חוקרים במרכז הסרטן ע"ש אנדרסון (MDA) באוניברסיטה של טקסס, בהובלת ד"ר משה פרנקל, אישרו את היכולת של תרופות הומאופתיות לגרום למות תאים מתוכנת בשורות תאי סרטן השד במעבדה. החוקרים היו חלק מהתוכנית הרפואית האינטגרטיבית במחלקה לפתולוגיה מולקולרית ובמחלקה לאונקולוגיה רפואית של מלנומה ב- MDA. עמיתיהם ההודים היו מקרן המחקר Banerji Homeopathic Research Foundation בכלכותה, הודו, היכן שתרופות אלו משמשות בהצלחה רבה. התרופות הנדונות הן Carcinosin, Phytolacca, Conium ו- Thuja. "התרופות הפעילו השפעות רעילות כנגד שתי שורות תאי סרטן שד, מה שהוביל לעצירה או עיכוב במחזור החיים של התאים ולמותם המתוכנת של התאים", כתבו המחברים.
היה מעניין במיוחד שההשפעות מחסלות התאים של שתיים מן התרופות אשר נחקרו במחקר זה, Carcinosin ו- Phytolacca, נראו דומות לפעילות של התרופה פקליטקסל (Taxol), התרופה הכימותרפית הנפוצה ביותר לטיפול בסרטן השד, כאשר היא נוסתה באותן שורות תאי אדנוקרצינומה אשר נחקרו במחקר זה.
Phytolacca ידועה יותר כצמח שורש הפיטולקה (Pokeweed root), הצומח כעשב בארה"ב ובמקומות אחרים. Conium maculatum הוא צמח הרוש (Poison hemlock), ואילו Thuja occidentalis מופק מעץ ה- Eastern Arborvitae. Carsinosin הוא החומר הלא-בוטני היחיד בחבורה. הוא מופק מתמצית מדוללת ביותר של רקמת סרטן השד. החומרים הללו משמשים בדרך כלל במרפאת Banerjis' בהודו על מנת לטפל בסרטן השד. השימוש בצמחים רעילים לטיפול בסרטן אינו דבר שבשגרה, אך הוא אינו מעורר מחלוקת. מצמח הווינקה (Madagascar periwinkle), למשל, מפיקים אלקלואידים דוגמת vincristine ו- vinblastine. התרופה פקליטקסל (Taxol) מופקת מקליפת עץ הטקסוס (Pacific Yew).
אפילו את השימוש של תמצית רקמת סרטן ניתן להסביר במונחים אימונולוגיים. מה שהופך תרופות אלה לבלתי רגילות הוא רמת הדילול הגבוהה שלהן. רמות הדילול מוזכרות במאמר של ד"ר פרנקל כדלהלן: Carcinosin, 30C; Conium maculatum, 3C; Phytolacca decandra, 200C and Thuja occidentalis, 30C.
מספר "C"
מה מסמל בדיוק המספר C? זהו מדד הדילול של המרכיב הפעיל בתוך החומר הלא פעיל, כגון מים. וכך, "3C" פירושו שיש מולקולה אחת של צמח כגון Conicum maculatum בכל מיליון מולקולות של החומר הלא פעיל. תאורטית אפשר שתרופה תכיל מולקולה אחת של חומר כימי בתוך מיליון מולקולות של נוזל לא פעיל. לדוגמא, אנו יודעים שה- FDA קבע מגבלה של 2 חלקים למיליון עבור PCB (חומר רעיל) בדגים.
אך ככל שהמספר C גדל, כך גם הדילול. ד"ר סמואל הנמן, הממציא של ההומאופתיה מן המאה ה- 19, השתמש בדילולים של 30C לטיפול במחלות רבות. משמעות הדבר היא מולקולה אחת של חומר פעיל ב- "10 בחזקת מינוס 60" מולקולות של חומר לא פעיל. בממוצע, משמעות הדבר היא שאתה חייב לתת 2 מיליארד מנות של תרופה כזו בשנייה ל- 6 מיליארד אנשים למשך 4 מיליארד שנים על מנת שכל מטופל יקבל מולקולה אחת של החומר!
תוכלו להפנות עוד שאלות לפורום רפואה משלימה, פורום סרטן השד
