3. מחקר על מידת חדירת הקרינה למוח ילד לעומת מוח של מבוגר
ד"ר אום גנדי, מדען בעל מוניטין מאוניברסיטת יוטה, ערך מחקר ב- 1996ומצא את ההבדלים בין חדירת הקרינה לראש של ילדים בני 5, ילדים בני 10 ומבוגרים. ממצאים (ביחידות של מיליוואט לק"ג mW/kg):
בתוך המוח
מבוגר: 7.84
ילד בן 10: 19.77
ילד בן 5: 33.12
דרגת ספיגת קרינה בנוזל העין:
מבוגר: 3.3
ילד בן 10: 18.38
ילד בן 5: 40.18
דרגת ספיגת קרינה בעדשות העין
מבוגר: 1.34
ילד בן 10: 6.93
ילד בן 5: 15.6
דרגת ספיגת קרינה ברקמת החיבור של העין
מבוגר: 1.77
ילד בן 10: 9.8
ילד בן 5: 19.69
התוצאות מעלות דאגה רבה מאוד לבריאות הילדים. תוצאות אלה משמעותיות גם ביחס לסרטן. למעשה ילדים הם בעלי סיכוי גדול יותר לקבל כל מחלה שיכולה להיווצר בעקבות חשיפה לקרינה. הגוף של ילדים עדיין בשלב של גדילה והתפתחות והתאים מתחלקים במהירות. נזק בחומר הגנטי יגרום להפרעה בפעילות התאים, מות התאים, גידולים ופגיעה במערכת העצבים המרכזית. מערכות ההגנה עדיין לא מפותחות לגמרי. הן מתפתחות עד גיל 20.
Dr. Carlo, George, and Schram, Martin. Cell Phones, Invisible Hazards in the Wireless Age, Carroll & Graf 2001.
לדברי ד"ר ולריו, אשר מעורב במחקר בקשר להשפעת הטלפונים הסלולריים על לוקמיה בילדים, "בניגוד למה שקורה בדרך כלל בלוקמיה, סוג זה יכול להתפתח אפילו 10 שנים לפני שהוא נראה בבירור. מחקרים מראים כי הטלפונים פולטים שדות אלקטרומגנטים, ברמה התאית או ברמת הרקמה, לכן קיים סיכון לפתח גידולים". המחקרים שאליו הוא מתייחס מהווים אינדיקציה לכך שנגרם נזק ל- DNA ובכך גדל הסיכון לפתח לוקמיה. "ללא ספק אם חברות הסלולרי היו פחות אגרסיביות ואם היה פחות כסף מעורב בכך, סמכות הרשויות היתה ללא ספק קשובה ומחמירה יותר. ממצאים נוספים לגביי בני אדם נאספים עכשיו, בזמן שבני אדם משמשים כשפני ניסיון."
לדעתו של ד"ר ולריו, לא ניתן לקבוע כמות של "קרינת זהירות" כי אי אפשר לדעת איזו כמות קרינה תיצור סרטן אצל אנשים שונים. כמו כן הוא מוסיף, כמעט כל אדם משתמש בטלפון סלולרי במדינות רבות, ולכן קיים פוטנציאל לסרטן גלובאלי. אם ניקח לדוגמא ילד שחשוף לקרינה זו, סיכוייו לחלות בסרטן גוברים במידה רבה. אם אותו תינוק חשוף לשדה אלקטרומגנטי וגם לבנזן, הסיכון גובר עוד יותר. לאדם המעשן יש בממוצע סיכוי פי 10 לקבל סרטן לעומת אדם לא מעשן, אבל אם אותו מעשן חשוף גם לאסבסט, הסיכון גדל פי 50 ,כתוצאה מהשפעה רב שכבתית.
לדברי ד"ר ולריו, ההתגברות האדירה של הסיכון נובעת מחשיפה לגורמי סיכון רבים יותר. אצל ילד החשוף במנות קטנות, קיימת השפעה מצטברת. הצטברות זו גורמת לסרטן. המסקנה היא להימנע משימוש בטלפונים, ולאסור על להורים לקנות לילדיהם טלפונים.
