בדיקת פאפ הינה בדיקה פשוטה, מהירה ויחסית לא כואבת. סגוליות הבדיקה – היכולת שלה לא לסווג משטחים נורמלים כחריגים (תוצאות חיוביות שגויות) – מאוד גבוהה אך לא מושלמת. רגישות הבדיקה – היכולת שלה לגלות כל אחת מהחריגויות – טובה אך לא מושלמת, ויש מקרים של תוצאות שליליות שגויות (בהן נמצאות חריגויות אך הן לא מתגלות על ידי הבדיקה). לכן מעט נשים מפתחות סרטן בצוואר הרחם למרות שהן מבצעות בדיקות פאפ תקופתיות.

ברוב הגדול של המקרים בדיקת פאפ מזהה חריגויות מינוריות בתאים לפני שיש להם הזדמנות להפוך לממאירים, במצבים בהם המצב יכול להיות מתוקן בקלות. בדיקת הפאפ לא מיועדת לגלות סוגים אחרים של סרטן כגון סרטן בשחלות, בנרתיק או ברחם. יש אפשרות לגלות סרטן באיברים אלה בבדיקה גניקולוגית שבדרך כלל מבצעים באותו הזמן שמבצעים את בדיקת הפאפ.

הריון לא מונע את ביצוע בדיקת הפאפ. נשים בהריון יכולות לעבור בדיקות פאפ בטוחות.

בדיקת פאפ לא נדרשת אצל נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם (עם הסרת צוואר הרחם) עבור מצבים שפירים. נשים שעברו כריתת רחם וצוואר הרחם שלהן לא הוסר (subtotal hysterectomy) צריכות להמשיך להיבדק תחת אותן הוראות כמו עבור נשים שלא עברו כריתת רחם.

ההוראות הבאות נקבעו על ידי מספר ארגוני בריאות חשובים ומרכזיים:

מספר גורמי סיכון זוהו עבור התפתחות סרטן צוואר הרחם ושינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם.

       HPV: גורם הסיכון העיקרי היא דלקת עם וירוס יבלות גניטליות הנקרא גם וירוס הפפילומה האנושי (HPV), למרות שרוב הנשים עם דלקת HPV לא יחלו בסרטן צוואר הרחם (ראי פירוט בהמשך המאמר). כ- 95% עד 100% ממקרי סרטן צוואר הרחם קשורים לדלקת HPV. לחלק מהנשים יש סיכוי גבוה יותר לקבל תוצאות חריגות לבדיקות פאפ מאשר לאחרות.

       עישון: גורם סיכון שכיח לשינויים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם הוא עישון. למרות שעישון מקושר לסוגי סרטן רבים נשים רבות אינן מבינות שלעישון יש קשר חזק לסרטן צוואר הרחם. עישון מעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם פי 2-4.

       מערכת חיסון מוחלשת: נשים עם מערכת חיסון חלשה או שהוחלשה על ידי תרופות (למשל תרופות לאחר השתלת איבר) אף הן נמצאות בסיכון גבוה יותר לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם.

       תרופות: נשים שאימותיהן נטלו את התרופה diethylstilbestrol (DES) בזמן ההריון גם נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן צוואר הרחם.

       גורמי סיכון אחרים: גורמי סיכון אחרים לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם ותוצאות חריגות לתוצאות פאפ כוללות שותפים מיניים מרובים ופעילות מינית מגיל צעיר.

אישה צריכה לעבור בדיקת פאפ בזמן שאינה מקבלת ווסת. הזמן הטוב ביותר לבצע את הבדיקה הוא בין 10 ל- 20 יום לאחר היום הראשו של המחזור החודשי. כיומיים לפני הבדיקה צריך להמנע מימוש בשטיפות אינטימיות (דוש) או שימוש בקצף או משחה המכילים קוטלי זרע, או ג'לי או תרופות וגינליות (אלא אם כן הרופא אמר אחרת). חומרים אלה יכולים לשטוף או להחביא תאים חריגים בצוואר הרחם.

