• איך מרגישים תחת הרדמה?

• האם הניתוח יכאב לי?

• האם הגוף של ישתנה אחרי הניתוח?

• איך ארגיש לגבי גופי לאחר הניתוח?

• האם ההורים יהיו איתי כשאתעורר מהניתוח?

• ענה בכנות על שאלות ילדך. הוא עשוי לאבד את האמון שלו בך אם מה שתגיד לא יתאים למציאות. הילד זקוק להאמין בך ולכן עליך לספר לו את האמת אודות הניתוח.

• למד כמה שאפשר יותר אודות הניתוח שהוא עומד לעבור. על מנת לענות את התשובות הנכונות לשאלות של ילדך, עליך לדעת כמה שיותר אודות מה הולך לקרות. הרופאים ויתר חברי הצוות המטפל ימסרו לך את העובדות אודות הניתוח.

• בקר בחדר הניתוח ובחדר ההתאוששות לפני הניתוח. על מנת לסייע לילדים לפני ניתוח, בתי חולים רבים מעודדים אותם לבקר בחדרי הניתוח ובחדרי ההתאוששות. הם יכולים להכיר את האנשים העובדים שם ולדבר איתם. למשל, ניתן להראות לילד מסכת מנתח ואף לתת לו לשחק איתה.

• דבר עם ילדך אודות דאגותיו ורגשותיו. חשוב מכל, נסה לגרום לילדך לדבר על מה שהוא מרגיש.   

תופעות לוואי מן הניתוח תלויות במיקום הגידול, סוג הניתוח, בריאותו הכללית של הילד וגורמים נוספים. תופעות לוואי נפוצות הן כאבים, כאבי ראש, בחילות, ועצירות. תופעות אלה יכולות לנבוע מן הניתוח, מתרופות נגד כאבים או מהיעדר פעילות. הרופא ייתן לילד תרופות כנדרש על מנת לסייע לו.

בעבר, לעיתים קרובות נדרשו ניתוחי כריתה על מנת להסיר גידולים בעצם בזרועות וברגליים. כיום, בהתאם לסוג הגידול, יש לרופאים יותר ויותר אפשרויות שלא לכרות את הגפה. פחות ילדים סובלים מכריתה לעומת העבר. הצוות המטפל יסביר לך את האפשרויות העומדות בפניכם.

למרות זאת, עבור מספר מסוים של ילדים, כריתה נשארה הברירה הטובה ביותר. לילדים אלה יש דאגות מיוחדות. הם חוששים מאובדן היד או הרגל. הם דואגים האם יוכלו לעשות פעולות פשוטות ויומיומיות? כיצד? כיצד אחרים יתייחסו אליהם? הם יכולים להרגיש שהם אינם שלמים לאחר הניתוח. לעיתים קשה יותר להורים להתרגל לכריתה מאשר לילדים. בדרך כלל, ילדים קטנים יותר מסתגלים ביתר קלות. לבני נוער יש דאגות מיוחדות. הם בדרך כלל יותר רגישים לגבי איך הם נראים. הם גם דואגים כיצד הכריתה תשפיע על פיתוח ושמירה על יחסים, פעילויות ספורט, האפשרות להתחתן ולהוליד ילדים.   

זה עשוי לסייע לילדך לראות כיצד אנשים אחרים הסתגלו לכריתה. פגישה עם ילדים אחרים שעברו כריתה בהצלחה יכולה לסייע מאוד. ילדך יוכל לראות כיצד יכולים להיות לו חיים מלאי פעילות – רוב הילדים יכולים להמשיך ולהשתתף באותן פעילויות כמו בעבר. הם יכולים ללכת, לרוץ, לרכב על אופניים, לעשות סקי, לשחות ואף לטפס על הרים. לעיתים יסייע לילד אם הצוות המטפל יראה לו גפה מלאכותית, או פרותזה, ואביזרים אחרים המסייעים בתנועה.

לאחר הניתוח, ילדך ודאי ישים לב לתחבושת גדולה במקום הניתוח. הוא יכול גם להרגיש "כאב פאנטום", שהוא מוזר אך נפוץ. תחושות כמו קור, גירוד וכאב מורגשים בגפה כאילו היא עדיין חלק מן הגוף. רופאים אינם יודעים מה מקור כאבי הפאנטום. ההסבר הטוב ביותר הקיים הוא שהמוח רגיל לקבל מסרים מן העצבים אשר נכרתו. לוקח למוח זמן להסתגל לעצבים הנותרים ולמסרים מן הגדם. לעיתים מסאז' עדין והחלפת תנוחת הגדם יכולה לסייע. הרופא יתחיל טיפול בתרופה לפני הזמן על מנת לסייע להתמודד עם הכאבים והוא יכול גם לתת תרופה ל - התמודדות עם הכאב.

כחלק מן השיקום, פיזיותרפיסט יסייע לילדך באמצעות תרגילים לחיזוק השרירים לשם תמיכה בפרותזה זמנית. תרגילים אלה הם פעמים רבות קשים ואף כואבים, כך שהילד צריך עידוד ותמיכה בזמן זה. ברגע שהשרירים מתחזקים, הרופא עשוי להזמין פרותזה זמנית, אשר תהיה כבדה יותר וגדולה יותר מן הקבועה. המראה של הפרותזה הזמנית יכול להיות מאכזב, אך הכובד הנוסף יחזק עוד את הגדם. ברגע שהגדם הבריא לחלוטין והילד יכול להזיז את הגפה היטב, יתחיל שלב המדידות של הפרותזה הקבועה.

יש מי יסייע לילד ולמשפחה בכל התהליך – החל מבחירת הטיפול ועד להסתגלות לפרותזה קבועה. הסתמכות על החוזק של המשפחה והצטרפות לקבוצת תמיכה יכולים לסייע בהתמודדות. 

באדיבות National Cancer Institute