לדברי פרופסור ג'וזף מסרה, מנהל הקליניקה לילדים של אוניברסיטת מילאנו, מרכז לאומי חשוב ללימוד הריפוי של לוקמיה: "הנתונים על השדות האלקטרומגנטים מתחנות רדיו - מבוססים. הם מצדיקים חששות לגביי נזקים ביולוגים, במיוחד אלה שמעודדים את התפתחות הסרטן."
Documentazione del Comitato San Fruttuoso 2000, Studio sulle "antenne sostenibili
ג'וזף קורא לסדר את הרשויות המקומיות היות והתושבים נאלצים להתמודד עם הבעיה של אנטנה שמוצבת בקרבת מגוריהם. "זה נורא שכיום כל אחד במודע מחשיב אינטרסים כלכליים יותר מכיבוד הזכויות של הילד".
המחקר החשוב ביותר שנערך על ילדים החשופים לקרינה של גלי הרדיו היה בלטביה על 966 תלמידי בית ספר, שחלקם נולדו וגדלו באיזור קרוב לתחנת מכמ”ים. נמצאו הבדלים משמעותיים בין אלו שנחשפו לקרינה ואילו שלא, מבחינת תפקוד מוטורי, זכרון והקשבה.
ילדים שחיו מול התחנה היו בעלי זכרון והקשבה פחות מפותחים. זמן התגובה שלהם איטי יותר וכוח הסבל הפיסי שלהם מופחת. חוקרי המחקר מצאו שההשפעות השליליות הללו הן כתוצאה מחשיפה כרונית לקרינה אלקטרומגנטית.
Kolodynski, A.A.., Kolodynska, V.V. Motor and psychological functions of school children living in the area of the Skrunda Radio Location Station in Latvia. The Science of the Total Environment. Vol. 180, pp: 87-93, 1996.
4. ילדים מוקרנים והקופה רושמת
"אנו רואים במגזר הצעירים פלח שוק חשוב ומרכזי של פלאפון ולפיכך, החליטה החברה להשקיע סכום של 10 מיליון שקל במגזר זה עד סוף השנה הנוכחית"
גיל שרון, המשנה למנכ"ל פלאפון, 23.7.02 מעריב עסקים "לרוע המזל, הילדים נחשבים רק כשוק רווחי לתעשייה הסלולרית. רווחים זה כל מה שמשנה". (דון מאיש, חוקר ויועץ לגביי קרינה לא מייננת ומייצג את פדרציית הצרכנים, אוסטרליה)
א. המטרה: רווחים מילדים קטנים – ילדי הסלולר
הילדים הצעירים ובני הנוער מסומנים כמטרת יעד של החברות הסלולריות בכל העולם. לפי מחקר של חברה בינלאומית לייעוץ ומחקר, השנה ירוויחו חברות הסלולר האמריקניות 21 מיליארד דולר ממגזר הצעירים. כמעט כרבע ממשתמשי הסלולר כיום הם בני 11-24. המחקר הזהיר כי חברות שלא ישקיעו מאמצי שיווק בשוק הצעירים עד סוף 2004 עלולות למצוא את עצמן בסיכון גבוה. אנליסטית בכירה בחברת המחקר, לינדה בראבי, ציינה כי הצעירים נתפסים ב"מבינים עניין" בטכנולוגיה ופתוחים לניסוי ולשימוש בדרכים חדישות בטכנולוגיות התקשורת. הטכנולוגיה הסלולרית שכבשה את העולם: 1 מכל 6 מדבר ב- GSM, אלכס דורון מעריב עסקים 26.2.2004. לפי התעשייה, "הילדים 'מביני עניין' בטכנולוגיה ופתוחים לניסוי ולשימוש בדרכים חדישות בטכנולוגיות התקשורת". הילדים מעוצבים לפי האינטרסים של חברות הסלולר, כפלסטלינה ביד היוצר, מה שמאוד נוח לתעשייה. הילדים לא שואלים שאלות על השלכות בריאותיות כי האופנה וה"קידמה" מחייבות לרכוש טכנולוגיות חדשות, והניסוי על השפעות בריאותיות הוא על גופם ומוחם שעוד לא התפתח. הם "מביני עניין" בכפתורים החדשים של המכשירים, בתמימותם לוחצים על כל הכפתורים שהתעשייה מייצרת להם במכשירים, מבלי שיעלה במוחם התמים חשד או חשש כלשהוא. רבים מהם בגילאי 8-11. זה מאוד נוח לתעשייה, זה הקהל האידאלי לרווחים. הילדים הקטנים הללו לא מודעים לניסוי שמתבצע על חשבון גילם הצעיר ותמימותם, למרות שהטכנולוגיות הוכחו מזיקות במעבדה וחלק מהן אף מעולם לא נבדק במעבדה. הילדים הם המעבדה האמיתית של הטכנולגיות החדשות, במימון ההורים.
