איכויות המרפא של בצל הגינה , לוף (שום גבוה) ועירית
באדיבות אביחי קמחי
—
עודכן לאחרונה
30/12/2011 08:57
המאמר נכתב ע"י דר' מרדכי הוכברג, Ph.D, תזונאי והוא מתפרסם כאן באישורו ובאדיבותו ללא שינוי מהמקור.
מקורו של הצמח במזרח התיכון וכיום הוא מגודל כירק מאכל בכל רחבי תבל. משתמשים בעליו כבצל ירוק ובבצל שלו כבצל יבש. בעשר השנים האחרונות יבולי הבצל בעולם עלו ב-25% והיבול השנתי הגיע ל-44 מיליוני טונות, יבול שני בכמותו מבין הירקות אחרי יבול העגבניות בעולם. ירק זה משלב יתרונות של טעם ובריאות ולכן השימוש בו עולה כל הזמן. בתנאי גידול בגינה ביתית, הן בצל ירוק והן בצל יבש צומחים בהצלחה רבה ביותר. צמחים אלו הינם בעלי ציצת שורשים קצרים. לכן חשוב שמצע הגידול יהיה עשיר. בתנאים כאלו, אפילו בצלים שנשתלו במרווים של 7-10 ס"מ בתוך השורות התפתחו יפה וצימחו ראש בצל גדול, או נוף גדול של בצל ירוק.
ערכים תזונתיים
מינרלים המצויים בבצל יבש בכמות סבירה , במ"ג ל-100 גרם, הם כדלקמן:
אשלגן – 200
בורון -0.154
סידן – 30
תכונות ריפוי ושימושים
מיצוייו החריפים של הבצל מכילים תרכובות גופרתיות ובכללן פרופיל דיסולפיד. יש בו כמות רבה של קוורצטין, פלוונים נוספים, אנזימים וויטמינים שונים. צמח זה הוא היותר עשיר בקוורצטין מבין כל הירקות ויש לו תכונות הגנה רבות עוצמה כנגד סרטן השד. בצורתו הטריה, הוא מעכב התפתחות של חיידקי מחלות. הוא מגביר את פעולת העיכול במעי, מוריד יתר לחץ-דם ועודפי כולסטרול ועוזר לריפוי אנמיה. הוא מגביר צמיחה של השיער, מקל גם על חולי אסטמה ויש לו איכויות אנטיביוטיות רבות חשיבות (1).
משתמשים בו כמשתן קל ומכייח וכן לטיפול בדלקות מעיים ובמקרי נאורלגיה בפנים. בסירופ שלו משתמשים לגרגר במקרי דלקות שקדים ודלקות גרון. הוא היה בשימוש כבר במצרים העתיקה ובסין העתיקה.
מחקרים על תכונות הריפוי של בצל
יכולת ריפוי של בצל
תרכובות גופרתיות אורגניות המצויות בבצל ובשום נחונו בתכונות מרפא כנגד מחלות רבות. יש להן יכולת אנטי סוכרתית, אנטיביוטית, מורידת רמות כולסטרול, מניעת קרישיות יתר של הדם ופעילויות ביולוגיות נוספות. התייחסות לנושאים אלו בנפרד תובא להלן. בנוסף, הבצל מכיל סוג מיוחד של פחמימות מסיסות שבין שאר האפקטים המועילים שלהן, הן גם מצמצמות סיכון לסרטן המעי הגס. לבצל יש גם יכולת למניעת יצירת סתמים (פלאקים) בדם. יש לו טעם חריף אבל מצטבר בו גם סוכרוז שטעמו מתוק. כך, יש בראש הבצל שני טעמים משולבים – חריף ומתוק (2).
