הישרדות בחדשות: אישה מארה"ב שרדה מאבק של 5 שנים עם חידק טורף
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
22/08/2010 03:53
אישה אמריקאית ששרדה מאבק של 5 שנים עם חידק טורף ועברה עשרות ניתוחים כולל השתלת מעיים יוצאת דופן, התראיינה בנושא המאבק שלה.
סנדי וילסון, אחות במקצועה ואם בת 34, ספירה ל- AP שבשלב מסויים היא הרגישה כאילו היא "נרקבת מבפנים החוצה". היא סיפרה שכשהתעוררה מההרדמה, היא הסתכלה מתחת לסדין על הבטן שלה וראתה שהעור שלה נעלם וכל מה שראתה היו האיברים הפנימיים שלה.
וילסון היתה קורבן של דלקת רקמות נמקית, דלקת זו נגרמת על ידי חידק נפוץ הנקרא Group A Streptococcus(GAS) שאנשים נושאים לעיתים קרובות בגרון או על העור, אך רק מעטים מאוד הבאים איתו במגע מפתחים תסמינים רציניים.
על פי המרכז האמריקאי לשליטה ומניעה של מחלות (CDC) רוב דלקות ה- GAS הן מתונות, כמו למשל דלקת בגרון או סעפת (אימפטיגו), אך לפעמים החידק גורם מחלות רציניות ואפילו מסכנות חיים כמו דלקת רקמות נמקית או streptococcal toxic shock syndrome (לא אותה תסמונת המקושרת לשימוש בטמפונים).
דלקת רקמות נמקית מתרחשת כאשר חיידק ה- GAS נכנס לחלקים של הגוף שבדרך כלל אין בהם חיידקים, כמו הדם, השרירים והריאות.
המחלה מתקדמת מהר מאוד והורסת את שרירים, שומן ועור. כ- 1 מתוך 4 מטופלים הלוקים במחלה מתים, והרבה מאלו ששורדים נשארים עם איברים מושחתים. אך ישנה מגמה מבהילה, ש- staph superbugs העמידים לתרופות כמו MRSA גם מפתחים את היכולת להכין necrotizing toxins.
ה- CDC מוסרים כי למרות שהמחלה יכולה לתקוף אנשים בריאים, אנשים עם מחלות כרוניות כמו סכרת, סרטן ומחלות כרוניות בלב או בריאות, ואלו הלוקחים תרופות כמו סטרואידים נמצאים בסיכון גבוה יותר, וכן אנשים עם פצעים בעור (מחתכים, ניתוחים או אבעבועות רוח), קשישים, אנשים עם היסטוריה של אלכוהוליזם ושימוש בהזרקות סמים.
על פי המרכז למחלות זיהומיות, התסמינים המוקדמים בדרך כלל מתפתחים תוך 24 שעות ומאופיינים על ידי:
1. טראומה מינורית שקרתה לאחרונה או פתיחת העור, למרות שהפצע לא בהכרח יראה דלקתי.
2. כאב באיזור הכללי, אך לא בהכרח בנקודה המדוייקת של הפציעה.
3. הכאב בדרך כלל יותר גרוע ממה שתצפה בסוג פציעה מסוג זה ועלול בתחילה להרגיש כמו התכווצות שריר ואז להתחזק.
4. תסמינים כמו של שפעת מתפתחים, כמו שלשולים, בחילות, חום, בלבול, סחרחורת, חולשה ותחושה רעה כללית.
5. צימאון עז
אך התסמין הגדול ביותר הוא כל התסמינים האלה באותו הזמן וההרגשה הנוראית ביותר שהרגשתם כל החיים בלי להבין למה, אומרים במרכז למחלות זיהומיות.
תוך 3 או 4 ימים, התסמינים מתפתחים והאיזור הפגוע מתחיל להתנפח ויכול להיות שתהיה עליו פריחה סגולה, וסימנים גדולים כהים שהופכים לשלפוחיות עם נוזל שחור. הפציעה עצמה עלולה להיראות כמו נמק ובגוון כחול, לבן או כהה, פתיתי או מנומר.
