רופאים מאתרים לפעמים מיאלומה נפוצה בבדיקת דם רוטינית. לעיתים קרובות יותר, רופאים חושדים במיאלומה נפוצה בעקבות צילום רנטגן בשל שבר בעצם. לעיתים קרובות חולים מגיעים לרופא עם תסמינים אחרים.

על מנת לגלות האם בעיות כאלה נגרמו כתוצאה ממיאלומה נפוצה או ממחלה אחרת, הרופא עשוי לשאול אותך אודות ההיסטוריה הרפואית שלך ושל משפחתך וכן לבדוק אותך גופנית. בנוסף, הוא עשוי לשלוח אותך לבדיקות:

•  בדיקות דם: במעבדה בודקים את רמת תאי הדם וחומרים אחרים. מיאלומה גורמת לרמה גבוהה של תאי פלזמה וסידן. לרוב החולים במיאלומה יש גם אנמיה. המחלה גורמת גם לרמות גבוהות של חלבונים מסוימים. במעבדה בודקים הימצאות חלבון M, beta-2-microglobulin, וחלבונים נוספים.

• בדיקות שתן: במעבדה בודקים הימצאות בשתן של חלבון Bence Jones, שהוא סוג של חלבון M. המעבדה סופרת את כמותו של חלבון זה בשתן שנאסף במשך 24 שעות.  אם נמצאה במעבדה רמה גבוהה של חלבון Bence Jones, הרופא יבצע מעקב אחר הכליות. חלבון זה עלול לסתום את הכליות ולגרום להן נזק.

• צילומי רנטגן: לבדיקת שברים בעצמות או דלדול העצם.

• ביופסיה: הרופא מסיר דגימה של רקמה לשם איתור תאים סרטניים. ביופסיה היא הדרך היחידה לוודא האם יש למישהו מיאלומה נפוצה במוח העצם. הרופא מסיר מעט מוח עצם מעצם הירך או מעצם גדולה אחרת. הרדמה מקומית מקילה על הרגשת אי-הנוחות. פתולוג משתמש אחר כך במיקרוסקופ על מנת לבדוק את הרקמה.

• שאיבת מוח עצם: הרופא משתמש במחט דקה ללקיחת דגימה.

• ביופסיה של מוח העצם: הרופא משתמש במחט עבה לשם הסרת דגימה קטנה של עצם ומוח עצם.