יכולת אנטיאוקסידנטית
במחקר שנערך בגרוזיה, נבדקו המרכיבים והיכולות האנטיאוקסידנטיות של מספר זני בצל. מבין הפלוונואידים, קוורצטין נמצא בכמות היותר רבה, בין 8 ל-46 מ"ג ל-100 גרם. השני מבחינת כמויות היה מיריצטין
33
והאחרון מבחינת כמויות - קמפפרול. היכולת האנטיאוקסידנטית של כלל הפוליפנולים, בשווי טרולקס, נעה בין 73.33 לבין 180.84 מ"ג ל-100 גרם. בצל הינו המקור היותר עשיר בקוורצטין וגם פוליפנולים אחרים תורמים ליכולתו האנטיאוקסידנטית (3). מחקר אחר בדק שינויים ביכולת האנטיאוקסידנטית של בצל ושל אספרגוס שחלים בעקבות תהליכי הכנת מזון במטבח. נבדקו ההשפעות של קיצוץ, מקריישן והרתחה במים. כמויות הקוורצטין בבצל לא פחתו בעקבות הקיצוץ. בישול למשך שעה גרם לירידה של 20.6% ברמת הפוליפנולים בבצל. מסתבר שקיצוץ הבצל לא מוריד מיכולתו האנטיאוקסידנטית ואילו בישול הפחית יכולת זו, אבל לא במידה קריטית (4). מחקר נוסף בדק את היכולת האנטיאוקסידנטית של שמן המופק מבצל לשם הגנה על בעלי חיים מפני נזק של חשיפה לניקוטין וזאת בהשוואה ליכולתו של ויטמין .E היכולת האנטיאוקסידנטית של שמן הבצל הייתה דומה לזו של ויטמין E (5). הרמות של קוורצטין בפלזמה, האנטיאוקסידנט היותר חשוב שבבצל, נבדקה שעתיים, 4, 8, 24 ו-48 שעות אחרי אכילת בצל. אחרי אכילת הבצל, הרמה היותר גבוהה של קוורצטין הייתה כעבור שעתיים.
הרמה עלתה מ-28.4 ננוגרם למ"ל עד ל-248.4 ננוגרם. היכולת האנטיאוקסידנטית בדם עלתה אבל במידה מועטה בלבד ובעיקר להגנה על חלבונים, לא על שומנים. מסתבר שקוורצטין מספק הגנה בגוף בעיקר לחלבונים שבו ולא לכולסטרול (6).
יכולת אנטי בקטריאלית
היכולת האנטי בקטריאלית של בצל נבדקה כנגד בקטריות הגורמות לעששת שיניים - סטרפטוקוקוס מוטאנס וסטרפטוקוקוס סוברינוס. כמו כן נבדקה יכולתו כנגד שני מיני בקטריות הגורמות לדלקת חניכיים – פרופירומונאס ג'ינג'יואליס ופרווטלה אינטרמדיה. לבצל הייתה יכולת אנטי בקטריאלית כנגד כל סוגי הבקטריות שנבדקו.
34
אם הבצל עבר טיפול בסביבה בסיסית, יכולתו האנטי בקטריאלית פחתה במידה רבה (7).
יכולת אנטי פטרייתית
בבצל מצויים חומרים שיש להם יכולות אנטי פטרייתיות חשובות. מיצוי של בצל נמצא מעכב התפתחות של שני מיני פיטריות עור אצל בני אדם: טריכטופיטון רוברום וטריכטופיטון מנטאגרפיטס. הגדילה של שני מיני פיטריות עור אלו נמנעה בעקבות טיפול עם מיצוי מיימי של בצל שקטל את שני מיני הפטריות היה של 3.12%< מיץ בצל במים (8).
יכולת אנטי סרטנית
במחקר שנעשה במכסיקו נמצא שאצל נשים שאכלו חצי בצל ויותר ביום, השכיחות של סרטן השד הייתה נמוכה ביותר. בבצל היבש יש תרכובת בשם סודיום –Nפרופיל תיאוסולפאט. חומר זה נמצא פעיל נגד סרטן. בניסויים במעבדה הוא נמצא מונע שגשוג של תאי סרטן אנושיים. חומר זה גרם לאפופטוזיס באחד מהקווים של תאים סרטניים שאיתם נערך הניסוי. קטילת התאים הסרטניים נעשתה על-ידי חימצון שלהם (9). בצל נמצא עוזר גם לריפוי סרטן ערמונית, כל עוד הוא מקומי, לא כאשר יש לו כבר גרורות (10).
