אולטרא סאונד
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
06/04/2010 07:25
אולטרא סאונד.בעוד ההיסטוריה הרפואית של המטופל והבדיקה הגופנית הם אבני הבניין של אבחון רפואי, היכולת להציץ אל תוך הגוף יכולה להיות כלי משמעותי. אולטראסאונד היא טכניקת הדמייה המספקת את היכולת הזאת לרופאים.
מהו אולטראסאונד?
אולטראסאונד מייצר גלי קול הנשלחים אל תוך הגוף וגורמים להדים חוזרים הנקלטים על מנת לדמות מבנים מתחת לעור. היכולת למדוד הדים שונים המשתקפים ממגוון רקמות מאפשרת לבנות תמונה של צלליות. הטכנולוגיה היא מדויקת במיוחד להדמיית הממשקים בין מבנים מוצקים לבין אלו המלאים בנוזלים. העקרונות זהים לאלו המשמשים את מכשירי הסונאר באוניות ל"ראייה" של קרקעית האוקיינוס.
מהי אולטראסונוגרפיה?
אולטראסונוגרפיה היא הדמייה של הגוף תוך שימוש באולטראסאונד לאבחון רפואי. טכנאי אולטראסאונד מיומן מסוגל לראות לתוך הגוף תוך שימוש באולטראסונוגרפיה ולענות על שאלות של הרופא המטפל. בדרך כלל, רדיולוג יראה את תוצאת בדיקת האולטראסאונד וידווח על התוצאות, אך גם רופאים אחרים יכולים להשתמש באולטראסאונד למטרת איבחון. לדוגמא, גניקולוג משתמש באולטראסאונד על מנת להעריך את מצב העובר במהלך ההריון. מנתחים ורופאי חירום משתמשים באולטראסאונד ליד מיטת החולה על מנת להעריך את הגורמים לכאב בטן או בעיות אחרות.
ממיר משמש ליצירת גלי הקול וקבלת האותות החוזרים. עורו של המטופל נמרח בג'ל על מנת שגלי הקול לא יופרעו כשהם חוצים את העור. תוך שימוש בידע שלו באוטונומיה ובמכשור, הטכנאי יכול להעריך מבנים מסוימים ולנסות לענות על השאלות שנשאלו על ידי הרופא המטפל. הדבר עשוי לקחת זמן רב ולדרוש למקם את הממיר במקומות שונים ובכיוונים שונים. כמו כן, הטכנאי עשוי להידרש לרמות שונות של לחץ של הממיר על העור. המטרה היא "לצייר" תמונה של צללים של האיבר הפנימי שביקש הרופא.
הפיזיקה של גלי הקול עלולה להגביל את הבדיקה. איכות התמונה תלויה בגורמים שונים.
גלי קול אינם יכולים לחדור לעומק, ומטופל בעל עודף משקל עלול להציב קשיים בבדיקה.
אולטראסאונד אינו פועל כהלכה כאשר יש גזים בין הממיר לבין איבר המטרה. לדוגמא, הימצאות של גזים במעיים. כמו כן, אולטראסאונד אינו פועל כהלכה באזור החזה, מכיוון שהריאות מלאות אוויר.
אולטראסאונד אינו חודר דרך עצמות בקלות.
הדיוק של הבדיקה תלויה במיומנות של הטכנאי.
ניתן לשפר את האולטראסאונד על ידי שימוש בטכנולוגיית דופלר המסוגלת למדוד האם אובייקט מתקרב או מתרחק מן הממיר. הדבר יכול לסייע לטכנאי למדוד את זרימת הדם באיברים כמו הלב, הכבד, או בכלי דם מסוימים.
למה משמש האולטראסאונד?
אולטראסאונד אינו מוגבל לאבחון, אלא יכול לשמש גם לסינון במקרים של מחלות ולסייע בטיפול במחלות שונות.
אבחון
מיילדות
אולטראסאונד משמש באופן רוטיני להערכת ההתקדמות של הריון. ניתן לבצע בדיקות אולטראסאונד בהריון כאשר הממיר מוצב על הבטן או בתוך הנרתיק. אולטראסאונד משמש גם לאבחון גידולים בשחלה, ברחם או בחצוצרות.