השאלה היא מי יותר חזק, והתשובה נכון להיום - מי שמצליח לטשטש את הסיכונים ולמכור את המוצרים בכל מחיר. בעתונות רואיינו ילדים שסיפרו שהם מעבירים כ- 20 הודעות SMS ביום, כותבים פתקים בשיעור בעזרת הטלפון, מעתיקים במבחנים, מרכלים, מתבדחים והכל בטלפון הסלולרי.
הורים מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: קונים ומממנים את הסלולרי לילדים ובאותו זמן רוצים שלא ידברו הרבה. הורים מודאגים רבים, משיגים שקט נפשי מכך שלילדים יש טלפון סלולרי "למקרי חירום". זה נותן להם תחושה של שליטה במציאות חסרת הבטחון בישראל. האבסורד הוא, שבינתיים הילדים משתמשים כל יום במשך שעות בטלפונים הסלולריים, ויכולים להפגע.
מי שנהנה הן החברות: הכסף ממשיך לזרום ללא הרף. הפרסומות משתמשות הרבה מאוד בשורש ק.ד.מ.: המכשירים החדשים "המתקדמים", הצד "המתקדם" שלך, וכו'. הם קוראים לזה "קידמה". זה ניצול ציני במסווה של תעמולה שיווקית. קולם המזהיר של המדענים נבלע בין פרסומת לפרסומת, בין SMS (הודעת טקסט ל- MMSמסרי מולטימדיה של תמונות וצלילים.
י"ש לי פלאפון, אבל הוא מקולקל", מספרת דניאל הקטנה מיבנה, שרק לפני כחודשיים חגגה את יום הולדתה הרביעי עם ליצן שובב ועוגת ארנב. "צריך לשים אותו בחשמל ואז הוא יעבוד. אבל עכשיו אני לא צריכה אותו, כי אין לי גן ואין לי צהרון". מדובר במכשיר אמיתי שהועבר לרשותה לאחר שהוריה שדרגו את שלהם. ואיזה צרכים ממלא הטלפון בחייה של בת ה- 4? "אני מתקשרת ממנו לחברות שלי כשאני רוצה לבקר אותן". זוהי תוצאה של השקעה ארוכת טווח הן בתוכניות שיווק מתאימות והן ביצירת תכנים ושרותים שעונים על הצרכים הייחודיים של בני הנוער" אומרת איילת ליפשיץ, סמנכ"ל השיווק של סלקום. "יש לי טלפון נייד מכיתה ב', ומכיתה ה' אני כבר הולך איתו לבית הספר" מגלה עומרי בן סימון (12) מבית שמש. עדן, אחיו הקטן ממנו בארבע שנים, כבר מכיר את כל הדגמים החדישים ומתמצא בתכונותיהם המורכבות. יש לו מכשיר משלו (ההורים קנו). "לחץ חברתי, צו האופנה והרצון שלי לדעת איפה הילדים שלי נמצאים גרמו לי לתת להם טלפונים ניידים" אמרה אימם שושי בן סימון. "צריך לאפשר גם לילדינו ליהנות מקדמת הטכנולוגיה".