שמירה על הלב והדם
לבצל יש יכולת לצמצם יתר קרישיות של הדם. נתון זה נמצא במחקר הן עם חולדות והן עם לוחיות דם אנושיות. את התקרשות הדם ניסו לעורר על-ידי מגע עם חומר שמגביר קרישת דם, U46619 (11). קרישיות היתר של לוחיות הדם נמנעה בעקבות הטיפול עם הבצל. בצל ושום נמצאו גם מפחיתים את הרמות של גורם קרישת הדם טרומבוקסן .B2 ככל שהכמות של הבצל והשום הייתה גבוהה יותר, כך האפקט מונע קרישת הדם היה רב יותר. שום היה פעיל יותר מבצל, אבל גם הבצל עזר (12). החומרים הפעילים כנגד קרישיות יתר של הדם הם תרכובות גופרתיות אורגניות המצויות בבצל ובשום (13).
בצל לטיפול בסוכרת
השוואה נערכה בין היכולת של חומרים שונים להוריד רמות סוכר אצל חולדות. שלושת החומרים שנבדקו היו –Sמטיל ציסטאין סולפאוקסיד שהופק מבצל, גליבנקלמיד ואינסולין. כל החומרים הביאו לשיפור רמת הסוכר בדם אבל בצל עזר וללא כל תופעות לוואי להפחית את התסמינים של מחלת הסוכרת. התרופות הראו יכולת יותר טובה להקל על תסמיני הסוכרת, אבל המרכיב שהופק מבצל גילה יכולת אנטיאוקסידנטית רבה יותר מאשר התרופה או האינסולין (14). מיץ מבצל ומשום נמצא גם מוריד רמות של גלוקוז אצל חולדות סוכרתיות. כל המדדים הביוכימיים אצלן השתפרו עם מתן מיצויים אלו (15). הם הגנו גם על המוח ועל הכליות מפני נזקי חימצון שמוגברים מאוד אצל חולי סוכרת. מאחר ואלו הם מזונות ולא תרופות, יש טעם לשלב אותם בתפריט היומיומי של חולי סוכרת, גם של אנשים בריאים.
מיץ בצל לטיפול חיצוני בהתקרחות
לשם טיפול בנשירת שיער, נערך ניסוי בו חולקו המשתתפים, גברים ונשים גם יחד, לשתי קבוצות. האחת ערכה שטיפות באזור נשירת השיער עם מיץ של בצל והשנייה עם מי ברז. שטיפות נעשו פעמיים ביום, במשך 6 שבועות. בעקבות שטיפה עם מיץ בצל, צמיחה מחודשת של השיער הייתה אצל 93.7% מן הגברים ואצל 71.4% מן הנשים שעברו את הטיפול. מים לא עזרו כלל.
מקורות
1) Griffiths G, et al. Onion – a global benefit to health. Phytother Res 2002 Nov;16(7):603-15.
2) Havey MJ. Et al. QTL affecting soluble carbohydrate concentrations in stored onion bulbs and their association with flavor and health-enhancing attributes. Genome 2004 Jun;47(3): 463-8.
3) Sellappan S, Akoh CC. Flavonoids and antioxidant capacity of Georgia-grown Vidalia
onions. J Agric Food Chem 2002 Sep 11;50(19):5338-42.
4) Makris DP, Rossiter JT. Domestic processing of onion bulbs (Allium cepa) and asparagus spears (Asparagus officinalis): effect on flavonol content and antioxidant
status. J Agric Food Chem 2001 Jul; 49(7):3216-22.
5) Helen A, et al. Antioxidant effect of onion oil (Allium cepa Linn.) on the damages induced by nicotine in rats as compared to alpha-tocopherol. Toxicol Lett 2000 Jul 27;116(1-2):61-8.
6) McAnlis GT, et al. Absorption and antioxidant effects of quercetin from onions, in man. Eur J Clin Nutr 1999 Feb;53(2):92-6.
7) Kim JH. Anti-bacterial action of onion (Allium cepa L.) extracts against oral pathogenic bacteria. J Nihon Univ Sci Dent 1987 Sep;39(3):136-41.
8) Ghahfarkhi MS, et al. Morphological evidences for onion-induced growth inhibition of Trichophyton rubrum and Trichophyton mentagrophytes. Fitoterapia 2004 Dec;75(7-8):645-55.
9) Chang NS, et al. Growth inhibitory effect of alk(en)yl thiosulfates derived from onion and garlic in human immortalaized and tumor cell lines. Cancer Lett 2005 Jun 1:223(1):47-55) .
