בדיקת פאפ

אבחון סרטן

מידע לחולה

בדיקת פאפ

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 07/01/2010 14:15

בדיקת פאפ (או משטח פאפ) הינו הליך רפואי בו לוקחים דיגמה מצוואר הרחם (קצה הרחם הנמשך עד הנרתיק) ובודקים אותה על לוחית זכוכית תחת מיקרוסקופ. התאים נבדקים כדי לחפש שינויים קדם-סרטניים או סרטניים.נשים בהריון יכולות לעבור בדיקות פאפ בטוחות.

מהו משטח פאפ?

בדיקת פאפ הינה בדיקה פשוטה, מהירה ויחסית לא כואבת. סגוליות הבדיקה – היכולת שלה לא לסווג משטחים נורמלים כחריגים (תוצאות חיוביות שגויות) – מאוד גבוהה אך לא מושלמת. רגישות הבדיקה – היכולת שלה לגלות כל אחת מהחריגויות – טובה אך לא מושלמת, ויש מקרים של תוצאות שליליות שגויות (בהן נמצאות חריגויות אך הן לא מתגלות על ידי הבדיקה). לכן מעט נשים מפתחות סרטן בצוואר הרחם למרות שהן מבצעות בדיקות פאפ תקופתיות.

ברוב הגדול של המקרים בדיקת פאפ מזהה חריגויות מינוריות בתאים לפני שיש להם הזדמנות להפוך לממאירים, במצבים בהם המצב יכול להיות מתוקן בקלות. בדיקת הפאפ לא מיועדת לגלות סוגים אחרים של סרטן כגון סרטן בשחלות, בנרתיק או ברחם. יש אפשרות לגלות סרטן באיברים אלה בבדיקה גניקולוגית שבדרך כלל מבצעים באותו הזמן שמבצעים את בדיקת הפאפ.

 
מי צריכה לעבור בדיקת פאפ?

הריון לא מונע את ביצוע בדיקת הפאפ. נשים בהריון יכולות לעבור בדיקות פאפ בטוחות.

בדיקת פאפ לא נדרשת אצל נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם (עם הסרת צוואר הרחם) עבור מצבים שפירים. נשים שעברו כריתת רחם וצוואר הרחם שלהן לא הוסר (subtotal hysterectomy) צריכות להמשיך להיבדק תחת אותן הוראות כמו עבור נשים שלא עברו כריתת רחם.

ההוראות הבאות נקבעו על ידי מספר ארגוני בריאות חשובים ומרכזיים:

באיזה גיל כדאי להפסיק לבצע בדיקת פאפ? תדירות ביצוע בדיקות פאפ מתי ניתן להתחיל לבצע בדיקות פאפ? שם הארגון
  1. לאחר כריתת רחם מלאה עקב מחלה שפירה
2.אחרי גיל שבעים לאחר לפחות שלושה משטחים נורמליים וללא תוצאות פאפ חריגות לפחות ב- 10 השנים האחרונות

פעם בשנה חוץ מבמצבים הבאים:

  • כל שנתיים עם בדיקת קיט
  • כל שנתיים-שלוש   לאחר שלושה משטחים נורמליים             ברציפות אצל נשים מתחת לגיל 30.

3 שנים לאחר קיום יחסי מין וגינליים, לא יאוחר מגיל 21

ארגון הבריאות העולמי

קשה לקבוע גבול גיל עליון.  לנשים לאחר חדלון הווסת שנבדקו,בשנתיים-שלוש האחרונות יש סיכון נמוך מאוד לתוצאות פאפ חריגות.

פעם בשנה עד גיל 30.  לאחר גיל 30 אם שלוש בדיקות שנתיות חזרו נורמליות אפשר לעשות בדיקה כל שנתיים-שלוש. 3 שנים לאחר קיום יחסי מין בפעם הראשונה או בגיל 21, הראשון מביניהם. איגוד למיילדות וגניקולוגיה
אילו נשים נמצאות בסיכון לתוצאות פאפ חריגות?

מספר גורמי סיכון זוהו עבור התפתחות סרטן צוואר הרחם ושינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם.

       HPV: גורם הסיכון העיקרי היא דלקת עם וירוס יבלות גניטליות הנקרא גם וירוס הפפילומה האנושי (HPV), למרות שרוב הנשים עם דלקת HPV לא יחלו בסרטן צוואר הרחם (ראי פירוט בהמשך המאמר). כ- 95% עד 100% ממקרי סרטן צוואר הרחם קשורים לדלקת HPV. לחלק מהנשים יש סיכוי גבוה יותר לקבל תוצאות חריגות לבדיקות פאפ מאשר לאחרות.

