סריקת MRI
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
13/12/2009 08:41
סריקת MRI היא טכניקה רדיולוגית שמשתמשת במגנטיות, בגלי רדיו ובמחשב כדי להפיק צילומים של מבנים בגוף. סורק ה- MRI הינו צינור המוקף על ידי מגנט עגול גדול. המטופל שוכב על מיטה נעה שנכנסת לתוך המגנט.
הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)
מהי סריקת MRI?
המגנט יוצר שדה מגנטי חזק שמסדר את הפרוטונים של אטומי המימן, שנחשפים לקרני גלי רדיו. תהליך זה מסובב את הפרוטונים השונים בגוף והם מייצרים אות עמום המובחן על ידי המקלט של סורק ה- MRI. המידע הנקלט מעובד על ידי המחשב המפיק תמונה.
התמונה והרזולוציה המופקות על ידי ה- MRI הן די מפורטות ויכולות לגלות שינויים זעירים במבנים בתוך הגוף. בתהליכים מסויימים משתמשים בחומרי ניגוד כגון גדולין כדי להעלות את דיוק התמונות.
מתי משתמשים ב- MRI?
משתמשים בסריקת MRI כדרך מדויקת ביותר כדי לגלות מחלות בכל הגוף. בראש אפשר לראות אם טראומה במוח מדממת או נפוחה. חריגויות אחרות שבדרך כלל מתגלות כוללות מפרצות מוחיות, שבץ, גידולי מוח וכן גידולים או דלקות בעמוד השדרה. נוירו כירורגים משתמשים בסריקת MRI לא רק בהגדרת אנטומיית המוח אלא גם בהערכת המצב התקין של עמוד השדרה לאחר טראומה. ניתן להשתמש בו גם כאשר בודקים בעיות הקשורות לחוליות או לדיסקים בעמוד השדרה. סריקת MRIיכולה לבדוק את מבנה הלב ואבי העורקים, בו היא יכולה למצוא מפרצות או חורים או גידולי סרטן.
ה- MRI מספק מידע חשוב על הבלוטות והאיברים בבטן ומידע מדוייק על מבנה המפרקים, הרקמות הרכות ועצמות הגוף. לעיתים קרובות ניתן לדחות ניתוח או לכוונו בצורה יותר מדוייקת לאחר קבלת תוצאות סריקת MRI.
מהם הסיכונים של סריקת MRI?
סריקת MRI היא טכניקה רדיולוגית בלתי כואבת עם היתרון של הימנעות מחשיפה לקרינת רנטגן. לא ידוע על תופעות לוואי של סריקת MRI. יתרונות בדיקת ה- MRI קשורים לדיוק שלה במציאת אבנורמליות מבניות בגוף.
מטופלים עם חומרים מתכתיים בתוך גופם צריכים להודיע לרופא שלהם או לצוות ה- MRI לפני הבדיקה. שבבים, חומרים, מהדקים כירורגיים או חומרים זרים (מפרקים מלאכותיים, פלטות עצם מתכתיות או פרותזות וכו') יכולים לעוות מאוד את התמונות של ה- MRI. מטופלים עם קוצבי לב, השתלות מטאליות או שבבים ומהדקים מסביב לגלגל העין לא יכולים לעבור סריקת MRI בגלל הסיכון שהמגנט יזיז את המתכת באיזורים האלה. באותו אופן מטופלים עם שסתומי לב מלאכותיים, השתלות מטאליות באוזניים, רסיסי כדורים או משאבות כימותרפיה או אינסולין גם הם לא יכולים לעבור MRI.
בזמן סריקת ה- MRI המטופל שוכב באזור סגור בתוך הצינור המגנטי. מטופלים מסויימים יכולים להרגיש תחושה קלסטרופובית בזמן הבדיקה. לכן מטופלים עם היסטוריה של קלסטרופוביה צריכים לספר זאת לרופא שמזמין את הבדיקה וכן לצוות הרדיולוגיה. ניתן לתת חומר הרגעה עדין לפני הבדיקה כדי לעזור לתחושה. בדרך כלל צוות ה- MRI נמצא בקרבת מקום בזמן הבדיקה ובדרך כלל יש דרך לתקשר עם הצוות כגון לחצן שניתן להשתמש בו אם המטופל לא יכול לסבול את הבדיקה.
כיצד המטופל מתכונן לבדיקה וכיצד הבדיקה נערכת?
כל החפצים המטאליים מוסרים לפני הבדיקה. לפעמים נותנים למטופל חומר הרגעה עדין כדי להוריד את החרדות ולעזור לו להירגע בזמן הבדיקה. הבדיקה דורשת שהמטופל ישכב ללא תזוזה עבור דיוק מרבי. המטופלים שוכבים בסביבה סגורה בתוך המכונה המגנטית. חשוב להירגע בזמן הבדיקה ומבקשים מהמטופלים לנשום כרגיל. במשך כל הבדיקה יש קשר בין טכנאי ה- MRI לנבדק. בזמן הסריקה נשמעים רעשי נקישה חזקים שחוזרים על עצמם. לפעמים צריך להזריק למטופלים נוזל לווריד כדי לחזק את הצילומים. זמן הסריקה תלוי באזור הספציפי בגוף אך הוא בין חצי שעה לשעה וחצי.
כיצד מקבלים את תוצאות בדיקת ה- MRI?
לאחר שהסריקה הושלמה המחשב מפיק צילומים ויזואליים של האזור שנסרק בגוף והתמונות האלה מועברות לפילם (תדפיס). רדיולוג הוא רופא המתמחה בפרשנות צילומי הגוף. הפרשנויות מועברות בצורת דוח לרופא שהזמין את ה- MRI והרופא יכול לדון בתוצאות עם המטופל ו/או משפחתו.
העתיד
מדענים מפתחים סורקי MRI חדשים יותר שהם מכשירים קטנים יותר וניידים. הסורקים החדשים האלה יכולים להיות יעילים ביותר במציאת דלקות וגידולים ברקמות הרכות בידיים, בכפות הרגליים ובברכיים. כיום בודקים את היישומים של הסורקים האלה ברפואה.
