התגלו מקרי מוות מסרטן הערמונית לאחר כריתה רדיקלית של הבלוטה
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
24/02/2010 12:13
בגליון האלקטרוני של Journal of Clinical Oncology, התפרסם דיווח אודות מקרי מוות מסרטן הערמונית לאחר ניתוח לכריתה רדיקלית של הבלוטה, מאז תחילת בדיקות PSA.
המחקר חיפש לבנות נומוגרם (תרשים חישוב סטטיסטי) לחיזוי, וביסס את הנומוגרם על 6398 חולים אשר עברו RPבין 1987 ו- 2005. הערכה חיצונית של הנומוגרם בוצעה על 4103 מטופלים ב- Cleveland Clinic ו- 2176 מטופלים באוניברסיטת מישיגן. נערך מעקב אחר חזרה של המחלה אצל המטופלים, וסיבת המוות נקבעה לפי תעודות הפטירה.
בקבוצת המודל, 117 נפטרו ממחלת סרטן הערמונית ו- 343 נפטרו מסיבות אחרות במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 48 חודשים. שיעור מקרי המוות מסרטן הערמונית ב- 15 שנות המחקר היה 12% ושיעור מקרי המוות מכל הסיבות היה 38%. התוצאות היו דומות בקבוצת הוולידציה. שיעור האובדים למעקב לאחר 5, 10 ו- 15 שנים היה 17%, 24% ו- 16% בהתאמה. ה- PSA PFP הנגזר מן הנומוגרם היה קשור באופן מובהק לתמותה ספציפית מסרטן הערמונית. ברביע המבטיח ביותר, שיעור התמותה הספציפית מסרטן הערמונית ל- 15 שנה היה 5%, בהשוואה ל- 38% ברביע הנמוך ביותר. כאשר התוצאות נותחו ע"י קבוצות סיכון שהוערכו קודם לכן לחזרת PSA, שיעור התמותה הספציפית מסרטן הערמונית ל- 15 שנה היה 2%, 10% ו- 19% עבור מטופלים שסווגו כבעלי סיכון טוב, בינוני וגבוה. ניתוח רב משתנים הראה שדרגות ביופסיה Gleason 4 ו-5 ו- PSA גבוה יותר היו קשורים בתמותה ספציפית מסרטן הערמונית. מטופלים שעברו כריתה רדיקלית לאחרונה היו בעלי פרוגנוזה טובה יותר. נומוגרם שחזה שיעור מקרי מוות ספציפיים מסרטן הערמונית ל- 10 ו- 15 שנה ניבנו והותאמו לשנה בה אירע הניתוח.
אינדכס ההתאמה שהוערך באופן חיצוני היה 0.82 והחיזוי היה קרוב לתוצאה האקטואלית. המודל הניח שהמטופלים טופלו בשנת 2005. בהתחשב בכל 11649 המטופלים בשתי הקבוצות ובמידע המלא, רק 1980 (17%) היו בעלי שיעור מקרי מוות ספציפית מסרטן הערמונית ל- 15 שנה גדול מ- 5%, ו- 467 (4%) היו בעלי סבירות יותר גדולה מ- 30%. בהתיחס ל7403 מטופלים שטופלו מאז 1998, 296 (4%) היו בעלי סבירות שיעור מקרי מוות ספציפית מסרטן הערמונית הגדול מ- 5%, ו- 37 (חצי אחוז) היו בעלי סיכון חזוי העולה על 30%.