       עישון: גורם סיכון שכיח לשינויים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם הוא עישון. למרות שעישון מקושר לסוגי סרטן רבים נשים רבות אינן מבינות שלעישון יש קשר חזק לסרטן צוואר הרחם. עישון מעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם פי 2-4.

       מערכת חיסון מוחלשת: נשים עם מערכת חיסון חלשה או שהוחלשה על ידי תרופות (למשל תרופות לאחר השתלת איבר) אף הן נמצאות בסיכון גבוה יותר לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם.

       תרופות: נשים שאימותיהן נטלו את התרופה diethylstilbestrol (DES) בזמן ההריון גם נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן צוואר הרחם.

       גורמי סיכון אחרים: גורמי סיכון אחרים לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם ותוצאות חריגות לתוצאות פאפ כוללות שותפים מיניים מרובים ופעילות מינית מגיל צעיר.

 
כיצד נערכת בדיקת פאפ?

אישה צריכה לעבור בדיקת פאפ בזמן שאינה מקבלת ווסת. הזמן הטוב ביותר לבצע את הבדיקה הוא בין 10 ל- 20 יום לאחר היום הראשו של המחזור החודשי. כיומיים לפני הבדיקה צריך להמנע מימוש בשטיפות אינטימיות (דוש) או שימוש בקצף או משחה המכילים קוטלי זרע, או ג'לי או תרופות וגינליות (אלא אם כן הרופא אמר אחרת). חומרים אלה יכולים לשטוף או להחביא תאים חריגים בצוואר הרחם.

בדיקת פאפ יכולה להתבצע אצל הרופא, במרפאה או על ידי איש מקצוע רפואי שקיבל הכשרה לכך כגון סייע לרופא, אח/ות או אח/ות מיילד/ת.

       האישה שוכבת על הגב והרופא בדרך כלל קודם כל יבדוק את החלק החיצוני של האיזורים הגניטלים והרקטלים שלה כולל השופכה (הפתח ממנו השתן יוצא מהגוף) כדי לוודא שהם נראים נורמלים.

       מכניסים מפשק לאיזור הוגינלי (תעלת הלידה). (מפשק הינו מכשיר רפואי המאפשר לראות ולבדוק את הנרתיק ואת צוואר הרחם).

       לפעמים משתמשים בצמר גפן כדי לנקות חומר רירי שיכול להפריע לדגימה אופטימלית.

       מכניסים מברשת קטנה לפתח צוואר הרחם ומסובבים אותה כדי לאסוף דגימת תאים. הדגימה נקראת דגימה endocervical (endo משמעותו פנים).

       דגימה שנייה נאספת מהאיזור הסובב את פתח צוואר הרחם מבחוץ, והיא נקראת דגימה ectocervical (ectoמשמעותו חוץ).

       שתי הדגימות נמרחות בזהירות על לוחיות זכוכית ומשתמשים בחומר מייצב (משמר) כדי להכין את התאים לבדיקה במעבדה.

בדרך כלל מבצעים בדיקה גניקולוגית דו-ידנית בדרך לאחר איסוף שתי הדגימות לבדיקת הפאפ. בבדיקה הדו-ידנית הרופא מכניס שתי אצבעות של יד אחת לתוך התעלה הוגינלית בזמן שהוא ממשש את השחלות ואת הרחם עם היד האחרת מעל הבטן.

תוצאות בדיקת הפאפ בדרך כלל חוזרות לאחר שבועיים עד שלושה שבועות. בסוף הבדיקה המטופלת צריכה לשאול כיצד היא תקבל את תוצאות הבדיקה. אם היא לא קיבלה את התוצאות לאחר חודש היא צריכה ליצור קשר עם המרפאה.

 
מהם הסיכונים הכרוכים בבדיקת פאפ?

לא ידוע על אף סיכון רפואי הקשור בבדיקת פאפ. (אך קיימים סיכונים הכרוכים בהימנעות מהבדיקה).

 
איזה מידע כלול בתוצאות בדיקת הפאפ?

הפריטים הראשונים בתוצאות הם למטרות זיהוי. בדרך כלל הם כוללים את שם האישה, שם הפתולוג ו/או ה- cytotechnologist שפענח את המשטח, מקור הדגימה (במקרה זה צוואר הרחם) ותאריך קבלת הווסת האחרונה של המטופלת.

תוצאות בדיקת הפאפ צריכות לכלול את הפריטים הבאים:

  •        תיאור סטטוס המחזור של האישה (למשל "הפסיקה לקבל את הווסת" או "בעלת מחזור ווסת סדיר").

  •        ההיסטוריה הרפואית הרלוונטית של האישה (למשל, "היסטוריה של יבלות גניטליות").

  •        מספר לוחיות הזכוכית (אחת או שתיים בהתאם להרגלי הרופא).

  •        תיאור האם הדגימה מספקת לניתוח.