"טלפון סלולרי פוגע בהתפתחות הטבעית של הילד" אומרת אלה דודקה (31) מגני אביב, אם לאריקה וטום בני שלוש ושבע. "כשהם הולכים לקייטנה או לבית הספר, הם צריכים ללמוד להתמודד עם הבעיות בכוחות עצמם, ולא לחפש פתרונות בשיחת טלפון אלי בנוסף, שימוש בסלולר בגיל צעיר פוגע במסגרת בה הם נמצאים ובהתפתחות החברתית שלהם. רק במקרים מיוחדים אני נותנת לטום את הנייד הנוסף שלי, למקרה חרום". "לכל התלמידים בכיתה שלי יש כבר מכשיר נייד" אומר אייל ברקובר (14) מהוד השרון. "אני משתמש בו רק כשאני חייב, לשיחות אישיות מחוץ לבית ושליחת הודעות כתובות". מספר מחקרים שנערכו בנושא, ביניהם מחקר של חברת Ytech האמריקאית שבדק את ההשפעה על בני הנוער, הראו כי אצל ילדים ובני נוער (7-17) שהשתמשו יותר מאחרים בציוד סלולרי ובמחשבים, יש ירידה במעורבות החברתית וברווחה נפשית ועלייה בתחושות בדידות ודיכאון. אולם חברות הסלולר מצליחות לצבור פופולריות הולכת וגוברת אצל הצעירים. ילדים שנולדים אל תוך הטכנולוגיה, אינם חוששים מחידושיה, מוכנים להתנסות בכל שירות חדש שמציע להם השוק.
הם גם העתיד של חברות הסלולר. "בני הנוער הם לקוחות תוכן מצטיינים" מציין אבי צור, מנהל אגף השיווק בפרטנר.
מקור: ילדי הסלולר, איתי א. גורביץ hello! מגזין תקשורת וסלולר גיליון מס' 3 אוגוסט- ספטמבר 2003
ב. התעשייה בישראל לא מתרגשת מהאזהרות
סלקום:סלקום ויורוקום, יבואנית טלפונים סלולריים במותג נוקיה, חתמו על הסכם התקשרות המעניק להן זיכיון בלעדי לשימוש בדמות הילד הקוסם הארי פוטר. מסע פרסום בקרב צעירים "עד גיל 14", לקראת החזרה לבית הספר. משחקים סלולריים במותג הארי פוטר, המבוססים על הודעות טקטס (SMS) . בקיץ 2003 יצאה סלקום יחד עם חברת הבגדים פוקס, במסע הפרסום של "הקופסה המדליקה של סלקום ופוקס": בקופסה יש טלפון סלולרי, כובע ושעון. את המוצר פירסמו ילדים. לקראת סוף שנת 2003 סלקום פתחה חנות קונספט לצעירים, החנות הוקמה בהשקעה מדווחת של 2 מיליון שקל. החנות ממוקמת במתחם VIEW שבקניון ארנה בהרצליה, במסגרת שינוי ברוב נקודות המכירה של סלקום, בעלות של כ- 19 מיליון שקל. חנות הקונספט של סלקום, בדומה לזו של אסקייפ, (פלאפון) כוללת עמדות משחקים, עמדות התנסות ועמדות רינגטונים ,צלצולים.