קרדיולוגיה
אקוקרדיוגרפיה
אקוקרדיוגרפיה (אקו = קול + קרדיו = לב + גרפיה = חקר) בודקת את מצב הלב, תפקוד שסתום הלב וזרימת הדם ביניהם. הוא גם משמש להערכת הפעילות של דופן הלב וכמות הדם שהלב שואב בכל פעימה.
ניתן לבצע בדיקת אקוקרדיוגרפיה בשתי דרכים:
דרך בית החזה (trans-thoracic): הממיר מוצב על גבי דופן החזה
דרך הוושט (trans-esophageal): הממיר מוכנס דרך הפה לתוך הוושט
באופן אנטומי, הוושט נמצא ליד הלב ומאפשר קבלת תמונות ברורות יותר. עם זאת, גישה זאת היא יותר פולשנית.
באמצעות אקוקרדיוגרפיה ניתן להעריך סוגים שונים של מחלות:
שסתומים בלב מאפשרים לדם לזרום בכיוון אחד כאשר הלב פועם. לדוגמא, כאשר הלב פועם, דם נשאב מן החדר השמאלי דרך מסתם אבי העורקים אל אבי העורקים ושאר הגוף. מסתם אבי העורקים מונע מן הדם לזרום אחורה אל הלב בעודו מתמלא לקראת הפעימה הבאה. בדיקת אקוקרדיוגרפיה יכולה לקבוע האם השסתום צר או דולף. על ידי מעקב על פני הזמן, ניתן לקבוע האם נדרשת החלפה של השסתום או תיקונו.
שריר הלב מזרים דם אל הגוף. אם הלב נחלש, כמות הדם בכל פעימה יכולה לרדת, מה שעלול להוביל לאי ספיקת לב. בדיקת אקוקרדיוגרם יכולה למדוד את היעילות של פעימות הלב ואת כמות הדם שהוא מזרים, מה שיכול לסייע לקבוע אילו תרופות נדרשות על מנת לתקן את המצב. הבדיקה גם מסייעת לקבוע כיצד פועלות התרופות.
אקוקרדיוגרפיה יכולה לסייע לראות את חדרי הלב על מנת לאתר קרישי דם. בהדיקה יכולה גם דלקת פנים הלב (endocarditis).
אקוקרדיוגרפיה יכולה גם לאתר מקרים של תפליט פריקרדיאלי (pericardial effusions) בשק הלב.
אקוקרדיוגרפיה יכולה לסייע באבחון ובטיפול ביתר לחץ דם ריאתי (pulmonary artery hypertension).
כלי דם
אולטראסאונד יכול גם לאתר קרישי דם בכלי דם, היצרות או חסימות. להלן מספר דוגמאות של בדיקות אולטראסאונד:
אולטראסאונד של עורק הראש מבוצע בקרב מטופלים עם התקף איסכמי חולף או שבץ מוחי לשם קביעה האם כלי הדם הראשיים בצוואר חסומים וגורמים להפחתת אספקת הדם למוח.
אבי העורקים הוא כלי הדם הגדול היוצא מן הלב ומספק דם ליתר הגוף. דפנות אבי העורקים נמצאים בלחץ משמעותי מן הכוח של פעימות הלב ובמשך הזמן הם עלולים להיחלש ולהתרחב. מצב זה נקרא מיפרצת, וניתן לאתרו בבטן באמצעות אולטראסאונד. עבור מטופלים עם מפרצת קטנה, מומלץ להיות במעקב.
ניתן גם לבדוק את מצבם של ורידים באולטראסאונד, לדוגמא על מנת לבדוק האם נפיחות ברגל נגרמה כתוצאה מקריש דם או מסיבה אחרת.
איברים בבטן
מלבד השימושים בתחום המיילדות, אולטראסאונד יכול גם לשמש לבדיקת איברים מוצקים בחלל הבטן, כולל הכבד, כיס המרה, הלבלב, הכליות, שלפוחית השתן, בלוטת הערמונית, האשכים, הרחם והשחלות.
