בשורה משמחת לחולים בסרטן הכליות - טיפול מטרונומי
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
09/03/2010 06:14
חולים בסרטן כליות מתקדם: מעבר לטיפול מטרונומי עשוי להיות אופציה חדשה לטיפול.מאמר אשר פורסם לראשונה ב- The Lancel Oncology מדווח שטיפול בתרופה "chemo-switch" חדשה מפגינה פעילות מבטיחה נגד גידולים עם תופעות לוואי הניתנות לניהול בקרצינומה של תאי הכליה (RCC).
סרטן הכליות הינה מחלה עם מעט אפשרויות טיפול. הטיפול משלב מינון מכסימלי נסבל של כימותרפיה (gemcitabine) עם כימותרפיה מטרונומית (כימותרפיה תכופה, במינון נמוך) של התרופה capecitabine + התרופה sorafenib. התוצאה היא שיעור הישרדות גבוה יותר ללא התפתחות המחלה (PFS). תגובת הגידול טובה יותר ממה שדווח עד כה עם התרופה sorafenic בלבד או עם כימותרפיה. הממצאים הללו עשויים לאפשר חלופת טיפול עבור חולים עם סרטן כליות מתקדם.
קרצינומה של תאי הכליה גורמת לכ- 102,000 מקרי מוות ברחבי העולם בשנה, והיא הצורה הנפוצה ביותר של סרטן הכליות. עם זאת, אפשרויות הטיפול הן מוגבלות וההישרדות נמוכה. התגובות לכימותרפיה, טיפולים הורמונליים וטיפולים ביולוגיים וכן לטיפול הסטנדרטי בתרופות ממוקדות מטרה הן מצומצמות.
עם זאת, המחקרים הפרה-קליניים האחרונים הראו שהתגובה לטיפול וההישרדות יכולים להשתפר באמצעות שילוב של אפשרויות טיפול. הטיפול המשולב דורש התחלה בטיפול מטרונומי של תרופה כימותרפית מסוימת על מנת לחסל את כל התאים הצומחים במהירות. לאחר מכן טיפול מטרונומי לתחזוקה עם תרופה כימותרפיה שנייה. המינונים הנמוכים בתדירות גבוהה מונעת את הצמיחה של הסרטן באמצעות בלימת ההתפתחות של כלי דם חדשים. כמו כן הם כוללים תרופה ממוקדת מטרה המדכאת נוגדי VEGF (vascular endothelial growth factor) וקולטני PDGFR על מנת להגביר את הפעילות נוגדת הגידול.
החוקרים בדקו האם אסטרטגיית טיפול זו עשויה לשפר את התוצאות עבור חולים עם קרצינומה גרורתית של סרטן הכליה. החוקר ג'וקוב מבית החולים האוניברסיטאי דל מאר בברצלונה, ספרד, ועמיתיו מהאגודה הספרדית לאונקולוגיה של איברי המין ודרכי השתן (SOGUG) ערכו מחקר של שלב 2, אשר נערך בהשתתפות 44 מטופלים מ- 8 מרכזים רפואיים ברחבי ספרד. 40 מטופלים קיבלו 6 מחזורים של טיפולים שכללו gemcitabine (בימים 1, 8) ו- capecitabine מטרונומי פעמיים ביום, וכן VEGFR ונוגד PDGFR, sorafenib, פעמיים ביום (בימים 1 עד 21), ולאחריהם טיפול בתרופה אחת בלבד sorafenib.
התוצאות הראו ששיעור הישרדות ללא התפתחות המחלה (PFS) היה 11.1 חודשים, בהשוואה לתוצאות של 5 עד 8 חודשים בטיפול של gemcitabin ו- capecitabine, ושל פחות מ- 7 חודשים עם sorafenib בלבד. בנוסף, תגובה חלקית דווחה ב- 50% מן המטופלים. זאת, בהשוואה ל- 16% מן המטופלים במחקרים קודמים עם gemcitabine ו- capecitabine, ופחות מ- 5% בקרב מטופלים עם sorafenib בלבד. מחלה יציבה נצפתה ב- 17 מטופלים (42.5%).
במהלך המחקר, כל המטופלים דיווחו לפחות תופעה שלילית אחת. מעל 50% דיווחו על ארוע בדרגה 3. עם זאת, אירועים אלו היו ניתנים לטיפול ברוב המטופלים. בקרב יותר מ- 10% מן המטופלים דווח רק אירוע אחד. מקרים אלה היו: עייפות וחולשה, תגובות בעור ביד וברגל, וירידה חריגה של מספר תאי הדם הלבנים בבדיקות דם.
החוקרים מסבירים: "השילוב של sorafenib יחד עם gemcitabine וטיפול מטרונומי ב- capecitabine גרם לשיעור הטבה קליני של יותר מ- 90%, עם רמה נסבלת של רעילות".
הם מוסיפים: "נדרשים על כן מחקרים נוספים על מנת לאשר את ההשפעה בקרב אוכלוסיית מטופלים רחבה יותר, על מנת לזהות את שיווי המשקל האופטימלי בין יעילות קלינית משמעותית ורעילות נסבלת, ועל מנת לנסות להגדיר גורמים תחזיתיים לזיהוי אותם המטופלים שבהם הטיפול עתיד להיות יעיל, וכן שהטיפול יהיה בסבירות נמוכה להיות רעיל ".