פלאפון: חנכה ב- 2000 מותג לצעירים "צ'אט". ב- 2001 ערכה מסע פרסום למותג צ'אט בתקציב מדווח של כ- 500 אלף דולר, מבצע לחזרה לבית הספר במשותף עם רשת אופיס דיפו, המלווה בקידום מכירות בתקציב מדווח של 200 אלף שקל. פלאפון היא חברת הסלולר הראשונה שפתחה חנות קונספט (בדיזינגוף סנטר) למותג אסקייפ המיועד לצעירים. ב- 2002 החליטה פלאפון לפתח את מותג אסקייפ כדי לחדור לשוק הצעירים. לצורך החדרת המותג החדש חולק תקציב הפרסום של פלאפון לשניים ומחציתו, כ- 10 מיליון דולר, הופנה להשקעה באסקייפ. מאז גדל חלקה של אסקייפ על חשבון התקציב הפרסום של פלאפון והגיע בעשרת החודשים הראשונים של 2003 ל- 23.9 מיליון דולר במחירי מחירון (המחירים בפועל נמוכים ב- 60-70%), לעומת 13.8 מיליון דולר לפלאפון, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום. במותג אסקייפ עשרות משחקים, מסרי SMS, שירות הכרויות המאפשר התחברות לצ'טים באינטרנט, טלנובלה סלולרית בת 20 פרקים, דיווחים על דיסקים חדשים, הופעות, רשימות מצעדי להיטים, מבזקי ספורט. מיועד לצעירים בני 14-29. הרעיון המרכזי לקמפיין הוא שבכל אחד מאיתנו שולטות שלוש מפלצות- מפלצת השדרה, מפלצת הבדידות ומפלצת השעמום. אסקייפ אמור לסייע לנו להשתחרר מהשדים שלנו.
לאסקייפ יש כ- 180 אלף מנויים. בשלושת החודשים אוגוסט ספטמבר אוקטובר 2003, אסקייפ צירף 20,000 מנויים בחודש. אסקייפ הוא מנוע צמיחה בלתי רגיל, לדברי גיל שרון, ה'מהנדס' של אסקייפ. "המותג הוא מנוע צמיחה להכנסות החברה. אנחנו כבר לא מסתכלים על מספר המנויים אלא על היקף ההכנסות שהם מביאים. היום מנוי אסקייפ מביא הכנסות של פי 1.5 ממנוי רגיל בשוק…אנחנו רואים שהמתחרים ממש משחקים 'תופסת' ורצים אחרינו בנסיון לסגור את הפער ולא מצליחים… הייתי אומר שללא ספק, אסקייפ החזירה את פלאפון למרכז המגרש ואפילו להובלה בזירת הצעירים והמובייל אנטרטיינמנט" [בידור נייד]. בראיון אחר למגזין "סגנון" הסביר גיל שרון על בניית המותג וחנות הקונספקט של אסקייפ לבני נוער: "אנחנו בשירות שהוא מצד אחד יומיומי עבור הלקוחות ומצד שני בלתי מוחשי. כאשר בונים מותג צריך למצוא נקודות מגע מוחשיות שיעבירו את החוויה והאיכות של המותג. החנות היא היכל המותג. דרכה אנחנו מעבירים את תפישות העולם של המותג, השפה, ערכי המותג, השירותים שנכללים בו, התכנים, המשחקים, ויוצרים במקום אחד חוויה טוטאלית. בני הנוער שוהים בחנות זמן מאוד ממושך, אנשים שוהים בה שעה, שעה וחצי. בהתחלה מסתכלים על החנות, הצבעוניות שלה ואחר כך מתחילים וקלוט את הפרטים: הבגדים, האופנה, אחר כך האביזרים, כורסאות, מוסיקה". המסר של המותג אסקייפ לפי שרון, הוא שאנחנו שייכים לעידן הבידור הנייד, הנועז, והשונה. [בהחלט צריך להיות נועז כדי לדבר ללא הרף בסלולרי, לאור הנזקים שמראים המחקרים]. בהיכל החדש הלקוחות משחקים ושומעים מוזיקה באווירה קסומה ומוטרפת". החנויות לבני הנוער, מה שנקרא בעיני נציג החברה "היכל המותג", הופכות להיות "מקדש לסלולרי", כאשר נכנסים לאותו מקדש יש ניתוק מהעולם החיצון מה שמאפשר לשלוט בבני הנוער ובחשיבה שלהם, וכן למקד אותם רק ב"ערכים" של המותג. מהם ה"ערכים" שלומדים בני הנוער? כיף, משחקים, בגדים, אופנה בריחה. השאלה המטרידה היא, פרט לסיכון בריאותי של בני נוער מהקרינה, עד כמה סופגים בני הנוער את הערכים הלא ערכיים הללו. לא לחשוב, רק לשמוע מוסיקה באווירה "קסומה ומוטרפת". השליטה של חברות הסלולר בבני הנוער כל כך חזקה. האם יש באמת לאן לברוח?
