מהם הגורמים למחלת פאג'ט של השד?
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
08/07/2010 08:42
הגורמים למחלת פאג'ט של השד אינם ידועים. עם זאת, תיאוריה מקובלת היא שמחלת פאג'ט של השד נגרמת כתוצאה מסרטן בצינוריות של השד. תאי סרטן מן הגוש המקורי עוברים דרך צינוריות החלב לפיטמה ולעור שמסביבה.
לפי תיאוריה אחרת תאים נורמליים על פני השטח של הפיטמה הופכים באופן ספונטני לתאים סרטניים. במקרים נדירים של מחלת פאג'ט של השד אין סימנים לסרטן שד.
חלק מן הנשים עלולות להיות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד. ביניהן נשים אשר:
- לא ילדו מעולם
- ילדו יחסית מאוחר במהלך חייהן
- החלו לקבל מחזור בגיל צעיר
- החלו את גיל המעבר בגיל מבוגר
- יש להן היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן השד.
מהם גורמי הסיכון של מחלת פאג'ט של השד?
גורם סיכון הוא משהו המגביר את הסבירות להתפתחות מחלה. לדוגמא, השמנת יתר מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. לכן, השמנת יתר היא גורם סיכון של סוכרת מסוג 2.
רוב המטופלות המאובחנות במחלת פאג'ט של השד הן מעל גיל 50, אך יש מקרים נדירים בהם המחלה אובחנה בקרב נשים בשנות העשרים שלהן. הגיל הממוצע בעת האבחון הוא 62 עבור נשים ו- 69 עבור גברים. המחלה נדירה בקרב נשים וגברים כאחד (אם כי היא נדירה הרבה יותר בקרב גברים).
גורמי הסיכון של מחלת פאג'ט של השד הם אותם גורמים המשפיעים על הסיכון לפתח כל סוג אחר של סרטן השד, ביניהם:
- גיל. הסבירות לפתח סרטן השד עולה עם הגיל.
- היסטוריה אישית של סרטן השד. אישה שחלתה בעבר בסרטן בשד אחד, היא בסיכון גבוה לפתח סרטן בשד השני.
- היסטוריה משפחתית. סיפור של סרטן השד או השחלה בקרב אם, אחות או בת, או אפילו גבר שחלה בסרטן במשפחת הקרובה, מגבירים את הסיכון לחלות בסרטן השד.
- נטייה גנטית. פגמים באחד מכמה גנים, ובמיוחד BRCA1 או BRCA2, מגבירים את הסיכון לפתח סרטן השד, כמו גם סרטן השחלה ו- סרטן המעי הגס.
- חשיפה לקרינה. אנשים אשר קיבלו טיפולי הקרנה לחזה כילדים או צעירים, הם בסיכון לפתח סרטן השד בגיל מאוחר יותר בחיים.
- משקל. משקל גבוה מן הנורמה בהתאם לגיל ולגובה מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד. הדבר נכון במיוחד עבור נשים אשר עלו במשקל לאחר גיל המעבר. כמו כן, עלייה משמעותית במשקל במהלך גיל הבגרות המינית קשורה לסיכון גבוה לחלות בסרטן השד בשלב מאוחר יותר בחיים.
- חשיפה לאסטרוגן. ככל שהחשיפה לאסטרוגן היתה יותר ארוכה, כך גובר הסיכון לסרטן השד. אסטרוגן מסתובב בגוף ברמות גבוהות יותר מגיל המחזור ועד גיל המעבר. קבלת מחזור בגיל צעיר (לפני גיל 12) או כניסה לגיל המעבר בגיל מאוחר (לאחר גיל 55) מאריכים את החשיפה לאסטרוגן. נטילת אסטרוגן, כגון בטיפול הורמונלי, גם יא מגבירה את הסיכון לסרטן השד בנשים מסוימות.
- גזע. נשים לבנות הן בסיכון גבוה יותר מנשים שחורות או היספניות, אך נשים שחורות נוטות יותר למות מן המחלה.
העובדה שלאישה יש גורם סיכון אחד או יותר אין משמעותה בהכרח שהיא תפתח סרטן השד. לרוב החולות בסרטן השד אין גורמי סיכון ידועים.
