המחקר בוצע בבית החולים לילדים בבוסטון, מסצ 'וסטס, בראשות ד"ר ווטניק, אשר מרצה בתוכנית לביולוגיה בבית החולים. הממצאים הללו עומדים להתפרסם באקדמיה הלאומית למדעים.

 מהן גרורות, להיכן הסרטן מתפשט מאתר המקור לחלקים אחרים של הגוף, הוא אחד הגורמים העיקריים למוות מסרטן, ולכן הטיפול המונע אשר מבוסס על תגלית זו יעשה הבדל עצום להישרדות ממחלות סרטן. כיום אין טיפולים אשר מונעים את ההתפשטות של הגידולים ממקום למקום.

 ווטניק ועמיתיו כבר גילו כי גידולים שלהם גרורות נמצאים במצב לא פשוט בכדי להתחיל להתפשט לאברים אחרים: הם מכינים את "מקומות הנחיתה שלהם" הגידול מפריש חלבונים בכדי לעודד את התאים הסרטניים לגדול באתר החדש.

 על פי המחקר הנ"ל חלבון בשם prosaposin עוצר את הגידול מלהכין אתר מתקדם לגרורות וזאת על ידי הפקת תרכובות אשר מיועדות לחסום את גדילת כלי הדם. החוקרים מצאו כי בגידולים שאין להם גרורות, כלומר הגידול נשאר מקומי, גידול זה מפריש את החלבון prosaposin.

 החוקרים בחנו תאים של סרטן הערמונית וגידולים מקומיים של סרטן השד ללא גרורות, ומצאו כי הם מפרישים רמות גבוהות של prosaposin, ואילו תאי גידולים שהתפשטו מפרישים מעט מאוד חלבון מסוג פרוסאפוסין.

 הם חקרו את ההשפעה של החלבון ידי ביצוע בדיקות נוספות בעכברים חיים. הם הזריקו לעכברים עם תאי הגידול שהם ידעו ממחקרים קודמים כי הם מתפשטים לאברים אחרים, אבל הפעם החוקרים גם הוסיפו את חלבון    פרוסאפוסין - prosaposin אל התאים.

 התוצאה הראתה כי גידולי ריאה שלהם גרורות הופחתו 80 אחוזים, גרורות צומת הלימפה בוטלו לחלוטין (כאשר הסרטן מתפשט הוא מנצל את קשרי הלימפה כמו ערוצי התחבורה), והעכברים חיו באופן משמעותי יותר.