המטופל ברוני מכבי, בן 57, רואה עצמו בר מזל. כאשר סרטן המוח האגרסיבי שלו חזר לאחר כימותרפיה והקרנות, הרופא שלו מ- UCLA רשם לו את התרופה אווסטין Avastin, המיועדת בדרך כלל לטיפול ב- סרטן השד, סרטן המעי הגס ו- סרטן הריאה.

לאחר חודש, הגידול שלו התכווץ ב- 95%. סריקות נוספות הראו שהסרטן נעלם. רץ המרתון לשעבר, כומר מוסמך ואב ל- 2, לא הרגיש כה טוב מאז האבחון שלו בחורף שעבר.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי FDA אישר בחודש שעבר את השימוש בתרופה אווסטין לטיפול בסרטן המוח. התרופה בעלת היכולת מכווצת גידולים באמצעות בלימת אספקת הדם אליהם. מחצית מן החולים אינם מגיבים היטב לטיפול, מה שחושף אותם מבלי צורך לתופעות לוואי ולעלויות של כ- 10,000 דולר בחודש.

כעת, חוקרים מ- UCLA גילו דרך חדשה להדמיית גידולים וחיזוי אילו מטופלים עשויים לראות תועלת מן התרופה אווסטין לפני תחילת נטילת התרופה. הממצאים מפורסמים בגיליון של Radiology לחודש זה.

"אווסטין היא תרופה יקרה, ורק 50% מן המטופלים עם סרטן חוזר במוח מגיבים לה היטב", אמר המחבר הראשי ד"ר וויטני פופ, מביה"ס לרפואה ב- UCLA. "עד כה, לא היתה דרך טובה לזהות מטופלים אלה מראש". ד"ר פופ ועמיתיו התמקדו בגליובלסטומה, הגידול הנפוץ והקטלני ביותר מבין סוגי סרטן המוח במבוגרים, התוקף 120,000 אמריקאים מדי שנה. למרות טיפולי כימותרפיה, ניתוחים והקרנות, חולה ממוצע חי רק 12 עד 15 חודשים לאחר האבחון. שיעורי ההישרדות עוד יותר נמוכים בקרב מי שהגידול אצלו חוזר – רק 8% עד 15% שורדים שישה חודשים לאחר טיפול.

צוות ה- UCLA חקר 82 חולים שעברו ניתוחים והקרנות להסרת גליובלסטומה. חצי מהם קיבלו עירויים של אבסטין כל שבועיים. כולם עברו סריקות מוח ב- MRI לבקרת השינויים. החוקרים ניתחו סריקות MRI של החולים בהם הגידולים חזרו. ההסבר של מה החוקרים ראו דורש הבנה של הדרך בה הגידול יוצר לו אספקת דם עצמאית.

תאי סרטן מייצרים גורם גידול בשם VEGV הממריץ את הצמיחה של כלי דם חדשים לאספקת חמצן וחומרים מזינים לגידול. אווסטין חוסם את ה- VEGF, באופן המרעיב את הגידול למוות.

תהליך זה מתחיל שרשרת אירועים הניתנת לזיהוי באמצעות MRI. תאים רעבים לחמצן יוצרים עוד VEGF, מה שגורם לכלי הדם להזיל נוזלים לתוך הגידול והרקמה השכנה. הדבר גורם לנפיחות, הממריצה את יכולת המים לנוע בחופשיות בגידול וברקמת המוח. ככל שהתאים מתפוררים, הם מפסיקים להיות מחסום פיזי לתנועת המים.

"התיאוריה שלנו היתה שגידולים עם יותר תנועה של מים יהיו גם בעלי VEGF ברמות גבוהות יותר", הסביר Pope. "מאחר ואווסטין תוקף VEGF, היה הגיוני שהתרופה תוכל לפעול טוב יותר בגידולים בעלי רמה גבוהה יותר של גורם הגידול".

באמצעות מדידת תנועת המים בתוך הגידול, החוקרים יכלו לחזות בדיוק של 70% אילו גידולים יצמחו תוך 6 חודשים ואילו לא. הם זיהו תנועת מים רבה יותר בגידולים של אותם חולים אשר הגיבו מאוחר יותר טוב יותר לאווסטין.

"כאשר הבנו שרמות גבוהות של VEGF קשורות לרמות גבוהות יותר של מות תאים ותנועת מים רבה יותר, יכולנו לחזות את תגובת החולים לאווסטין עוד לפני שהם החלו בטיפול", הסביר Pope. "צדקנו ב- 70% מן המקרים. לפני כן, זיהוי החולים שיגיבו היטב לתרופה היתה כמו הטלת מטבע. זהו שיפור עצום".

הממצא של המחקר מציג תועלת קלינית ברורה לחולה, אומר ד"ר פופ. "ידיעה מראש תסייע לרופאים להתאים את הטיפול לכל חולה ולהפחית חשיפה לתופעות לוואי", הוא מציין.

פופ ועמיתיו מתכננים לאשר את ממצאיהם במחקר גדול יותר. הצוות גם יבדוק את היכולת של השיטה החדשה לזהות חולים בעלי תגובה מתאימה גם לפני ניתוח להסרת הגידול שלהם.

Adapted from materials provided by University of California - Los Angeles, via EurekAlert!, a service of AAAS