ניתן להפחית בצקת לימפתית בחולות בסרטן השד באמצעות טכניקת הדמייה חדשה
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
22/12/2010 10:08
באמצעות הדרכה של סריקה מיוחדת, רדיו-אונקולוגים ממרפאת מאיו הצליחו להפחית ב- 55 אחוזים את מספר בלוטות הלימפה הקריטיות להסרת נוזל מהזרוע שקיבלו מינוני קרינה מזיקה.
החוקרים דיווחו כי שילוב של טומוגרפיה ממוחשבת של פליטת פוטונים בודדים (SPECT) עם סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ששימשו לתכנון טיפולי הקרנה נגד סרטן השד, יכול להציע לחולות הגנה ניכרת נגד בצקת לימפתית, נפיחות כרונית ובלתי ניתנת לריפוי של רקמות הנגרמת מנזק לבלוטות הלימפה במהלך הקרנות נגד סרטן השד. הסריקה המשולבת מצביעה על המיקומים המדויקים של בלוטות הלימפה שהן קריטיות להסרת נוזל מהזרוע, ומאפשרת לרופאים לחסום אותם ככל האפשר מקרני רנטגן המוקרנות לחזה.
ממצאים אלה הוצגו בכינוס השנתי ה- 33 של CTRC-AACR בסן אנטוניו, טקסס.
"במאמץ לספק מנות טיפוליות של קרינה לשד, בלוטות הלימפה הם "עוברי אורח חפים מפשע", אשר לעתים קרובות נפגעים באופן בלתי הפיך. מזעור הפגיעה בבלוטות הלימפה במהלך הטיפול בסרטן השד הוא הדרך היעילה ביותר להפחתת הסיכון של נשים לפתח בצקת לימפתית", אומרת החוקרת הראשית של המחקר, ד"ר אנדריאה שוויל, יועצת לרפוה ושיקום במרפאת מאיו ברוצ'סטר, מינסוטה, אשר מתמחה בטיפול בבצקת לימפתית.
"בצקת לימפתית מהווה חשש כבד של ניצולות סרטן השד, כך שפיתוח גישה אישית יותר להקרנות היא דבר חשוב ביותר", היא מוסיפה.
המחקר הפרוספקטיבי המתמשך כולל 30 נשים עם סרטן שד בשלב מוקדם ובסיכון נמוך, שעברו ניתוח להסרת גידולים ונקבעו להן טיפול הקרנה לשד הנגוע. לחולות אלה לא היו בלוטות לימפה אליהן התפשט הסרטן, או היו רק מיקרו-גרורות לבלוטות הלימפה. לכן, הקרנה על בלוטות הלימפה בבית השחי לא היתה מוצדקת בחולות אלה.
הטכניקה שהחוקרים פיתחו כדי להגן על בלוטות הלימפה מקרינה, כללה שילוב של סריקות SPECT עם CTבמהלך תכנון הטיפולים.
"אנחנו יכולים לדעת בדיוק איפה בלוטות הלימפה הקריטיות מתחת לבית השחי", אמרה ד"ר שוויל, והיא מוסיפה שהבלוטות הקריטיות הן אלה המנקזות את הזרוע. "בעוד לאדם יכולות להיות עד כדי 62 בלוטות לימפה בבית השחי, רק מעטות מגיבות לפעולה זו".
"אנחנו יכולים להשתמש במידע זה כדי להתאים אישית את שדות הקרינה כך שהשד מטופל בעוד בלוטות הלימפה המנקזות את הזרוע נחסמות באופן מרבי מקרינה", היא אומרת.
החוקרים יצרו שתי תכניות טיפול לכל מטופלת – האחת תוכנית רגילה והשנייה מותאמת לבלום את בלוטות הלימפה, ומבוססת על שילוב סריקות SPECT-CT. כאשר הם השוו את הקרינה לבלוטות הלימפה בין התוכניות, הם ראו ירידה דרמטית בקרינה לבלוטות הלימפה קריטיות בתוכנית המשולבת SPECT-CT.
תוך שימוש בהדמיות SPECT-CT, החוקרים זיהו את כל בלוטות הלימפה הקריטיות בחולות. הם גילו כי 65 אחוזים מבלוטות אלה היו ממוקמות בתוך תחומי הטיפול הסטנדרטי בקרינה, אם הן לא היו נחסמות.
הם גם גילו כי בקרב 25 חולות עם לפחות בלוטת לימפה קריטית אחת בתחום הטיפול בקרינה, לפחות חלק מן החסימה היתה אפשרית עבור כולן. החוקרים חישבו כי מספר בלוטות הלימפה שקיבלו מינון בינוני של הקרנות ירד מ- 26 אחוזים ל- 4 אחוזים עם החסימה.
מאחר והתפתחות בצקת לימפתית יכולה להיות עניין של שנים, החוקרים ימשיכו לעקוב אחר חולות אלו. לא דווחו עדיין מקרים של בצקת לימפתית.
ד"ר שוויל אומרת כי הטכניקה של איתור בלוטות לימפה קריטיות וחסימתן מפני קרינה עשויה להיות שימושית ביותר עבור חולות הזקוקות להסרה כירורגית של בלוטות הלימפה בבית השחי, אך אינם דורשים מיקוד הקרינה בכל הבלוטות האחרות. הסיכון של חולות אלה לפתח בצקת לימפתית עשוי להיות גבוה עד כדי 50 אחוזים ללא חסימה, והאמצעים המשמרים את התפקוד של מערכות הלימפה עשויים להיות קריטיים לאיכות החיים שלהן לטווח ארוך, היא אומרת.