10) Hsing AW, et al. Allium vegetables and risk of prostate cancer: a population based study. J Natl Cancer Inst 2002 Nov 6;94(21):1648-51
35
11) Moon CH, et שוםal. Mechanism for antiplatelet effect of onion, AA release inhibition, thromboxane A(2) synthase inhibition and TXA (2)/PGH (2) receptor blockade. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 2000(May):62(5):277-83.
12) Bordia T, et al. An evaluation of garlic and onion as antithrombotic agents. Prostaglandins Leucot Essent Fatty Acids 1996 Mar;54(3):183-6.
13) Bordia T, et al. An evaluation of garlic and onion as antithrombotic agents. Prostaglandin Leucauoot Essent Fatty Acids 1996 Mar; 54(3):183-6.
14) Kumari K, Augusti KT. Antidiabetic and antioxidant effects of S-methyl cysteine sulfoxide isolated from onions (Allium cepa Linn) as compared to standard drugs in alloxan diabetic rats. Indian J Exp Biol 2002 Sep;40(9):1005-9.
15) El Demerdash FM, et al. Biochemical study on the hypoglycemic effects of onion and garlic in alloxan induced diabetic rats. Food Chem Toxicol 2005 Jan;43(1):57-63.
16) Sharquie KE, Al Obaidi HK. Onion juice (Allium cepa L.), a new topical treatment for alopecia areata. J Dermatol 2002 Jun;29(6):343-6.
שום גבוה (לוף)
מקורו במרכז ודרום אירופה והוא משמש כגידול גן ירק. צמח זה מצליח מאוד בפירמידות ואפילו בצפיפות שתילה של 7 על 10 ס"מ, כל שתיל התפתח לגבעול יפה. החומרים הפעילים בו הם מטיל וציקלו-אלין. תכונות הריפוי שלו דומות לאלו של בצל והוא גם משתן. הריכוז הרב ביותר של ערכים תזונתיים מצוי בעליו הצעירים, אבל לבישול משתמשים בעיקר בגבעול שלו. הצמח היה מוכר כבר ממצרים העתיקה.
מחקרים על יכולת הריפוי של לוף
צמח הלוף מכיל כמות רבה של סיבים. בנוסף, הוא מקור צמחי טוב לחומצה פולית, סידן, אשלגן וויטמין C. הוא משלשל קל, נוגד בקטריות, משתן ומגן על כלי הדם.
36
יכולת אנטי סרטנית.
מהצמח לוף בודדו חומרים שלא היו מוכרים, להם יש יכולת ציטוטוקסית ויכולת למנוע שגשוג של תאים סרטניים. בצמח נמצאו 4 חומרים חדשים, ספונינים. במחקר אין ויטרו הם נמצאו כציטוטוקסיים וכמונעי שגשוג של תאים סרטנים (1).
מקורות
1) Tsao SM, Yin MC. In-vitro antimicrobial activity of four diallyl sulphides occurring naturally in garlic and Chinese leek oils. J Med Microbiol 2001 Jul;50(7):646-9.
homecooking.about.com/od/.../a/leekhealth.htm
עירית
זהו צמח רב שנתי המגודל כצמח תבלין ובארצות מסוימות הוא מצוי גם כצמח בר. לצמח יש פקעת קטנה וממנה צומחים עלים מעוגלים דקים רבים. משתמשים בצמח כמעורר תאבון וכעוזר לעיכול. צמח זה עשיר בברזל והוא יכול לעזור במקרי אנמיה. השימוש בו הוא בסלטים – לא רצוי לבשל את הצמח. ניתן להוסיפו גם לתבשילים בשעת הגשתם לאכילה.
איכויות מרפא
העירית, כמו שום ובצל, מכילה אליצין. היא נוגדת סרטן, מורידה רמות כולסטרול ונוגדת חימצון. יש בה רמת אשלגן של 296 מ"ג ל-100 ג', ביטא קרוטן, חומצה פולי, 50 מ"ג ויטמין C ו-92 מ"ג מגנזיום ל-100 גרם.
בארץ יש גם צמח בר בשם עירית גדולה. הוא מצמיח צרור שורשים מעובים שבעונת האביב הם ראויים למאכל כשהם אפויים. אפשר גם להכיל מהם תה: 10 אצבעות שורש, קולפים ומרתיחים בליטר מים, מצננים ושותים כוס מדי פעם.