בדיקת פאפ יכולה להתבצע אצל הרופא, במרפאה או על ידי איש מקצוע רפואי שקיבל הכשרה לכך כגון סייע לרופא, אח/ות או אח/ות מיילד/ת.

       האישה שוכבת על הגב והרופא בדרך כלל קודם כל יבדוק את החלק החיצוני של האיזורים הגניטלים והרקטלים שלה כולל השופכה (הפתח ממנו השתן יוצא מהגוף) כדי לוודא שהם נראים נורמלים.

       מכניסים מפשק לאיזור הוגינלי (תעלת הלידה). (מפשק הינו מכשיר רפואי המאפשר לראות ולבדוק את הנרתיק ואת צוואר הרחם).

       לפעמים משתמשים בצמר גפן כדי לנקות חומר רירי שיכול להפריע לדגימה אופטימלית.

       מכניסים מברשת קטנה לפתח צוואר הרחם ומסובבים אותה כדי לאסוף דגימת תאים. הדגימה נקראת דגימה endocervical (endo משמעותו פנים).

       דגימה שנייה נאספת מהאיזור הסובב את פתח צוואר הרחם מבחוץ, והיא נקראת דגימה ectocervical (ectoמשמעותו חוץ).

       שתי הדגימות נמרחות בזהירות על לוחיות זכוכית ומשתמשים בחומר מייצב (משמר) כדי להכין את התאים לבדיקה במעבדה.

בדרך כלל מבצעים בדיקה גניקולוגית דו-ידנית בדרך לאחר איסוף שתי הדגימות לבדיקת הפאפ. בבדיקה הדו-ידנית הרופא מכניס שתי אצבעות של יד אחת לתוך התעלה הוגינלית בזמן שהוא ממשש את השחלות ואת הרחם עם היד האחרת מעל הבטן.

תוצאות בדיקת הפאפ בדרך כלל חוזרות לאחר שבועיים עד שלושה שבועות. בסוף הבדיקה המטופלת צריכה לשאול כיצד היא תקבל את תוצאות הבדיקה. אם היא לא קיבלה את התוצאות לאחר חודש היא צריכה ליצור קשר עם המרפאה.

לא ידוע על אף סיכון רפואי הקשור בבדיקת פאפ. (אך קיימים סיכונים הכרוכים בהימנעות מהבדיקה).

הפריטים הראשונים בתוצאות הם למטרות זיהוי. בדרך כלל הם כוללים את שם האישה, שם הפתולוג ו/או ה- cytotechnologist שפענח את המשטח, מקור הדגימה (במקרה זה צוואר הרחם) ותאריך קבלת הווסת האחרונה של המטופלת.

תוצאות בדיקת הפאפ צריכות לכלול את הפריטים הבאים:

•        תיאור סטטוס המחזור של האישה (למשל "הפסיקה לקבל את הווסת" או "בעלת מחזור ווסת סדיר").

•        ההיסטוריה הרפואית הרלוונטית של האישה (למשל, "היסטוריה של יבלות גניטליות").

•        מספר לוחיות הזכוכית (אחת או שתיים בהתאם להרגלי הרופא).

•        תיאור האם הדגימה מספקת לניתוח.

•        הדיאגנוזה הסופית (למשל "בתוך הגבולות הנורמליים").

•        ההמלצה למעקב (למשל "מומלץ מעקב שגרתי" או "מומלצת בדיקה חוזרת).

אישה שמקבלת ווסת משילה תאים מרירית הרחם הנקראים תאי רירית הרחם. אם תאים אלה נמצאים בבדיקת הפאפ אצל אישה שמקבלת ווסת יכולים לכתוב בתוצאות "תאי רירית רחם, שפירים מבחינה ציטולוגית, אצל אישה המקבלת ווסת." ההערה שהתאים שפירים מבחינה ציטולוגית אומרת שהם לא נראים כמו תאים ממאירים (סרטניים). הערה מסוג זה אינה מדאיגה מפני שאישה שמקבלת ווסת צפויה להשיל תאים כאלה.

