החוקרים גילו שסיפור משפחתי של מלנומה עשוי להיות קשור לרגישות גנטית להתפתחות של מחלת פרקינסון. הממצאים יפורסמו ב- 1 במאי, בפגישה השנתית של האקדמיה האמריקאית המדעית לנוירולוגיה בסיאטל.

"התרחשות משותפת של מחלת פרקינסון ומלנומה דווחה במחקרים רבים," אמר ד"ר קסיאנג גאו לרויטרס. "המחקר שלנו הוא הראשון להראות שהתרחשות זו יכולה לנבוע ממנגנונים גנטיים משותפים בין שני המצבים."

ד"ר גאו, מביה"ס לבריאות ציבורית בהארווארד בבוסטון ועמיתיו, ניתחו נתונים משני מחקרים מתמשכים – מחקר מעקב בקרב גברים ומחקר בקרב נשים.

כל המשתתפים – כ- 132,000 גברים ונשים – לא היו חולים בפרקינסון בתחילת המחקרים, אך במשך 14 עד 20 השנים שעברו, דווחו 543 מקרים של פרקינסון.

המשתתפים סיפקו נתונים אודות מקרים של מלנומה בקרב הוריהם או אחיהם ואחיותיהם. החוקרים גילו שהיסטוריה משפחתית של מלנומה כמעט הכפילה את הסיכוי להתפתחות מחלת פרקינסון.

סביר שלמלנומה ופרקינסון יש מרכיבים גנטיים משותפים, הסיקו החוקרים.

לגבי המנגנון המשותף, אמר ד"ר גאו, "המטבוליזם של פיגמנטים וגנים המקודדים את החלבונים בתהליך זה, עשויים להסביר באופן חלקי לפחות את הקשר בין שתי התופעות."

קבוצת החוקרים הראתה שאנשים בעלי צבע שיער אדמוני או גרסה שונה של גן פיגמנטציה בשם MC1R היו בעלי סיכוי הגבוה פי 2 עד 3 לפתח מחלת פרקינסון. "הן שיער אדמוני והן הגן MC1R הינם גורמי סיכון ידועים של מלנומה," הסביר ד"ר גאו.

יהיה חשוב לאשר את הממצאים באוכלוסיות אחרות, הוסיף החוקר. "הממצאים שלנו, במידה ויאושרו, יסייעו לרופאים לזהות אוכלוסיות בסיכון גבוה למחלת פרקינסון."