  •        הדיאגנוזה הסופית (למשל "בתוך הגבולות הנורמליים").

  •        ההמלצה למעקב (למשל "מומלץ מעקב שגרתי" או "מומלצת בדיקה חוזרת).

 
מדוע סטטוס המחזור של האישה חשוב עבור הבדיקה?

אישה שמקבלת ווסת משילה תאים מרירית הרחם הנקראים תאי רירית הרחם. אם תאים אלה נמצאים בבדיקת הפאפ אצל אישה שמקבלת ווסת יכולים לכתוב בתוצאות "תאי רירית רחם, שפירים מבחינה ציטולוגית, אצל אישה המקבלת ווסת." ההערה שהתאים שפירים מבחינה ציטולוגית אומרת שהם לא נראים כמו תאים ממאירים (סרטניים). הערה מסוג זה אינה מדאיגה מפני שאישה שמקבלת ווסת צפויה להשיל תאים כאלה.

אך אם האישה הפסיקה לקבל ווסת היא לא אמורה להשיל תאים מרירית הרחם. לכן תאי רירית הרחם בתוצאות פאפ יכולות להצביע על התעבות רירית הרחם. בדיקת הפאפ לא עוצבה במיוחד כדי לגלות כזו חריגות אך אם התאים האלה נמצאים אצל אישה שכבר לא מקבלת ווסת הרופא שלה יצטרך למצוא את הסיבה להשלת תאי רירית הרחם.

לפעמים הגורם הוא שגשוג רירית הרחם (endometrial hyperplasia), מצב טרום סרטני ברירית הרחם שניתן לגלות על ידי בדיקה די פשוטה הנקרת ביופסיה אנדומטריאלית. לפעמים טיפולי הורמונים לאחר הפסקת הווסת יכולים לגרום לשחרור תאי רירית הרחם המופיעים בבדיקת הפאפ. תבנית הדימום, סוג הטיפול ההורמונלי וההיסטוריה הרפואית של האישה הם שלושה מרכיבים העוזרים לרופא לדעת אם צריך להזמין עוד בדיקות ומהן.

 
מדוע ההיסטוריה הרפואית של האישה רלוונטית?

אם לאישה יש היסטוריה של חריגות תאית בבדיקת פאפ קודמת חשוב שהיא תגיד לרופא המבצע את בדיקת הפאפ הנוכחית. המטופלת צריכה לספק את כל הפרטים של בעיות וטיפולים קודמים כדי שמידע זה יכתב על טופס המעבדה. ההיסטוריה הרפואית של המטופלת עוזרת לאדם המפרש את בדיקת הפאפ הנוכחית מפני שחריגות מסויימת בבדיקה קודמת מתריעה אותו לחפש ממצאים ספציפים בזהירות יתר בבדיקת הפאפ הנוכחית.

 
מתי בדיקת פאפ עלולה לא להיות מספקת עבור תשובה?

קיימת דרישה שהתוצאות יכללו הערה על התקינות של דגימת המשטח. אם הדגימה אינה תקינה (inadequate), התוצאות יפרטו את הסיבה. דוגמאות לבעיות שיכולות להיות מפורטות תחת "תקינות הדגימה" כוללות “drying artifact”  או “excessive blood”. הערות אלו מדברות על גורמים שהמנתח של הדגימה מרגיש שהפריעו ליכולת שלו לנתח את הדגימה.

לפעמים יהיה כתוב בתוצאות משטח הפאפ "לא מספק מפאת excessive inflammation." דלקת באיזור צוואר הרחם יכולה להקשות על פירוש המשטח. דוגמאות לגורמים לדלקת כוללות דלקות או גירוי. דלקת הינה ממצא שכיח במשטח פאפ. אם הדלקת חריפה הרופא ירצה לגלות את הגורם לדלקת. במקרים רבים בדיקת פאפ חוזרת מומלצת כדי לקבוע אם הדלקת עברה וכדי לאסוף דגימה חדשה שתהיה מספקת לניתוח.

 
כיצד מבצעים דיאגנוזה סופית למשטח פאפ?

הדיאגנוזה הסופית למשטח פאפ תלויה בשלושה גורמים מכריעים:

  1. ההיסטוריה הרפואית של המטופלת: המפענח לוקח בחשבון את ההיסטוריה הרפואית של המטופלת כפי שהיא מפורטת בבקשת המעבדה על ידי מבצע הבדיקה.
  2. תקינות הדגימה: המפענח מחליט אם הדגימה מספקת לפענוח.
  3. נוכחות או היעדרות חריגויות בתאים: המפענח כותב אם הוא ראה חריגויות בדגימות. אם תמונת הפאפ לא מתנגשת עם ההיסטוריה הרפואית של המטופלת יכול להיות שההערות יכללו זאת.
פעולות מסמך