אך אם האישה הפסיקה לקבל ווסת היא לא אמורה להשיל תאים מרירית הרחם. לכן תאי רירית הרחם בתוצאות פאפ יכולות להצביע על התעבות רירית הרחם. בדיקת הפאפ לא עוצבה במיוחד כדי לגלות כזו חריגות אך אם התאים האלה נמצאים אצל אישה שכבר לא מקבלת ווסת הרופא שלה יצטרך למצוא את הסיבה להשלת תאי רירית הרחם.

לפעמים הגורם הוא שגשוג רירית הרחם (endometrial hyperplasia), מצב טרום סרטני ברירית הרחם שניתן לגלות על ידי בדיקה די פשוטה הנקרת ביופסיה אנדומטריאלית. לפעמים טיפולי הורמונים לאחר הפסקת הווסת יכולים לגרום לשחרור תאי רירית הרחם המופיעים בבדיקת הפאפ. תבנית הדימום, סוג הטיפול ההורמונלי וההיסטוריה הרפואית של האישה הם שלושה מרכיבים העוזרים לרופא לדעת אם צריך להזמין עוד בדיקות ומהן.

אם לאישה יש היסטוריה של חריגות תאית בבדיקת פאפ קודמת חשוב שהיא תגיד לרופא המבצע את בדיקת הפאפ הנוכחית. המטופלת צריכה לספק את כל הפרטים של בעיות וטיפולים קודמים כדי שמידע זה יכתב על טופס המעבדה. ההיסטוריה הרפואית של המטופלת עוזרת לאדם המפרש את בדיקת הפאפ הנוכחית מפני שחריגות מסויימת בבדיקה קודמת מתריעה אותו לחפש ממצאים ספציפים בזהירות יתר בבדיקת הפאפ הנוכחית.

קיימת דרישה שהתוצאות יכללו הערה על התקינות של דגימת המשטח. אם הדגימה אינה תקינה (inadequate), התוצאות יפרטו את הסיבה. דוגמאות לבעיות שיכולות להיות מפורטות תחת "תקינות הדגימה" כוללות “drying artifact”  או “excessive blood”. הערות אלו מדברות על גורמים שהמנתח של הדגימה מרגיש שהפריעו ליכולת שלו לנתח את הדגימה.

לפעמים יהיה כתוב בתוצאות משטח הפאפ "לא מספק מפאת excessive inflammation." דלקת באיזור צוואר הרחם יכולה להקשות על פירוש המשטח. דוגמאות לגורמים לדלקת כוללות דלקות או גירוי. דלקת הינה ממצא שכיח במשטח פאפ. אם הדלקת חריפה הרופא ירצה לגלות את הגורם לדלקת. במקרים רבים בדיקת פאפ חוזרת מומלצת כדי לקבוע אם הדלקת עברה וכדי לאסוף דגימה חדשה שתהיה מספקת לניתוח.

הדיאגנוזה הסופית למשטח פאפ תלויה בשלושה גורמים מכריעים:

1. ההיסטוריה הרפואית של המטופלת: המפענח לוקח בחשבון את ההיסטוריה הרפואית של המטופלת כפי שהיא מפורטת בבקשת המעבדה על ידי מבצע הבדיקה.
2. תקינות הדגימה: המפענח מחליט אם הדגימה מספקת לפענוח.
3. נוכחות או היעדרות חריגויות בתאים: המפענח כותב אם הוא ראה חריגויות בדגימות. אם תמונת הפאפ לא מתנגשת עם ההיסטוריה הרפואית של המטופלת יכול להיות שההערות יכללו זאת.