אולטראסאונד היא הבדיקה המועדפת לבדיקת הימצאותם של אבנים בכיס המרה או דלקת בכיס המרה. בדיקת האולטראסאונד יכולה לגלות את האבנים, כמו גם סימנים של דלקת, כולל התעבות דופן כיס המרה והימצאותם של נוזלים מסביב לכיס המרה. הבדיקה עשויה גם לאתר חסימות בדרכי המרה.
עבור מטופלים הנמצאים בסיכון לבדיקות קרינה כגון CT (למשל נשים בהריון), השימוש באולטראסאונד יכול לסייע לאבחון מחלות כגון דלקת התוספתן או אבנים בכליות.
בדיקת אולטראסאונד היא הבדיקה הסטנדרטית לאבחון סביב האשך.
אולטראסאונד של האגן משמש בגינקולוגיה לסיוע באבחון מצבים כגון כאבים בבטן התחתונה, ציסטות בשחלות, גידולי סרטן ואנדומטריוזיס.
הצוואר
אולטראסאונד יכול לשמש להדמיית בלוטת התריס לאבחון גושים וגידולים.
מפרק הברך
אולטראסאונד יכול לשמש לאיתור נוזלים שהצטברו כתוצאה מנפיחות במפרק הירך.
אולטראסאונד יכול לשמש גם לאיתור מחלות בכלי הדם. על ידי מדידת זרימת הדם וחסימות בכלי הדם, הבדיקה יכולה לחזות סיכון אפשרי ללקות בשבץ. באופן דומה, מדידת קוטר אבי העורקים בבטן, בדיקת אולטראסאונד יכולה לסייע באבחון סיכונים לקרע באבי העורקים.
שימושים טיפוליים
בדיקות אולטראסאונד יכולות לשמש לסייע לרופאים להחדיר מחטים לגוף.
במצבים בהם נדרש להחדיר מחט אך קשה לאתר וריד, סיוע של אולטראסאונד יכול לשמש לאיתור כלי דם רחבים יותר באזור הצוואר, דופן החזה או המפשעה.
אולטראסאונד יכול לשמש גם להחדרת מחט לחלל שיש לנקז או לגוש שיש לקחת ממנו דגימה ל-ביופסיה.
מהם הסיכונים באולטראסאונד?
לא ידוע על סיכונים באולטראסאונד, וככל שהטכנולוגיה מתקדמת, המכונות קטנות, הופכות להיות ניידות וניתן להשתמש בהן ליד מיטת החולה.
כיצד יש להיערך לבדיקת אולטראסאונד?
ההכנה לקראת בדיקת אולטראסאונד היא מינימלית. באופן כללי, אם יש לבדוק איברים פנימיים, המטופל מתבקש שלא לאכול ולשתות (מלבד מים) במשך 6 עד 8 שעות לפני הבדיקה. זאת בגלל שמזון עלול להפריע לבדיקה.
בהכנה לבדיקה של עובר במהלך ההריון, מומלץ לאישה לשתות לפחות 4 עד 6 כוסות מים כשעה עד שעתיים לפני הבדיקהעל מנת למלא את שלפוחית השתן. הנוזלים בשלפוחית גורמים לחלקי מעי המלאים באוויר להתרחק מן הרחם וכך העובר יכול להיראות יותר טוב בבדיקה.
כיצד מפרשים את תוצאות בדיקות האולרטאסאונד וכיצד הן מועברות לרופא?
בדיקת אולטראסאונד מבוצעת בדרך כלל על ידי טכנאי. הטכנאי יזהה איברים מסוימים ויכוון אליהם בזמן הבדיקה. התוצאות הרשמיות של הבדיקה ניתנות על ידי רדיולוג, רופא שהוא מומחה בבדיקה של תמונות אולטראסאונד. הרדיולוג רושם את התוצאות ושולח אותן אל הרופא המטפל אשר ביקש את הבדיקה. לעיתים ישאל הרדיולוג את הנבדק שאלות שונות במהלך הבדיקה ו/או יבצע את הבדיקה בעצמו על מנת להבהיר ממצאים ראשוניים.
ממצאים ראשונים ניתנים לאישור גם על ידי הזמנה של צילומי רנטגן.
סיכום של כל התוצאות מדווחות לרופא אשר ביקש את הבדיקות, והוא ידון בהם עם המטופל.