פרטנר:מבצע חזרה לבית הספר במשותף עם סופר פארם, שבמסגרתו מקבלים מנויים חדשים תיק וקלמר במותג אורנג'. מותג אורנג' שנותן למשל הורוסקופ, משחקים, צ'ט, בדיחות, הודעה קולית, רינגטונים, אייקונים, מבזקי חדשות, שרות הצלצול הכפול, שירותים פיננסיים, ועוד.
מקורות:
סלקום פונה לילדים בעזרת הארי פוטר", מיכל סבו, הארץ 18.8.2001
"כך נולד מותג", יעל גאוני, מגזין ממון, ידיעות אחרונות 14.1.2003
"פלאפון שוקלת מתיחת פנים נוספת למותג הותיק" הדר חורש, הארץ כלכלה 4.11.2003
"המהנדס של אסקייפ", גד פרץ מעריב עסקים 4.11.2003
"חנות גדולה ומטריפה", אייל מרקוס מוסף סגנון מעריב 9.7.2003
כיבוש בני הנוער על ידי מוצרים שפולטים קרינה הוא אינטרס דומיננטי בכל העולם: "בני נוער וצעירים הם קהל יעד מבוקש במיוחד בעיני יצרניות הטלפונים הסלולרים. המספרים מדברים בעד עצמם: בשנת 2003 נאמד היקף השוק הסלולרי למגזר הצעירים לבדו ביותר מ- 200 מיליארד יורו. כל חברת טכנולוגיה משקיעה הון בקבוצות מחקר, במטרה לבדוק מה באמת גורם לבני נוער להעדיף טלפון או שירות תוכן מסוים על פני מתחרהו. בהתאם למחקרי דעת הקהל, מפתחות יצרניות הטלפונים מכשירים עם תכונות המכוונות לצעירים, כמו אפשרות להוריד רינגטונים, משחקי ג'אווה וקטעי אנימציה. פסיכולוגים מזהים 5 קבוצות צעירים עיקריות שלכל אחת מהן צרכים משלה: גילאי 5-9 שונים מגילאי 10-12, 13-15, 16-18, או 19-24. לכל קבוצת גיל יש אופי צרכני עם מניעים שונים, כמו העדפה שהמוצר יהיה ייחודי או ישדר תדמית מסוימת." לפענח את סוד הילדים, עופר שמואלי מוסף מחשבים ידיעות אחרונות 26.10.2003
5.רמז עמום מארגון הבריאות העולמי
ב- 3.7.2002 פורסם כי "ארגון הבריאות העולמי הזהיר הורים, כי עליהם להגביל ככל האפשר את ילדיהם בשימוש בטלפונים סלולריים.
את האזהרה השמיעה מנכ"לית הארגון, גרו הארלם ברונדטלנד, לשעבר ראש ממשלת נורבגיה, הרגישה לקרינה אלקטרומגנטית, בהופעה בכנס בנושא מחלת הסרטן, שהתקיים באוסלו. ברונדטלנד אמרה, כי לה עצמה אין טלפון סלולרי. היא הוסיפה שאינה מתירה לעשות שימוש בטלפונים סלולריים במשרדה בז'נבה. "אני עושה זאת כדי להגן על עצמי מסכנת הגלים האלקטרומגנטיים.מי שנכנס לחדרי, הוזמן על ידי ואיני מצפה שהאורח ינסה לגרום לי כאב ראש בגלל טלפון סלולרי שהוא יפעיל בחדר".
פורום החברות הסלולריות בעלון המידע שהופץ לציבור: "יש להדגיש כי טלפונים סלולריים מתוכננים ונבחנים בהתאם להנחיות מדעיות, שאומצו על ידי ארגון הבריאות העולמי. הנחיות אלה מתחשבות בבטיחותם של ילדים וקבוצות אחרות באוכלוסייה באמצעות דאגה לשולי בטיחות רחבים" .