רקמת ערמונית בריאה וסרטנית. לכן אי אפשר להיות בטוחים ב- 100% אם איזור בערמונית הוא גידול או לא. אנו מציעים שיטה שממירה את אי הודאות המהותית הזאת במידע מהצילום בסימון איזורים בעלי סיכון גבוה לגידולים ואיזורם בעלי סיכון בינוני או נמוך.
בקבוצת המטופלים שלנו, בעלת 29 מטופלים, מצאנו חפיפה בערכי זרימת ודליפת הדם. בגלל חפיפה זאת, גישת הסף הפשוטה לא תעבוד בהבחנה בין רקמת ערמונית בריאה וסרטן הערמונית. לכן אנו מיישמים גישה שמתחשבת בחפיפה הזאת ומחשבת את ההסתברות ש- voxel (יחידה תלת מימדית) הינו ממאיר. המרנו את צילומי ה- DCE-CT למפות הסתברות, המשקפות את ההסתברות ש- voxel מכיל גידול. בדרך זו הצלחנו לזהות איזורים בעלי סיכון גבוה, ממוצע ונמוך לסרטן הערמונית בכל המטופלים.
כ- 9,000 מטופלים מאובחנים עם סרטן הערמונית בהולנד בכל שנה ומעל 2,000 מטופלים מתים ממנו. למרות שרדיותרפיה הוא טיפול מוצלח לסרטן הערמונית, מספר משמעותי של מטופלים מפתחים חזרה לוקלית ב- 5 עד 10 השנים לאחר הטיפול. חזרות אלו ככל הנראה מופיעות באותו האיזור של הגידול המקורי. עובדה זו מצביעה על האפשרות שטיפול אגרסיבי יותר נדרש באיזורים אלו. צילום גידולים בערמונית עם DCE-CT מאפשר לתת דחיפה קטנה של הקרנות לגידול ועדיין לשמור על הרקמות הבריאות.
כדי להגדיר את הנפח אליו צריך לכוון את הדחיפה הקטנה הזו, חייבים לצלם ולשרטט את האיזורים הממאירים בערמונית. עם השיטה אותה פיתחנו, הצלחנו לתרגם את אי הודאות בצילום לאי ודאות בתהליך תכנון טיפולי ההקרנות. האיזור בעל הסיכון הגבוה יכול להתפרש כנפח מטרה עבור הדחיפה הקטנה, ולעומת זאת ניתן לתת את המינון הרגיל עבור איזורים בעלי סיכון נמוך. האיזורים בעלי הסיכון הבינוני יכולים להתפרש כמעין שוליים מסביב למטרה. זה פותח אפשרויות לטיפולים פוקאליים בהם הגידול המקרוסקופי יטופל עם מינון גבוה יותר מאשר המחלה המיקרוסקופית מסביב.
 


פעולות מסמך