זו תוצאתו של דו"ח סופי שפורסם ע"י המכון הגרמני לאיכות ויעילות ברפואה (IQWIG). המכון הופקד על ידי ועידה פדירלית להעריך את הייתרונות והחסרונות של שיטת איבחון זו. יחד עם זאת, כפי שמסבירים כותבי הדו"ח, מחקרים נאותים למטרה זו לוקים בחסר.

טבק ואלכוהול הינם גורמי סיכון חשובים

סוגים שונים של סרטן נופלים תחת קטגוריית גידולי הצוואר והראש. בין היתר, מדובר בגידולים ממאירים בחלל בפה (שפתיים, לשון), הלוע, הגרון, האף והסינוסים, וכמו כן איזורים חיצוניים של הצוואר. בגרמניה כ-20,000 בני אדם בשנה מפתחים גידולי צוואר וראש ממאירים. גברים מושפעים בתדירות גבוהה פי ארבע יותר מנשים. בקרב גברים גרמנים, סרטן חלל הפה והלוע הוא סוג הסרטן השביעי בשכיחותו. צריכת טבק ואלכוהול הינם גורמי סיכון חשובים. תחזיות ההחלמה משתנות, על פי מידת המקומיות של הסרטן. לדוגמא, יותר מ-90% מחולים בעלי גידול באיזור השפתיים שורדים יותר מ-5 שנים, בעוד בקרב הסובלים מגידולים לועיים מדובר ב-30%-40%.

בדיקות PET  מזהות פעילות מטבולית מוגברת

בשימוש ב-PET, רופאים מקווים לשפר את דיאגנוזת הגידולים ואת ההבחנה המדוייקת של התפשטות הגידול. טיפול (לדוגמא בגרורות) יכול אז להיות ממוקד באופן נכון יותר מאשר באמצעות שימוש בכלים דיאגנוסטים אחרים. סריקות קונבנציונליות כמו למשל CT  מראות את מבנה ומיקום רקמות בריאות וחולות. מעבר לכך, PET יכולה למדוד פעילות מטבולית של הרקמה. תמונת ה-PET מצביעה על איזורים בעלי פעילות מטבולית מוגברת בגוף על ידי שימוש בחומר רדיואקטיבי חלש. יחד עם זאת, שינויים מעין אלו יכולים להיגרם מסיבות אחרות, לדוגמא – פעילות מטבולית יכולה להתגבר כתוצאה מדלקת ברקמה.

עם מכשירים משולבים (PET/CT) המטופל עובר בדיקתCT  ובדיקת PET בבת אחת,

על ידי מעבר בתוך טיובה הכוללת את שתי המערכות. התמונות שמתקבלות מוצלבות יחד על ידי המחשב.

רק תוצאות מוחשיות למטופל נחשבות כייתרונות/תועלת

מאחר ומנקודת מבט רפואית בדיקות נוספות הן בעלות משמעות אך ורק אם הן מביאות לשיפור בטיפול, IQWIG  העריכו מראש האם הפוטנציאל הדיאגנוסטי הרחב שלPET  או PET/CT הוא גם בעל השפעה על הצלחת טיפול בגידולי צוואר וראש. בקונטקסט הזה, אירועים אשר היו להם תוצאות מוחשיות בעבור מטופלים סווגו ככאלו שיש להם תועלת. לדוגמא, קיימת תועלת אם תוחלת החיים עולה, אם פציינטים חווים פחות מקרים של מחלה חוזרת , אם יש להם איכות חיים גבוהה יותר, או אם סריקות ה-PET תומכות בקבלת החלטה על טיפול נכון יותר מאשר טכניקות דיאגנסטיות אחרות.

ייתרונות אשר לא הוכחו או הופרכו

בהשוואה ישירה, מחקר זה בוחן אסטרטגיה איבחונית טיפולית עם וללא PET. יחד עם זאת, לתוצאות הראשוניות של המחקר (מטופלים שחיו שנתיים ללא חזרת המחלה) לא קיימת אפשרות להצביע על הבדל בין קבוצות. יחד עם זאת, מספר המשתתפים (102) ומספר חזרות המחלה שהתרחשו (6 עםPET  ו-4 ללא) היו קטנים ביותר. על בסיס תוצאות מבדק זה, הרלוונטיות של ייתרונות ה-PET לא הוכחו ולא הופרכו.

לא קיימת הוכחה לייתרון PET מבחינת דיוק דיאגנוסטי

שאלת החקר השניה של הדו"ח היתה האם ה-PET או ה-PET/CT מהימנים יותר משיטות דיאגנוסטיקה קונבנציונליות בקביעת שלב ההתפתחות של המחלה והגידול, התגובה לטיפולים, האפשרות להביא להחלמה מלאה באמצעות הטיפולים והאם המחלה (במקרה של חשש מוצדק) חזרה. כמו כן נבחן אם בשימוש ב-PETאו ב-PET/CT החיפוש אחר הגידול משתפר אצל חולים שהגידול הראשוני עדיין לא אותר אצלהם. זאת אצל חולים בגרורות בצוואר ובראש, כאשר מקורן של הגרורות אינו ידוע.

שאלות אלו סוכמו תחת המושג "דיוק דיאגנוסטי", שהוא היכולת של בדיקה להבחין באופן נכון בין מטופלים בריאים לחולים. יחד עם זאת, מחקרים שבדקו אך ורק דיוק דיאגנוסטי לא השאירו פתח למסקנות בנוגע לייתרונות בעבור המטופלים. זאת מכיוון שדיוק דיאגנוסטי טוב יותר אינו בהכרח מוביל לטיפול ממוקד יותר , לשיפור באיכות החיים או ירידת שיעור התמותה.

מספר גדול של מחקרים היו זמינים בנושא זה. יחד עם זאת, הערך האינפורמטיבי שלהם היה מוגבל ביותר. זאת עקב העובדה שמצד אחד, מספר המשתתפים במחקר היה נמוך, ומצד שני, המחקר בוצע בדרך כזו שהטיות שונות לא יכלו להישלל ואפילו היו סבירות.

באופן כללי, בהשוואת סריקות PET ו-CT, טכנולוגיה אחת לא היתה עדיפה על השניה. PET מזהה גידולים חדשים באופן מדוייק יחסית, אך לעיתים קרובות גם מזעיקה הזעקות שווא. מצד שני, גם כאן התוצאות לא היו מספקות ובעלות ערך אינפורמטיבי דיו.

החוקרים קוראים למחקרי המשך

 לאור בסיס ההוכחות הבלתי מספק הזה, באופן כללי כותבי הדו"ח רואים צורך עמוק בשיפור התיכנון, הביצוע והדיווח של מחקרי דיאגנוסטיקה. הם גם קוראים למחקרי המשך בנושא. זאת מכיוון ש-PET אולי בעלת ייתרונות, במיוחד בתחום הדיאגנוזה של חזרת המחלה וזיהוי גידולים ראשוניים בלתי מזוהים.

יחד עם זאת, מחקרי המשך יצטרכו להתבצע, בעיקר מחקרים אשר ישוו באופן ישיר בדיקות PET/CT עם בדיקות דיאגנוסטיות סטנדרטיות כדוגמת MRT או CT. אפילו אם PET/CT יראו במקרה זה איבחון מדוייק יותר, עדיין יהיה הצורך להוכיח כי היתה לכך תועלת מוחשית למטופלים משיטות האיבחון האחרות, לדוגמא על ידי הארכת תוחלת החיים או עלייה באיכות החיים. הוכחה שכזו יכולה בעיקרון להיות מסופקת רק על ידי מחקרים מבוקרים.