ותוך 4 או 5 ימים, לחץ הדם יורד באופן חמור והגוף נכנס להלם רעלני מהרעלים שהחידק יצר. המטופל לעיתים קרובות מאבד הערב כי הגוף נעשה חלש מדי ולא יכול להילחם בדלקת.
אף אחד לא יודע כיצד וילסון לקתה בדלקת רקמות נמקית. התסמינים התחילו לאחר שילדה את בנה כריסטופר באפריל 2005. היא ילדה בניתוח קיסרי ופיתחה בעיות קרישה ולכן קיבלה רכיבי דם ממאות תורמים.
כמה שבועות לאחר מכן היא שוחררה הביתה ולאחר יומיים היא הגיעה לחדר המיון. נוזלים הצטברו מסביב לניתוח הקיסרי שלה ולחץ הדם שלה היה נמוך מאוד. הזעיקו אותה לחדר הניתוח אך כשהם הבינו מה יש לה הם תפרו אותה מייד, מדווחים ב- AP.
במשך חמשת השנים הבאות החיים שלה היו מעגל אינסופי של של ניתוחים, והיא בילתה את רוב זמנה בבתי חולים ומרכזי שיקום, כמעט לא ראתה את בנה, ואיבדה את נישואיה.
בגלל המחלה היא בסופו של דבר איבדה את התוספתן, הטחול וכיס המרה, חלק מהקיבה וכל המעיים.
וילסון אמרה שזה היה כמו "להירקב מבפנים החוצה".
היא בסוף אושפזה במחלקת הטראומה של בית החולים בבולטימור, המתמחה במקרים מסכני חיים ובו נמצא הציוד המתקדם ביותר בארה"ב.
המרכז הוא חלק מבית החולים בו וילסון פעם עבדה כאחות בחדר מיון לילדים: במרכז האוניברסיטאי רפואי של מחוז מרילנד, אז הרופאים והצוות הכירו אותה.
הרופא הראשי תומאס סקאליה אמר שהוא ניתח אותה 40 או 50 פעמים. כל פעם שהם ניתחו הם הבינו שבניתוח הקודם הם לא הוציאו את הכל.
הוא זוכר בבהירות כמה חולה היא היתה:
"העובדה שהיא היתה אחות אצלנו ושהיא רק ילדה תינוק גרמה לזה להיות מאוד מאוד קשה," הוא אמר ל- AP.
החידק התפשט למעיים ושם הוא פיתח נצורים, חורים מהם החומר יצא לעור. היא בילתה שנתיים במרכז ובשיקום, בזמן שהפצעים הפתוחים שלה ניסו להחלים. היא סיפרה שחשה כאב בלתי נפסק ובחילות ממשככי הכאבים.
עד סוף 2006, היו חייבים להסיר חלק כל כך גדול של המעי הדק שלה שהצוות הרפואי החליט שהפתרון היחיד שיש הוא פתרון די מסוכן: השתלת מעי דק. היא גם פיתחה בעיות בכבד.
ד"ר קאל מטסומוטו מהמרכז הרפואי באוניברסיטת ג'ורג'טאון בדק את וילסון עבור השלתל המעי ואמר שהוא זוכר שהוריד את התחבושת וראה רק את המעי עם החורים, כמו תולעים שיוצאות מקיר הבטן.
"זה היה ממש רע," הוא אמר ל- AP.
וילסון בסופו של דבר עברה השתלת מעי בסוף 2007, ואז עוד ניתוחים כולל השתלת עור לחבר את המעי החדש למעט מעי הדק שנשאר כדי שהיא תוכל לשאת שקית לאיסוף הפסולת.
הניתוח האחרון, בתקווה שהוא באמת האחרון, היה בפברואר השנה. וילסון תהיה חייבת לקחת תרופות המדכאות את המערכת החיסונית במשך כל חייה, והבטן שלה נראית כמו "שמיכת טלאים של צלקות", אך היא בבית ומשלימה את הזמן האבוד שלה עם בנה כריסטופר בן החמש.
וילסון אמרה שהיא רוצה להמשיך את הקריירה שלה בתור אחות "ולעזור למישהו אחר שעובר את זה."
